ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
סוגשל אופוריה פורסם לפני
5054 ימים
מאת ירושלמיתאחת
סה"כ תגובות: 21
תגובה אחרונה לפני: 4284 ימים
אני מרגישה כמו בתוך בועה. כאילו החיים עוברים לידי וכל מה שקורה זה לא לי, זו לא אני, זה לא יכול להיות.
נקראתי היום בדחיפות לבית החולים והתבשרתי שאי אפשר לחכות עוד, שחייבים להתחיל בשני/שלישי הקרוב את הכימותרפיה. הגידול והגרורות בבלוטות הלימפה הוצאו בניתוחים אבל עדיין ישנם מספר גושים חשודים וכאלו שיודעים שהם ממאירים. הטיפול יהיה אגרסיבי (תרופות מרוכזות) ופעם בשבועיים למשך כ-4 חודשים. לאחר מכן, כטיפול משלים - הקרנות רצופות של 5 ימים בשבוע למשך 3-5 שבועות, שזה די מפחיד אותי אבל כשנגיע לגשר - נעבור גם אותו....
אני מקווה לעבור את הכל בכמה שפחות תופעות לוואי, בכל מקרה הצטיידתי בתרופות מונעות בחילות והקאות (בנקודה זו, אשמח לקבל טיפים ממי שמתמצאת בנושא, כל מה שיכול להקל על תופעות הלוואי הן קונבציונלי והן הומיאותרפי) וכמובן עם הרבה תפילות, אופטימיות ותקווה .
כששאלתי את הרופא מה מצב החומרה בין 1 ל 10, התשובה היתה 13(!).. ואני פשוט הסתכלתי עליו וצחקתי. הוא שאל מה מצחיק?! עניתי: מה אתה רוצה, שאבכה? מה זה יעזור לי? אמרתי לו תראה, אני לא יודעת מי החולים האחרים שלך, אבל הסרטן הפעם באמת לא יודע עם מי יש לו עסק כי איתי לא כדאי לו להסתבך... הרופא חייך ואמר שהוא נהנה לעבוד איתי. שוין.
לאחר מס' שעות, כשקראתי את המכתב ו"תכנית העבודה" צלצלתי לרופא, אמרתי לו שיש טעות, שהשם שלי לא צריך להיות על המכתב הזה, שזה לא אני. זה פשוט לא נראה לי אמיתי...
חייבת להודות לכל המתעניינות, המסמסות והמתקשרות בפון, במייל או בפייסבוק. זה מחזק, זה מעודד ובהחלט נותן תקווה!
אנשים טובים דאגו לצייד אותי במחשב נייד מלא בסרטים ומוזיקה טובה שיעסיקו אותי בשעות הקשות, במיוחד באלו שלא אוכל לדבר בטלפון או לקרא בהן ספרים. כך שאשמח לתקשר איתכן עד כמה שניתן וירטואלית.
כבר אמרתי שבמלחמה הזו יש רק מנצח אחד - וזו אני.
אני באמת אופטימית ומאמינה שאעבור את הכל, למרות התקופה הלא קלה שמצפה לי, יש לי עוד המון דברים שאני מתכננת לעשות בחיים... ואני עוד אעשה אותם ובגדול.
הכל סובב סביבי במעיין אופוריה, ובסתר ליבי אני מקווה להתעורר ולהיווכח שהכל בעצם חלום.
בכל מקום כל הזמן יש לכולנו מגדול ועד קטן ימים יפים וגם פחות וביניהם תשובה לכל השאלות יש אלוהים אחד גדול הוא בעולם הזה נותן לנו הכול בין אפלה לקרן אור את הנתיב אנחנו רק צריכים לבחור וזה ידוע החיים הם מתנה הכול צפוי והרשות נתונה
מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם
העם הזה הוא משפחה אחד ועוד אחד זה סוד ההצלחה עם ישראל לא יוותר, תמיד על המפה אנחנו נשאר וזה ידוע החיים הם מתנה הכול צפוי והרשות נתונה
אני מרגישה כמו בתוך בועה. כאילו החיים עוברים לידי וכל מה שקורה זה לא לי, זו לא אני, זה לא יכול להיות.
