|
אחרי שבוע וחצי של לימודים, בהם שמעתי שוב ושוב על הרבה מחקרים (שבעצם כבר הכרתי) ונזכרתי בהרבה עובדות (שבעצם כבר ידעתי) הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך יותר עם ההזנחה העצמית הזאת.. אז אחרי שחזרו והזכירו לי שברור ומוכח מעבר לכל ספק, שפעילות גופנית היא אחד הגורמים המגנים המשמעותיים ביותר כנגד כמעט כל המחלות הקיימות; שפעילות גופנית גורמת להרגשה טובה יותר, לפחות עייפות ובאופן כללי לחיים טובים יותר, נשארה רק בעיה קטנטנה.. להזיז את עצמי מהספה (המטאפורית, כמובן). כיון שמוטיבציה לפעילות גופנית קשה עד קשה מאד למצוא ערב ערב ביני לבין עצמי, אני מאד אשמח אם אצליח לגייס איזו קבוצה קטנה ירושלמית (או אפילו מישהי אחת) להליכות ערב משותפות. (אולי אפילו ריצות מידי פעם, מי יודע..) מישהי? (ובהזדמנות - השיר שבכותרת)
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק אני ירושלמית במקור רק שאני לא נמצאת בירושלים כמעט [לימודים..]. אבל כשאני כן נמצאת, אני אוהבת לצאת לצעוד לבד בערבים, לנשום אוויר ירושלמי צלול ונקי ולראות נוף של ערים עם אורות קטנים. זה הכי מרגיע שבעולם...
אז במקרה שלא תמצאי אחת שתמשוך אותך מהספה, אני ממליצה לך להתרומם עם מעט מאמץ, לצאת אל האוויר הנקי ופשוט לצעוד.
בהצלחה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק מכשיר ההליכה/ריצה החדש שבביתי הפך, כפי שהזהירו אותי מראש, למתלה בגדים גדול מידי.
ואם את רוצה - את מוזמנת בערבים הגשומים לרוץ עליו.
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוקאני רואה שלאט לאט הצטבר כאן כח ירושלמי מעורר התפעלות... את נוגעת בנקודה רגישה אצלי. אני חייבת לעשות פעילות גופנית (ענייני גב בעיקר ולא רק) ו..מתעצלת. נכון שכל פעם יש לי סיבה "מוצדקת" אחרת ל"למה לא היום" אבל עם יד על הלב.. כלום לא מוצדק. מאידך, יש לי תחושה שגם את, כמו פרידם (ומכשירי הכושר שלה), נמצאת בצד השני של העיר כך שההליכה בצוותא קצת בעייתית. והנה (שוב) עוד תירוץ קלוש. אולי בכל זאת ננסה..?
|
|
בתגובה ל: ירושלים שולטטתתת111!!! מאת: ירושלמיתאחת ירושלים,
תעשי לי מרץ!!@@#$@! (לא המפלגה, אה?)
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק בירושלים..
מישהי יודעת מתי יש כדורסל בבית הפתוח?
|
|
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחתפרטים כאן, תחת קבוצות ספורט ובריאות
|
|
בתגובה ל: בוודאי! במוצ"ש בשמונה מאת: תה ירוק את באה? מישהי מתכוונת להגיע?
|
|
בתגובה ל: מעולה! מאת: רות אחת נכון לעכשיו הבית הפתוח הפסיק את המימון שלו לקבוצת הכדורסל מה שאומר שאין להם איפה לשחק. (במיוחד עכשיו בחורף) אני מאמינה שימצא פתרון בקרוב.
אבל..מדי פעם הן מארגנות לעצמן משחקים ואתמול למשל שיחקו מול קבוצת הכדורסל של הכנסת ואף נצחו.
מבטיחה לבוא לעודד אותך, ואולי אף לשחק..חבל לבזבז את הכושר שלי על ספות.
נ.ב - דחוץ כל ירושלמית שמוכנה לתרום מזמנה בשבוע הקרוב אני אשמח לתרגל עליה את שיעורי הבית שלי.
חמדת השקד- באחד הימים המרגשים בכל הזמנים!
|
|
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקדהאמת נראה לי שנצלתי מספיק את אחי בסטאז שלו.. אבל כשאהיה בקרבת מקום אשמח לתרגול.. ואפילו לשלם על זה.. חזקו ואמצו ספורטאיות יקרות!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקד
צבעונית
|
|
בתגובה ל: מה מתרגלים? מאת: צבעוניתשיר ללא כשאת באזור את יותר ממוזמנת לדבר איתי וכמובן שאין צורך בתשלום ערב טוב
|
|
בתגובה ל: שיאצו מאת: חמדת השקד וזה בסדר.. אני עוד חייבת לכן מהשבת "חברותא".. זה עדיין נמצא אי שם ברחבי י"ם ויגיע אליכם בהזדמנות.. סופשבוע מעולה וד"שח.
