ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
בשבת חשתי נורא... נדמה לי שחוויתי דיכאון וזה באמת היה רע... כל הזמן חיפשתי את המיטה לא יכולתי לאכול ובקושי רב יכולתי לתפקד...
מה שהחזיק אותי היה באמת- הילדים המתוקים!- שהם מתנת אלוקים!
רציתי מאוד לבכות אבל לא היה לי למי...
מי כבר יכול להבין את מה שעובר עלי?
בעלי? וודאי שלא... רחוק מזרח ממערב בענייני רגשות...
חברות? כל אחת עסוקה בשלה.. והן לא מבינות את מצבי הרגיש
לה' כמובן פניתי וביקשתי...
אבל עדיין- בתוך הלב חנק הרגשתי...
היום, היום זה כבר היה ממש נורא..
חיפשתי כתף לשים את ראשי עליה וכמון שלא היה חיפשתי מענה ללחץ הרב בו אני נמצאת עד כי לא ידעתי אם לעלות למיטה זה לברוח מהמציאות או להקל על המציאות..
כשניסיתי בכ"ז לעלות לנוח צהריים נתקלתי בהם שוב- איך לא? הדמעות, הדמעות שכה חונקות..
אבל שוב, לא יכולתי להוציא אותן בלא למצוא להם כתף.
אז החלטתי- לנסות
לשים את ראשי עליו- כי אין פתרון אחר בנמצא- ואז יצא לו הבכי, העמוק ששכן לו איי שם בתוכי בכיתי ובכיתי- וניסיתי לעצור ולא כ"כ הלך- כבר פחדתי מהתגובה האוטומטית שתגיע- אבל הוא פשוט חיבק ליטף וליטף, לא שאל ולא אמר מילה...
הרגשתי מעט הקלה.. שאני לא צריכה לחפש איך לתרץ ומה לספר... פשוט נרגעתי מעט...
כמובן שבאותו רגע כ"כ ייחלתי למצוא את הכתף של אותה אחת שכן תדע להקשיב, להבין, ואף יותר מכך...
אך מה שחשוב באמת-
שכרגע- בשעה זו- 22:27 אני מרגישה כבר יותר טוב... מייחלת ומתפללת לימים טובים יותר ובטוחה שה' יעזור ונעבור את הגל הזה בשלום!
וכמובן- תודה לכל מי שהקשיבה לי(גם לקרוא זה נקרא להקשיב? )
בשבת חשתי נורא... נדמה לי שחוויתי דיכאון וזה באמת היה רע... כל הזמן חיפשתי את המיטה לא יכולתי לאכול ובקושי רב יכולתי לתפקד...
מה שהחזיק אותי היה באמת- הילדים המתוקים!- שהם מתנת אלוקים!
רציתי מאוד לבכות אבל לא היה לי למי...
מי כבר יכול להבין את מה שעובר עלי?
בעלי? וודאי שלא... רחוק מזרח ממערב בענייני רגשות...
חברות? כל אחת עסוקה בשלה.. והן לא מבינות את מצבי הרגיש
לה' כמובן פניתי וביקשתי...
אבל עדיין- בתוך הלב חנק הרגשתי...
היום, היום זה כבר היה ממש נורא..
חיפשתי כתף לשים את ראשי עליה וכמון שלא היה חיפשתי מענה ללחץ הרב בו אני נמצאת עד כי לא ידעתי אם לעלות למיטה זה לברוח מהמציאות או להקל על המציאות..
כשניסיתי בכ"ז לעלות לנוח צהריים נתקלתי בהם שוב- איך לא? הדמעות, הדמעות שכה חונקות..
אבל שוב, לא יכולתי להוציא אותן בלא למצוא להם כתף.
אז החלטתי- לנסות
לשים את ראשי עליו- כי אין פתרון אחר בנמצא- ואז יצא לו הבכי, העמוק ששכן לו איי שם בתוכי בכיתי ובכיתי- וניסיתי לעצור ולא כ"כ הלך- כבר פחדתי מהתגובה האוטומטית שתגיע- אבל הוא פשוט חיבק ליטף וליטף, לא שאל ולא אמר מילה...
הרגשתי מעט הקלה.. שאני לא צריכה לחפש איך לתרץ ומה לספר... פשוט נרגעתי מעט...
כמובן שבאותו רגע כ"כ ייחלתי למצוא את הכתף של אותה אחת שכן תדע להקשיב, להבין, ואף יותר מכך...
אך מה שחשוב באמת-
שכרגע- בשעה זו- 22:27 אני מרגישה כבר יותר טוב... מייחלת ומתפללת לימים טובים יותר ובטוחה שה' יעזור ונעבור את הגל הזה בשלום!
וכמובן- תודה לכל מי שהקשיבה לי(גם לקרוא זה נקרא להקשיב? )
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה היא לא במילים. היא כתף. ובזה- צר לי שאין ביכולתי לעזור לך כרגע. התעודדי אחותי.
בתגובה ל: התשובה שאת מייחלת לה מאת: תשוקתי ללא תוכן
בתגובה ל: אכן, צודקת, תודה בכל אופן על העידוד מאת: מרגישה בודדה שבדידות זה כמו מוות נפשי. אני לא חושבת שיש משהו שהוא יותר עוצמתי ברמת הכאב כמו להרגיש בדידות. והבדידות הכי קשה זה שאנחנו בעצם לא לבד, כי אנחנו מוקפים באנשים, אבל בפנים, זה בודד.
זה שהיה לך על מי להשען, למרות שזאת אופציה שפחות רצית, אל תיקחי אותה כמובן מאליו, יש אנשים שמייחלים שיהיה להם איזשהו כתף, לא משנה מי.
מקווה שאת מרגישה יותר טוב. ושכולנו נרגיש לפעמים קצת פחות בודדים.