נקראתי היום בדחיפות לבית החולים והתבשרתי שאי אפשר לחכות עוד, שחייבים להתחיל בשני/שלישי הקרוב את הכימותרפיה. הגידול והגרורות בבלוטות הלימפה הוצאו בניתוחים אבל עדיין ישנם מספר גושים חשודים וכאלו שיודעים שהם ממאירים. הטיפול יהיה אגרסיבי (תרופות מרוכזות) ופעם בשבועיים למשך כ-4 חודשים. לאחר מכן, כטיפול משלים - הקרנות רצופות של 5 ימים בשבוע למשך 3-5 שבועות, שזה די מפחיד אותי אבל כשנגיע לגשר - נעבור גם אותו....
אני מקווה לעבור את הכל בכמה שפחות תופעות לוואי, בכל מקרה הצטיידתי בתרופות מונעות בחילות והקאות (בנקודה זו, אשמח לקבל טיפים ממי שמתמצאת בנושא, כל מה שיכול להקל על תופעות הלוואי הן קונבציונלי והן הומיאותרפי) וכמובן עם הרבה תפילות, אופטימיות ותקווה .
כששאלתי את הרופא מה מצב החומרה בין 1 ל 10, התשובה היתה 13(!).. ואני פשוט הסתכלתי עליו וצחקתי. הוא שאל מה מצחיק?! עניתי: מה אתה רוצה, שאבכה? מה זה יעזור לי? אמרתי לו תראה, אני לא יודעת מי החולים האחרים שלך, אבל הסרטן הפעם באמת לא יודע עם מי יש לו עסק כי איתי לא כדאי לו להסתבך... הרופא חייך ואמר שהוא נהנה לעבוד איתי. שוין.
לאחר מס' שעות, כשקראתי את המכתב ו"תכנית העבודה" צלצלתי לרופא, אמרתי לו שיש טעות, שהשם שלי לא צריך להיות על המכתב הזה, שזה לא אני. זה פשוט לא נראה לי אמיתי...
חייבת להודות לכל המתעניינות, המסמסות והמתקשרות בפון, במייל או בפייסבוק. זה מחזק, זה מעודד ובהחלט נותן תקווה!
אנשים טובים דאגו לצייד אותי במחשב נייד מלא בסרטים ומוזיקה טובה שיעסיקו אותי בשעות הקשות, במיוחד באלו שלא אוכל לדבר בטלפון או לקרא בהן ספרים. כך שאשמח לתקשר איתכן עד כמה שניתן וירטואלית.
כבר אמרתי שבמלחמה הזו יש רק מנצח אחד - וזו אני.
אני באמת אופטימית ומאמינה שאעבור את הכל, למרות התקופה הלא קלה שמצפה לי, יש לי עוד המון דברים שאני מתכננת לעשות בחיים... ואני עוד אעשה אותם ובגדול.
הכל סובב סביבי במעיין אופוריה, ובסתר ליבי אני מקווה להתעורר ולהיווכח שהכל בעצם חלום.
בכל מקום כל הזמן יש לכולנו מגדול ועד קטן ימים יפים וגם פחות וביניהם תשובה לכל השאלות יש אלוהים אחד גדול הוא בעולם הזה נותן לנו הכול בין אפלה לקרן אור את הנתיב אנחנו רק צריכים לבחור וזה ידוע החיים הם מתנה הכול צפוי והרשות נתונה
מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם
העם הזה הוא משפחה אחד ועוד אחד זה סוד ההצלחה עם ישראל לא יוותר, תמיד על המפה אנחנו נשאר וזה ידוע החיים הם מתנה הכול צפוי והרשות נתונה
כל תפילותי שתעברי בקלות ותצאי מזה במהרה חזקה בגופך ובנפשך.
