|
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
בפעם הראשונה כאן
|
|
בפעם הראשונה כאן
פורסם לפני
2343 ימים
מאת הדובה הבינונית
סה"כ תגובות: 20
תגובה אחרונה לפני: 2325 ימים
שבוע טוב, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום גאה. אני נשואה + 2 (כבר לא קטנים), שומרת מצוות, אקדמאית, בת 40 + מאזור ירושלים. אני מתאהבת בנשים מבוגרות ממני מגיל קטן מאוד. היה גיוון גדול ביניהן מבחינת מצב משפחתי, יחס לדת ומקצוע (רובן חוקרות, מורות או אומניות כי אלה התחומים שאני עוסקת בהם), אבל כולן כריזמטיות, מבריקות, נשיות ו... סטרייטיות. על פי רוב הנשים שאהבתי היו מתלהבות מן הקשר, כנראה התרשמו מהכריזמה ומהכישרונות, אבל אם לא נהגתי באיפוק והראיתי כמה הקשר חשוב לי - היו נבהלות ונתרעות ממני. ואני הרגשתי נבוכה, מושפלת ודחויה. תמיד חשבתי שאני מחפשת אם - כי גדלתי עם אימא מנוכרת ונרקיסיסטית - ולא מוצאת... ומה הפלא. עברו שנים רבות, והמגמה לא השתנתה. אף פעם לא התאהבתי בגברים וגם לא בנשים בגילי. היום ברור לי שאלה חיפושי אהבה, אולי לא טיפוסיים, אבל אותנטיים, ונראה לי שיש יותר סיכוי למצוא אותה בין נשים עם נטיות מתאימות ולא סטרייטיות... מי יודע אם יש בכלל "נטיות מתאימות". אולי עכשיו, כשאני כבר לא צעירה בעצמי, פער הגילים לא חייב להיות שנות דור. לפי שעה אינני רואה את עצמי "יוצאת מהארון" או לוחמת לזכויות הקהילה הגאה, לא משום שאינני מאמינה בזה אלא משום שאני בכלל לא לוחמנית וגם לא כל כך פעילה חברתית. כוחותיי רבים למדי, אבל הם מופנים לאפיקים אחרים. כמו כל בני האדם, אני חולמת לאהוב ולהיות נאהבת, ועדיין מקווה שאולי אפשר. אשמח לשמוע תגובות מכל הסוגים.
|
|
|
|
שבוע טוב, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום גאה. אני נשואה + 2 (כבר לא קטנים), שומרת מצוות, אקדמאית, בת 40 + מאזור ירושלים. אני מתאהבת בנשים מבוגרות ממני מגיל קטן מאוד. היה גיוון גדול ביניהן מבחינת מצב משפחתי, יחס לדת ומקצוע (רובן חוקרות, מורות או אומניות כי אלה התחומים שאני עוסקת בהם), אבל כולן כריזמטיות, מבריקות, נשיות ו... סטרייטיות. על פי רוב הנשים שאהבתי היו מתלהבות מן הקשר, כנראה התרשמו מהכריזמה ומהכישרונות, אבל אם לא נהגתי באיפוק והראיתי כמה הקשר חשוב לי - היו נבהלות ונתרעות ממני. ואני הרגשתי נבוכה, מושפלת ודחויה. תמיד חשבתי שאני מחפשת אם - כי גדלתי עם אימא מנוכרת ונרקיסיסטית - ולא מוצאת... ומה הפלא. עברו שנים רבות, והמגמה לא השתנתה. אף פעם לא התאהבתי בגברים וגם לא בנשים בגילי. היום ברור לי שאלה חיפושי אהבה, אולי לא טיפוסיים, אבל אותנטיים, ונראה לי שיש יותר סיכוי למצוא אותה בין נשים עם נטיות מתאימות ולא סטרייטיות... מי יודע אם יש בכלל "נטיות מתאימות". אולי עכשיו, כשאני כבר לא צעירה בעצמי, פער הגילים לא חייב להיות שנות דור. לפי שעה אינני רואה את עצמי "יוצאת מהארון" או לוחמת לזכויות הקהילה הגאה, לא משום שאינני מאמינה בזה אלא משום שאני בכלל לא לוחמנית וגם לא כל כך פעילה חברתית. כוחותיי רבים למדי, אבל הם מופנים לאפיקים אחרים. כמו כל בני האדם, אני חולמת לאהוב ולהיות נאהבת, ועדיין מקווה שאולי אפשר. אשמח לשמוע תגובות מכל הסוגים.
