|
תקציר הפרקים הקודמים: אני לסבית. לא נמשכת לגברים. יחד עם זה- אני נשואה באושר. במיטה יותר קשה, אבל הוא יודע ומאוד מתחשב ואני אוהבת אותו ועושה כל מאמץ.
היא הגיעה לחיי והתאהבתי בה לגמרי. היא לא יודעת. אני לא מתכוונת לעשות שום דבר עם הרגשות האלה. עצם קיומה פשוט נותן לי טעם לחיים. כשאני לידה- אני מאושרת. אני אוהבת כל מה שקשור בה. את בעלה. את ילדיה. את האדמה שעליה היא דרכה ואת העבודה שלה. היא מאמנת כושר. אז רזיתי. המון. והתחלתי להתאמן אצלה. ונהייתי ממש טובה בזה. ואנחנו הולכות לתחרויות. לרוב עם כל קבוצת המתאמנות. יצא פעם אחת שהייתי איתה בתחרות לבד. וזה היה אחד הימים המאושרים בחיי. סתם. להיות לידה. אני מאושרת.
אז מה חדש? בקרוב תתקיים תחרות גדולה. האירוע מתפרס על יותר מיממה. כלומר הוא כולל שינה. רק היא ואני רשומטת לתחרות. הלינה היא קבוצתית, כלומר, לא נהיה לגמרי לבד, אבל עצם הידיעה שאשן לידה ואהיה בסביבתה בשעות בהן כח הרצון והריסון שלי הולכים לישון ממלאת אותי התרגשות ואושר, וגם פחד גדול. אם יהיה איזשהו סימן ממנה לנכונות- אני לא אצליח לרסן את עצמי. ואוי כמה אני מצפה לתחרות הזו. וכמה אני מפחדת. והביצועים הספורטיביים שלי שם בכלל לא מעניינים אותי. רק הלילה. אין לזה פתרון. אני לא מבקשת עצה. רק לחלוק איתכן. בבקשה תשתתפו. אל תייעצו. אני שיפוטית מספיק על עצמי.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
להודעה זו יש 35 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
ימות האגו . ימות, ואיתו הזכרונות . הגעגוע מזמן התמסמס בכוסית יין של שכחה וכל המילים היפות שאמרנו אז ,התאדו באויר של מגננה. את הכל אני אקדיש על מזבח האגו. לטובת החזה הנפוח שלי. לטובת זה שתרגישי טוב. לטובת שתינו , בנפרד. ואל תשכחי את המשפט שמוסיף לך אגו ואחלה כריזמה. זה,שמעיף אותך מתמוגגת שהצלחת לכתוב עוד בדיחה גרועה . זה לא על חשבוני ,תביני. כבר לא תביני,כי את עדיין שם. תקועה עמוק בתוך האגו . מחרטטת את עצמך במשחקי קנאה זולים. זה לא בשבילי,תביני. כבר לא תביני,כי את עדיין שם. תקועה עמוק בתוך הקטנוניות של עצמך. אל תתנצלי בכלל,מי ביקש. זה לא בשבילי,תביני. היית ככה עם כולן,מצטדקת . מבינה שכולם נגדך. תתעוררי מזה כי אחרת לא תביני.
|
|
|
|
לא מבינה ת,קונספט הגאוותי של מצעד הגאווה
שבת של שלום
|
|
בתגובה ל: למה אין מצעד הסטרייטים? מאת: מישי1 דבר זה מתבטא בהמון דברים.. לא ברור לי למה בשביל להשיג זכויות צריך להתפשט ברחובות.
|
|
בתגובה ל: למה אין מצעד הסטרייטים? מאת: מישי1 דבר זה מתבטא בהמון דברים.. לא ברור לי למה בשביל להשיג זכויות צריך להתפשט ברחובות.
