הדת והנטייה המינית שלך!

הדת והנטייה המינית שלך!
פורסם לפני 4452 ימים מאת nhaumb סה"כ תגובות: 48 תגובה אחרונה לפני: 1252 ימים

שאלה לי עליכן בנות יקרות,אתן הרי דתיות מאמינות בתורת משה רבינו ,ובא הוא רושם את ההלכה שלנו,ובהלכה שלנו לסביות והומואים זה אסור על פי הללכה וחטא כלפי הקדוש ברוך,אז 2 שאלות לי לכן!
1)איך אתן ממשיכות לעשות את זה ולטעון שאתן עדיין דתיות?-שהרי ליהיות דתיה זה ללכת על פי ההלכה!ואתן לא!(לסביות זה אסור בהלכה!)
2)עם הייתן יכולות ליהיות נורמליות,ובלי הנטיה הייתן מעדיפות להיות נורמליות?
3)ועם היה לימוד דתי פנימי שמשנה את הנטיה המינית לעומק וגורם לכן ליהיות נורמליות,(סטרייטיות),הייתן לומדות אותו?

אני יודה לכן מאוד עם תענו לי...בברכה רבה...nhaumb...
"יסוד החסידות והעבודה התמימה הוא שיתברר מה חובתו של אדם בעולמו..."
שבוע טוב:מואה!

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: כדי שנוכל לנהל שיח פורה מאת: אנה ק
1.קראתי את הצד ההלכתי באתר בת קול,ודווקא משם אני פונה,שהרי העיוות ההלכתי של הנאמר בתלמוד ובגמרא הוא כל כך גדול,שאני פשוט נסער מן הכותבת,בלי טיפה,של בושה,לגבי העובדות התלמודיות שבעניין,שהעיוות שלהן עובר כל גבול,והן ביסודן לא נכונו,בפשיטות הלימוד ההלכתי של הרמבם,ועל כך אני יוסיף את הנאמר על פי רב,כשן הנני לא רב:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=90572

ולכן על פי טעם ההלכה שאדם ללכת לפיה,הנני מביא פה תענות מההלכה לגבי העניין מתשובתיו של הרב יובל שרלו:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=88998
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=85041

וכמובן את הסיבה ההלכתית לכך שזה אסור:
http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=63828http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91929

עוד נגיד בעניין,שעם על נשים מסוללות חייבים מכת מרדות הרי שנלמד שזה אסור על פי ההלכה.

