עצוב לי בבטן
בדיוק במקום שליטפת אותי
ריק לי וקר שם עכשיו
היכן שהרגיש לי חם וקרוב ונעים.
לא נכנס אויר וחנוק לי,
בצוואר שנישקת ונשמת אלייך
בנשימות כבדות וקלות.
איפה הן עכשיו?
רועד לי הלב הקטן
שהתרחב ברוגע אל נוכחותך.
כל כך קר לי ובודד
בתוך חדר מבין ויודע
הזוכר לנו רגעים ארוכים של חום וקירבה.
שקט לי בלילה, בבוקר ובאמצע היום
כי קולך הנהדר נעדר ממני
וכל קול אחר הוא רק כמו הד שמתפוגג..
קפואות אצבעותיי שחיממת בגופך
יבשות שפתיי שהשקית בחיבה נדיבה
שיערי אסוף. את לא כאן לסותרו.
רגליי כבדות מללכת בדרך שהיא לא אלייך.
אפי סתום ומנוזל
מבכי מר ומריחך שאזל.
אני מחבקת אותי
ומדמיינת שזאת את
עוצמת עיניי ומתמסרת אלייך
אנחנו כמעט יחד
כמעט באמת
ואז נשמטת בחזרה
למיטה שהולכת וגדלה
לכרית שלצידי, ריקה וקרה
ואת איפה את?
מי מחזיק את ידייך העדינות
מי מחבק את גבך ומלטף עד שאת נרדמת
כמו שאת אוהבת
מי מנשק את פיך החם והחכם
מי מריח אותך וככה נרדם
מי נרעד מקולך
מי מחזיק את כולך

אני נרדמת ומחזיקה לעצמי את היד
אני לא יודעת איך להיות לבד

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
וואי את נדירה
חיבוק

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
קראתי וכמעט דמעות זלגו מעייני....
כל כך מבינה אותך ומתחברת למקום שכתבת ממנו... נמצאת גם במקום הזה והוא קשוח ומרגיש שאין לו סוף... כל פעם שאני חושהת שאני יוצאת מזה ודי והנה אני ממשיכה הלאה... עדיין יש משהו מציק מבפנים, משהו מציק בבטן שמושך שוב זיכרונות וץחושות.... וזה כואב וזה שורט ושורף בנשמה עם כל ההבנה שכנראה זה מה שצריך לקרות...
עדיין, לא קל להשתחרר מזה..
לעזאזל.

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
כל כך הרבה כמיהה וכאב.

מאחלת שהריק יתמלא בטוב במהרה.

~חיבוק~

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
קראתי כבר כמה פעמים...
כתיבה שנוגעת.
את מאוד מוכשרת.

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
תודה יקירות שאהבתן.
גם לאלו ששיתפו אותי בפרטי.
לב.
מחמם וגם כואב לי בלב על כל הזדהות- שמעידה על כך שחוויתן את הכאב של הקריעה הזאת..
גם אם אנחנו דינמיים ופעם כאן ופעם שם. עדיין.
כאב, הוא כאב, הוא כאב.
גם אם הוא שלי או סיפור של אחר, או תמהיל של שניהם.
גם אם הוא כאב מן ההווה או כאב שפושט בכל איברינו רק מלדמיין תרחיש של געגוע שאנחנו כה מפחדים ממנו.
כאב, הוא כאב, הוא כאב.


בא לי לקרוא לשיר הזה 50 גוונים של כאב.

בתגובה ל: "שיר חוזר ומזכיר איך הזמן שלי עבר.." מאת: Slightly_mad
רומנטי ביותר..הופך את הכאב למתוק כזה..מאוד אייטיז כזה..אלטון גוני כזה..

בתגובה ל: ויש לשיר הזה כבר לחן... מאת: רזיאל
ללא תוכן

בתגובה ל: ויש לשיר הזה כבר לחן... מאת: רזיאל
ללא תוכן

בתגובה ל: ויש לשיר הזה כבר לחן... מאת: רזיאל
ללא תוכן

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
הו הו זה שיר טוב.... חייב מלא כישרון ולב נישבר
את מיוחדת נשמעת...בתגובה החדשה בכלל כבשת... דברי איתנו יותר

בתגובה ל: אני לא יודעת איך להיות בלעדייך מאת: Slightly_mad
זהו.אני בטראנס. נכנסתי לוויז'ן מכאיב. הכאב של הכותבת עבר אליי בגלים ישר לאיברים הפצועים שלי. לופת את הלב. הופך תקיבה. מחריש אזניים. עוצר נשימה.
טקסט אמיתי ואני לא באה בהגזמות.
הרגת אותי סלייטלי מד (השם זה מהשיר של קווין אגב?)