ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
היי גמני חרדית.. כנסו!! פורסם לפני
5013 ימים
מאת מתוקה בצלחת
סה"כ תגובות: 24
תגובה אחרונה לפני: 5006 ימים
אני חרדית גם ולא ידעת מה לעשות אני רוצה בחורה לקשר ידידותי.. בגילי.. יש כזאת?? לא ידעת אם אני לסבית אומנם ניסיתי אבל לא ממש..אשמח לתגובות או הערות.. לילה טוב תנקסססס
אני חרדית גם ולא ידעת מה לעשות אני רוצה בחורה לקשר ידידותי.. בגילי.. יש כזאת?? לא ידעת אם אני לסבית אומנם ניסיתי אבל לא ממש..אשמח לתגובות או הערות.. לילה טוב תנקסססס
מממ... מי שמכיר אותי יודע מי אני!
בתגובה ל: היי גמני חרדית.. כנסו!! מאת: מתוקה בצלחת את לא יודעת מה את? מתלבטת? קחי זמן לעצמך ותחשבי. אם את זקוקה לייעוץ, כדי לעזור לך לחשוב עם עצמך- קחי לך יועץ. להתנסות כדי לקבוע מה את, זו טעות גדולה. זה יותר סקרנות והרפתקנות מבדיקה אמיתית. בדרך של התנסות את מטשטשת את הכרתך במשחקים רגשיים, בהנאה חושית אולי- אבל זה לאו דווקא הדבר האמיתי. בסוף קשר ארוך של אהבה- את עלולה לגלות שלא את בת הזוג אהבת, אלא אולי את עצמך דרכה, או שמצאת פורקן לצורך שלך לתת או לקבל דרך הקשר ועוד ועוד. לקשר נכנסים מתוך מחוייבות, מתוך הכרה. קודם תגלי את עצמך- אחר כך תדעי למצוא את החצי השני.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: לבדיקה וחשיבה- צריכה לבוא מהתוך ולא מהחוץ מאת: נעמומה להתנסות כדי לקבוע מה את, זו טעות גדולה - לא בהכרח. למה שלא תנסה ותיווכח? מדוע לא לבדוק למעשה? זה יותר סקרנות והרפתקנות מבדיקה אמיתית. - מי שמך להחליט אם זה יותר או פחות, ומה חשוב ממה? בדרך של התנסות את מטשטשת את הכרתך במשחקים רגשיים, בהנאה חושית אולי- אבל זה לאו דווקא הדבר האמיתי.- בדיקה כזו או אחרת לא תטשטש אותה. בדיוק להיפך! הבדיקה מחדדת ונותנת תשובות לשאלות.. ואולי סקס חד מיני הוא החיבור האמיתי עבורה?! סקס חד מיני יכול גם להיות נטול רגשות. בסוף קשר ארוך של אהבה- את עלולה לגלות שלא את בת הזוג אהבת, אלא אולי את עצמך דרכה, או שמצאת פורקן לצורך שלך לתת או לקבל דרך הקשר ועוד ועוד.- או שלא!!! תמיד נפלא בעיני לגלות על עצמך דברים. חוויה אותה אני מאחלת לכל אחת. תהליך של למידה ולקיחת אחריות. וכמובן, מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.. ואולי בזכות חידוד הקונפליקטים שלה היא תהיה אדם טוב יותר? נינוחה ורגועה? ובכלל, את כותבת על קשר ארוך של אהבה, בעוד שהיא כותבת על התנסות. הרחקת לכת. לקשר נכנסים מתוך מחוייבות, מתוך הכרה.- אכן! קודם תגלי את עצמך- אחר כך תדעי למצוא את החצי השני.- תודה לך שחיזקת את דברי... קודם כל ש-ת-ג-ל-ה!
יום טוב.