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: מה מתרגלים? מאת: צבעוניתומזכיר לי משום מה תשובה של הרב של המדרשה שבה למדתי לגבי הסוגיה איך ללכת בחוף הים.. עם בגד ים?! והרב אמר ש..הכי צנוע זה ללכת עם חלוקים ארוכים כי אי אפשר לדעת את מי נפגוש בים.. אפילו במקום נידח.. וחשוב להיות צנועים.. אז הדמות הזאת ממש אבל ממש מתארת איך יראו הנשים בים אם כולנו נלך על החומרה של הרב.. אני אהבתי!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקדכל הכבוד לקבוצת הכדורסל של הבית הפתוח (איכשהו זה לא נשמע כל כך קשה לנצח את המזכירות של הכנסת, אחרי הכל עם המזנון והשחיתות שהולכים שם הן בטח לא הכי בכושר, אבל בממד הסמלי...)
|
|
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחת ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: בוגדת מאת: בשקט אבל לפחות גרמתי לך לכתוב כאן..
אגב, יש אצלנו חולצה לפיצקולי שמחכה כבר יותר מחודש..
|
|
בתגובה ל: בוגדת בוגדת מאת: רות אחת וגם את מספר הטלפון...
תבואו עם האלבום (הקפה עלינו).
|
|
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחתתתחילי לבוא לבית שמש. תשחקי עם שכן שלי, ואני ובונו נשב נסתכל ונשמין מנחת....
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק ולך מתוקה , שיהיה הרבה הרבה בהצלחה , בעצם לכל החברות ומט גם לעצמי:) אור ואהבה לב דבש
|
|
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק אני חייבת לחזור לריצות שלי. המצב מידרדר במהירות!
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
|
היא אומרת שהיא אוהבת אותו, שהיא לא יכולה בלעדיו. היא מספרת שהוא מביא אותה לשיאים רגשיים שמעולם לא הכירה והרגישה, שהוא גורם לה להגיע למקומות מסתוריים.
אני רוצה לספר לה שגם לי יש אחת שאני אוהבת, שגם אני מרגישה לפעמים שאני לא יכולה בלעדיה. אני רוצה לשתף אותה בכך שגם לי יש אחת שמצליחה לשלוט לי ברגשות, שמאתגרת אותי ומפתה אותי להגיע למקומות שמעולם לא הייתי בהם.
אנחנו יושבות במסעדה סינית-תאילנדית. אני מתעקשת לגלגל את המקרונים במקלות ולשאוב אותם אל פי. היא צוחקת. ''את משוגעת''... היא אומרת. אני רוצה לומר לה שיש מישהי שמשגעת אותי, שגורמת לי להרגיש ערפול חושים בשעות הקטנות של הלילה, שהקול שלה מטריף לי את החושים. ''ברומא התנהג כרומאי'' אני אומרת לה ''אוכל סיני אוכלים כמו הסינים'' אני מסבירה. היא מחייכת וממשיכה לספר לי עליו. הוא מצחיק וספונטני. לא מפסיק להחמיא לה ולומר לה כמה היא מדהימה אותו. הוא אוהב טבע והרבה שמים תכולים. הוא מארגן מבצעים של התחנחלות והם בטח יגורו בקראוון בהתנחלות נידחת.
אני רוצה לומר לה שגם אני רוצה שההיא תגרום לי להסמיק ותגיד לי שוב ושוב כמה אני מדהימה. אני גם רוצה לצאת לטייל בחיק הטבע ולעשות אהבה על דשאים מוריקים וגם לי יש חלום לגור בבקתה עם האהבה הזאת שלי. אבל אני שותקת, מתעסקת עם המקלות הדקים ומחייכת.
אני נזכרת בלילה קיצי אחד. שכבתי לצידה ובהיתי במסך הטלוויזיה. היא דברה איתו, קשוחה, נמרצת, כמו תמיד. היא ניתקה את השיחה בסוף. כשהבטתי בה פניה היו שטופים דמעות. חיבקתי אותה אלי, נגעתי בכתפה באצבעותי. עורה היה לח ועם זאת נעים. היא בכתה בלי קול, נצמדה אלי, נותנת לי לחוש את כאבה. רציתי אז להגיד לה שגם לי יש אחת ששוברת אותי לפעמים, שגם לי יש אחת שגורמת לי לבכות. אבל רק שתקתי והמשכתי לאמץ אותה אלי.