2.אדם דתי על פי הגדרה הוא אדם שהולך על פי חוקי הדת היהודית,האורטודוקסית,(לצורך עניין זה),שנקבע בשולחן ערוך,ובפוסקי הדור שלנו(שכולם כאחד אוסרים,לסביות!)
3.בעניין שאת אומרת על לייחס לתורה כח מגי ושלימוד שזה כוח מגי,שהרי ידוע שתורתנו הקדושה מקיפה את כל תחומי החיים,ומשפיע בכל הרמות,והיא נחלקה ל4 חלקים,פשט רמז דרש סוד,ולכן ,החלק שבסוד,שהוא הקבלה,אכן אסור,על פי ההלכה לאדם שלא נשוי להיכנס עליה,ולכן ישנה חסידות,שזוהי הפשטת הקבלה בתחום שהאדם היהודי הפשוט שלא "מילא כרסו בפוסקים וגמרא",יכול ללמדה ולהגיע לצד הסוד שבתורה בלי ענייני איסור,ובצורה מצומצמת לשיפור דרכיו בעזרת תורת החסידות ,שזהו צד בנשמתו,וצד בתורתנו הקדושה,ולכן על פי תורת הארי זל,ותורת החסידות,שהרי יש 613 עברים כנגד 613 מצוות,וכל עיבר שיש בו חולי,קשור למצווה מסויימת שיש בא פגם,כדוגמת הארי זל,שהביא שלתלמידו רבי חיים ויטל היה חולי בכתף,ושאל את רבו הארי זל מה לעשות,ואמר לו שהחולי של הכתף הוא כנגד פגם בנשמה שלו בעניין מצוות מים אחרונים של סעודה שמצווה זאת הוא לא עושה על פי ההלכה כמו שצריך,והתוצאה היא שכתפו כואבת כי הרי הנשמה של היהודי קשורה גם בגופו(הצד המעשי של המצוות,שמבוצאות על ידי גוף גשמי,והרי על זה נאמר שהמעשה הוא העיקר,וכוונה חשובה אבל,ע אדם רק התכוון להניח תפילין ולא עשה תמעשה בפועל כלא עשה כלום!)ואכן לאחר שתיקן את עניין מים אחרונים שבסעודה פסק חולי הכתף,וכן העריכו בדבר מאוד גדולי הפוסקים וגדולי הרבנים במערך כל דורות ישראל מכל חלקי התורה וענייניה,ולכן הקשר של המצוות,ולימוד התורה,לתקן פגם בגוף האדם,בנשמת האדם,זה לא עניין מגי חס ושלום,אלה עניין התורה הקדושה שקשורה בקשר עצמותי בל ינתק עם מהות היהודי מבחינת הגוף הגשמי והנשמה הרוחנית שקשורים זו בזו,ולכן יש לימוד שמתקן את הדבר,את אותו פגם של נשים מסוללות,ולכן גם בעניין תגובתך לגבי שאלות היפוטתיות,זוהי לא שאלה היפוטתית,אלה,עובדה,שלימוד מתקן,שהרי גם לא מצד תורת החסידות אלה מתד תורת המוסר,לימוד הוא כלי תיקון,שלימוד מוסר לגבי מידה או הנהגה או חטא מסויים,מביא את האדם לתיקון החטא ודרכיו הרעות,לכן זה שאלה עובדתית,לענייננו שלנו,אשמח לשמוע את תגובתך,ושאלתי עדיין נשארת בעייניה,העם היית רוצה או כל דתיה אחרת,שהשם נתן לה ניסיון כל כך קשה,והרי ידוע שהשם לא מנסה אדם שלא יכול לעמוד בניסיון,לנצח את היצר,וללכת על פי תורתנו הקדושה?

בברכה רבה nhaumb

בתגובה ל: אכן כדי שנוכל לנהל שיחה פורה מאת: nhaumb
מספיקה בשבילך כדי לקבוע גורלות וחיים של אחרים. התשובות האלה שהבאת חוזרות שוב ושוב ולכן אני טורחת לענות עכשיו, למען האורחים הבאים אחריך.

הבאת ארבע תשובות של רבנים לשאלות שנשאלו, האחת היא של הרב יוסף אלנקווה ויש בה אזכור קצרצר של הלכה, אגיע אליה בהמשך. השלוש האחרות נכתבו כולן בידי הרב יובל שרלו. הרב שרלו הוא אולי היחיד שעונה על שאלות כאלה בפומבי, ולכן דעתו הפכה להיות היחידה שנוכחת בכל דיון בנושא. אבל ביהדות יש עוד כמה רבנים, אנשי הגות, ובמיוחד - דעות והשקפות. אם כן, הדיון שלנו הוא על דעותיו של הרב שרלו, ולא על "היהדות" או על "ההלכה". אני בטוחה שלא כל פסיקה של הרב שרלו תמהר להכריז כמייצגת את ההלכה כולה.

ונעבור לתשובות (אוי, זה הולך להיות ארוך):

1. תגובת הרב למאמר "לסביות והלכה". זו תשובה עצובה מאוד בעיני, מפני שיותר משהיא מלמדת על ההלכה היא מלמדת על אישיותו של הרב. הזלזול שהוא מפגין בכותבת, תוך מעבר מלשון נקבה לזכר פה ושם, מצביע שהוא פשוט רצה לנגח כל אמירה שחורגת ממה שהוא חושב כנכון, והיחס המבזה לכותבת הוא רק האמצעי.