בתגובה ל: מהיכן היומרנות לכתוב את שכתבת? מאת: אסופית הי אסופית יקרה. מצטערת שהרגזתי אותך כל כך. כל מה שכתבתי נבע ישירות מההתנסות שלי. כפי שכתבת- באמת מחכימים מתוך ההתנסות והניסיון, אבל לפעמים- "מוסיף דעת מוסיף מכאוב". אין לי בעיה עם כאב, לנסות ולגלות שטעית- זה בסדר בהמון תחומים, אבל כאן אנו מדברים על התנסות שכוללת שני בני אדם. מהמכתב שלך עולה הרבה "אני ואני ואני". קשר, גם אם הוא מיני בלבד, כולל שני אנשים, יש שם רגשות וצרכים, ולהעמיד בצורה כזו את רגשותיה וצרכיה של אחת במרכז מבלי לכלול או להתחשב בזו ש"עליה נבדקים הרגשות", שנמצאת שם כה"סובייקט המדעי" או בשפה פשוטה ובוטה "עכבר המעבדה" של זו שכל מה שהיא רוצה זה לבחון מה היא רוצה מעצמה- זה אגואיזם מדרגה ראשונה ורשעות. חוצמזה, כדי לגלות באמת על עצמה, על נטייה, משיכה ואהבה, הדבר הראשון שצריך לבדוק זה את היכולת שלה להכיל אדם נוסף בחייה. התנסות בצורה המסויימת הזו היא היפוכה של הכלה ושותפות.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: חופשי זה לגמרי לבד מאת: נעמומה אבל לא כולנו "הסוביקט המדעי" של אחרים,של עצמנו(ושל אלוהים)?
וצריך לא לשכוח שגם אותה(או אותו)צד שני-יש לו אחריות כלפי עצמו,כלפי מערכת היחסים לסוגה,וכלפי הפרטנרית(צד א)
אני לא הייתי קובעת ומגדירה מראש כללי מוסר בהקשר של אינטראקציות זוגיות כאלה ואחרות-פשוט כי זה לא ריאלי. אני חושבת שצריך לזכור את עצמנו-ואת האחר/ת .תמיד.מעין מראה-כאדם מול אדמ/ה.לא כקבוצת השתייכות מקודשת..לא ככללים..
ובפניה אישית אלייך,נעמומה, שלום לך! אני שמחה שאת כותבת. ואמפתית כלפי התמודדות שלך.. עם זאת,לפעמים אני שואלת את עצמי האם דברייך,הם קצת מעבר להתמודדות האישית,האם הנימה שלהם היא -מכווינה-למקום מסויים.. אני מתנצלת מראש אם אני טועה ומבינה שפניה פומבית עשויה להיות פחות נעימה, עם זאת אני בוחרת לכתוב אותה כאן-פשוט כי אני מרגישה מחוייבת-למקום שהוא בית בשביל רבות מאיתנו.. ושאפשר להתלבט בו(לפחות בהקשר הלסבי-דתי)-בלי הפטרונות שיש בחוץ(ובכל מיני ארגונים ידידותיים)-בשפע..
הבית הזה הוא בהחלט גם שלך.גם של נשים שבוחרות באופציה של נישואים עם גבר ויכולות לה.ושמחות בה. אבל הוא גם בית של אלה שבחרו אחרת.של אלה שהקימו את ביתן הנאמן על שתי אמהות.של אלה שעוד יקימו אותו-כזה. ושל צעירות שעדיין בשלב מודעות ראשוני-ודרכן היא שלהן-הפורום לא בתפקיד של לעצב,לנתב אותן,להתריע בהן. לא בתפקיד של במה ,מוסרית ,מצפונית ודתית. הוא פשוט בין המקומות היחידים שהן יכולות לראות בו "ובחרת-בחירה שונה-ואת-עדיין-בחיים". אחרי שהן מגיעות מן החוץ של: "ובחרת-סטרייטיות-תישארי בחיים- ולא-את במוות גם בחיים".
ולכן הכתיבה שלך כאן,בהתנסחותה המעודנת,אך הבלתי מעורערת-מעוררת אצלי סימני שאלה..
וזה באמת לא עניין אישי חלילה, אני מקווה שאת מבינה..
