 |
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו
|
|
הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו
פורסם לפני
3117 ימים
מאת סברה בעולם הגדול
סה"כ תגובות: 10
תגובה אחרונה לפני: 3113 ימים
בפורום הזה היתה אישה מדהימה שכינויה היה ירושלמית אחת, הלילה היא נפטרה. אישה שלימדה רבות מאיתנו הלכות אהבת חיים, אישה שלמדה רבות מאידנו, עוצמה מהי, אישה שלמדה רבות מאיתנו אהבת אדם...
יהי דכרך ברוך, אשה מדהימה, ירושלמית שלי...
|
|
|
|
בפורום הזה היתה אישה מדהימה שכינויה היה ירושלמית אחת, הלילה היא נפטרה. אישה שלימדה רבות מאיתנו הלכות אהבת חיים, אישה שלמדה רבות מאידנו, עוצמה מהי, אישה שלמדה רבות מאיתנו אהבת אדם...
יהי דכרך ברוך, אשה מדהימה, ירושלמית שלי...
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול עצוב וכואב מאוד!!! הפסד ענק בשביל כולנו.
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול שפגשתי את ירושלמית, הייתה לפני 4.5 שנים, במפגש השני שלי עם בת קול. אני הייתי די בשוק, בחדר ישבו למעלה מ 20 נשים, שמהן, הכרתי אולי שתיים. אחרי שעברתי את ההלם הראשוני, התחלתי לדבר, ומשהו שאמרתי (לצערי, לא זוכרת מה), עורר את ירושלמית. ואז, היא סיפרה את סיפור החיים שלה. אני זוכרת את עצמי חושבת כמה האישה הזאת מרשימה, והיא בהחלט נשארה חרוטה בזכרוני.
במהלך השנים, שמרנו על קשר לא קרוב, אבל תמיד ידעתי מה קורה איתה.
פגשתי אותה פעם אחרונה בשבת בת-קול, והיא סיפרה לי על המחלה, ועל המאבק שהיא מנהלת כדי לחיות. התרשמתי מהחיוך ומהכוח שהיא הקרינה. שאלתי אותה "איך את שומרת על אופטימיות?" והיא חייכה ואמרה לי "אני יודעת שאני אנצח".
יהי זכרה ברוך
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: :( מאת: אביגיל שפרבר עצוב. יהי זכרה ברוך ושהיסורעם שעברה פה יהיו לה לכפרת עוונוצ יהי זכרה ברוך
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול מוסרת את תנחומי לכל מי שהיה קרוב אליה.
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול תהא מנוחתה עדן.
"בין אמת לאמת, בין הלכה למעשה, בין הימים ההם לזמן הזה"
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול המחלה היתה ידועה .. אך מכל האנרגיות האינסופיות שהאישה הזו הקרינה.. הייתי בטוחה שגם זה קטן עליה.. זוכרת את המפגש הראשון איתה.. דרך חברות משותפות. היא כ"כ דאגה שאשתלב.. כ"כ קשובה לאחר.. שאי אפשר שלא להתחבר אליה. נכון שלא היינו חברות קרובות אך לעיתים הייתי שולחת לה הודעות שרשרת שהרצתי בין אנשים שהיה חשוב לי לקשקש להם בהודעות כתובות בשעות לא שגרתיות, והיא תמיד הגיבה בחיוך ובחיבוק מוחץ (גם אם הוא לרוב ורטואלי)..
בשבת בת קול האחרונה תפסה אותי בהתבודדות מול הים.. השיחה איתה גרמה לי רק להעריץ יותר ויותר.. והיא בפשטות שלה שדרה שהכל מידי שמיים.. ולטובה. לא יכולתי להבין (ומודה שגם עכשיו לא יכולה להבין את הקו מחשבה הטוטאלי הזה) איך היא יכולה לראות את הכוס המלאה, אבל אז הבנתי שהיא זאת שבוחרת את הכוס הזאת. היא זאת שממלא את האין בהרבה שמחה ואופטמיות ואהבה אינסופית...