היא ממשיכה לשתף אותי בו, מנסה להלהיב אותי. אני מגלגלת מקרוני במקלות, מהנהנת קלות. ככה זה כשאתה חי בעולם של מוסכמות- אתה רוצה כל כך לשתף במה שעובר עליך, באהבה הלא ממש מקובלת שלך אבל אתה שותק. חושש לפרוץ גבולות בלתי נראים. אני יודעת שאם אספר לה עליה היא תקבל אותי ותבין, היא הרי החברה הכי טובה שלי. אבל אני רק ממשיכה לגלגל מקרוני ולהנהן בראשי בהשתתפות.
אני מקנחת את שפתיי בממחטת נייר לבנה ששם המסעדה מודפס עליה. ''הוא באמת נשמע מקסים'' אני מסכמת. ''וגם היא''... אני אומרת בלי קול. רק אלוקים ואני עדים לכמה שהיא מקסימה...
נ.ב אני חדשה כאן. לא ראיתי לנכון לפתוח הודעה חדשה בעניין. בכל אופן, טוב להתחיל לכתוב כאן:)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבךרק נשאר לי לגלגל נודלס כדי להרגיש במאה אחוז... הלוואי שמצאי את זו שתוכל לראות בעיניים שלך את האהבה שלך אליה, וגם תדע להחזיר לך באותו המבט. ברוכה הבאה .
|
|
בתגובה ל: נשאבתי אל תוך הסיטואציה. מאת: פרידם האיחול שלך כל כך קולע. תודה.
אגב, איך את עושה את האייקונים הללו? אני לא רגילה למערכת של אג'נדה... חדשה :) [אני צריכה סטאז' רציני...]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: הלוואי... מאת: הקסם שבך בראש העמוד, היכן שכתוב "שלום הקסם שבך", עמדי על הניק ותקבלי תפריט קטן.
לחיצה על אייקונים תראה לך רשימה ארוכה.
לחצי עליהם והוסיפי מה שאת אוהבת.
בהודעה עצמה, כשאת רוצה להוסיף אייקון, לחצי על "אייקונים ועיצובים" בתחתית החלון בו את יכולה לכתוב, ומשם... הדרך אמורה להיות קצרה אבל עד שכל קטגוריה של אייקונים עולה - אני כבר מעדיפה לדלג הלאה.
נסי ותהני.
גם אנחנו לומדות להתרגל למערכת החדשה :)
|
|
בתגובה ל: סטאז' מעשי: מאת: פרידם אני מנסה עכשיו ולא ממש מצליחה.
''אייקונים ועיצובים''- נפתח לי חלון של צבעים, עיצוב הכתיבה ואז רשום ''אייקונים:'' סימפסונים|מרובעים|- משהו כזה...
לא רואה כל קטגוריות.
[מתלמדת... אני אקלוט בסוף את הפרוצדורה...]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: סטאז' מעשי: מאת: פרידםהינה... לא הייתי צריכה להיות פזיזה מדי... אני מבינה שאלו אייקונים שחברי האתר יצרו. נחמד :) זה בשבילך :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מנסה שוב... מאת: הקסם שבך שמסתובבים ברשת ולא קשורים לחברי האתר בכלל.
~קידה~
|
|
בתגובה ל: אלו אייקונים מאת: פרידם רשום שהזכויות שמורות ליוצרים או משהו כזה...
אולי התבלבלתי בעניין של להוסיף קטגוריות.
הם ''מסתובבים ברשת'' מטעם אג'נדה? הרי חייבים להיות להם יוצרים באיזשהו מקום. לא?
~מצמידה כף יד לכף השניה, מקרבת לפנים וקדה~
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך וואו... ממש הרגשתי אותך. את כל הסיטואציה את הניחוח והטעם:) הלוואי שב"ה תבוא מישהי שתאחה את כל השברים הקטנים האלה ,הכואבים כל כך. את כותבת מצוין ,המשיכי :)וברוכה באה , אור ואהבה לב דבש
|
|
בתגובה ל: אישה יקרה!:) מאת: לב דבש תודה שקראת והרגשת אותי.
ותודה גם על איחולים :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך החזרת אותי כמה שנים אחורה, לאהבה חד צדדית (מצידי כמובן) שנמשכה כמה שנים. בניגוד אלייך אני לא הייתי מודעת למהות הרגשות האלה, אבל זאת הייתה אהבה ראשונה ללא ספק, על כל עוצמותיה.