ואת מוזמנת לבקש הבהרות ואפילו לגרום לי להבין אותך:-)
בתודה ובהערכה(על התמודדותך) רבקה
בתגובה ל: רגע, מאת: אלה R כתבת את מה שאני חושבת אחד לאחד. גם בעיני הכיוון הנושב בהודעות מעין אלו, אינו תמים אלא מגמתי לצד אחד. המילים חדות, נוקשות ולא מתפשרות. היה שרשור נוסף של ניק בשם "הפתעה" שביקשה לנסות קשר עם אישה, ושם כתבתי שמשהו לא טוב קורה לפורום. (לא יודעת איך מצרפים לינק. נדמה לי שזה בתחתית הדף.)
אסופית, תגובה לענין ומאוד מושקעת :)
בתגובה ל: רגע, מאת: אלה R שלום רבקה. הספקתי לקרוא את הודעתך ממש טרם נסיעת עסקים, לכן לא הספקתי להגיב, אך בנסיעתי חשבתי הרבה על מה שכתבת. מה בעצם אני רוצה? יש משהו מעורר תקווה בנשים שהתחייבו זו כלפי זו, הן חיות חיי זוגיות ולפעמים גם מגדלות יחד ילדים. זה מקסים בעיני וגם גורם לי לקנאה. כדי לדעת מהי אהבה, לא צריך "לנסות". מספיק לעמוד מולה ולגלות שדי בכך שתרים אלי מבט, שתחיך, שהשקע המיוחד הזה שבתחתית הצוואר יחשף כשהצווארון יזוז, כדי לגרום לי לעוויתות בטן. כשיודעים שאוהבים- אז יודעים. מי שמצאה שרק אשה מעוררת בה תחושות כאלו, ואילו גברים מעוררים בה דחייה- אז היא לא מבקשת לנסות אלא היא מחפשת לה בת זוג. לכאלו נשים אני מאחלת בכל לב שימצאו. הן יודעות מה הן רוצות, ואני מאמינה שלכשימצאו- הן יתחייבו כלפי זוגיות כזו ויבנו לעצמן חיים. אבל, בתור אחת שנשים עוררו בה את התחושות האלה, שאהבתי עד כאב בחורה, שיצרתי איתה זוגיות לה הייתי מחוייבת רק כדי לגלות שהיא "רק באה לטעום" או "להעביר את הזמן" ובעת שהיינו כזוג בחשאי, היא יצאה לדייטים בגלוי. אני סירבתי לראות ולהבין. היא אמרה שהיא אוהבת. כיום, כשהיא נשואה ואם לילדים, היא אומרת לי שהיא שמחה שיש לה "פרק כזה" ברזומה. נסיון כייפי של יחד. לה טוב, ואילו אני סוחבת איתי ערגה לתחושות של אז, ומנסה בכל כוחי לבנות לי משהו אמיתי. הייתי שפן נסיונות, ולכן גם אני וגם האיש שלי, הזוגיות והמשפחה סוחבים את הגעגוע והכאב הזה שלי. לכן כשאני רואה שלמישהי סתם "בא לנסות", שהיא לא בטוחה בעצמה או סתם מעוניינת לכייף- אני מתחלחלת. אני רוצה להלחם את מלחמתה של כל מי שתיקלע לזוגיות כזו שנבנתה רק לשם התנסות וכיוף. זה לא כיוף! זה משחק ברגשות. זה הורס משפחות. זה קשר שנכנסים אליו ללא מחוייבות. זה כווווואאאאאאאבבבבבבבבבב!!!!