רבנים רבים, והרב שרלו ביניהם, בוחרים מטרות ואחר כך מוצאים איך להגיע אליהן. זו דרך לגיטימית כל כך בהלכה שלא מדברים אליה בכלל כשהדבר נוגע לצרכים בסיסיים מובנים מאליהם (לדוגמה, כשעלתה השאלה שמא שימוש בחשמל בשבת אסור כי ייצורו כרוך בחילול שבת סימנו מטרה להתיר, ומצאו את הדרך אחר כך. וזה לגיטימי). אבל יש נושאים שהאלמנט החברתי בהם כל כך משמעותי שלא יכולים לחשוב שבמסגרת ההלכה אפשר גם אחרת. לסביות היא מקרה כזה. לכן אני חוששת שהרב לא נוהג כאן ביושר, כי במקום לבחון את המקרה באמת הוא בוחר להתנגד לו ויהי מה.

בתחילת דבריו כותב הרב "הנישואין אינם רק בעלי משמעות חברתית פומבית. הם נעשים גם לפני ריבונו של עולם, והם הקידושין." זוהי דעתו. לדעת אחרים, כמו הרב י"ד סולובייצ'יק, אין בנישואים ממד טרנסצדנטי אלא קדושתם נובעת מהמעשים של בני הזוג בלבד.

בהמשך דבריו כותב הרב שהרמב"ם כותב על המעשה של "מסוללות" ולא על הנישואין. זה לא מדויק. הרמב"ם מקדיש סעיף אחד בלבד לנשים המסוללות, ובסופו הוא אומר לבעלים להיזהר על נשותיהם בעניין הזה. הרמב"ם באופן די חריג מדבר על נשים נשואות בסעיף שלכאורה אמור להיות תקף על כלל הנשים, והדבר אומר דרשני. אפשר לקבוע שאין חשיבות לעובדה הזו, אבל אפשר להתווכח על זה ולטעון שדווקא יש משמעות לכך. הרב, בכל מקרה, מתעלם מזה לגמרי.

בהמשך דבריו מודה הרב שרלו ש"יש פוסקים שאינם רואים בזה איסור כאשר מדובר בנשים", כשהכוונה לנישואים כדברי הספרא. כיוון שהספרא הנ"ל הוא הבסיס לכל האיסור ההלכתי בנושא, יש חשיבות מרובה לכך שיש פוסקים שאינם הולכים לפיו. הרב שרלו ממעט מהחשיבות של העובדה הזו, אבל פוסק אחר יכול להבליט אותה.

בהמשך מצטט הרב את דברי זיוה: "ההלכה מכירה מושג משפטי רחב היקף שלפיו המעשה נשאר אסור אולם העושה פטור מן הדין". ומעיר על כך: "אולי מישהו יכול להראות לי דוגמה אחת (!) למושג המשפטי הרחב הזה. ההלכה מכירה באונס ובשוגג, אולם הוא לא מכירה אפילו בדבר אחד שהוא אסור והאדם פטור." חוששתני שהרב לא הבין את דבריה. המושג המשפטי שעליו מדברת זיוה הוא הוא האנוס, והדוגמאות לו רבות. הדיון בנושא האנוס רחב, ובחלק מהדברים כאן אני מסכימה עם דברי הרב, אולם זהו דיון רחב מדי לפורמט הזה. בכל אופן, גם אם לא מקבלים את דברי זיוה בפרק על האנוס, עדיין שאר המאמר נותר תקף, כולל מסקנותיו.

