היי בנות,
שמי הדס ואני סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה.
במסגרת השתתפותי בקליניקה לפמיניזם משפטי אני כותבת עבודה סמינריונית אודות יחס ההלכה למערכות יחסים לסביות ולהתמודדות הנשים עם הדיכוטומיה בין היותן לסביות לבין היותן דתיות. אשמח אם תוכלו לעזור לי ולספר לי (אפילו בקצרה - כל דבר יעזור) על הקשיים בהן נתקלתן טרם היציאה מהארון, במהלכה, ואחריה. (חששות, מה יחשבו ההורים, מה היה יחס הקהילה לאחר היציאה מהארון ובעצם כל מה שעולה על דעתכן).
הדבר יעזור לי מאוד!!!1
מודה מראש לכל מי שתגיב על הזמן שהיא מקדישה עבורי.
שוב תודה והמשך יום טוב.

בתגובה ל: זקוקה לעזרתכן מאת: הדס51
היה שם מאמר "להיות לסבית ודתיה" שנשמע מה שאת רוצה. יש שם
כמה גם וכמה ראיונות.

מהחויה שלי -
ראשית זו לא דיכוטומיה....

הקושי העיקרי עבורי לפני היציאה מהארון היה להבין שזוגיות
לסבית היא בכלל אופציה. כיוון שלא הכרתי כלל לסביות דתיות
(או לסביות בכלל למעשה) לא חשבתי כלל שזה אפשרי. המפגש
(הוירטואלי) עם לסביות דתיות בפורום דתיות גאות היה עבורי
משמעותי ופתח את עיני לבחון גם את האפשרות הזו.

עם המשפחה מורכב. אבל מעבר למשפחה בקהילה הדתית ב"ה יצא לי
לפגוש רק קבלה. המשפחה שלנו היא חלק מקהילה דתית, נעים לנו
בגינה, בבית כנסת, ובשכונה בכלל. אני בטוחה שיש אנשים
שהנוכחות שלנו לא קלה להם - אבל ב"ה הם מנומסים.

בהצלחה

בתגובה ל: זקוקה לעזרתכן מאת: הדס51
החברות הדתעות שלי קיבלו אותי ותמכו בי כל זמן שהעמדה שלי היתה להלחם בנטיה שלי
ולשנות אותה. לאחרונה הבנתי שאין ביכולתי לשנות זאת וחלק מהחברות יתרחקו וחלק אני
חוששת לשתף כדי שלא יתרחקו גם הן.
אני רוצה לשתף בתגובה של אחת מחברותיי... אחרי ששתפתי אותה בכך שסיפרתי לאמא שלי
היא הושיבה אותי לשיחה ואמרה שנראה לה שאני מכניסה את עצמי למקום לא טוב. שזה נראה
שאני כבר לא מנסה לשנות את המצב (החברה נשואה) והיא ובעלה בדקו את ההלכות בעיניין
ומצאו אצל הרמב"ם (חשוב לציין שהוא מחמיר) שאם גבר מגלה שלאישתו יש חברה לסבית עליו
להרחיק את החברה מאישתו.
כשהיא אמרה לי את זה הבנתי שאם אני הולכת לחיות בזוגיות עם אשה אצטרך לותר על הקשר
איתה. מאז כל נושא המשיכה שלי לא נרמז אפילו מצידי כשאני נפגשת איתה. אני יודעת שאם
זה יעלה כנראה שהחברות בנינו נפסק. לצערי הרב הכוויה הזו משפיע על קשרים אחרים שלי עם
חברות דתיות....

מקווה שעזרתי....
היה לי נחמד לפרוק חלק מהלב בכל מקרה....
בהצלחה

בתגובה ל: מקוה שיעזור... מאת: משמעות
הניסוח ההלכתי-טכני-לקוני של ה(איום) בהפניית הגב מצד החברה
שלך צורם ודוקר*

מקווה שחברות אחרות יגיבו אחרת, ובמשך הזמן גם אותה חברה ברגע
האמת תבחר לשמור על קשר ולא להתרחק. מקווה שזה יותר איום כדי
להשפיע על ההחלטה שלך, וכשהיא תבין שכבר בחרת, היא תמשיך להיות
חברה.

~חיבוק גדול מאד~



*אגב, אני הייתי מבינה שהרמב"ם אומר שצריך למנוע מאשתו ללכת
לכינוסים של לסביות, אבל מניחה שהם לא מעוניינים להתפלפל על
פירוש הרמב"ם.

בתגובה ל: אאוץ מאת: אנה ק
בנוגע לפלפול... סתם מתוך סקרנות בדקתי את המקור
ברמב"ם. הוא מציין שעל הבעל למנוע מאישתו לצאת אליהן
וגם למנוע להן לבוא אליה.... אני יכולה להבין את האמירה
שלך על כינוסים (לצאת אליהן) אבל איפה נכנס החלק שהן
באות אליה בעינייך?

