שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
לישון לצידה...


לישון לצידה...
פורסם לפני 2179 ימים     מאת נעמומה     סה"כ תגובות: 36     תגובה אחרונה לפני: 2088 ימים

תקציר הפרקים הקודמים:
אני לסבית.
לא נמשכת לגברים.
יחד עם זה- אני נשואה באושר.
במיטה יותר קשה, אבל הוא יודע ומאוד מתחשב
ואני אוהבת אותו ועושה כל מאמץ.

היא הגיעה לחיי והתאהבתי בה לגמרי.
היא לא יודעת.
אני לא מתכוונת לעשות שום דבר עם הרגשות האלה.
עצם קיומה פשוט נותן לי טעם לחיים.
כשאני לידה- אני מאושרת.
אני אוהבת כל מה שקשור בה.
את בעלה. את ילדיה. את האדמה שעליה היא דרכה ואת העבודה שלה.
היא מאמנת כושר.
אז רזיתי. המון.
והתחלתי להתאמן אצלה.
ונהייתי ממש טובה בזה.
ואנחנו הולכות לתחרויות.
לרוב עם כל קבוצת המתאמנות.
יצא פעם אחת שהייתי איתה בתחרות לבד.
וזה היה אחד הימים המאושרים בחיי.
סתם. להיות לידה. אני מאושרת.

אז מה חדש?
בקרוב תתקיים תחרות גדולה.
האירוע מתפרס על יותר מיממה.
כלומר הוא כולל שינה.
רק היא ואני רשומטת לתחרות.
הלינה היא קבוצתית, כלומר, לא נהיה לגמרי לבד,
אבל עצם הידיעה שאשן לידה
ואהיה בסביבתה בשעות בהן כח הרצון והריסון שלי הולכים לישון
ממלאת אותי התרגשות ואושר, וגם פחד גדול.
אם יהיה איזשהו סימן ממנה לנכונות- אני לא אצליח לרסן את עצמי.
ואוי כמה אני מצפה לתחרות הזו.
וכמה אני מפחדת.
והביצועים הספורטיביים שלי שם בכלל לא מעניינים אותי.
רק הלילה.
אין לזה פתרון. אני לא מבקשת עצה.
רק לחלוק איתכן.
בבקשה תשתתפו. אל תייעצו. אני שיפוטית מספיק על עצמי.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1719)