חזקי ואמצי, כולנו איתך,
ולמרות שאיננו מכירות,אני מרגישה שותפה לכל העובר עלייך בכל ישותי.
אם תרצי לעביר אלי שם או כל עזרה שהיא, הנני כאן. תפני באישי.
שיהיה לך, ולכולנו שבת שלום ואהבה.
שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא.
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת נר קטן דולק רועד מועד בחשיכה זעקה יוצאת מלב נשמעת בלחישה יד בוטחת בו נגעה אפוף תוגה אך הוא ידע התקווה עדיין לא נמוגה
ריח חריף מרעיף כאב קולות וצעדים בית חולים הוא לא מקום מתאים לילדים המלאך רפאל אם רוצים אז הוא גואל האם רוצה אתה ילדי אני אותך שואל ...
פזמון... יש אמונה לא אכנע אשא אל שמים תפילה כמו פרח קמל שנפתח ועלה אתחיל את הכל הכל מהתחלה.
בחוץ מטר סוחף ומתופף על הפחים אולי זה סתם מטר אולי זה בכי מלאכים פרח קטן שלי ילדי השאר כאן לצידי רק תאמין שגם אתה יכול להיות בריא. יש אמונה...
אני לא מוותר יש אמונה לא אכנע...
בתגובה ל: מוקדש לך באהבה, ולכל מי שמתמודדת בכאב ובעצב. מאת: לב הזהב
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת את אישה חזקה ומדהימה ואת תנצחי את האויב. אין לי ספק.
יש לי חברה שמטפלת בשיאצו ומתמחית בטיפול שנועד להקל על תופעות הלוואי של חולות אונקולוגיות המטופלות בכימו. את רוצה את הפרטים שלה? זה בתשלום, אבל יכול להיות שיש איזו דרך ב"אגודה למלחמה בסרטן" לקבל החזרים או משהו, ובכל מקרה היא לא לוקחת הרבה.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת ירושלמית, אמונתך ריגשה אותי, תקוותך הפעימה אותי, אהבתך לחייך תנצח, קחי את תקוות אוהבייך קחי את תפילות סובבייך צרי אותם בצרור לבעל הרחמים שייתן לך הכח שלעולם לא תפסיקי לשמוח ותמיד תתנחמי בזה: שרק מי שידע צער ידע להעריך יופיו של האושר
אני נמצאת איתך מפה למרות שאינני מכירה אותך נכנסת לליבי למקום השמור ביותר
תפילותי איתך הרבה הרבה כח באהבה גדולה
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת
מאחלת רפואה שלמה.
מתפללת שיעבור בקלות (במידת האפשר) ובשלום.
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת איך זה התגלגל ככה?! היה נשמע מדבריך שזה במצב שפיר.. ושהסרט הרע אינו שלך.. יקירה.. הדהמת אותי לחלוטין.. מאחלת הרבה בריאות ונחת. ומקוה לקפוץ בקרוב.. לביקור אמיתי. שמרי על עצמך!! ואכן הצלחת לזעזע אותי.. זה לא קורה הרבה בתקופה האחרונה..
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת מחזקת את ידך מרחוק , מחבקת ואוהבת מאוד גאה בך! מאוד גאה על רוח הלחימה ועל האמונה המתחזקת! מאחלת לך את כל החוזק הנפשי והפיזי , שב"ה נעבור את זה ביד חזקה ובזרוע נטויה! ולמה נעבור ? כי את לא לבד יקירה ויש לך אותנו כל אחת ואחת מכאן! :) נ נח נחמ נחמן מאומן !!!!!!! אוהבתת לב דבש :)
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת ללא תוכן
בתגובה ל: ירושלמית אחת ויחידה. מאת: Hפידוסית קראתי אותך. קראתי אותך.קראתי אותך. ונכון. זה ממש לא את. לא את. אני, שמכירה אותך חיונית, לבבית, שמחה, אנרגייזר ללא הפסקה. לא מאמינה.פשוט לא רוצה.