אז כן. האמירה שלי מכווינה למקום מסויים. האם לא כולנו כאן ככה? מבקשות הבנה ואיכפתיות מאנשים שהם מיוצגים רק בניק. אולי לעולם לא ניפגש, אך יש פה במקום הזה כל כך הרבה הבנה, אהבה וקבלה, קיויתי שהסובלנות הזו תהיה גם חלק ממערכות היחסים שנבנות פה. זו האג'נדה שלי. לבקש מכל אחת לראות גם את האחרת. לא לבנות קשר שהוא מקיף רק את עצמה. שתנסה לכלול בקשר הזה גם את בת זוגה. לשם כך, לדעתי, עליה קודם כל להתכנס בתוך עצמה. לבדוק האם יש מישהי שמעוררת בה את המיית הלב הזו. אולי יש מישהו שעושה לה את זה. רק אחרי שהיא בררה לעצמה מה היא רוצה וצריכה- שתכלול בחייה אדם נוסף. שתקבל על עצמה אופצייה למחוייבות. לקשר אמיתי. אם זה עם בת זוג, ואם אפשר- אז עם בן זוג. אני לא מסכימה עם המשפט שכתבת "כולנו "הסוביקט המדעי"", מה פתאום?! ובעיקר לא במערכת יחסים.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: כשכואב באמת, האם לא תנסי לשמור על אחרים שלא יפגעו? מאת: נעמומה לא ניתן לדעת מי היא,מה גילה ומה יש לה באמתחתה ...
אנ מבינה שאת מנסה לגונן אבל זו לא הדרך ולא המקום.
הכותרת של הפורום היא דתיות גאות ולכן מי שכאן נמצאת תחת המטריה הזאת וזה כולל גם אותך ואת כאן כבר לא מעט זמן...
המטרה שלנו אכן לעזור אחת לשניה לתת את הכתף להניח את הראש הוירטואלי ולנסות להיות כאן ברגעי שמחה של מציתא אהבה וזוגיות וגם במקרי פרידה.
גם אני הנשואה מוצאת את הזמן להיכנס הנה...ולקבל את מה שאני צריכה...
דלת מסתובבת
בתגובה ל: מהודעה כמו שפנפתח השרשור כאן מאת: דלת מסתובבת אני באמת לא מבינה... מתוקה בצלחת, האם בלי להתכוון פגעתי בך? כתבת "לא ידעת אם אני לסבית אומנם ניסיתי אבל לא ממש.." והוספת "אשמח לתגובות או הערות". לכן הערתי. חלקתי איתך בכאב מתוך הנסיון הצורב שלי. לפני שתחליטי- קיוויתי שתשקלי את הדברים בצורה מאוזנת, שתוכלי לדעת מה הסיכונים ומה הסיכויים, ורק אז להחליט באמת מה נכון לך. מה אמיתי בעינייך. לאן את מתכוונת לקחת את הקשר הזה, ובעיקר להסתכל לרחוק ולא לבקש רק את הכאן, העכשיו והאנוכי. עשיתי זאת מתוך יושר. מתוך כאב ואהבה.
דלת מסתובבת, כתבת שזו לא הדרך וזה לא המקום, אז איפה הוא המקום ומהי הדרך? גם את וודאי יודעת שאחרי שטועמים- קשה להתנתק. בכל זאת התחתנת. איני יודעת מהם הלבטים וההתמודדויות היומיומיות שלך, האם שיתפת את אישך בעברך, האם הוא מודע למה שעובר עלייך או שאת בודדה בנושא הזה, אך עודך מבקרת כאן, גם אני. אני זקוקה לתמיכה הזו. להבנה שיש רק כאן. עוד קשה לי לבד- ואפילו שאישי יודע, ואפילו שהוא תומך. קל ונחמד לומר לכל המחפשות "לכי אחרי הלב", "תנסי, חיים רק פעם אחת", "אין כמו הבנה ואהבה שיש בין נשים". אבל זו אמת חלקית. זו התנחמדות שתעלה ביוקר אחר כך (לא לכותבת, הכותבת רק ווירטואלית, אלא לזו שצעדה בעקבות העצה הנחמדה לקשר זמני, לצלקת תמידית (אם כמובן הגישה היא רק לנסות ולא משהו אמיתי ופנימי)). זוגיות זה צעד גדול וחשוב, האם לא ראוי להשקיע מעט מחשבה קודם? האם לא ראוי להפעיל פה רגש והתחשבות? והכי כואב לי- האם בבית האוהב והמקבל שבניתם פה ואני מבקשת להצטרף אליו- מותר לומר רק דברים שנעים לשמוע- או שאפשר גם לחשוף את הצד הכואב והאחר שלנו? ולמה זה לא המקום?
