כמו הניק, אני נשואה, באושר ב"ה ויש לי שלושה ילדים קטנים שיהיו בריאים.
בת 28, דתית-חרדית
והחלומות האלו מלווים אותי. בעלי יודע ומשתף פעולה עם הדמיון שלי. הוא גם היה רוצה לראות אותי עם מישהי. אבל החלומות האלו הם בגדר חלום בלבד.
היה לי נסיון אחד קטנטן עם חברה בגיל ההתבגרות, הסתכם בנשיקות ונגיעות למטה. היה נעים והתביישתי להגיד לה שהייתי רוצה לנסות שוב. היא אח"כ אמרה לי לשכוח מזה, שזה היה זמני וסוחף וזהו.
איכשהו, אפילו עם המשפחה היפה שיש לי, אני בפנים קצת מצטערת שלא ניסיתי להיות עם אישה לפני שהתחתנתי (היה לי נסיון עם גברים לפני, סוג של חוזרת בתשובה אני)
ושאולי הייתי נהנת מזה הרבה יותר מלהיות עם גבר (שאני גם כן נהנת)
והחלומות האלו לא עוזבים אותי.
הייתי רוצה לממש אותם, ולא יודעת איך.
האם אמצא מישהי שתמצא חן בעיני, ואני בעיניה עם הלידות שעברתי והסימנים בבטן והניתוח? למרות שאני כן יפה מתחת למטפחת (שיער בלונדיני שטני ועם עיניים ירוקות) ונראת טוב בסך הכל. איך אני אמצא אותה בעולם שלי כיום....
ואולי כדאי להמשיך ולחלום ולגנוז את זה מהמציאות. כי הרי אני דתיה ונשואה ובסך הכל מה חסר לי חוץ מזה....
אז כתבתי כאן. לא יודעת מה יצא מזה, אם בכלל.
רק משתפת מהלב....

בתגובה ל: טוב, מאיפה להתחיל? מאת: נשואה
האמת - מה שבא לי להגיד לך
נשמע שטוב לך. ב"ה יש לך משפחה, יש לך בעל אוהב שטוב לך איתו.
למה לשחק באש?

מותר לחלום בתוך הזוגיות, אבל ברגע שאת מממשת אין לך מושג איפה זה יגמר. אולי תהני יותר - ואז מה? אולי תתאהבי - ואז מה? לחפש בשבילך את ההודעות בפורום של נשים שנקרעות בין הילדים שלהן לאהובה? של נשים שכבר לא מסוגלות לשמוח במה שיש להן בבית?

עזבי, אם טוב לך, תעבדי על למצוא עוד יותר טוב בתוך הזוגיות עם הבעל ואל תפזלי החוצה.

אבל אני יודעת שקל להגיד למישהי אחרת לותר על חלומות.
מאחלת לך רק טוב

בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק
כצופה מהצד או שומע חויות ומעודד?
כי הוא כן בעד, ואני לא חושבת שהולכת לפרק את החבילה אם יהיה לי טוב עם מישהי במיטה. ואם אתאהב- מקסימום תהיה חברה טובה לחיים, לא?

החלומות האלו מחרפנים אותי.
מרגישה שחייבת לנסות. אפילו פעם אחת.

בתגובה ל: תודה. ואת אומרת את זה גם עם הבעל שותף לקשר? מאת: נשואה
ללא תוכן

בתגובה ל: תודה. ואת אומרת את זה גם עם הבעל שותף לקשר? מאת: נשואה
את חוסכת לעצמך את ההסתרה ואת המצפון על הבגידה בבעלך.

אני לא מתחברת למודל של זוגיות פתוחה ומתקשה לראות איך זה תורם לזוגיות אבל אולי זו רק אני.
כמובן שיש הבדל בין משהו חד פעמי למשהו קבוע (אם כי - החד פעמי יכול כמובן להוביל להמשך...).
קשה להגביל את הלב. חברה טובה לחיים זה יפה על הנייר אבל מסובך יותר במציאות כשהלב צועק אליה. את כותבת שעכשיו החלומות מחרפנים אותך, אהבה אמיתית זה סחרחורת גדולה פי כמה.

אולי שווה להתייעץ עם מטפלת זוגית שיש לה נסיון.ובטח בקרוב יגיעו הנשואות של הפורום...

בתגובה ל: חצי צרה מאת: אנה ק
ללא תוכן

בתגובה ל: אם זה יעניין אותך, אני מצטרפת לדעתה של אנה ק מאת: חרדית ביישנית
כמה יפה כתבת..
ואת ,נשואה ,מי כמוני מבין אותך.
הרבה יותר קשה ממך זה למי שחוותה אהבה של שנים עם אישה.אהבה גדולה מהחיים.כשהפרידה ממנה היא כאילו חותכים לך בבשר החי...
אני יודעת בדיוק למה להתגעגע ועד כמה זה דבר אחר לחלוטין.
וזה בהחלט עונג ממכר ,אז עדיף להיות סקרן בהתהוות מג'אנקי בנזירות.....

