שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
אפשר לכבות את המחשבות?


אפשר לכבות את המחשבות?
פורסם לפני 2821 ימים     מאת elastic heart     סה"כ תגובות: 3     תגובה אחרונה לפני: 2820 ימים

אני כל כך מתגעגעת, מרגישה כל כך לבד.
מעולם לא הרגשתי כל כך לבד.
מעולם לא הרגשתי כאב כמו זה.
לא מצליחה לנתק אותך מהראש, מהלב.. פשוט לא מצליחה. שונאת כל רגע שאנחנו רחוקות. אני יודעת שאת השלמת עם זה, אני לא.. לא יודעת אם אצליח להשלים..
אני לא יודעת מה זה לחיות בלעדיך..
את הדבר הכי טוב שנכנס לחיי.. למה דברים טובים באים לתקופות קצרות?
לפחות אני מקוה שאת מאושרת, שמשהי מאיתנו יצאה מאושרת..
כי אני לא.. שונאת כל רגע שהסכמתי ללכת.. אין לי כוחות יותר נשמה שלי.. ולא, אני לא כל היום במיטה, אבל לא משנה מה אני עושה אני בוכה, מחשבה קטנה וכל הדמעות עולות לי. ואז אני שוב מתרסקת, וכל התרסקות כואבת יותר מהקודמת. כל התרסקות אני מרגישה שבורה יותר.
אף אחד לא מבין אותי, לא מבין למה אני עוד בוכה.
למה כשנראה שאני קצת ממשיכה הלאה אני פתאום מתרסקת ובוכה שעות על שעות..
חושבת עליך.. בטח התקדמת, אולי כבר בזרועותיה של האחרת.
הלואי ויכולתי להפסיק לחשוב כי המחשבות האלה רק מכאיבות יותר, המחשבות שאת עם אחרת.
למה הלב שלי כל כך קשור אליך?
איך מרפים אותו..
אומרים שהזמן עושה את שלו, ורק אני מרגישה שככל שעובר הזמן רק כואב לי יותר.
כל ערב מתפללת שלא יגיע עוד יום כי אין לי כבר כוחות. ועדין מגיע עוד יום. וכל יום שמגיע אני ממוטטת יותר. במקום לומר כל בוקר "מודה אני לפניך" אני רק כועסת שעוד יום הגיע. באמת שאני מנסה לשחרר.. באמת שאני מנסה לעשות דברים אחרים, לצאת מהבית.. אבל אני נשברת באמצע.. הדמעות עולות לבד, הדופק פתאום מאיץ ומכאיב, פתאום מחנק חזק בגרון..
הלואי ויכולתי לשחרר, להגיד שאני עם אחרת אפילו. אבל איזה אחרת?..
לא מסוגלת לחשוב על עצמי עם משהי שהיא לא את..
למה אני אוהבת אותך כל כך? למרות כל הכאב.. למה?
אפסיק לאהוב אותך אי פעם?..
אומרים לי שאמצא אחרת.
אני לא מסוגלת לחשוב בכלל על אחרת. לא מסוגלת. את כל כך תפסת לי את הלב איך אני בכלל יכולה לחשוב על אחרת?
אף אחד לא אהב אותי כמוך, ואני יודעת שאף אחד גם לא יאהב אותי כמוך.
הלואי וזה לא היה נגמר..
את יקרה לי את יודעת את זה, את האדם שהיה הכי פה בשבילי. אבל עכשיו את לא פה.. אני מרגישה שאיבדתי אותך.. שאיבדתי את האדם היקר ביותר שהיה לי.
אני לא מצטערת על שום רגע איתך או על שהכרנו או שעשינו את הצעד והפכנו לזוג. לא, אין שום חרטה. אני רק מצטערת שזה נגמר.
אני יכולה להתמודד בלי הנשיקות. אבל החיבוק שלך.. המילים שלך.. זה כל מה שאני זקוקה לו כרגע.
את האדם היחיד שתמיד הבין אותי. הלואי ולא היית מנתקת את הקשר.. הלואי ותחבקי אותי שוב יום אחד.. תחבקי ותרגיעי כמו שרק את יודעת.
אני מתגעגעת אליך מאוד מאוד, הלואי ואת יודעת כמה.
אל תשכחי אותי, אל תשכחי את הקשר שהיה לנו.
שלך תמיד

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0742)