|
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
תכלס..
|
|
תכלס..
פורסם לפני
3188 ימים
מאת הגברת בצהוב
סה"כ תגובות: 3
תגובה אחרונה לפני: 3188 ימים
בס"ד
אני לא מצליחה להבין למה לעזאזל זה כל כך קשה לבוא ולומר "פגעת בי כי.." "אני כועסת כי.." באמת לא מצליחה להבין את זה! פלוס איך אחרי שנתיים וחצי של אהבה מטורפת, את לא מוכנה אפילו להסביר לי מה קרה? מה עובר עליך?? מבקשת שלא אצור איתך קשר יותר, מסרבת לכל הבעת מחווה כלשהי, כולל לומר לי שלום ברחוב..
כבר שמונה חודשים אחרי, וזה לא הופך קל יותר. זה קשה ממש כמו בהתחלה. על פניו לא חסר לי כלום. מסיימת תואר, יש לי זוגיות נהדרת, חברים טובים ומשפחה מדהימה. איכשהו, את חסרה לי. מילאת כזה חלק עצום בחיי. קשה לי לא לדעת מה שלומך. קשה לי לדעת שאת "שונאת אותי" כמו שכתבת כאן לפני שמונה חודשים. מחקת אותי ואת כל התקופה הזו מחייך, ואני תוהה.. למה?
אני לא מבינה את עצמי, אני כבר לא שם. את כבר לא האוויר לנשימה שלי.. למה זה עדיין קשה? האם תחזרי אי פעם לדבר איתי? האם תסבירי לי על מה אני אמורה לכפר?
הכי מציק הוא שאין באמת עם מי לדבר. אני יכולה לדבר עם זוגתי, אבל היא לא הייתה פה במשך כל התקופה הזו שהיינו יחד. זה מורכב מכדי להסביר. היא אומרת לי שאת פשוט צריכה זמן. אוקיי.. זמן.. מהו הזמן הזה? למה קשה להסביר למה את צריכה זמן? מה הנתק והשנאה הפתאומיים האלה?
אין לי באמת משהו לכתוב, או לומר.. את לא קוראת פה, ומחקת אותי כליל מחייך. מה נעשה?
|
|
|
|
בס"ד
אני לא מצליחה להבין למה לעזאזל זה כל כך קשה לבוא ולומר "פגעת בי כי.." "אני כועסת כי.." באמת לא מצליחה להבין את זה! פלוס איך אחרי שנתיים וחצי של אהבה מטורפת, את לא מוכנה אפילו להסביר לי מה קרה? מה עובר עליך?? מבקשת שלא אצור איתך קשר יותר, מסרבת לכל הבעת מחווה כלשהי, כולל לומר לי שלום ברחוב..
כבר שמונה חודשים אחרי, וזה לא הופך קל יותר. זה קשה ממש כמו בהתחלה. על פניו לא חסר לי כלום. מסיימת תואר, יש לי זוגיות נהדרת, חברים טובים ומשפחה מדהימה. איכשהו, את חסרה לי. מילאת כזה חלק עצום בחיי. קשה לי לא לדעת מה שלומך. קשה לי לדעת שאת "שונאת אותי" כמו שכתבת כאן לפני שמונה חודשים. מחקת אותי ואת כל התקופה הזו מחייך, ואני תוהה.. למה?
אני לא מבינה את עצמי, אני כבר לא שם. את כבר לא האוויר לנשימה שלי.. למה זה עדיין קשה? האם תחזרי אי פעם לדבר איתי? האם תסבירי לי על מה אני אמורה לכפר?
הכי מציק הוא שאין באמת עם מי לדבר. אני יכולה לדבר עם זוגתי, אבל היא לא הייתה פה במשך כל התקופה הזו שהיינו יחד. זה מורכב מכדי להסביר. היא אומרת לי שאת פשוט צריכה זמן. אוקיי.. זמן.. מהו הזמן הזה? למה קשה להסביר למה את צריכה זמן? מה הנתק והשנאה הפתאומיים האלה?
אין לי באמת משהו לכתוב, או לומר.. את לא קוראת פה, ומחקת אותי כליל מחייך. מה נעשה?
|
|
בתגובה ל: תכלס.. מאת: הגברת בצהוב בס"ד
ממש לפני שנה, התפללנו את ואני, לרפואתה השלמה של מרצתנו. כל כך רצינו שתחלים, ותוכל ללמד אותך ועוד שנים אחרינו.. אותך היא לא לימדה השנה, ומהיום כבר לא תשוב ללמד. יהי זכרה ברוך.
|
|
בתגובה ל: תכלס.. מאת: הגברת בצהוב זה נשמע ממש מבאס וסופר קשה, יש מישהי שאהבתי ולא ראיתי כבר כמה שנים ואני לגמרי מבינה למה זה מציק לך כל כך למרות שהמשכת הלאה.. מקווה שתסגרו מעגל :)
|
|
|
|
|
| |