אחרי שהבנתי על עצמי שכנראה זאת לא הייתה התאהבות יחידה מסוגה, סיפרתי לחברה הכי טובה שלי. אז גם סיפרתי לה על אותה התאהבות. קשה לי לתאר בפנייך כמה הקלה נלוותה לשיתוף הזה.
קחי את הזמן, תתבשלי עם עצמך קצת. אני חושבת שלהוציא את זה, בסופו של יום, יעשה לך טוב..
וחוץ מזה - ברוכה הבאה! כיף שבאת.
|
|
בתגובה ל: מאוד מאוד הזדהיתי איתך.. מאת: רות אחת אני בטוחה שהיא תמלא אותי ברגע שאשתף. כל כך הייתי רוצה לנשום את ההקלה הזאת, להרגיש אותה בכל כולי..
אבל החששות והפחדים, הם לא מרפים...
תודה לך יקירה. [ובכלל, תודה ששיתפת מעצמך]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבךשירגיש לך חמים ונעים פה.
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה! מאת: קימונו גם אני מקווה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך מדהים כמה זה ריגש ונגע בנימיי הנשמה!! את כותבת נהדר! ברוכה הבאה ואת רק תהני כאן החבר'ה תומכות מיוחדות עד כמה שהכרתי שהרי גם אני חדשה כאן ובעניין זה בכלל.
|
|
בתגובה ל: !!!!!!!!!!! מאת: rr-rr איזה עידוד... [מתרגשת קצת]
וברוכה הבאה גם לך!
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבךאת כותבת ואוהבת כל יפה. וגם את מקסימה. מצטרפת לאיחולים לאהבה הדדית, גלויה ומלאת שמחה. ודווקא הזכרת לי חוויה הפוכה. כשחברה טובה נפרדה מהחבר, וסיפרה כמה קשה, וכמה כואב. ואני הקשבתי, ורציתי לומר כמה שאני מזדהה, שאני מכירה את הכאב, שאני יודעת איך זה. והתחלתי לומר, ומהר השתתקתי. לפני שתשאל מאיפה אני יודעת. ברוכה הבאה (כלומר ~מרק ביתי סמיך וחם~)
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק קודם כל תודה לך.
והמילים הללו שאנחנו כל כך רוצים לומר, לשתף, לספר שגם אנחנו שם. שגם אנחנו שם אולי במצורה קצת שונה אבל שם... המילים לא תמיד יוצאות.
[היום הולך להיות חם מהרגל ככה שאני פוסלת רעיון של מרק ביתי סמיך וחם אבל בכל אופן, תודה על ההצעה:)]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך עולם של מוסכמות... את יודעת, תהיתי האם ניסית פעם לאכול מקרונים מבלי לגלגל אותם. נסי ואולי תיווכחי שאפשר להנות מהם ( ולשבוע ) גם בדרך אחרת. שבירת מוסכמות.
זה מאוד מאוד קשה אבל..אפשרי.
ואני מנסה לשכנע עכשיו גם את עצמי. תודה.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
בתגובה ל: מקסים. אמיתי ונוגע.... מאת: נשמה אני דווקא נהנת לגלגל אותם [לא הרבה] ולשאוב אל הפה. זאת הנאה ילדותית כזאת...
אבל כשאני חושבת על זה, את צודקת. שבירת מוסכמות נתונה בכל רבדי החיים שלנו. ולפעמים יש כוח בדברים הקטנים [שנשברים] להשפיע על הגדולים.
תודה לך. בהחלט נקודה למחשבה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבךווירטואוזית. דוז פואה! מקווה שתשמש אותך בקרוב גם לשתף בדברים טובים ומשמחים. ברוכה הבאה
|
|
בתגובה ל: איזו כתיבה משובחת מאת: נוסעת סמויה אני בטוחה שהיא תשמש אותי גם לטוב שבחיים. רק שלרוב אנחנו נזכרים לכתוב את מה שמעיק וכואב [אני בכל אופן]. אני באמת צריכה להתחיל להסתכל על הטוב [אני מסתכלת ומודעת לו בחיי היום יום ויכולה להעיד שאני נמצאת בתקופה מקסימה בחיים כרגע אבל לא כותבת על כך] ולכתוב אותו.
תודה לך :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך כיף שאת פה איתנו.
מקווה שיהיו בך את הכוחות לשתף אותה בקרוב, זה בהחלט גורם להקלה ומחזיר את יכולת הנשימה הסדירה.
תמשיכי לכתוב, זה היה נפלא!
