שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
אלימות וחרדים 2(אזהרה:ארוך מידיי)


אלימות וחרדים 2(אזהרה:ארוך מידיי)
פורסם לפני 5369 ימים     מאת אלה R     סה"כ תגובות: 34     תגובה אחרונה לפני: 5351 ימים

זוכרות את הדיון(דיונים)על אלימות חרדים בעקבות מצעדי גאווה/בכלל,מהפורום בנענע?
מסתבר שאני שכחתי
וזאת לא שכחה של התוכן,זאת שכחה של הרגש הזה ,של הכאב,שאחז בי בכל הודעה שקראתי/כתבתי,
של קריעה,של רצון עז לגשר בין העולמות,בתוכי,מחוצה לי..
שכחתי את זה
בטח לא מהיום
בטח זה קרה בהדרגה,מהרגע בו יצאתי מהארון(חג שבועות 2008),דרך עוד כלמיני כאבים מתוצרת מגזר מוצאי (החרדי)
אבל היום,היום הבנתי כמה השינוי הוא עצום

קו 28,בדרכו מהר הצופים לתחנה מרכזית,אני יושבת לי ככה עם סנדוויץ מהבית ביד וספר על הברכיים(זהו,יצאתי לחופש,אפשר להתחיל לחסוך כסף,להפסיק עם הג'אנקפוד ולקרוא מה שבאמת מעניין)
בכניסה לרח' בר אילן-האוטובוס עושה פרסה
החרדים,שוב,מפגינים.
והפעם:נגד הרווחה ובעד האם מנטורי קרתא שהרעיבה את בנה הפעוט.


מתחילים כלמיני "דיונים:"
סטודנט עם עיתון:המשטרה צריכה להראות למי יש כוח
אישה מבוגרת:הם לא עובדים.לא עושים צבא.משועממים.זה מה שנהיה.
סטודנטית עם כמה דפים צפופים של משוואות ותרגילים:על מה? על מה הם מפגינים?
סטודנט:מסביר
סטודנטית:אה
אישה מבוגרת:מטורפים
אישה לא מבוגרת ולא צעירה:סותמת את האוזניים:דיי דייייייי לא רוצה לשמוע את הלשון הרע שלכם..במיוחד לא על חרדים

ואותי זה בכלל לא מעניין.(אוליי משעשעת אותי קצת האישה הלא חרדית שמחליטה להגן על החרדים)
50 דקות של נסיעה שסבבה את כל השכונות החרדיות המוצתות,דיבורים נגד חרדים וזה לא ממש מזיז לי
יותר מזה,אני מנסה להקיש מזה על העצרות למען אריה דרעי ולמען נשים וכו'(בשניהם הייתי/עודני)
המפגינים החרדים הפכו פתאום למשהו זר,מוזר(ההזדהות עם אישה חולה נפשית/מסוכנת נראית לי כ"כ לא קשורה לכלום..
איך פתאום היא מייצגת את האם החרדית?מה בכלל קשורה כאן העובדה שהיא חרדית?)
אני מנסה לחשוב אם ההזדהות שלי בזמנו עם דרעי היא מהזן הזה? או אם ההזדהות שלי עם כל אישה עשויה לפעמים להיות מהזן הזה..
הזן הזה,המוזר הזה,זה החרדים.
הם הגורם השלילי שהצד שלי במשוואה חושש להיות כמוהו..
שכחתי שפעם,לא כ"כ מזמן,הייתי בצד הזה.

באוטובוס הבא,אחרי קצת התרעננות באויר הפתוח(כלומר בשמש הקופחת)
אני "מצליחה לגייס מעט אמפתיה":שמישהו יעזור להם,לא מבחוץ,לא המדינה,זה כמובן הבעיה של החרדים,של המנהיגים ש-ל-ה-ם ,שגורמים לכך שיהיה מגזר שיש לו כ"כ הרבה רגשי נחיתות,עד כדי שאין לא יכולת לבקר את עצמו,להודות שכמו בכל מקום גם אצלו יש טרוף ופשע וא/נשים חולות/חולי נפש..
אין להם יכולת להבחין בין טוב לרע..מסכנים..

השעה שלוש.אני באוטובוס עדיין במקום להיות בעבודה.מתקשרת לעדכן את המנהלת.
אני אומרת:זה החרדים
היא :צוחקת עליהם

ולי לא אכפת.

בדרך חזור.מוכנה לפקקים,עם הספר ביד.לא היו פקקים.הפסיקו לדבר על החרדים.
הגעתי הביתה
נכנסתי לאינטרנט להתעדכן
מסתבר שעיריית ירושליים(החילונית,בראשות ברקת)החליטה להשעות את שרותי העיריה בשכונות בהם החרדים מפגינים..
הם לא ציינו שזה עונש/לקח לחרדים,
רק שמירה על עובדי העיריה,מפני אלימות של חרדים..
הם התנצלו על הנזק שייגרם למי שגר שם ולא לוקח חלק במהומות..

כהמשך לפער שביני לביני,הצלחתי לכמה שניות לדמיין בסיפוק את הישיבות של החרדים,את הלקח ואת ההפגנות החרדיות הצנועות והלא אלימות מכאן ואילך

זה היה לכמה שניות
בהבאות חשבתי על שתי הפעוטות המתוקות של השכנה,חברה, שלנו מפעם שגרות שם כיום וגם עליה,שיש לה אסטמה ובטח איזה נזק ייגרם להן.

ואחרי כל זה אני לא יודעת אם הייתי מעדיפה שיוציאו רק אותן מהשכונה לכמה ימים המסוכנים האלה,או שאוליי עדיף שיוציאו גם את שאר המשפחות.............

אז כן,לא לגמרי התנתקתי,ככה זה אחרי 21 שנה במגזר החרדי..
בכל זאת השנתיים האלה שאני לא שם,במיוחד השנה הזאת.במיוחד אחרי האכזבות שהיו בין שתיהן,
עשו בי שינוי רציני,שעכשיו אחרי שהספקי לחוות נתק משפחתי (ולחזור,אך להמשיך עם הנתק הנפשי )
אחרי שהספקתי להרגע מהכאב,העלבון,הכעס
אחרי שהלב והמוח (ובעצם כולי)עברו להתמקד בדברים אחרים,שלי,(שעשו לי טוב יותר)
אחרי שהבנתי (בחשבון הנפש לפני כמה שבועות) שלמרות הכל,ואוליי בגלל הכל,הייתה לי אחת השנים היותר מעצימות רגשית..(וגם פגשתי כמה חברות נהדרות וחברים נפלאים והכרתי יותר לעומק כאלה שפעם בקושי תקשרתי איתן..)

אחרי כל זה,
אני יודעת שאני לא רוצה להיות מנותקת,גם ממגזר המוצא(וכמובן לא מהמשפחה..)
לא,אני לא רוצה לחזור לנקודה של אז,של רגש והגנה טוטאליים כאלה שגרמו לעלבון להיות כ"כ גדול
אבל נראה לי שסופסוף שאפשר להפסיק לפחד מלחזור.אני לא אחזור.את זה ראיתי היום.
אני יודעת מה זה לפרוש.

אני רק רוצה להצליח להתאזן.אוליי ככה יהיה מציאותי יותר לחזור ,מתישהו,לכל הפנטזיות על פעילות לקידום קבלה וסובלנות במגזר החרדי.אוליי.



אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0781)