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: מה????????? מאת: נעמומה ולכל קהילה יש את הנקודות הרגישות שלה. פעם המוטו של הפורום היה כתוב בכותרת אבל למרות היעדרו הוא עדיין חרוט בלב של לא מעט נשים. יש כאן מקום לכל מי שמרגישה שייכת. אם את מרגישה שבית של לסביות דתיות הוא ביתך - הוא ביתך.
אבל כמו בכל בית וכמו בכל משפחה כדאי להשמיע את הדברים באופן שיכולים גם להישמע. יש כאן הרבה מאוד נשים שבחרו דרך חיים שונה מאוד זו מזו. וכל אחת כאשר בחרה את דרכה, שללה על הסף בחירה שמישהי אחרת עשתה. אם כולנו נהיה עסוקות בלשכנע נשים שיבחרו כמונו, או שלא יבחרו בדרך שבה הלכנו - זה יהפוך למקום של התנצחויות. ומזה אנחנו נזהרות מאוד.
המציאות אינה מעמידה בפנינו בחירות מושלמות, את מוזמנת לקרוא אחורה בפורום כאן ובנענע ולראות איך כולן משלמות מחירים. ממי שהקימה משפחה עם אישה והביאה איתה ילדים ועד מי שנשואה לגבר ועדיין מרגישה את הצורך בעולם של נשים. להיות לסבית ודתייה זה קונפליקט. כל אחת מוצאת את האיזונים שלה כדי לחיות אותו. חלק מההודעות שלך נושאות נימה של עשיית נפשות, ועל זה העירו לך. יכול להיות שזה עניין של ניסוח יותר מאשר של כוונה. זה לא אומר שאת לא רצויה, זו קריאה ללמוד את נוהג המקום.
בתגובה ל: מה????????? מאת: נעמומה ראשית קבלית את התנצחותי אם פגעתי בך כי זו לא היתה הכוונה. זהו מקום וירטואלי שכל אחת רשאית להיכנס ללא אישור מיוחד כמו בקומונות מסויימות,ואכן כל אחת רשאית להסכים או לא להסכים לחזק או לא ולבוא ממקום של נסיון אישי הרי רין חכמה כבעלת הנסיון:))) אני מבינה חלקית את מקומך כי הגילוי שלי נעשה לאחר לידת בני הראשון....ירד לי האסימון שמשהו חסר...משהו שאני מכירה ויודעת אבל לא מעולם הנשים אבל זה סיפור אלף לילה ולילה להזדמנות אחרת...
לדעתי מתוקה בצלחת צעירה מאוד ושוב ברגע שאיננו יודעות מהי מנת חלקה הכיצד נייעץ לה? ומי שמנו כמייעצות...זו לא בחירת צימר או בגד ים אלא תהליך שהנפש צריכה להיות מספיק חזרה ולעמוד בו מול כל האני האישי ומול כל החברה.
אישי אינו יודע ואני לבד במערכה ואחרי שני קשרים שלא היו מביישים אף אחד...2 נשים ששמו את חותמן על ליבי והן חלק מנשמתי עד סוף חיי. נקושי היומיומי בין אם אני בזוגיות ובין אן לא הוא עצום וזה אכן המקום לפרוק... אבל יש דרך.
את כאן כבר שנתיים ומכירה את הלך הרוחות.
יש כאן הכל מכל...צעירות וצעירות יותר ואף יותר בוגרות וכולנו למטרה אחת...לתת את המקום לפרוק ולשמח ולהעצב... מאחלת לך ולי את כל הטוב שבעולם...