וזה שבעלך מתגרה מהפנטזיות שלך וישמח לטריו,צריך לצלצל לך בפעמוני אזהרה ,הוא רוצה אחרות גם ופוזל לצדדים גם ויישמח לממש את זה,והכי קלאסי ופשוט זה איתך...זה לא בגידה נכון? איזה יופי...איזה שקר.
את המלכה .לבו ועיניו צריכים להיות שייכים רק אליך.
תסתפקי בפנטזיות.זה נחמד מדי פעם,אם משכילים למלא את החיים בדברים משמחים.ולפעמים מתח מיני עדין עם חברה קרובה יפה,גם יכול לספק את הצורך....

בתגובה ל: גדולה את אנה מאת: רזיאל
אנה, באמת כתבת כ"כ יפה. ואת צודקת
האמת לא חשבתי שזה הכיוון בכלל, אז תודה שהחזרתן אותי למציאות. כנראה זו האמת ואני צריכה להסתפק בחיים שלי ולא לממש את החלום כנראה אף פעם... :(

ורזיאל, תודה שאת דואגת, אבל בעלי איש ישר לחלוטין, בעל תשובה שמכיר את העולם השני ולא נבהל ממנו, ושמח שאנחנו משתפים אחד את השני בפנטזיות. מדליק אותו לראות אותי יורדת למישהי, מפה ועד בגידה באחרות. ממש ממש לא הכיוון.
ומתח עדין עם חברה- עוד לא יצא לי לחוות. נראה לי קשה מידי ביום-יום. אגב, ההיא שכתבת עליה רזיאל בביכנ"ס בראש השנה, אני לא יודעת מה ההסטוריה בינכם, אבל לי נשמע שהיא הלכה אחריך לביכנ"ס שונים שאת נמצאת בו פעמיים כדי לרמוז לך משהו, ככה זה היה נשמע.

תהנו לכן, אני אמשיך לחלום.
תודה שקראתן אותי וייעצתן לי בחוכמה

בתגובה ל: גדולה את אנה מאת: רזיאל
ורק לבירור שלך עם עצמך: בעלך אולי פתוח להתנסות שלך עם אישה, אבל לאפשרות של התאהבות שלך באישה ?
את מוכנה לאפשרות הזו? שאולי יהיה גורם נוסף להתחשב בו במערכת השיקולים ולוחות הזמנים שיש לך?

בתגובה ל: מסכימה לגמרי עם אנה מאת: MikPihuk
טוב לראות את הניק שלך...:-)

מה נשמע?

בתגובה ל: שלום :-) מאת: אנה ק
קוראת פה לא מעט. סוחבת דברים בבטן.
בעיקר תינוקת רביעית למשפחתנו הגאה.
בשגרת החיים...

תמיד משמח אותי לפגוש בהודעותייך בפורום. את מהווה מודל פה לשילוב בין העולמות שלי- זה שאני באה ממנו וזה שאני חיה בו.
יישר כח

בתגובה ל: תודה על ההתעניינות מאת: MikPihuk
הריון רביעי בזוגיות עם גבר? או אישה?

בתגובה ל: תודה על ההתעניינות מאת: MikPihuk
שיהיה בשעה טובה.
עם שלושה בבית בטח כבר שמח.

איך המפגש שלכם עם מערכת החינוך?
(כמובן רק אם בא לך לספר)

שתהיה תמיד שגרה ברוכה (עם הפרעות מרגשות כמו כשבא תינוק...)

בתגובה ל: וואו :-) מאת: אנה ק
הגדול בכיתה א' סולל את הדרך לאחרים.
בכל מערכות החינוך שנכנסנו אליהן היינו המשפחה הראשונה של שתי אמהות (ועודנו) והתקבלנו במאור פנים. בישוב שגרים בו אנחנו יוצאי דופן מהבחינה הזו, אבל חיים באיזור ליברלי ופתוח. ישוב רפורמי-חילוני. מועצה נאורה.
לא הכל מושלם. הילדים חיים בסביבה הטרוגנית מאוד. (אפילו אחוז גרושים נמוך מאוד מהממוצע הארצי למשל) ויוצר אצלם קונפליקטים פנימיים איתם אנו מתמודדות.

האישה שאיתי עשתה הסבה והתחילה השנה לעבוד במע' החינוך במועצה. דוקא שם יש עוד משפחות כמונו ואחרות. מיד שאלו אותה איך להציג את הזוגיות והמשפחתיות לילדים כיון שהלידה צפויה לפני יום המשפחה והיא תעדר גם מהעבודה.

איך אצלכם המפגש עם מערכת החינוך? קצת יותר מורכב לא ?

בתגובה ל: שמח מאת: MikPihuk
האמת שזה כבר לא מרגיש לי כזה רחוק. הילדה כבר יודעת להגיד ששנה הבאה היא תהיה בגן חובה (כמו הילדים שהיו איתה בגן שנה שעברה) ומשם הדרך לכיתה א קצרה....