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית תלוי מה תבחרי, רק אל תחשבי, ואל תמהרי החיים ארוכים:)
|
|
בתגובה ל: הכל אפשרי מאת: boom170 אני חושבת שאבחר בקשר חם, כן ועמוק בזמן שאזכה בו.אמת, אין מה למהר,ועם זאת החלום על הדדיות קיים כבר עשרות שנים. ואולי גם הכתיבה כאן היא ציון דרך בשבילי. תודה.
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית קודם כל ברוכה הבאה, תמיד מרגש אותי לקרוא פוסטים ראשונים כאלה. זה בהחלט ציון דרך, לא משנה לאן הדרך מוליכה. שאפו לך, אני שמחה איתך על זה.
את יודעת, הדבר שהכי נוכח לי כשאני קוראת אותך זו התחושה שאת משדרת. ממש אפשר להרגיש אותך דרך המילים. את מביעה איזשהו איזון פנימי, איזה שקט נפשי כזה. בוא נגיד שהחסר לא מעביר אותך על דעתך, אבל את גם ממש לא אדישה לחיים. זה מרגיש שאת גם מודעת לעצמך וגם מכילה את עצמך. זה כל כך ראוי להערכה בעיניי.
תפס אותי גם שכתבת 'מי יודע אם יש בכלל "נטיות מתאימות"'. אופן החשיבה הזה של הטלת ספקות נראה לי דבר כ"כ ראוי. לטעמי, אפשר להגיע איתו רחוק.
ולעצם מה שכתבת.. החלום על אהבה ועל ההדדיות שבה.. הלוואי. אני רוצה להביע את דעתי האישית כאן- באופן אישי, עוד לא פגשתי אדם שהתאהב ומשם החיים שלו עלו על המסלול של סיפוק ואושר. גם מי שהתאהב וחווה את העוצמה של הדדיות, נאהבות ואהבה, והמשיך לחיות את חייו עם בן הזוג שהתאהב בו לאורך ימים- חווה משבר שגרם לו לפקוח את עיניו ולהבין שלא ההתאהבות היא המתכון לאושר ולסיפוק. זו חוויה מטלטלת ומשמעותית, היא עומדת על יסוד בנפש, אבל היא כמו אבק, חלום, לא משהו בר ממשות אם לא יוצקים אותה אל תבנית מסויימת. אם לא עושים עבודה קשה ומרה של צמיחה, אם לא מוצאים את האיזון הנכון, את העוגן הנכון עמוק בנפש. וזה לא קל לעשות את זה, בשום מקרה. התאהבות גרידא, ללא עבודה, היא לא ברת קיום, אם אפשר לקרוא לזה כך. ולכן, בעיניי פחות משנה מה קרה כשאדם אוחז ברעיון ההתאהבות גרידא- אם חוויתי הדדיות אבל נשבר לי הלב לאחריה, אם התאהבתי רק בסטרייטיות מבוגרות ממני ולא חוויתי הדדיות, בכל מקרה זה היה נידון לכישלון אם לא הייתי מאמצת ומבינה ומעגנת בנפש את המבט הנכון, את האיזון, את קבלת העול של הקשר. [אני קצת מסתבכת בהגדרות.. וזו בעיה :(]
אני לא מזלזלת בכוחה ובמשמעותה של התאהבות הדדית, אבל אחת כזו בסופו של דבר תוסיף לי רק וי לקורות החיים. אפשר ללמוד ממנה על עצמי הרבה, אבל משם ועד לחיים שיש בהם סיפוק ואושר, הדרך ארוכה.
מקווה שאת שמחה בתגובתי :) הרבה הצלחה וכוח..
|
|
בתגובה ל: היי לך מאת: אחות_קטנה תודה,אחות קטנה, גם אני מתרשמת מאוד מכתיבתך ועוד יותר מקריאתך הרגישה ומהאמפתיה. מובן לי שהדדיות אינה מילה נרדפת לאושר. היש מישהו מאושר לאורך זמן במקום כלשהו? אהבה,אפילו לא הדדית,אכן מטלטלת, אפילו משתקת,מפריעה אפילו בתפקוד שגרתי (אני עובדת המון ואחראית על לא מעט דברים)... אבל עם זאת היא מחיה כל כך,ומעדנת ומקדמת את הנפש. התחלתי לתהות אם כדאי לי להוסיף ולשמור את הרגש בבטן (תמיד בהצלחה חלקית) כשאני יודעת שגילוי האמת יעורר זעזוע,סלידה ודחייה, הרי בשביל הרבה יפהפיות שנולדו בקום המדינה (ולפני) כל מילות הלקסיקון הגאה הן מילות גנאי.
|
|
בתגובה ל: תודות מאת: הדובה הבינונית לא כל כך הבנתי...