דלת מסתובבת
דלת מסתובבת
בתגובה ל: נעמומה יקירתי מאת: דלת מסתובבת לא פגעת, זו רק אני שהנושא רגיש אצלי. והדרך... טוב, אם דברי היו בוטים, זה רק מכיוון שמה שהתנקז אצלי בלב, צרב והכאיב תקופה ארוכה, נשפך לו למקלדת. אך הכל נעשה מתוך אהבה ואכפתיות וממש לא מתוך כוונה רעה. תודה ששיתפת מעט על עצמך. גורם לי לרצות להכיר- וגם לברוח הרחק ממך. :)
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: תודה לך מאת: נעמומה ואת לא פוגשת אותי אז נראה לי שזה בסדר לך....למרות שאת יודעת שאני קיימת ועוד סוללה ארוכה של נשים נשואות שחיות חיים שונים ואני בכוונה לא אומרת כפולים...מחברותיהן הנאמנות לבעליהן....
מאחלת לנו את הטוב
מצרפת לך שיר...
דלת מסתובבת
בתגובה ל: כשכואב באמת, האם לא תנסי לשמור על אחרים שלא יפגעו? מאת: נעמומה גם אני קראתי אותך וחשבתי שוב ושוב מה להגיב, השיתוף שלך לא מובן מאיליו-הוא צובט בלב.. אני כמעט מתפתה להיכנס לדיון הקשור באהבות,יחסים,תאום ציפיות,אכזבות וכאב.. לצערי הניק שלי לא ממש יכול להרשות לי לגלוש.. ואוליי גם למזלי-למזלנו-כי לא ע"כ הדיון. בהקשר של הפגיעה-אני איתך.כי אי אפשר שלא.(וגם כי יש לך יכולת התבטאות מצויינת:-)
אבל עדיין, אני לא יכולה להסכים עם הגישה המכווינה אור כתבה על נקודות חולשה-אני חושבת שזה יותר מזה.זאת אג'נדה.כי אחרי שאת מגיעה מהחוץ הפטרוני שאף פעם לא בטוח שאת באמת לסבית,כי אין כזה דבר באמת לסבית,כי אוליי לא מצאת את הגבר הנכון,כי רגשות לאישה הם סתמיים,זמניים ומסיתים מדרך הישר והקמת בית -נורמאלי- את בהחלטת עשויה לטפח אג'נדה(מוסרית)של אנפטרוניזם.אמונה באחרת,בניסוי,הטעיה,הטעימה שלה.. (ושוב,זה לא סותר את הפן המוסרי-בהקשר של הפרטנרי/ת ל(חלק מה)מסע.ושלך עצמך.חבל שאני לא יכולה להרחיב,בכל מקרה את צריכה לזכור שפגיעות במערכת יחסים נמצאת שם-נוכחת-יחד עם הקירבה..בדפוסים שונים ומסיבות מגוונות..)
אני לא כ"כ מבינה ב'מה נעים לשמוע',(אבדתי את החסכמים שלי בבית יעקוב..)אני גם מתנגדת גדולה לאטימות,מקובעות ועדריות-לכן אני לא הייתי שולחת כל לסבית שיצאה למליון דייטים(או יותר מדייטים) עם בנים,עד שהוכחה לסביותה-לזבח קורבנות (מניחה שרובנו היינו שם).. ולא רק כי ההומופוביה אשמה.יותר כי התנסויות לא הורגות. התנסות-יכולה להישאר כזאת-התנסות.ראשונית.בלתי מחייבת. היא יכולה להתפתח למשהו טוב,לאהבה הדדית,לקשר.. אהבה חד צדדית היא רק אופציה אחת. אמנם כואבת במיוחד.אבל ההימנעות/המתנה בחוסר מעש היא בלתי אפשרית.אנחנו בנות אדם. ההתנסות,גם כשאת לא בטוחה,היא בלתי נמנעת.. ואני מעדיפה לא להיכנס לדיון על מוסר-אבל לא בטוחה אם ההימנעות מוסרית יותר..