אצלנו על פניו זה שקוף. אף מיצמוץ על זה שאנחנו שתי אמהות כאילו זה הדבר הכי רגיל בעולם. מצד שני - אין נסיון כלשהו לעסוק באופן גלוי בצורות שונות של משפחות או משהו כזה. אז נניח ביום המשפחה שנה שעברה, התנוססה תמונה משפחתית שלנו בגן, אבל חוץ מזה היה הרבה אבא-אמא אמא-אבא...
אני מתלבטת האם זה אומר שהכול סבבה (הילדה לא גלתה סימני מצוקה, נושא האבא עולה לעיתים רחוקות ולא נראה שמציק במיוחד. אבל יש להודות שהיא ילדה מופנמת למדי) או שכדאי לדבר עם הגננת שתהיה התייחסות מפורשת (ואני לא יודעת איך תהיה התגובה. זה גן ממ"ד מרובע ביותר. אולי פשוט לבקש ישתמשו קצת יותר במילה הורים). מהדף קשר נראה שיש שתי חד הוריות בגן, אבל סך הכול אנחנו גם בסביבה מאד הומוגנית (אין משפחה אחת גרושה בקרב המשפחות הצעירות בבית כנסת שלנו...).

באיזה קונפלינקטים נתקלתם? אם יש לך תובנות - אשמח.

בתגובה ל: וואו כיתה א :-) מאת: אנה ק
כנראה התבלבל לי משפחות "הטרו" עם המושג.
אין לי תובנות ממש.

לדעתי כשעולה עניין האבא - לא ישר לסתום את הגולל עם תשובות מוכנות, אלא לתת להם להביע את הרגשות שעולים אצלם ולהבהיר שזה בסדר להרגיש ככה מבחינתנו. לקח הרבה זמן עד שהגדול העז לפתוח בפנינו את הרצון שלו ל"אבא" "להיות כמו כולם" ואפילו להציע לנו הצעות לשנות את המשפחה בכל מיני צורות...עכשיו השני בעניין..והוא בגיל של הבת שלכן.
הוא מצא פתרון די יצירתי ושיחק בהפסקות עם חבר קבוע ב"משפחה" כשהחבר הוא "אבא" שלו. הוא המשיך את זה אחרי הצהריים לאורך תקופה, עד שכל הגן התייחס אליו כאל האבא שלו (למשל, שאלו אותו איפה אבא שלו, בשיא הרצינות והתכוונו לחבר הנ"ל, מחוץ לכותלי הגן)...עד שלחבר נמאס וביקש שיקרא לו בשמו. אז העניין נפתח בבית בבכי קורע לב :(

בתגובה ל: אופפס סביבה הומוגנית כמובן מאת: MikPihuk
מתה על יצירתיות הזו.

(אצלנו כרגע במשחקי הבנות אין אבא וגם לא שתי אמהות אלא אמא ואחות. אבל זה נראה לי בעיקר נועד להנציח באופן ברור מי הבכירה ומי הצעירה...).

בתגובה ל: וואו כיתה א :-) מאת: אנה ק
בקורס "ניהול גן" במכללה דתית
המרצה הייתה מפקחת ארצית בגני ממ"ד.
היא התייחסה במשך השיעור למשפחה החדשה..

אני זוכרת את השיעור הזה כגורם לשינוי גדול אצלי במחשבה
עד אז לא זכיתי לשמוע שיש משפחות חדשות בעולם הדתי.

שתרבו רוב נחת והרבה שמחות..

בתגובה ל: המשפחה החדשה מאת: מי_לי
ראיתי גם הייחסות לזה בתזכיר רשמי לגבי יום המשפחה בגני ממ"ד.

ב"ה, המערכת מתעדכנת עם שינוי המציאות....
(או ליתר דיוק המציאות חזקה יותר מהשמרנות של המערכת)

בתגובה ל: תודה. ואת אומרת את זה גם עם הבעל שותף לקשר? מאת: נשואה
אני בדיוק במצב שלך..
אבל כשבעלי ראה שאני רצינית הוא פתאטם נלחץ וזה ערער את היחסים בינינו..
אז החלטתי פשוט לא לספר לו יותר על החלומות ועל אם אני יעשה..
גם אני חושבת שאם זה יהרוס אפשר להשאר חברות טובות מאוד לחיים. !

בתגובה ל: טוב, מאיפה להתחיל? מאת: נשואה
התגובות היו כ"כ אמיתיות ונכונות.
נכון, קל להגיד וקשה לעשות.
לפי תיאורייך, לא רע לך במסגרת בה את נמצאת.
השארי כך, אל תזיזי רהיטים לשום מקום.
לכל דבר טוב, יש השלכות רעות.
בדיוק כמו להדליק סיגריה ראשונה ואז קשה להפסיק ודוחים את הגמילה.
ניסית לחשוב מה יקרה, אילו בעלך יסכים למערכת יחסים שתיצרי עם אשה, ולאחר שיראה כי זה באמת מה שטוב לך , והאשה שגורמת לך הנאה ולא הוא, האם את חושבת שיסכים שתמשיכי בעמרכת זו או שמא יקנא? ואולי כאשר תתבקשי על ידו להפסיק להיות איתה, את כבר תהיי מאוהבת בה עמוקות?

בתגובה ל: טוב, מאיפה להתחיל? מאת: נשואה
היוש
אני גם משואה עם סמנים בבטן חח
רוצה להכיר?