|
|
|
בתגובה ל: למה אין מצעד הסטרייטים? מאת: מישי1התיקון למי שנמצא בקיציוניות לצד אחד היא לנטות לצד השני. להט"בים שהיו מושפלים במשך שנים רבות (גם כקבוצה, וגם רבים באופן אישי יודעים לספר על תקופות של דחיה עצמית ובושה) מאמצים את מידת הגאווה כדי ליצר תיקון. לא במקרה המצעד נולד בעקבות פגיעה בקהילה הגאה. יש חשיבות עצומה לנראות של להט"בים. כמי שגדלה בעולם שבו לא היו כמעט להט"בים ובטח לא דתיים (כלומר היו, אבל כולם חשבו שהם היחידים בעולם...) אי אפשר להקטין בחשיבות השינוי שעשו בין השאר המצעדים ונכונות של אנשים לצאת באופן פומבי. זה משמעותי מאד לראות אנשים - שנראים כמוני וכמוך - והם להט"בים ולא מתביישים בכך זה מחזק ומשמעותי. לא מזדהה עם האופי של המצעד בתל-אביב ועל כן לא משתתפת בו. הוא יותר מסיבת רחוב מאירוע פוליטי, והאופי שלו כדרכם של מסיבות בעולם חילוני - כולל הרבה דברים שאינם מתאימים לי. אבל אם תבואי למצעד הירושלמי תגלי אירוע בעל אופי אחר לגמרי. תמיד יש את אותם שתקשורת אוהבת לתפוס, אבל אופי האירוע הוא המשך מאבק על זכויות הקהילה ולצערי עוד יש על מה להיאבק. ביום שבו זה יהיה אותו דבר חברתית להיות להט"ב ולהיות סטרייט, שלא יהיו אמירות מעליבות, בושה ודחיה ושיוויון בפני החוק (נניח סוגית האימוץ) - לא יהיה שום צורך במצעד.
|
|
בתגובה ל: מכירה את הרמב"ם על דרך האמצע? מאת: אנה ק הארוכה והמפורטת :) הסברת יפה .
שתהיה שבתשלום
|
|
|
|
בתגובה ל: כתבה מדהימה מאת: Still love על החשיפה
היה מרגש לקרוא :-)
|
|
|
|
אני לא יודעת. אני בעיקר לא יודעת. אהבה, משיכה, התאהבות. המוח שלי קטן לעומתם. הם חידות בשבילי. לא מבינה. לא מבינה. בהתאהבות אתה שוכח מעצמך, אולי אפילו מאבד את עצמך. וכמה עוצמה יש שם, כמה רחוק אתה תלך, לטוב, ולמוטב. והלב שלי מתכווץ, ורוצה לבכות. ואני כמעט נאנחת בקול ונשברת לרגע. כי אני יודעת כמה לטוב, וכמה למוטב. וכמה אני מצטערת ויודעת שלא הייתי מחוברת לעצמי, כשהייתי מאוהבת. זה מוזר. כי היום, היום, אני מי שאני- בזכות ההתאהבות. והיום, היום- אני מחוברת לעצמי, ואני חדשה, כאילו נולדתי מחדש. כאילו זאת אני כמו תמיד, אבל אחרת כל כך. יצוקה, בוגרת. אחראית. יודעת שהמצפן הפנימי שלי הוא הדבר הכי חשוב והכי יקר שיהיה לי אי פעם בחיים האלה. וזה מרגיש לבד. אני מרגישה בודדה, וזה כואב לי. גם כשאני מחליטה להתחבר, אני עדיין בודדה, אני עדיין אני. אני רק חולקת את המשא ואת הנפש לכמה רגעים משמעותיים, אבל אני לבד. ואני לא מאוהבת, אבל בוחרת לאהוב. וזה טוב. זה מרפא. זה נכון. אבל לבד. ואני לא רוצה לחזור אחורה, ולא להרגיש לבד. אני לא רוצה להיות מאוהבת, זה קשה, זה כבד, זה קורע ומדהים, וטוב שהיה. אבל שלא יהיה יותר. טוב לי ככה, אפילו שאני לבד. ואולי בגלל זה.