ירוש.. לכתך מהעולם הכה בי ,אולי כי בחרתי את הקשר החברי הורטואלי.. על הקשר המציאותי. למרות שתמיד שידרת שזה בסדר גמור.. חושבת שעכשיו את קצת כועסת על הבכי והמרמור שעולה פה.. הרי שנאת את עניני הרחמים והקיטורים.. כי כזאת את עם חיוך מאוזן לאוזן שנשאר תמיד כשאת עולה במחשבה שלי. ככה זוכרת אותך וכך תשארי.. ברוך דיין האמת.
"כל מאן דעביד רחמנן לטאב עביד"
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול שעת לילה,אני יושבת וחושבת עלייך.השעה כבר מאוחרת ואת עוד שם בין כל המחשבות שלי. העיינים מתמלאות דמעות ובכל זאת אני בוחרת לכתוב לך ועם כל דמעה שלי אני חושבת על כל הרגעים שלי איתך גם אם המעטים.אני עוצמת עיינים ורוצה להאמין כשאתעורר אראה את הנייד שלך על צג הטלפון,תגידי שהתגעגעת ותשאלי לשלומי כמו שתמיד היית עושה.
אני לוגמת עוד לגימה מנס הקפה שברקע התכתובות שלנו רצות במחשב,הבטחת שתנצחי את זה וסיפרת כי את מאחורי זה והכל בסדר.שעם כל זה שאת חלשה מכל התרופות זה לא מה שישבור אותך.נכון לא היינו החברות הכי טובות אבל תמיד הבטחתי לך שלא משנה מה יהיה לך מקום אצלי בלב,ועד כמה שמרחק בנינו גדול אני קרובה אלייך.
שעת לילה מאוחרת.החניית את האוטו וסימנת לי לצאת החוצה זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו באחד ממפגשי בת קול הראשונים שלי.רצית לודא שאני בסדר ושאני מרגישה בנוח,חייכתי אלייך והתחבקנו.משהו בנוכחות שלך הגנה עליי נתנה לי תחושה שהכל בסדר עכשיו.אני זוכרת שסיפרת את הסיפור שלך,לא היה מבט אחד במעגל שלא היה קשוב אלייך בכל אישה מיוחדת בדרכך לא פוגשים כל הזמן.
המפגש הסתיים ויצאנו החוצה הזמנתי אותי לישון אצלך.נסענו.סיפרת לי עלייך,על שמך ועל המקום שממנו את מגיעה,אני זוכרת שמעט התביישתי ורוב הנסיעה שתקתי והקשבתי לך.לפתע שאלת אם את רוצה שנעצור בפאב שארגיש מעט יותר בנוח עם מי שאני שאראה שזה לא כזה נורא,התבלטתי מעט והמשכנו הביתה.אני זוכרת שהצעת לי מיטה וכרית ודאגת שלא יהיה לי קר וארגיש בבית.
למחרת דאגת לקחת אותי עד התחנה המרכזית בירושלים ורגע לפני שנסעת הבטתי בי וחייכת ידעתי בלב שתמיד יהיה לי מקום אצלך כמו אז בהתחלה במפגש הוירטואלי הראשון שלנו.תמיד ידעת לקרוא את מה שכתבתי בין השורות תמיד ידעת להיות חלק בצעדים הראשונים שלי לעולם הזה.
השיחות שניהלנו נטעו בי הרגשה שהכל בסדר ויש מי שאוהב אותי וזה לא פשע לאהוב.אני זוכרת את כל אותם הרגעים שאחרות מבת קול בחרו לפנות את הדרך מתוך הרגשה שזה מעט גדול עליהם שהם לא במקום של לתת אלא לקבל,ורק את תמיד נשארת ותמיד היית חלק מכל זה.
הזמן עשה את שלנו ומעט התרחקנו,תמיד נשאתי אותך בלב,שנאתי את עצמי שמעט התרחקתי לא סיפרתי לך אבל פחדתי לאבד אותך.אחרי הכל כבר איבדתי קרוב בתקופה ההיא. לא סיפרתי לך על אותם פעמים שהתפללתי לשלומך ועל אותם רגעים שחשבתי עלייך.שכתבתי שאני מתנצלת אבל אני תמיד פה ידעת להשיב לי שהכל בסדר ומעולם לא חשבת שנעלמתי ושזה הדדי ואכן המרחק והזמן עשה את שלו.