גמר חתימה טובה
וצום קל ומועיל.
ושוב תודה על החיזוק...

בתגובה ל: קודם כל תודה על החיזוק... מאת: משמעות
ותהיתי על העובי של כל ספר וספר, וכמה סעיפים וסעיפי סעיפים נמצאים שם... נראה לי כמה אלפים.
אני חושבת שכדאי שתגידי לחברה שלך שקודם כל תקיים את כל שאר הסעיפים האחרים, לפני שתקיים איזה חצי סעיף, שיחד עם חומרות עובר על הרבה מצוות אחרות כמו 'כבוד הבריות' 'ואהבת לרעך לכמוך' 'מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך' וכדומה.
לא כדאי יותר? או שיותר מדי גדול עליה?

שתהיה שנה טובה (=

בתגובה ל: זקוקה לעזרתכן מאת: הדס51
גם בפון אם תרצי, תפני אליי.

בקצרה ב"ה אני בעלת תשובה בחב"ד - כשבע שנים.
ולסבית-דו פעילה כשלושים שנה.
ההתנגשות בין החזרה בתשובה לדת נחוותה אצלי נפשית ומעשית כדיכוטימיה מזעזעת אמות-סיפים.

בגדול הרגשתי שהדוסים לא מקבלים אותי כי אני לסבית, והלסביות לא מקבלות אותי כי אני דוסית

היו הרבה מאד מאבקים והתלבטויות, ועדיין יש. כמובן שרובם שיקפו בחוץ את העימותים הפנימיים שלי, אך חלק גם עמדו בפני עצמם כהתמודדות עם נסיבות אובייקטיביות קשות.

דוגמאות קצרות להתנגשויות: התאהבתי בחברה בקהילה הדתית וזה עשה באלאגן כמובן. למרות שבסוף יישרנו את ההדורים והפכנו לחברות טובות באמת.
ומנגד פעם מישהיא בבאר לסביות שמעה שאני בבתשובה ואמרה לי "לכי מכאן, המקום שלכם לא כאן". ובת זוג שהיתה לי דרשה להסתיר מאמה שאני דוסית, כדי שהאם הזו לא תכעס...

השם יעזור. אני שמחה שעשיתי תשובה. מרגישה שזה עשה אותי בן אדם טוב יותר. אך לא פשוט עם הלסביות שלי. בכלל לא פשוט.

בתגובה ל: היי הדס אשמח מאד לעזור לך מאת: שושיה
היי שושיה,
תודה לך על התשובה.
אשמח לדעת האם לדעתך ניתן לפתור את הבעיה בדרך כלשהי?

בתגובה ל: זקוקה לעזרתכן מאת: הדס51
יוצאת מנקודת הנחה שכשמשיח יבוא יפתור את כל הבעיות: האם החד מיניות חטא חמור ומחלה - ירפא את כולם. ואם יחסה המחפיר של החברה הוא חטא - ירפא את החברה.

2. פתרון נוסף, ליצור עוד זרם / פלג וכו' ביהדות שיאפשר את זה איכשהוא, נוסף על מליון הפלגים שכבר קיימים, עם רבי נוח משלנו: "נוח לי" כך.

3. וברצינות: ברמה האישית ככל שאדם יות ר שלם עם עצמו ומקרין בטחון, הוא יודע להתנהג נכון, להלך בין הטיפות, והוא זוכה לכבוד, אהבה ושקט או הסכמה שבשתיקה, מצד סובביו. לא משנה כמה חילוקי הדעות בלתי ניתנים ליישוב.

4. ברמה ההלכתית - קטונתי. חושבת רק שעל גדולי ישראל למצוא דרך שגם אם לא מאשרים לסביות ובטח לא הומוסק'/, מגנים לגמרי על בטחונם, רווחתם וכבודם של היהודים כולם. ללא קשר להעדפה מינית. שימצאו דרך.זה פיקוח נפש.

בתגובה ל: חחחחחחח, כן ב"ה בימות המשיח מאת: שושיה
ללא תוכן

בתגובה ל: חחחחחחח, כן ב"ה בימות המשיח מאת: שושיה
1. תמיד אפשר להגיד שתשבי יפתוק קושיות ובעיות. אבל לא צריך לחכות לנס. אפשר לשנות יחס של חברה בלי המשיח (עד כמה שלעיתים העם שלנו טיפש, בתוך כולם יש קוסטא דחיותא, גרעין אדיר של צלם אלוקים)
2. לא נכון ליצור זרם חדש ביהדות. אנחנו חלק מהיהדות האורתודכסית, לא נפרד מהם.
4. ברמה ההלכתית אני חושבת שצריך לצאת ספר הלכה לסביות והומאים, שגם בתוך החטא ינהגו ביראת שמיים (שמירת נגיעה, נידה וכו')