וכבר הרחבתי יותר ממה שתכננתי,ובכל זאת חייבת עוד משהו קטן-בשבילך: גם אני חושבת ש "רזומה" בהקשר הזה לא עובר יפה (אא"כ מדובר במתמטיקאית מושבעת:-) אבל גם אני מנסה לשכנע את עצמי שקשרים,חוויות,גם שהכאב בהם היה בלתי נסבל-הם בגדר של לקח טוב,שאפשר ללמוד מהם..ובעיקר שהם חלק ממי שאנחנו כיום-ואני משתדלת לחשוב שהאני הזה מצליח לנצל אותם-כדי להשתבח.. אני מתקשה באימוץ גישות,אבל נראה לי שווה לנסות את הזווית הזאת.. ולא,אני לא מכווינה אותך להאמין ב"סוד":-)
בתגובה ל: נעמומה יקרה, מאת: אלה R ללא תוכן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: נעמומה יקרה, מאת: אלה R אך נחנקת בתוכי מתוך הרגשה שאיני מובנת. אוי. רבקה, את לא מודעת לכיווץ בבטן שכל הדיון הזה עורר בי. אני כואבת את החשד והעויינות, למרות שברור ומובן לי שעם כל ההומופוביה בחוץ- תמיד יש חשש ממסתננים, מוכיחים בשער ו"מחזירי בתשובה" למיניהם. אולי בגלל זה אני מרגישה צורך קצת להסביר את עצמי. אני מתנגדת לשיטה של "צאי לדייטים, כנראה שלא פגשת את האדם הנכון", זה לא הוגן, לא כלפי הבחורה וממש לא כלפי המסכנים שהיא יוצאת איתם כשמלכתחילה אין לה עניין בהם. בכלל, כל השיטה הזו לפיה הגילוי של העצמי נובע מהסביבה- הוא טעות ועוול בעיני.
כשדיברנו על סובייקט מדעי חשבתי לי שישנם שני סוגים של "ניסויים": יש את מה שאולי את התכוונת אליו, וזה ניסוי לפיו נותנים ל"נבדק" את כל התנאים לצורך התפתחותו, ואז רואים כיצד הוא גדל וצומח. מן ניסוי שכזה מתקיים בין כל הורים לילדיהם, ואם תרצי- בין ה' לאדם. כל מטרתו- למען האדם. לטובת גדילתו. אך יש גם את ניסוי ה"טעימות". כשאלך לדוכן טעימות בחנות, אין לי רגש כלפי הגלידות שאטעם. גם אין זה משנה כמה סוגים אנסה, ואפילו אם בסופו של דבר לא אקנה גלידה בכלל. כל הטעימה הזו נעשתה כדי לקבוע את דעתי וטעמי. וודאי שהניסוי לא נעשה ל"טובת" הגלידות. הן בכלל לא הנושא, אלא רק המשתנה הנבדק. מה שכן, אם נמשיך במשל, לאחר כמה גלידות- המתיקות בפה תטשטש את ההבדל בטעמים, את הייחוד של הנבדק הנוכחי. כבר לא באמת יורגש, כבר לא באמת ישנה.
זה נכון שכל חווית חיים, גם אלו הכואבות, מותירות לקח, אבל לא תמיד זה לקח טוב... המתמטיקאית המושבעת שלי (כן כן, זוגתי לשעבר ששמחה ב"רזומה" היא אכן מתמטיקאית ואשת מחשבים) ערכה מבחן של טעימות. כל מה שהייתי זה רק עוד גלידה... ואילו אני אהבתי ונקשרתי. שלוש שנים של קשר, הסתרה, חלומות שלי על חתונה איתה.... זה לא ניסיון שגורם ל"אני" להשתבח. הוא שוחק את הרגש ומותיר צלקות. אחרי דבר כזה, כל קשר חדש יהיה רק פרק ב' של מה שהיה קודם. בכלל, אחרי כל התנסות ראשונית- כל קשר הוא פרק נוסף למה שקדם לו. כל זוגיות נוספת תושווה, עם או בלי כוונה, לזו הראשונה שהייתה. אפילו אם מתאמים ציפיות, אם מתכננים מראש שמדובר ב"קשר למטרות מבדק" (מה זה בכלל??) הרי שהרגש לא בדיוק עובד לפי נוסחאות מוסכמות מראש. עדיין פרידה וסיום צורבים וכואבים, ואפילו אם מדחיקים- הרי שמשהו ברגש הטהור, באיכפתיות כלפי האחרת- נשחק והצטלק.