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: נעמונת ללא תוכן
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך טוב שאת כאן
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה :) מאת: אור__ טוב שאני כאן :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
|
|
|
בתגובה ל: לוח מודעות חדש מאת: אור__ ציונים-דתיים (אורתודוכסים) מתכנסים ביום השנה לרצח רבין לתפילת אזכרה ואבל לזכרו של יצחק רבין ז"ל "לא תשנא את אחיך בלבבך..." (ויקרא י"ט,י"ז) ביום ראשון, י"ב חשוון תשס"ט, 9 בנובמבר 2008 בשעה 20:00 תיערך תפילת אזכרה ולימוד משותף לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בהשתתפות עשרות אנשי ציבור, רבנים ואנשי רוח, מכל זרמי האמונה היהודית והקשת הפוליטית. מטרת הלימוד והתפילה היא לציין את זכרו של רבין ולאפשר לציבור מכל גווני הקשת הפוליטית להתאבל יחד על ראש הממשלה ללא כל קונוטציה פוליטית. בין המשתתפים: פרופ' מישל רבל, חתן פרס ישראל, אשר יוביל את התפילה; בנו של יצחק רבין, יובל רבין ורעייתו; סגן שר הביטחון מתן וילנאי; ראש העיר רחובות עו"ד שוקי פורר; הרב שמחה הכהן קוק; פרופ' יעקב נאמן; ח"כ הרב מיכאל מלכיאור; הרב יואל בן-נון; הרב יובל שרלו; ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת; יחזקאל שרעבי, נהגו של יצחק רבין ועוד. האירוע יתקיים בבית הכנסת ע"ש יצחק רבין ז"ל רח' לח"י 36 , רחובות (מתחם בי"ס אמי"ת) בית הכנסת ע"ש רבין הוקם לפני 12 שנים על ידי 20 משפחות וכיום חברים בו כ-120 משפחות. בית הכנסת הינו באוריינטציה ציונית-דתית (אורתודוכסית) ומתפללים בו גברים ונשים מכל קצוות הקשת האידיאולוגית , הדתית והפוליטית. המשותף לכולם הוא הדבקות בתורת ישראל השוללת מכל וכל רצח באשר הוא, ודוגלת באהבת אחים ככתוב "לא תרצח" (דברים ה', י"ז) ו"לא תשנא את אחיך בלבבך" (ויקרא י"ט, י"ז). ד"ר גדי גבריהו, יו"ר בית הכנסת ע"ש רבין, אומר כי "זאת התשובה שלנו, כאנשים דתיים, לרצח פוליטי שהתבצע על ידי אדם שקורא לעצמו דתי. אני קורא לכל אלה ש"מייללים" כבר 13 שנה שאין להם דרך ראויה להתאבל על רבין ז"ל- בואו והצטרפו אלינו לתפילה בבית הכנסת שלנו!" האירוע נערך בחסות משותפת של בית הכנסת, עיריית רחובות ו"פורום י"ב בחשוון "המאגד ארגונים ואנשים נוספים אשר מאמינים בסובלנות, פתיחות ובדרך ארץ שקדמה לתורה. לפרטים נוספים ותיאומים: גרטי, רבקה שרגא- ייעוץ תקשורתי 02-5401410
|
|
|
שלום לכולם.
אני לא מזמן עברתי לירושלים בשל לימודים. אני בת 26, במקור מחיפה. הגעתי אליכם מהפורום ב "נענע" לאחר שחיפשתי מידע והתיחסות לנושא הדת והלסביות.
רציתי לדעת, אני בתור לסבית-דתיה (המשפחה מוסלמית) מתמודדת עים הרבה קשים ועים הרבה שאלות, שבטוח גם אתם מתמודדות איתם. איך אתם מתמודדות עים כל זה? ככל שקראתי גליתי יותר כמה אתם פתוחות לשונה והיחס פחות מפלה האים אתם חושבות שיש בחברה שלכם סובלנות כלפי העם הערבי כמו הסובלנות ללסביות הדתיות?
בתודה ובהערכה,
א.
|
|
להודעה זו יש 56 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
|
אין שביתה!!
וכמובן שיהיה בהצלחה לכולן.
|
|
בתגובה ל: לכל הסטודנטיות המודאגות מאת: סופר - פשוש סופר פשוש לא יודעת אם ראית אבל לכבוד העובדה שהשתמשת במילה סטודנטים כנראה - כשפותחים את ההודעה שלך בחלון מלא - יש פרסומת ל ג'יי דייט!