תודה, היה לי טוב לפרוק מילים בקצב הזה. קצת קל יותר.
|
|
בתגובה ל: תחושות מעורבות ומוזרות מאת: אחות_קטנה לפעמים, כמו אחרי ריצה ארוכה, כשהשרירים שורפים והלב הולם כלוא בחלל החזה והנשימה מאומצת, הרגשת החיים שוטפת אותך ואת מרגישה אותה בכל שריר כואב, כך גם אהבה מותירה אותך חסרת נשימה וחבולה אבל הכאב והגעגוע מזכירים לך שאת בחיים ומסוגלת להרגיש בעוצמה
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: וואו... מאת: נעמומה וואו תודה נעמומה.. את צודקת כל כך. ושמחה ככ בשבילך! ועכשיו ממקום נקי יותר, מובחן :)
|
|
בתגובה ל: נכון! מאת: אחות_קטנה מאחלת לך המון אהבה כלפי ילדייך כלפי בעלך במבטך אל הסובבים אותך ובמבט פנימה אל עצמך. שתאהבי גם את היש וגם את מה שאין שדווקא חסרונו או הגעגוע אל הלא קיים יאיר באור גדול את כל מה שישנו ונמצא. בך. באחרים.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: אהבה היא לאאו דווקה משיכה. אהבה ממשיכה. מאת: נעמומה אהבה ממשיכה. פשוט כך, תודה :)
|
|
בתגובה ל: תחושות מעורבות ומוזרות מאת: אחות_קטנה בתוך כל הים הזה מרשימה. היה מטלטל לקרוא - לעבור ככה מרגש לרגש. את לא נותנת רגע לנוח.
העיקר שמתוך הכול את מרימה את העינים ומוצאת את חייך טובים.
|
|
|
היי בנות, בת הזוג שלי ואני בנות 35 והיינו שמחות לקבל פרטים לגבי כל התהליך של תרומת זרע מחול, איפה בכלל מתחילים? האם יש לכן המלצות /תובנות /שיתוף אישי/או כל דבר אחר שיכול לעזור? נשמח לקבל אפילו מידע לגבי מחיר של כל התהליך ,כמה זמן לקח לכן? זה נושא כל כך חשוב ואנחנו מרגישות קצת אבודות בעניין. תודה רבה
|
|
בתגובה ל: תרומת זרע מאת: אהלן אהלןראשית - חשוב לציין שהמידע שברשותי בן 10. מציעה מאד להמשיך מפה הלאה ולשאול נשים מעודכנות יותר. אפשר בקבוצת הפייסבוק של בת-קול. אפשר גם בפורומים או קבוצות של חד הוריות מבחירה - זה אותו תהליך. אז איפה מתחילים? א) לקבוע תור לרופא פוריות (אפשר גם סתם רופא נשים אבל עדיף כבר פוריות). מקבלים ממנו הפניות לפרופיל הורמונלי (כדאי לדעת איפה אתן עומדות. כדאי לבקש שיבדקו גם AMH) ובדיקות גנטיות. חשוב לבצע את הבדיקות הגנטיות לפני בחירת התורם - כי אם יש נשאות חשוב לבחור תורם שאינו נשא (הם לא בודקים דברים כאלה סתם ככה אצל התורמים). ישלחו אתכן גם לעוד כמה בדיקות כמו איידס וצהבת שצריך לעשות לפני תחילת טיפולי פוריות. אם הרופא לא מציע תשאלו - שלא יעכב אתכן כשתרצו להתחיל. ב) לקבוע תור לבנק זרע. כשאנחנו הזמנו מחו"ל היה אפשר רק דרך אסף הרופא, היום הבנתי שיש עוד שני בנקים פרטיים (אסותא וCryoBankIsrael) שאפשר להזמין דרכם. ממה שהבנתי לקוח זמן עד שמקבלים תור אז שווה להתקשר בהקדם ולבקש לקבוע תור - ועד שיגיע לבצע את בדיקות הדם והבדיקות הגנטיות. אפשר בהחלט לקבוע תור ליותר מבנק אחד וכך תוכלו להשוות. כל בנק עובד עם בנקים אחרים בחו"ל. יש ביניהם הבדלים במידע שהם