|
עברה בשלום, תודה. הכל היה מקסים, הבר היה מעוצב לתפארת. האווירה היתה חגיגית ומרגשת. הפגישה עם המשפחה המורחבת, האחיות, הדודות. אז מה חסר לי? ולמה לעזאזל אני בוכה בשירותים למעלה מחצי שעה? יצאתי משם רק אחרי טלפונים וSMSים שמחפשים אותי. והעיניים האדומות? אה כן...זה...בטח...מההתרגשות.
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת בוקר טוב מזל טוב מזל וטוב שתזכי לראות ממנו ומכל המשפחה הרבה נחת עד מאה ועשרים .
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת דווקא בארועים שהם מטבע הדברים שמחים וכולם לבושים ומאופרים ונראים במיטבם וכולם מחייכים, מאחלים, מברכים...
דווקא אז החסר שקיים מלכתחילה מתעצם, מעמיק.
הכל כל כך מזויף, כל כך לא אמיתי, כמו אותו רגע שהמסך עולה וההצגה צריכה חהתחיל, או להמשיך, זה כבר לא משנה.
היית נראית נפלא אבל מי כמוני יודעת כמה הכל כל כך לא פשוט מסביב, ובדיוק חשבתי על זה כשיצאתי מהאולם. איך את באמת מרגישה מבפנים.
עצוב לי שכואב לך כל כך, מבפנים.
איתך.
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחתבמקרה שלך בהחלט לא דאגתי לעיצוב החיים מורכבים. שיהיו רק שמחות ונחת ~חיבוק~
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחתזה בסדר אם לתוך השמחה מתגנב הצער, והם מדגישים זה את זה לטוב ולרע. את צריכה לשמוח בשמחה המשפחתית, ודי מובן הצער שהיא מביאה איתה, שכן את מה שאת רוצה מעבר לשמחה הזו שהתחילה לפני 13 שנים את לא יכולה לקבל. ראי את שירה של רחל: "למדני קבל את הרע כקבל את הטוב" אין לי את הציטוט המדוייק של השיר, וחיפשתי ברחבי האינטרנט אבל לא מצאתי. אז מה חסר לך? המימוש של אותה תחושה עמוקה של צורך באהבה מהסוג שרק אישה יכולה לתת לך והמימוש של אותה אהבה... שולחת חיבוק חם ממרחקים קפואים ביותר...
|
|
בתגובה ל: שהשמחה תשרור בביתכם תמיד מאת: סברה בעולם הגדולאיך את תמיד יודעת לקלוע למטרות... תודה ענקית על החיבוק החם מהמרחקים! מחבקת בחזרה.
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת מזל טוב.
לנו יש בר מצווה של הבכור בקיץ... אני כבר צופה את כמות המריבות שיהיו עד אז - יש לנו תפיסה שונה לגמרי בקשר למהות האירוע.
עובר עליי יום קשה אז אני לא ארחיב על ההבנה שלי לדמעות שלך... כי זה ייגמר בבכי.
רק נסי איכשהו לחייך. לפחות בשביל הילדון.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: היי מאת: alla_alla שנית, למה להוציא אנרגיה על מה שעשוי להיות, כמו רבות כאן את נושאת איתך כאב גדול, ואת צריכה את כל האנרגיה כדי להתמודד איתו, אז אולי את יכולה למצוא דרך להתפשר על הביצוע של האירוע.
כואב לקרוא את הדברים הנכתבים כאן, את הכאב והבכי של נשים בפורום הזה, מי יתן והיינו יכולות לעזור מעבר להקשבה והתגובה...
|
|
בתגובה ל: ראשית שיהיה במזל טוב לילדון ולמשפחה מאת: סברה בעולם הגדול על צבע המפיות, אלא על דברים עיקרוניים מאוד. כמו למשל כמה כסף להוציא על האירוע, כאשר, חשוב לציין, אני המפרנסת היחידה או לפחות העיקרית מזה כמעט 5 שנים. אני לא רוצה סתם לוותר על התפיסה שלי כי - הלו, זה גם הילד שלי. בקיצור, איך שלא נסתכל על זה, יש רק 2 אופציות: או שאוותר והכול יהיה לא כמו שאני רוצה ואז אהיה ממורמרמת ולא אהנה מכלום, או שיהיו מלחמות. (זוגיות מדהימה כבר אמרנו?)
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: הויכוחים הם לא מאת: alla_allaכמה עול מוטל על כתפייך...מקווה שהן מספיק רחבות...אבל לא יותר מידי... אני לא הייתי מוותרת אלא מנסה לראות איך אני מביאה את הטאצ' שלי בכל התכנון בעדינות... אני מוכנה לעזור עם המתוקים על הצלחת וירושלמית ננדב אותה לעיצוב... קבצים מצורפים:
צבעונית
|
|
בתגובה ל: מפרנסת יחידה מאת: צבעוניתכל עזרה תתקבל בברכה
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: הויכוחים הם לא מאת: alla_allaאפשר להרים אירוע מקסים במינימום הוצאות. שלחתי לך גם הודעה פרטית, דברי איתי. לא שווה להגיע למריבות בגלל זה, יש לנו מספיק דברים אחרים לריב עליהם...
|
|
בתגובה ל: יקירתי מאת: ירושלמיתאחתללא תוכן
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: הויכוחים הם לא מאת: alla_alla מה לעשות עם הציטוט למעלה, אני באוירה של חג המולד ואני מאמינה ברשימות שנבדקו פעמים...