בהמשך קובע הרב "ההלכה קוראת לגברים הסרייטיים לעקוד את רצונם כל הזמן. בניגוד מוחלט לאמור במאמר.". זהו כמובן היגד שקרי לחלוטין. כי בדומה לדברי לינקולן "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, או לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן", גם ההלכה בהקשר הגברים הסטרייטים תמיד מתירה חלק מהדברים או חלק מהזמן, אבל לעולם לא אוסרת הכול תמיד. גבר שאינו נשוי עדיין יכול למצוא כר נרחב של היתרים הלכתיים להנות מיחסי מין, וגם גבר נשוי שרוצה אישה אחרת יש לו על מי לסמוך (בתנאי שאינה נשואה לאחר), וכמובן שאם הגבר עושה את הדברים בהיתר אזי ההלכה לא אוסרת עליו שום אקט מיני עם אשתו (או פילגשו לצורך העניין). הסתכלות אמיתית על הדברים מראה בבירור שגברים סטרייטים תמיד "מסודרים" מבחינה מינית. הם לעולם לא יגיעו למצב של עגונה האסורה על כל העולם, וגם לא למצב של רווקה שאסרו עליה לטבול במקווה ולכן גם אסרו עליה כל מגע מיני, וכמובן שלא למצב של הומוסקסואלים שלא רשאים לממש את נטייתם המינית בשום צורה אף פעם. כן, לפעמים אסור להם לשכב עם נשותיהם, אבל אחרי שבועיים מותר להם שוב. לזה לא קוראים עקדה, עם כל הכבוד. לרב שרלו יש תפיסה מסוימת על עקדה בהלכה. הוא גורס בכמה מקומות שההלכה דורשת לעתים מהאדם לעקוד עצמו. זוהי תפיסתו והיא אינה מקובלת ללא עוררין, היא אפילו סותרת כמה תפיסות של חז"ל, אבל המשפט שהוא אומר כאן הוא עצימת עיניים במקרה הטוב, אם לא יותר מזה במקרה הרע, כי זה פשוט לא נכון.

2. התשובה של הרב לגבי האיסור מדאורייתא מדברת על גדר האיסור. כאן על אף רצונו העז של הרב לאסור, הוא מתקשה למצוא ביטוי הלכתי על מהות האיסור. הרב נדחק כאן לפינה ונשאל האם נכון שהוא אינו סובר שיש כאן איסור מדאורייתא. אחרי התפתלות יפה, מסיים הרב את דבריו במילים: "אתה צודק שראוי יותר לכתוב מפורשות שזה איסור דאורייתא על אף שמאוד קשה להגדירו." אני חושבת שהרב שקל כל מילה כאן לפני שהוא פרסם את התשובה, כי מדובר במשפט מנוסח לזרא. הוא לא רוצה לומר שזה איסור דאורייתא, וסיבותיו עמו, ולכן הוא אומר "ראוי יותר לכתוב מפורשות". אם זה ראוי, מדוע הרב לא יכול בפשטות לומר "כן, זה אסור מדאורייתא"? כי זה לא כל כך פשוט. מה גם שאיסור שקשה להגדירו הוא בכלל יצור הלכתי שאינו מובן לי. ההלכה היא קודקס משפטי מפורט ביותר. היא אפילו יודעת לקבוע לנו באיזה סדר צריך לשרוך את השרוכים של הנעליים, ופתאום כאן אין הגדרה לאיסור. זה מוזר מאוד. איך אפשר לעבור על איסור שאין לו הגדרה? התשובה הפשוטה היא שאי אפשר, כי מהות כל חוק (הלכה, משפט) היא הגדרת האיסור. לא שמעתי מעודי על איסור ללא הגדרה, ואני תוהה אם יש תוקף לאיסור כזה, מפאת חוסר היכולת להגדירו.

3. התשובה האחרונה שהבאת של הרב שרלו היא מסוג התשובות שקצת מרגיזות אותי. הרב עונה לבחורה השואלת תשובות שהן בגדר "מטא-הלכה" אולם משתמש שוב ושוב במילה "הלכה". אחרי שאמר את הדברים בלי להביא אפילו מקור אחד (ולא במקרה, אין בהלכה את הדברים שייחס לה, אלה הן השקפותיו על ענייני משפחה וקהילה) תמצית דבריו היא שיש כאן "הכרזה של הקהילה שיש גם שאלות מבניות עליהן היא מבוססת ושהריסת מוסד המשפחה במובן הקדושתי שלו מקעקעת את יסודות הקהילה." - מטא הלכה במיטבה. ואם הקהילה תחליט שהיא מרגישה בטוחה במוסד הנישואים, וחמישה אחוזים שנוהגים אחרת אינם מערערים אותו אז הוא כבר מסכים? אפשר להתווכח עם הטענה של הרב בדבר קדושת הנישואים והאיום של זוגיות הומוסקסואלית עליהם. בקצרה, הטענה היא שהומוסקסואליות קיימת תמיד ובכל חברה, והשאלה היחידה היא אם נותנים לה להתבטא בצורה נורמטיבית או בשוליים. אם אוסרים כל ביטוי שלה אז הביטויים שלה הם בשוליים (לצורך ההמחשה, חברה שכופה על חבריה להינשא על אף נטייתם המינית דוחקת אותם לממש את הנטייה המינית שלהם מחוץ לנישואים, בעיני זה מערער את מוסד המשפחה הרבה יותר מזוגות מאושרים של הומוסקסואלים שחיים זה עם זה). אני רואה את הדברים אחרת מהרב. בעיני עדיף לקדושת המשפחה ולביסוס הנישואים לתת לאנשים לבטא את מיניותם כפי שהיא, ולא ללכת נגדה. מלבד זאת ראוי לציין שבעניינים של מטא-הלכה הרב אינו סמכות גבוהה יותר מכל אחד אחר, ולכן הבאת הדברים כשו"ת רגיל אינה מדייקת במהות הדיון שמתקיים שם.