נותנים, באפשרויות במחירים. אאל"ט המחיר למנת זרע "רגילה" (כלומר לא תורם פתוח, לא תורם עם דוקטורט) היתה 2000-2500 ש"ח אבל זה משתנה כל הזמן. אנחנו הזמנו 8 מנות וכשב"ה נכנסנו להריון הזמנו עוד מנות של אותו תורם (כדאי להזמין מספיק מנות כדי שלא תצטרכו כל סבב להמתין למנה. מצד שני לא להזמין יותר מדי כי אם לא הולך לפעמים זה עוזר להחליף תורם. וכמובן - אם נולד ילד ורוצים אח מאותו זרע אז להזמין מנות נוספות). לנו לקח בין שלושה חודשים לשמונה חודשים. הסטטיסטיקה אומרת שעד שנה של נסיונות זה תקין. בגילכן אחרי חצי שנה מניחה שכבר יתחילו בירור יותר משמעותי / ינסו לסייע באמצעים הורמונים. כדאי לבוא עם ציפיה שיקח כמה נסיונות לפחות, כי עדיף להיות מופתעות לטובה מלהתרסק כל פעם שמגיע שלילי (וסטטיסטית צפוי שיגיעו. גם שזוג סטרייטי לא נכנס להריון מיד). ועוד ילה על בחירת התורם - זה תהליך קצת מוזר. מרגיש כמו אתר היכריות - רק עם דגש מאד רפואי (לרוב לא שואלים בדייט ממה מתו כל הסבים...), ולפעמים המגוון מציף ואיך בכלל אפשר לבחור. אז צריך לזכור שבסופו של דבר יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על הילד - זה הילד שלכןוצריך בעיקר להתפלל להרבה סייעתא דשמיא, וחשוב כמובן להשקיע מחשבה בבחירה, אבל אח"כ כשיש ילד זה כל כך לא משנה. המון המון בהצלחה. זה תהליך קצת מייגע אבל מאד מרגש ובע"ה שבמהרה תזכו לחבוק ילד בריא. הורות זה דבר מדהים.
|
|
בתגובה ל: איפה מתחילים? מאת: אנה ק אם בא לכן לשאול שאלות או סתם לחשוב בקול
(ואם אנחנו מכירות חוץ פורומית, או אתן מכירות את בת-הזוג שלי. מוזמנות לדבר איתנו ישירות).
|
|
בתגובה ל: ומוזמנות להיות בקשר מאת: אנה ק אין ספק שעשית סדר בבלאגן :)
|
|
בתגובה ל: איפה מתחילים? מאת: אנה ק לא שאני בשלב של ילדים, אבל שואלת מסקרנות- מה זה אומר לא תורם פתוח? ומה המחיר של תרומה מתורם פתוח?
|
|
בתגובה ל: שאלה מאת: מתפלפלתאבל מניחה שקל לגלות בגוגל. תורם סגור - את מקבלת מידע מסוים על התורם אבל אין פרטים מזהים ואין אפשרות להיות איתו בקשר. תורם פתוח - פרטי התורם ימסרו לילד בגיל 18 והילד יכול לנסות להיפגש איתו. יש כאלה שחשוב להן תורם פתוח כדי שהילד יוכל לחפש את שורשיו הגנטיים אם ירצה. יש מדינות באירופה שבשם זכות הילד מאפשרות רק את המסלול הזה. אנחנו בחרנו דווקא תורם סגור. לא יודעת אם זה יהיה חסר לבנות שלי בעתיד, אבל גם אם יהיו להם התעסקויות בנושא הזהות - אני לא רוצה שיתפתחו תקוות (בילדות ונערות) ואז יסעו לחפש תשובות אצל אותו תורם גוי (בגיל 18). מעריכה את התורם על חלקו והייתי שמחה לו היתה דרך לכתוב לו ולהודות לו, אבל לא רואה בו חלק מהמשפחה שלנו ולא רוצה שהבנות יפתחו תקוות היחס למפגש איתו. כמה לינקים בנושא האם לקחת תורם פתוח - מהצד של הילדיםהמון מידע באתר של קריובנקפתוח או סגור - הנה עוד בנק שאפשר לייבא דרכוובעצם גם בתרומה אנונימית אולי אפשר למצא את התורם...