בוקר חמישי קיבלתי את המייל הארור ההוא,משהו בתחושה שלי התפלל לא לראות את השם לך כתוב,זה לא פעם ראשונה שמייל כזה מגיע ובכל זאת משהו צבט אותי ההרגשה שזו את לא הרפתה ממני.לא רציתי לקרוא את המייל הלב נטה להאמין שאולי בכל זאת התחושה מטעה.ואכן היית כתובה ברוך דיין האמת.לכמה רגעים הלב שלי קפא,העיינים קוראות ולא מענות להינחם.
את,האישה שנלחמה בחיים על מנת לחיות כבר איננה?והרי הפעם האחרונה שלנו סיפרת שאת מאחורי זה.שזה קטן עלייך וב"ה הכל יהיה בסדר.את עם החיוך האינסופי שלך,העיינים הצוחקות והדאגה האינסופית כבר איננה??את שלימדת אותנו שימחה אמיתית ופנימית מהי,רוח לחימה מהי ואהבת האדם מהי,את אישה יקרה שידעת לצחוק שלא פשוט כבר אינך??הפייסבוק שלך מלא בתמונות וברגעים מחייך,אנשים שכותבים לך והחיוך שלך בכל רגע נתון מכל עבר,אני מתבוננת ורק אז מרשה לעצמי להתפרק ולפרוץ בבכי למרות שהלב מסרב להאמין שאת לא בין החיים יותר.
ההלויה יוצאת עוד מעט מירושלים העיינים מסרבות לעכל והלב,הלב באותו רגע לא מרגיש הכל קופא על מקומו.אני זוכרת שנלחמתי בעצמי לא לבכות שהרי אם אבכה זה אומר שלא תשובי יותר,הדמעות שחונקות בגרון והלב שמבקש לחייג את הנייד שלך על הצג והראש שלא מאפשר את זה,הידיעה המרה שאת כבר לא בין החיים לא נתפסת.אני זוכרת שכל כך כעסתי על עצמי שלא הייתי מסוגלת לנסוע להלוייה ולתת לך את הכבוד האחרון שמגיע לך,אני יודעת שאת היית אומרת שהכל בסדר ובכל זאת לא יכולתי הלב לא היה מסוגל לעמוד בזה קל וחומר שמדובר עלייך.אני יודעת שאת סולחת לי ולא כועסת,אבל אני כועסת על עצמי שעדיינ אני בוחרת להתכחש ולברוח ולא להתמודד עם זה שאת לא פה.אני אוהבת אותך ירושלמית יקרה.אני רוצה להאמין שאת יושבת למעלה וקוראת את זה כמו תמיד שאהבת לקרוא כל מה שאני כותבת פה ולא משנה בכלל מה הייתה השעה.אני רוצה להאמין שאת יושבת ומחייכת ומחבקת אותי מלמעלה.
אז נכון,לא היינו בקשר הדוק אבל מספיקים רגעים מאדם אהוב כדי לפנות לו מקום בלב לחיים שלמים.המשפט שאני אקדיש לך "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי" תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,יהיה זיכרך ברוך.
|
|
בתגובה ל: הלילה נפטרה אחת הנשים החזקות ביותר שעברו כאן בפורו מאת: סברה בעולם הגדול כקוראת שנים מאחורי הקלעים, עקבתי אחרי הכותבות והדמויות, השתתפתי מן הצד בסיפורים והאירועים... ירושלמיתאחת היתה בין הדמויות המרכזיות שעקבתי אחריהן בפורום, יחד עם האופטימיות השמחה והמנצחת שלה! בשנה האחרונה היתה חסרה לי, למעט הבלחות קצרות שלה... עצוב וכואב בלב שכעת לא נוכל לצפות לה יותר....
|
|
|
 |
|
|  |