אני מאמינה שאת צריכה לערוך רשימה של מה שאת רוצה ומה שהוא רוצה. זו מול זה אולי בתוך דיאגרמת וון אפילו גם מה שהילד רוצה... מה שמשותף לכולכם ישאר מה שלא, כל אחד יוותר על מספר דרישות... כך תגיעו לעמק השווה.
לא אמרתי שזה קל, ואני ממש לא יודעת איך את מרגישה, אין לי ילדים ולא בעל, היה בעל, ויתרתי עליו לפני שהגיעו הילדים, וגם הרבה מאוד לפני שידעתי מי אני. אבל אני מאמינה שלא צריך שיהיו מלחמות, אם תבואי מעמדה של כח עם הכנות מראש תוכלי לדעתי להשיג דברים בלי מלחמות עולם או מלחמת גוג ומגוג.
בהצלחה וחנוכה שמח, ושתדעי שאני מאמינה בך, אני לא מכירה אותך פנים אל פנים, אבל למדתי להכיר אותך מדברים שאת כותבת... ויש בך עוצמה שרבות צריכות להתברך בה.
|
|
בתגובה ל: He is making a list, checking it twice... מאת: סברה בעולם הגדול אם כי הבעיה נעוצה בתקשורת מאוד עמוקה... אבל תודה רבה לך בכל אופן.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: ננסה את שיטת הרשימות מאת: alla_alla ויש לכם את כל החורף צריכים למצוא דרך יצירתית להשיג מה שרוצים בלי מלחמת עולם.
חג שמח
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת מחקתי את הודעתך משום שהיא חשפה פרטים שנאמרו בשיחה אישית,
אני מתנצלת שכל ההודעה הוסרה הממשק הנוכחי איננו מאפשר לנו לערוך הודעות,
את מוזמנת לשחזר את מה שכתבת ללא חשיפת הפרטים האישיים,
חג שמח,
אור__
|
|
בתגובה ל: לב דבש יקרה מאת: אור__ לא חשבתי שזה משהו אישי, ניסתי לעודד את ירושלמית היקרה בדברי! :) זה הכי בסדר שזה נמחק אחרי הכל הייתה כוונה טובה:)סי'יה
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת היה כיפ לשמוע אותך , שמחה שאת יותר טוב עכשיו:) אחד הכללים הכי חשובים בחיי שלי , היא הידיעה שהחיים תמיד נמצאים בתנועה בזרימה מתמדת ,גם אם יש אבני נחל בדרך תמיד ,בסוף ,תגיע לחוף:) חיבוק גדול לב דבש
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת קודם כל המון מזל טוב והרבה שנים של נחת יהודי...
בוכה בשרותים?.. בתור מברמצוות, בהווה יש לי תחושה שאני מכירה את הריקנות שאחרי, במיוחד שאך לא מזמן הבת יצאה לה לחייה החדשים בחסותך,, מן הרגשה כזאת שהחיים עוברים להם, בין בליל של חוויות ואנחנו... שם בתוך כל זה מנסים להבין איך הם צמחו להם ככה, ולאן לעזאזל, הם הולכים?.! או שכל זה בכלל הסיבה שאני בוכה בשרותים?!
קבלי חיבוק מחזק.
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת ירושלמית יקרה....גם אצלי היית באירוע ואומנם לא ממש דיברנו על זה אבל פרידום קלטה אותי...אני שם...לבושה,מאופרת מקבלת את כל האורחים אבל ליבי...ליבי לא שם ואני לא שמחה...למה...???יש מספיק סיבותתתתת
ואני שואלת אותך הקב"ה איך אין שמחה בליבי על כל האושר הזה שהזוהר הקטן הזה היה צריך להכניס אל ליבי ואל חיי...אני לא אומרת שאני לא מברכת על כך אחרי ההריון הזה...אבל היא לא כאן והשמחה לא שלמה...
והלב שלי בוכה כי אני לא מספיק בכיינית....
נשיקות וחיבוקים לך יקירתי...מקווה שמסיבת הסילבסטר שאולי נמצא ללכת אליה כאן בעיר הקודש תפיג קצת מהכבדות הזו...
צבעונית
|
|
בתגובה ל: מסיבת הברית מאת: צבעוניתאבל בהחלט הייתי רוצה לברך אותך, על החיים החדשים שהבאת לעולם. כל כך חשוב שיש לך חברות הרואות אותך בשלמותך על השמחה והעצב שהשנה הזאת הביאה אל חיקך. הרבה פעמים אין לא שמחה ולא אושר, בטח שלא מיד אחרי הלידה, זאת תקופה מועדת לפורענות מבחינה רגשית, ואם נכנסים אליה מתוך מתח כזה גדול, וחוסר שלמות רגשית, זה כל כך הגיוני ונורמלי כל העצב הזה. חבל שאת לא מספיק בכיינית, אולי היית משתפת יותר ;)
|
|
בתגובה ל: אולי זה לא המקום המתאים מאת: אור__הציפה אותי בקוראי את ההודעה.... אכן תקופה מועדת לפורענות שעליה הוסיף משרד החינוך את חופשת חנוכה והקב"ה נענה ל"תן טל ומטר" ואי אפשר לצאת מהבית נעבור גם את זה!
צבעונית
|
|
בתגובה ל: הברמצוה של הילד מאת: ירושלמיתאחת טוב לדעת שכמעט הכל היו לפי רצונך.
על החסר ההוא אין לי ממש מה להגיב. רק מחבקת מרחוק.
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
|
|