|
|
בתגובה ל: מחירים אני באמת לא יודעת מאת: אנה ק ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: תרומת זרע מאת: אהלן אהלןתיכנסי למיטהעם גוי. הוא אפילו ישלם לך על זה. בשביל מה כל הבלגן הזה הרי בין כה ההלכה לא מעניינת אותך
|
|
בתגובה ל: למה לסבך? מאת: ניק בדוי א. אחד מכללי הפורום הוא לכבר את הכותבות. ההודעה הזו פוגענית בעיני ואינה ראויה. במחשבה נוספת היא ממש בגדר הטרדה מינית. מודיעה כבר עכשיו שהודעות מעין אלו ימחקו מיד.
ב. בורות אינה דבר נעים. מציעה לקרוא על הנושא ולראות שלרוב מוחלט של הדעות אין בעיה הלכתית בתרומת זרע לאשה פנויה. בוודאי ובוודאי בתרומת זרע מגוי. אז בבקשה ללמוד את הנושא לפני שמגיבים.
ג. להגיב תמיד לגופו של עניין ולא לגופה של כותבת. אין לאיש זכות לקבוע לאדם אחר מה מעניין אותו ומה לא.
ד. לכתוב הודעה נבזית בניד בדוי? ממש נמוך.... יש לך עמדה - תעמדי מאחוריה (וכמובן, תכתבי אותה באופן מכבד ומנומק, אבל זה כבר הסעיפים הקודמים)
אני מאד בעד דיון מכבד בסוגיות עקרוניות. גם כשמדובר בנושאים רגישים הקשורים לדרך שבה אנו מקימות את המשפחות שלנו. אבל לכל דבר יש דרך ויש צורה.
בנתיים משאירה - כי זו הזדמנות טובה להעלות מחדש את איך כותבים בפורום. וכי אני לא אוהבת הודעות שנעלמות. אבל מודיעה עכשיו בצורה הכי נחרצת שאם אתבקש למחוק הודעה זו או שכמותה אמחוק ללא היסוס, ואם תהיה בעיה של הודעות פוגעניות בפורום לא אהסס להשתמש בכלי הניהול כדי לשמור על כללי השיח פה.
|
|
בתגובה ל: האניסטינקט הראשון שלי היה למחוק מאת: אנה ק ברגע הראשון שראיתי את ההודעה הזו התנסחו לי המון תגובות קשות ורגע אחרי כן הבנתי שזה פשוט לא ראוי לתגובה. נמוך. מכוער. חסר אמפתיה. לכן לא הגבתי. רק מי שמבין באמת מצוקה של אשה שרוצה לחבוק ילד ושל זוג שגם ככה מתמודדות עם כל כך הרבה קשיים בדרך יכול להרגיש איזו סכין נתקעה פה בגב. וכמה רשעות. לי אין את יכולת המחיקה. רק את האפשאות להתעלם. לך, שיכולה להעיף את השטות הזו בהחלט כדאי למחוק. את חוקי הדיבור וההתייחסות שכתבת אפשר להבין גם בלי לראות דוגמאות שכאלה, שבאמת אין להן זכות קיום כאן.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
|
|
|
|
היה אתמול בערב כנס מעניין וחשוב באפרת על נוער להט"ב המרגש הוא שהיוזמה לכנס הגיע מאנשי החינוך בעיר שהרגישו צורך לעסוק בנושא כדי לעזור לבני הנוער בעירם - ובחרו לשתף פעולה עם להט"בים דתיים מחברותא ובת-קול כדי להבין איך להתמודד עם הנושא.
|
|
|
|
אז הפורום חזר אבל מודה שאני אני האמון אבדתי
אין לי ממש פתרון חלופי - אבל מעלה לדיון את שאת עתיד הפורום - כי אני חוששת שלא ניתן לסמוך על האמינות של אתר אג'נדה (שעד היום לא הצלחתי לקבל תשובה כלשהי ממנהלי האתר ביחס תקלות שהיו). מה אתן אומרות? הצעות?