אני לא יכולה לחשוב על הצלחה פחות מרשימה של חיבור פרסום למילות חיפוש :)
וכמובן - בהצלחה גדולה גם ממני לכל הלומדות באשר הן שם - תלמדו יפה ותעשו תעודות לרוב
|
|
בתגובה ל: לכל הסטודנטיות המודאגות מאת: סופר - פשושתמיד נורא שמחתי כשהודיעו על שביתות (אולי כי כמעט אףפעם לא הרשו לנו ליטול בהן חלק )
|
|
בתגובה ל: לכל הסטודנטיות המודאגות מאת: סופר - פשוש אז זהו כתבתי את המבחן המסכם... עכשיו אני צריכה להתלבש על פרק שני במחקר... והכל יהיה בסדר...
בהצלחה לכולן, אצלכן מתחילה שנת הלימודים, אצלנו עוד ארבעה שבועות מסתיים הסימסטר...
|
|
בתגובה ל: לכל הסטודנטיות המודאגות מאת: סופר - פשוש מצד אחד טוב שמתחילים בזמן,
מצד שני: 1. אני צריכה להפסיק לעבוד בעבודה מעולה במחשבים, בירושלים (אולי אני אמשיך שם פעם בשבוע).
2. רחוקה ממנה :(
3. סתם לא בא לי עדיין להתחיל ללמוד...
"כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל, בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום"
|
|
בתגובה ל: לכל הסטודנטיות המודאגות מאת: סופר - פשוש אני מודה שאני קצת לחוצה. א-ביסאלע.. לחזור לשולחן הלימודים אחרי שנים לא ספורות בהן היינו רחוקים..
שכלית - לא רציתי שתהיה שביתה, רציתי להתחיל בזמן וברגל ימין, כך שלא יהיו תירוצים להימרח. אבל אין ספק שהחששות קיימים, מסגרת חדשה (על שלל מאפייניה החיוביים והשליליים), שימוש בכישורים שלא אווררו זמן רב.
חברות - שיהיה לכולנו בהצלחה!
|
|
בתגובה ל: אמאל'ה!!! מאת: רות אחת ושיתחיל לך בכיף. אולי תגלי שהתאים האפורים שלך יותר בכושר ממה שחשבת.
שבת שלום!
|
|
בתגובה ל: איוורור נעים, מותק, מאת: קימונו שבוע מעולה שיהיה..
|
|
בתגובה ל: תודה רבה :) מאת: רות אחתמתחיל ביום שני, אבל תודה בכל זאת!
|
|
בתגובה ל: השבוע כאן מאת: קימונו(לא קשור בכלל אבל אם אפשר גם להיות גאה וגם לחנוך אייקון, אז למה לא?) ~הדגלון באדיבות זו שאני לא בטוחה שרוצה שאנקוב כאן בשמה~
|
|
בתגובה ל: וגם: מאת: קימונו בהחלט יש במה להיות גאה!
|
|
בתגובה ל: השבוע כאן מאת: קימונו"מה קרה לשטרודלים שלך?" לא הצלחתי להביא אותם איתי לאתר זה,כיוון שלא התאפשר לי, ולצערי הרב נאלצתי להפרד מהם
|
|
|
ה- איזה שם יפה. כמה אני אוהבת להגיד אותו. כמה אני אוהבת אותך. איפה את? מה את עושה? עם מי את מדברת? דברי אתי. איך את נהנית? מה מענג אותך? למה אני לא שם? בגללי. אני רוצה להחזיק אותך קרוב אליי, למזג אותך אליי, להפוך אותך לחלק ממני,שנהיה אחד. איפה את? מה את עושה? בואי אליי. אני מחכה,אני רוצה לדעת. לא מצליחה להתנתק, לא מצליחה! אולי אני לא מנסה, לא רוצה! לא רוצה!
עשית לי משהו שבחיים לא הרגשתי, זה מפחיד אותי.
תודה. תודה על שהחזרת אותי לחיים, חיים שאבדו מזמן. תודה שנתת לי להרגיש כמו נסיכה, נסיכה שישנה הרבה זמן במרתפים חשוכים. הדלקת את האור. ועכשיו הלכת.
לא אכפת לי מה אחרים חושבים, אף אחד אחר לא יכל להחליף אותך. אף אחד .
תהיי שלי, תהיי. אל תלכי. תחייכי בשבילי ,נשקי אותי, חבקי. אני אלטף את פנייך תמיד.