איני מדבת על הימנעות. אני בעד יצירת קשרים מתוך אהבה אמיתית, לא כהתנסות אלא כבנייה זוגית, משותפת. ההתנסות והבדיקה של הרגש, הן כשמתבוננים, כשמרגישים, כשהתהליך המדהים של קרביים מעורבלות קורה בתוכך- זו הבדיקה. אחריכן- כל דבר הוא כבר לא התנסות אלא אהבה.
מי שמבקשת למצוא לה אישה כשכל מטרתה הוא לספק את סקרנותה, מפחידה אותי. מזעזעת את אישיותי. אני רואה בעיני איך היא פוגעת בזולתה וכיצד היא מצלקת את עצמה. למה זה טוב?!
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: דומעת מתוך התחושה שמצאתי אזניים קשובות מאת: נעמומה נגעת לליבי מאוד בהודעה האחרונה ואני רוצה להקדיש לך שני שירים.
(ואין מה לעשות, סימטריה באהבה זה לא דבר קיים. והאקסית המיתולוגית הייתה יכולה לרדוף אחרייך גם אל עבר בת הזוג הבאה. אבל כשמתחילים קשר אף פעם אי אפשר לדעת מי תצא ממנו וידה על העליונה. באותה המידה שמתוקה בצלחת יכולה לפגוע היא יכולה גם להיפגע. ויש גם סיכוי אחד לאהבה : ) )
בתגובה ל: נשים, נשים מאת: אור__ אז לפחות כמו שצריך:
(ואמנם מדובר באהובי הנצחי) אבל לא לשכוח שזה נגמר ככה:
בתגובה ל: אם כבר קלישאות מאת: פוליטאה את כזאת מודרניסטית (כמו שחברה טובה שלי הייתה אומרת :) )
למה להגיד קלישאות, למה?
ברגעים כאלה, זאת המוזיקה הכי מדויקת מבחינתי. לא מתביישת להרגיש עד הסוף, להתמסכן עד הסוף ובעברית.
בתגובה ל: אויש מאת: אור__ הדמעות הכי מתוקות הן אלה שבוכים כווולם ביחד
מתבכיינים סקסיסטים שברירים נוגים ובעברית:
ובלי שני אלה אי אפשר:
ואם כבר, אז עוד קצת גבריות מהימים הבועטים והמרגשים, שלפני הטרנד (המסוכר והדביק) הנוכחי:
בתגובה ל: דומעת מתוך התחושה שמצאתי אזניים קשובות מאת: נעמומה כל הענין הוא רק סמנטיקה?
"התנסות"-היא לא רק מינית,יכול להיות שיש כאלה(ואם יש תיאום ציפיות ראשוני לפחות-אני לא רואה כאן בעייה מוסרית) אני חושבת שרוב הנערות-בחורות שמדברות עליה מתכוונות לעצם ה-לחוות,היכרויות,דייטים,קשרים-עד שאת מתאהבת.. (כי מה לעשות לא כולנו התאהבנו ספונטנית בדוורת,או שכן-אבל היא סתם שמה מכתב או שניים ואף פעם הם לא היו שלה:-()
אני קוראת להרחיב את את משמעות המילה לאלתר!
בתגובה ל: אם כך מאת: אלה R ואם כבר הרחבתן את ליבי וניחמתן אותי בשירים, אוסיף את זה שהכי קולע לתחושתי... שינייה המהממת כתבה אותו לחלאה שעזב אותה לטובת גרסה צעירה יותר של עצמה.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
בתגובה ל: מסכימה איתך, שתורחב! מאת: נעמומה ומקווה שאצליח לשים את הקישור :)
או הזוג המקורי:
בתגובה ל: היי גמני חרדית.. כנסו!! מאת: מתוקה בצלחת מצד אחד לנסות קשר יכול רק לבלבל אותך ומצד שני יכול לסדר את העניינים בראש.. תחשבי מה טוב בשבילך. תזרמי.. ולכי אחרי הלב.. שיהיה המון בהצלחה.