|
|
בתגובה ל: את הסוף על היפיפיות מאת: רזיאל הכוונה לנשים נאהבות שגילו שהן נאהבות. שכן בטוחות היו שאנחנו בידידות מדהימה, ואילו רגשות רומנטיים אני חשה כלפי בעלי או כלפי גבר אחר "כמו כל אדם נורמלי". וכשלשם ניסוי אני אומרת על מכרה משותפת שמחוץ לארון "אשתה מהנדסת"(או עולה חדשה, או על דבר אחר) - כאילו דיברתי מאדימית, לא סינית...
|
|
בתגובה ל: תודות מאת: הדובה הבינונית חולמנית ומרפרפת כזו.. מרגישים את האומנית שאת. הייתי מהמרת על זה שיש לך ספרי מגירה.. :)
בכל מקרה, אני בעד ביטוי תחושות. לא שאני תמיד מצליחה, אבל כשכן- הסיפוק והשלמות עם עצמי גדולים. אז.. זה היה לתהייתך האם לשמור בבטן או לא..
|
|
בתגובה ל: היי לך מאת: אחות_קטנה תגובה רגישה ועמוקה. ממש אהבתי אותה.
|
|
בתגובה ל: אחות_יקרה מאת: תחיה נס אני ממש מעריכה אותך וקוראת כל תגובה שלך בתשומת לב..
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית ברוכה הבאה. נעים מאוד לקרוא אותך! את נשמעת נעימה, מאוד חכמה,שקולה ובעיקר מיושבת בדעתך, שזה נפלא! משמח שיש קול חדש שכזה כאן בפורום. המשיכי לכתוב לנו עוד! אני מאחלת לך שחלומך לאהוב ולהיות נאהבת יתגשם בצורה הנעימה ביותר ושתיווכחי שזה אכן אפשרי! לילה טוב :)
|
|
בתגובה ל: היי דובה בינונית מאת: Less_beat ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית מסכימה איתך, למה להלחם כשאפשר לאהוב? (: מאחלת לך למצוא את האהבה שלך בקרוב!
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה! מאת: תחיה נס ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית לך דובה בינונית, גם לתחיה, ולכולן, כל מי שבעצם קראה פה.. כתבתי את תגובתי על סמך הבנה שאת נשואה.. מתוך המקום הזה באתי והדגשתי מבט אחר על התשוקה להתאהבות הדדית. לא הייתי כותבת כך למישהי שאיננה נשואה, כיוון שהמחירים על התאהבות לא גבוהים כשמדובר באישה שפנויה לכך.
אולי יש נימת שיפוט בדבריי, אבל אני מקווה שאפשר להרגיש אותי מבעד למילים, את הכבוד וההערכה האמיתיים שיש לי כלפייך וכלפי כל בחירה אותנטית שתעשי.
|
|
בתגובה ל: חייבת להדגיש מאת: אחות_קטנה חלילה, לא הרגשתי שיפוטיות אלא אמפתיה ומחשבה עמוקה ומציאותית. אין לך מושג כמה שמחתי על דברייך והערכתי אותם. אגב אורחא, לבעלי ולי יש קשרי ידידות בעיקר, לא קשר זוגי במובן כלשהו. מבחינה רגשית אני די פנויה לקשר. עם זאת, אנחנו חיים באותו בית ואיננו נפרדים, ואין ספק שזה מגביל, נכון לעכשיו.
|
|
בתגובה ל: אחות קטנה היקרה, מאת: הדובה הבינונית אכן.. מציאות שמוכרת לי מידי טוב לצערי.
אז הרבה כוח, ואהבה כמובן :) ותכתבי פה עוד.. תשתפי מידי פעם.. כולנו נשמח בזה :)
|
|
בתגובה ל: חייבת להדגיש מאת: אחות_קטנה כן ראיתי אמת שנכונה גם לפנויות (: הפנטזיה שהזוגיות תוביל בהכרח לאושר קיימת אצל פנויות רבות. גם בלי מחירים חברתיים גבוהים, תפיסה כזו עלולה להוביל למשבר. כי באמת, בלי העבודה העצמית, גם הזוגיות המושלמת (שכמובן, לא קיימת) לא תוביל לאושר. תמיד היא תשקף לנו חלקים בנו שזקוקים לטיפוח. לעומת זאת, עם עבודה, ניתן למצוא אושר גם בלי הזוגיות. זה אולי קשה יותר, אבל אפשרי.
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה כאן מאת: הדובה הבינונית כבר כתבו לך שפע תגובות חכמות, אז אסתפק בברכת ברוכה הבאה :-).
אגב, לא יודעת אם זה עדיין קיים, אבל פעם היתה קיימת קבוצה חברתית ללסביות בנות 50+ בשם בשלה.
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק מודה לך על ההפניה. זה נראה מעניין. מתקבלים בדיוק מהגיל שלי ואילך...
|
|
|
|
|
| |