אני אוהבת אותך ה, מהבפנים, יותר עמוק מהלב, מהנשמה. אני אוהבת אותך, נשמה טובה.
|
|
בתגובה ל: אני מתגעגעת אלייך. מאת: moranאחלה הודעה לפתיחת שבוע.. אני גם מקווה שאמרת לאותה אהובה את דבריך כי הם מקסימים.. וגם מקווה שלמרות הכל האהבה תשמר ותתחזק.. ויהיה לכן טוב ביחד! שבוע טוב והמון בהצלחה!.
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: איזה יופי! מאת: שיר ללא אנחנו לא ביחד, וזה מאוד קשה לי..
|
|
בתגובה ל: האמת שאנחנו כבר לא... מאת: moran שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך.. ושולחת לך חיבוק מהלב. שבוע טוב.
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: עצוב לקרוא.. מאת: שיר ללא מחמם לי את הלב.
|
|
בתגובה ל: אני מתגעגעת אלייך. מאת: moran היי מורן. כתבת מילים מרגשות ומתארות את הכאב שבליבך.
"ה" הדליקה את האור בחייך, הראתה לך כמה החיים יכולים להיות טובים, היא בעצם נטעה בך תקווה. חדשה לחיים. מורן, קחי את מה שהיא פתחה אצלך. קחי את הטוב שזכית לראות. קחי אותו איתך והמשיכי הלאה. כשאנו סגורים אנו לא יכולים לראות הזדמנויות נוספות ולא יכולים להבחין באהבה שמקיפה אותנו. ממליצה לך לפתוח את ליבך. את עוד תחווי אהבה. בעזרת ה'.
בהצלחה.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
בתגובה ל: אני מתגעגעת אלייך. מאת: moran היי מורן ממש נוגע ללב עברתי בדיוק את אותו דבר בזמן האחרון אך איני מוותרת ונלחמת על אהבתי ואהובתי אומנם לנצח עוד לא הצלחתי אך זה מתחיל להראות ניצנים של הצלחה והכוחות ניתנו לי הרבה בזכות תמיכת פרידם(אחת מכאן) ועוד בנות נחמדות המלצתי שבי דברי תדוני וגם שחררי מעט הרעיפי אהבה תמיכה ועידוד בכמויות העיקר אל תתייאשי אצלי כאמור זה עוזר נראה לאן זה ימשיך. בהצלחה מחזיקה לך אצבעות
|
|
בתגובה ל: אני מתגעגעת אלייך. מאת: moranהמון עוצמה. שתמשכי לחיות, ולאהוב. ותצליחי להגיע למקום שבו לא צריך לברוח, לא להתנתק, אלא רק לעבוד על טיפוח האהבה ולהנות מכל הטוב. והנה שיר שפעם כשהרגשתי חלק מהמילים שלך רציתי לצעוק.
|
|
|
סופסוף זה הגיע - היום הראשון של הסמסטר האחרון ללימודים. אני די בלחץ מכל העניין - אחרי שבסמסטר קודם לא ממש למדתי (או יותר נכון ממש לא למדתי), וסמינריונים עשיתי באמצע הלילה אני קצת בחרדות מזה שאיבדתי את הרגלי הלמידה שנרכשו אצלי במאמץ רב.
מצד שני, אני מתרגשת, קודם כל כי המרצה בשיעור הראשון שלי היום הוא אחד מחבריי הטובים, ואני ממש סקרנית לראות איך נסתדר במערכת יחסים של מרצה - סטודנטית. ובאופן כללי, אני לא חושבת שהאמנתי שהיום הזה יגיע. הסמסטר הקודם + הקיץ היו כ"כ עמוסים וצפופים, שבאמת לא קלטתי עד כמה סיום הלימודים קרוב. כנראה שזה גם מה שיקרה בסוף פברואר כשאני אהיה לקראת תחילת ההתמחות.
אז אני תכף הולכת לכיתה, לנסות לאתר את הרגלי הלמידה האבודים שלי, ומקווה לסמסטר מוצלח ורגוע.
|
|
בתגובה ל: סמסטר אחרון (סופסוף) מאת: taramaclay מהיכרותי את הנפשות הפועלות אני לא חושבת שיש לך מה לחשוש.. הסיטואציה בה חבר טוב שלך הוא המרצה שלך היא באמת מעניינת, מעניין לשמוע איך זה ילך..
בהצלחה!
|
|
בתגובה ל: סמסטר אחרון (סופסוף) מאת: taramaclay מקווה שמצאת את הרגלי הלמידה. אם לאו, כדאי שתחפשי במדף עליון של התת מודע. הם בטוח שם :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|
|
|
שלום חברות יקרות מאוד,
שכרנו וילה מרוהטת לטווח בינוני עד יעברו ענני הזעם ויתבהרו שמי נענע מי יתן ויהיו אלו ימים מלאים ופוריים
נשמח להתפקדות קצרה כדי לראות שכולן שרדו את המעבר וקיבלו ניקים מספקים (לקוראות פאסיביות הזמנה מעומק הלב להציג עצמכן...)
