שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
מזל טוב :) מכאן


מזל טוב :) מכאן
פורסם לפני 4658 ימים     מאת אור__     סה"כ תגובות: 34     תגובה אחרונה לפני: 4638 ימים

והלאה הדברים יהיו הרבה יותר פשוטים.

רוצה גם להודות לאנה ק שקידמה את המפגש הזה בעקשנות ראויה
להערצה. וגם מרשים מאוד איך הרב שרלו מקדיש כל כך הרבה
מהזמן שלו במפגשים עם הציבור. אני לא יכולה לדמיין רב אחד
בסדר הגודל שלו בדור שלפניו שהיה יכול להיות נגיש ככה
לקבוצת נשים, ועוד צעירות. אני חושבת שאין בחורה אחת שהייתה
שם שלא פרגנה לעומק על הנכונות שלו לצעוד אל תוך מאורת
הלביאות. צריך להוסיף על זה משנה במסכת אבות.

מבחינתי הסקופ הגדול זה כמובן שבוטל השתוקי :) רק לפני
שנתיים בכנס קולך בכתה אישה בסדנא שלנו מרה על הבת שלה
שבאולפנה ומה יהיה איתה הלאה. בסביבתי התל אביבית אין זוג
אחד שנישא דרך הרבנות ככה שלקח זמן עד שזה הפך לנושא
מבחינתי גם. אבל הנטיות השמרניות החד משמעיות שהילדה מפגינה
+ החיבה העצומה שלה לחוקים, לסדר ולמשפחה שלי, גורמים לי
לחשוב שיש מצב שזה יהיה הפורמט המועדף עליה. ובמובן הזה
מבחינתי אלה היו בשורות שיש בהם הקלה גדולה. לא יודעת איך
פיספסתי את הבשורה הזו עד עתה.

לגבי השאר - את התפיסה המטא הלכתית של הרב בנושא המשפחה
היהודית נראה לי שטחנו כבר עד דק. אבל פעם ראשונה שבאמת
הייתי מודאגת מאיך הוא יקרא לדוגמה מהלך דרשני כמו זה על
מגילת רות. אני חוששת שלא חיברתי לי את הרגישויות ששורשיהן
בקנאיות לנושא הזה. באחרונה הויז ואני יצרנו גרסה חדשה
שכתובה בלשון מדרשית. נראה לי שממקומי היום ברור שמהלך
דרשני הוא מהלך שמעלה עוד קול ולא איום על הקול המרכזי.
נראה לי היום שמנקודת המבט שלו זו לא תפיסה אפשרית.
היה מרשים לראות עד כמה המדרש שיצרנו חוזר במדויק על 3
היסודות שהוא מנה:

"יולד בן לנעמי" וכי לנעמי הוא יולד? הלא לרות הוא נולד.
אלא זה שאמר הכתוב "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" כך רות שנאמר
"ורות דבקה בה" עזבה את בית אמה, דבקה בה ותלכנה שתיהם עד
בואנה בית ושם נעשה בשרם אחד.

הרב שרלו איש מאוד מרשים בחריפות שלו ובכנות שלו, ובמחויבות
שלו לציבור. אני חושבת שזה אחד האנשים המעטים שנתקלתי בהם
בסביבה שבאמת חושבים בגודל ובמקום של הנהגה. ועדיין אם צריך
היה להגדיר הרבי מלובביץ או הרב שך, הייתי נוטה יותר לשייך
אותו לכיוון של הרב שך. החשיבה המתמידה הזו במונחים של
לגיטימציה כן או לא, היא בעוכריו ובעוכרי כל השיטה המודרנית
- דתית. היה לי מדהים לראות כמה בקלות צנחתי שוב לתוך העולם
המתנהל בגבולות המחשבה האלה. שנה ראשונה בתיכון - זה מה
שהפנמנו דבר ראשון - מותר לשאול על הכל - מה שמחזיק אותך
במקום זו המסגרת שאותה אסור לפרוץ. וככה הוא ממשיך להתנהל.
משתדל להיות כמה שיותר קשוב ונכון לציבור ולהלכה ומאזן את
החופש לשנות על ידי נעיצת המסגרות במסמרות פלדה.

זאת הדת שעזבתי.

הניצן הראשון שאפשר לי לחזור אל הדת היו המחוות האנושיות
שקיבלתי סביב טקס הנישואין שלנו. כשחברה חרדלניקית שלי,
צעירה ממני בכמה שנים, התייצבה לטקס, הבנתי שנפל דבר בציבור
הדתי. זה אולי עוד לא בקע לגמרי באופן קהילתי, אבל זה שם.
התחושה שלי היא שיש קהלים רחבים שלא מדברים יותר בשפה הזו
של לגיטימציה כן או לא. מעולם לא חשבתי שהיא תומכת באורח
חיי בשום צורה. הפתיחות שלה אפשרה לי להפתח בחזרה ולוותר על
האמיתות הפוליטיות שלי ולסוע אליה לא משנה היכן היא
התגוררה. מבחינתי הפתיחות הרגשית הזו היא אחת המתנות
הגדולות שקיבלתי לחיים. אני חוששת שהרב שרלו היה עונה לי
כאן שאין זו דרכו של איש ההלכה. וזה גורם לי לחשוב האם מה
שאנחנו זקוקים לה היא מנהיגות הלכתית. והאם לא נוצר כאן
וואקום שאנשי ההלכה מנסים למלא בכלים שאינם מתאימים.






אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1367)