גם אני, פה ושם, איתך, רגע יותר רגע פחות, אבל הרופא שלך באמת לא יודע עם מי יש לו עסק. את, שעברת ככ הרבה, קמת כמו מלכה מכל מה שמקיף, שמכאיב, שמפריע, שמאיים. את תקומי, את פשוט תצאי מזה, חזקה, בריאה, נחושה, עם מלא חברים חברות משפחה וידידים שפשוט אוהבים אותך. אחותי, את תצאי מזה. את פשוט מנצחת. אוהבת המון. נ
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת וכזו עוצמה - מי יוכל לך :-)
שהדרך תהיה פחות מקשה ממה שאת מתארת לעצמך, ואפילו יצאו ממנה דברים טובים.
~חיבוק גדול~ והרבה כוח.
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת
הלוואי שהכל כבר יהיה מאחוריך ותספרי לנו את סיפור הגבורה של האחרי.
מתפללת,איתך, רבקי
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת רופאים זה לא עם אופטימי, לפחות לא באונקולוגיה. אמא שלי היתה גרה שנתיים בבי"ח עם אחי שהיה לו סרטן. קיבלנו את הבשורות הכי גרועות והכי מייאשות בעולם-המקרה היה נראה בכי רע, ולמרות זאת ב"ה אחי בריא ושלם 10 שנים אחרי
כדור האופוריה כרגע הוא נכס עבורך, מקווה שתחזיקי בזה אישית אתפלל (גם אעביר לקבוצות תהילים )שסדרת הטיפולים הקרובה תביא לרפואה שלימה ומוחלטת במהרה אמן! (מה שם אימך?)
ועד שנתראה, הנה שיר שאני מאוד אוהבת (למרות שחורשים עליו) "להתחיל הכל מהתחלה כמו לנשום בפעם הראשונה"
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת העוצמה שלך תביס הכל, האופטימיות שלך תחזק אותך ואת הסובבים אותך... חזקי ואמצי במאבק לחיים טובים וארוכים. רפואה שלמה ומהירה!!! חיבוק חם ומעודד ממרחקים גדולים...
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת אמא שלי מספרת, שמה שהכי עזר לה לעבור את הטיפולים האלו בזמנו, היה לשנן לעצמה במשך כל זמן הטיפול שאנחנו, הילדים, צריכים אותה, והיא היתה חוזרת לעצמה כל הזמן: אני אעבור את הטיפול, לא יהיו לי תופעות לוואי, אני ארגיש טוב, אני אחזור הביתה מהטיפול, יהיה לי כח, אני אאסוף את הילד מהגן, אני אכין ארוחת צהרים, וכו' וכו' ... לתפילה ולדיבור יש כח לברוא מציאות... מאחלת הרבה כח וסיעתא דשמיא!
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת אני בטוחה שימים לא קלים עוברים עליך. מפה אני שולחת לך הרבה חום וחיבוקים. כוח וחיוכים. המלחמה לא קלה אבל אני מאמינה בך.ומתפללת בשבילך!! רפואה שלימה!!
אוהבת ודואגת. אני:(
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת שנכתבו כאן.
בטוחה שאת חזקה (וגם אם לא...).
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת לקח לי כמה ימים לדעת מה לכותב, מרוב הזדהות. אמא שלי עברה את הטיפולים האלה ואני יודעת עד כמה הם עומדים לדרוש ממך, ומהמשפחה שלך. אבל אני גם מאמינה שזה שווה את זה, שבסוף בעזרת ה' תבריאי ותוכלי כמוני להסתכל אחורנית ולחשוב שהכל היה חלום רע. תמיד כשפגשתי אותך נראת לי גדולה מהחיים, ואני מאמינה שאת תצאי המנצחת בקרב הזה.
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
בתגובה ל: סוגשל אופוריה מאת: ירושלמיתאחת ובכל זאת, חיוך.