ומכריזות בהזדמנות זו על תחרות תמונות מקוריות לכותרת הדף - התמונה הזוכה תעטר את ביתינו והצלמת תזכה בהערכה ללא גבול....
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה מאוד אור ועינבל
|
|
להודעה זו יש 93 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
זוג נשים שבדיות שהחליטו להתחתן בסגנון הינדי. בקרוב בישראל?
|
|
|
לפי איזה הגיון מסודרות כאן ההודעות... מועד כתיבתן? חשיבות? כמות תגובות? כי אני לא ככ מוצאת הגיון, בטח לא עקביות. תשובה בבקשה?
|
|
בתגובה ל: תמיד עניין אותי, מאת: Hפידוסיתלפי מה שנראה לי זה המועד של הכתיבה... ז"א אם אני אגיב להודעה יחסית ישנה, עכשיו! אז היא תקפוץ למעלה... זה קופץ לפי המועד של ההודעה האחרונה ולא דווקא של ההודעה הראשית. אלא של התגובות אליה.. חח מקווה שהסברתי ברור..
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
|
בתגובה ל: לדעתי מאת: ירושלמיתאחת ברור שהודעה חדשה נכתבת למעלה, אבל אם אין לה תגובות היא יורדת כאשר מגיבים להודעות אחרות אי לכך ובהתאם לזאת נובע שכאשר מוסיפים תגובה ההודעה קופצת...
והרי לך דוגמא חח
1
2
קפוץ!!!!!!!!!!!!1
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: ...................!! מאת: דמיiנית להכנס להגדרות תצוגה המופיע בראש העמוד בצד שמאל ואז לסמן מכתב פתיחה ולשמור , כך ההודעות יופיעו לפי הסדר שלהם . פרח לב זהב
פרח לב זהב
|
|
בתגובה ל: כדי שיהיה סדר בהודעות צריך מאת: פרח לב זהבעכשיו הרבה יותר טוב. פסיכי ככל שזה נשמע, קצת מביך אותי כשתגובה שאני כותבת מקפיצה שרשור. עכשיו נשאר להעמיד פנים שגם אצל האחרים ההודעות מקובעות (בהדחקות אני כבר מתורגלת).
|
|
בתגובה ל: תודה מאת: זוהר דרומי ללא תוכן
פרח לב זהב
|
|
בתגובה ל: תמיד עניין אותי, מאת: Hפידוסיתמה שלומכן??? אגב, איך מוסיפים אייקונים ובלה בלה...
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: שבוע טוב =] מאת: דמיiנית בדף הראשי היכן שהכינוי שלך מופיע יש כל מיני סעיפים קטנים . לוחצים על סעיף אייקונים , ואחריזה קטגורית איקונים משותפים , ואז יוצאת רשימה ובוחרים איזה איקונים את רוצה לצרף , (ללחוץ על שם כדי לראות איזה איקונים יש בחבילה )ומסיפים מקווה שעזרתי .
פרח לב זהב
|
|
בתגובה ל: כדי להוסיף איקונים מאת: פרח לב זהב אין צורך להגיע לעמוד הראשי. בכל עמוד שהוא ניתן לעמוד על הניק-ניים בראש העמוד ולקבל תפריט. לחיצה על "אייקונים" תוביל להמשך...
וכמובן, לולא אנה ק לא הייתי יודעת זאת. ("האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" אומר רש"י)
|
|
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: תמיד עניין אותי, מאת: Hפידוסיתשימו שאתן יכולות להחליט האם אתן רוצות ששירשורים גדולים "יתקפלו" לשורה אחת אליה צריך להכנס במיוחד ואם כן אז לאחר כמה הודעות (אני אישית לא אוהבת את זה אז הגדרתי 100 הודעות ועד כה לא נדרשתי להתמודד עם שרשורפלצת מתקפל) וגם לכך שאפשר לקבוע כמה שרשורים אתן רוצות לראות (בניגוד למגבלת 15 השרשורים המוכרת) יום טוב
|
|
בתגובה ל: ועוד משהו לגבי הגדרות תצוגה מאת: עינבל לא שמחתי לב לאופציה הזו.
תודה.
|
|
בתגובה ל: עזר לי מאד. מאת: פרידם ללא תוכן
פרח לב זהב
|
|