בתגובה ל: אני חושבת מאת: סתם_מישהי הגדרת את זה הכי נכון- להתהלך בין אנשים ולהרגיש בודד זה הכי גרוע...
לפעמים בא לי לצעוק מרוב כאב...
כן, המשענת הכי לא צפויה- בליית בררה- בחרתי בה... כי כבר הרגשתי לפני פיצוץ.
כמובן אני מודה לה' שזה הרגיע אותי מעט...
קירר טיפה את המים הרותחים מה שנקרא
עדיין אני צריכה עזרה,
מקווה שמחר נקום ליום חדש עם התחדשות אמיתית.
תודה על הכל!
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה
אני מבינה אותך . כן. בגלל העובדה שאני נמצאת במצבך - רק בשינוי קל. יש לי אישה מהממת שנותנת ומקשיבה. נמצאת. כל כולה לא רק הכתף, אבל הקריעה בין מה שאני רוצה איתה ומה שהחיים מאפשרים, הילדים, הקהילה, המשפחה כואבת מאוד ויגיע רגע ותהיי חייבת לבחור בינה ובין כל החיים שיש לך כרגע- אולטימטום קר, כי השקר לא יחזיק הרבה זמן והדיסוננס הפנימי וניהול 2 מערכות יחסים שוחקים, כואבים. אני מצטערת אם אני נשמעת בוטה או לא מבינה , אבל זה לא כך . אני נמצאת במצב כמו שלך ומתמודדת עם אותם דברים. אני מספרת לך על ההתמודדות החדשה שתגיע אחרי שתמצאי את אהבת חייך, תחשבי על זה, ואם את מגיעה להחלטה שזה מה שאת רוצה, אני מאחלת לך שתצליחי ושתהיי מאושרת ומסופקת אהובה ועטופה. נסיכה
בתגובה ל: נשמה יקרה ובודדה מאת: נסיכת זהב ידע על אהבתי לנשים, ולא רק ידע אלא גם מפרגן..
מערכת היחסים שלנו משותת בצורה אחרת.
תביני, גברים בעיקר- לא בנויים לשיחות נפש, ולהעצמת רגשות.
הם יותר טכנים , ולכן לא מן הנמנע שכמעט ולא ירגיש בשוני כשאמצא את אהובת ליבי,
אדרבה- כשאני מאוהבת- אני פורחת ויכולה להשקיע יותר בכל השאר... בילדים, בבית, ובעבודה.
אני גם מאמינה שאמצא אחת שזה יתאים לה ולאורח חיה ...
אז אני מבינה את השוני- את עדיין לא יודעת איך יהיה כשתתחתני ו...
אבל אני כבר עשיתי את הצעד, התחתנתי, וכעת לאחר כמה שנות נישואים בהם הדחקתי את הרצון הזה - הוא שוב עלה ואולי אפילו בייתר שאת...
אני מאמינה שאמצא את האחת.. ונלמד איך לנווט ולהפרות את הקשר והאחת את השניה.
בכל אופן- אני מבינה את המורכבות,
ויודעת-- שכשנגיע לגשר- נחצה אותו !
תודה על ההבנה והכל...
ובהצלחה גם לכן...
בתגובה ל: נסיכה- התחתנתי עם אחד ש... מאת: מרגישה בודדה אני יוצאת עם משהיא נשואה ותאמיני לי זה לא קל כמו שאת חושבת. "והנלמד לנווט" אולי לך יהיה קל "לנווט". אבל היא תשאר כל יום לבד ותלך לישון כל ערב לבד(וזה עוד הרבה יותר מורכב מזה). בזמן שאת תהיי בבית שלך עם הבעל שלך והילדים שלך. אז תעשי טובה שאת מתחילה לצאת עם משהיא,תמצאי משהיא באותו מצב כמו שלך. נשואה.
בתגובה ל: בודדה מאת: לישון איתך ללא תוכן
בתגובה ל: בודדה מאת: לישון איתך אכן זה מה שאני חושבת, לא שיש הרבה שליטה על זה... אבל אני מאמינה שעם אישה נשואה זה יכול להסתדר הכי טוב.
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה
בתקווה שהבדידות תעזוב במהרה
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה ומכיוון שאני לא במקום שלך ז"א כל הסיטואציה, אני פשוט יכולה רק להשתתף בצערך ולהבין את תחושת הבדידות הנוראה ... שמחה שזה השתפר, וטוב שאת פונה לאלוקים כי זה תמיד עוזר וזה עובר, בסופו של דבר :) המון הצלחה .....
בתגובה ל: ואוו פשוט כואב מאת: one girl ללא תוכן
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה מכירה את התחושה הבודדה הזו.
טוב שמצאת על מי להניח את הראש.
ותשתפי פה. יש מי שמקשיב.
~חיבוק~
בתגובה ל: עבר כבר יותר משבוע ווהרגשה רק החריפה מאת: מרגישה בודדה שב"ה עברו שבועיים- ואני מרגישה נפלא...
חדורת אמונה, רגועה ושלווה,
ועדיין מאמינה באהבה...
אז תודה לכולכן...
ומאחלת לכולנו אושר בריאות ומלא אהבה!
בתגובה ל: שבוע טוב חברות, נכנסתי לעדכן מאת: מרגישה בודדה המשך הצלחה ואמונה בטוב.
בתגובה ל: כיף לשמוע.. מאת: באלאנס כיף לראות אותך בסביבה.
בתגובה ל: שבוע טוב חברות, נכנסתי לעדכן מאת: מרגישה בודדה ספרי לי...אני רוצה גם!!!
בתגובה ל: מה הסוד שלך??? מאת: אוהבת לאהוב25 ללא תוכן