בכל מקרה - אם אתן עוד פה - תגידו שלום :-)
|
|
להודעה זו יש 35 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
הכל קרה ממש מהר, ובבהירות שלא ידעתי כמוה
אני בתהליכי גירושין יציאה מהארון
טוב לי כמו שלא היה הרבה הרבה זמן
חזרתי לעצמי לחלום ולהאמין
|
|
בתגובה ל: אז נראה לי שגם לכן אני חייבת עדכון מאת: הכי הרבה שאפשר טוב - ברור שלא חייבת.
אבל אם תוכלי לספר מה השתנה - אשמח לשמוע. ואני בטוחה שיש כאן עוד הרבה קוראות שזה יכול להיות משמעותי להן.
והמון כוחות. ממה שיצא לחוות (מבחוץ) גירושין זה לא תהליך קל. אבל בע"ה מתוך השבר יצמח אור גדול. שהכוחות שאת מגלה בתוך, האמונה (וגם קצת סייעתא דשמייא) יאפשרו לך לבנות את החיים שאת רוצה לעצמך ולהגשים את החלומות.
~חיבוק גדול של תקווה~
|
|
בתגובה ל: את חייבת לספר יותר :-) מאת: אנה ק מה השתנה? לא הרבה. התחלתי טיפול אצל מישהי. אבל זה היה טריגר למשהו הרבה יותר גדול שחיכה להזדמנות לפרוץ החוצה.
וברגע שנפתח לי פתח קטן של הבנה שאני יכולה לבחור אחרת, היה לי ברור לאן אני הולכת.
התהליך לא פשוט.. גם הגירושין וגם היציאנ מהארון. אבל אף פעם לא היה לי ברור יותר. קיבלתי את עצמי מחדש. הלוואי שתאמינו לי שזה ממש ככה. הוויתור שלי בחיי הנישואין היה עצום. ובשביל מה? אז הנה אני כאן.
תודה אנה על החיבוק ונפגש במפגשים של בת קול?:)
|
|
בתגובה ל: גם לעצמי לא הכל ברור מאת: הכי הרבה שאפשר וואו, כיף לשמוע . מאחלת לך שתהי מחוברת לאמת שלך תמיד . ושלא תצטרכי יותר לחיות בהסתרה ושקר. הצלחה בתהליך, מקווה שיש בך אופטימיות בתוך התהליך הקשה..
|
|
בתגובה ל: גם לעצמי לא הכל ברור מאת: הכי הרבה שאפשר מרגישים מכל מילה את השלמות שלך במקום שאת נמצאת.
ובהחלט ניפגש (אני מארגנת את קבוצת הלימוד - ועל כן זו הפעילות שאני מגיעה אליה תמיד. מעבר לזה אנחנו לא מגיעות להרבה פעילויות - עסוקות מדי עם הקטנות בבית. אבל פה ושם גם מגיעות לעוד אירועים)
|
|
בתגובה ל: אז נראה לי שגם לכן אני חייבת עדכון מאת: הכי הרבה שאפשר וכמה הרעשת את עולמי :)
שולחת חיבוק גדול!! והצלחה ענקית בדרך החדשה!
מחכה שתספרי קצת יותר בשביל כולנו כאן, לכשיגיעו זמנים רגועים ושקטים יותר, כשהגלים הסוערים קצת ישככו..
|
|
בתגובה ל: אז נראה לי שגם לכן אני חייבת עדכון מאת: הכי הרבה שאפשר מכירה את הסיפור שלך מכאן,ושמעי.את אמיצה ממש!
שיהיה לך רק טוב ונכון בדרך החדשה שלך!
שולחת חיבוק והמון כוח לעמוד באתגר הענק הזה,את מסוגלת..!
בהצלחה
|
|