4. גם תשובתו של הרב אלנקווה אינה בגדר הלכה אלא דיון חופשי בענייני דיומא, והרב אינו עולה על כל אחד אחר מבחינת תוקף טענותיו. נתחיל בטענות הביולוגיות. הרב מביא את העצים, הפרחים והחיות כדוגמה למופת של סטרייטיות פוריה. ובכן, בטבע נצפו התנהגויות הומוסקסואליות במגוון רחב של מיני חיות. מסתבר שזו התנהגות נורמלית בטבע, ואינה ייחודית לאדם. אז הטיעון הזה יכול לרדת מסדר היום. מלבד זאת, עצם הטענה שחוסר היכולת להוליד פוסל את מהות הקשר הזוגי סותרת עקרונות בסיסיים ביהדות לגבי זוגות שאינם יכולים להוליד (האישה בהריון, עברו את גיל הפריון, עקרות), שלא נאסר עליהם לקיים יחסי מין רק בשל העובדה שאינם פוריים.

לגבי המשפט "רק אנשי פסיכולוגיה מסוימים טוענים שיש אנשים עם נטיות שונות וזה הבל הבלים" - זהו באמת הבל הבלים. קודם כל, לא "אנשי פסיכולוגיה מסוימים" אלא כמעט כל הפסיכולוגים טוענים זאת, למעט קומץ שמשויך בדרך כלל לארגונים דתיים פונדמנטליסטיים (לרוב נוצרים, ומעט בארץ). הגופים הקובעים בעניין זה קבעו מזמן שהומוסקסואליות אינה מחלה אלא נטייה טבעית, והוציאו אותה מספר ההפרעות הנפשיות (DSM) כבר בשנת 1973. יפה שרבנים כופרים בפסיכולוגיה, אבל אם כך אז שיהיו עקביים ויכפרו גם בפסיכולוגים שגורסים להפך, במיוחד שהם מיעוט שבמיעוט. הידע שיש היום לגבי הומוסקסואליות הוא כזה, שאמירה שזהו דבר שאינו טבעי היא פשוט מגוחכת. חבל שהרב בוחר ככה להציג את הדברים כי זה לא טיעון רציני. הנטייה המינית היא טבעית, כל נטייה שהיא. עובדה, היא נמצאת בטבע גם באדם וגם בחיות אחרות. זה הטבע. הרב לא אמר הרבה מעבר לזה אז אין לי יותר מה להגיב.

עד כאן התגובות לתשובות הרבנים.

אני לא טוענת שאין דעות בהלכה האוסרות. הרמב"ם והשולחן ערוך אוסרים על נשים המסוללות, על פי הציטוט מהספרא. אני לא יודעת מה איתך, אבל אני לא הולכת לפי הרמב"ם או השו"ע בכל סעיף וסעיף (יש לא מעט דוגמאות לכך אבל מאוחר בלילה ואין לי זמן לחפש). בנוסף, אתה מוזמן להפוך בספר המצוות לרמב"ם מתחילתו ועד סופו וחזרה, ולא למצוא את האיסור הזה ברשימת הלאווים. איכשהו הוא נשמט ממנו. כלומר, יש כאן איסור מעורער מה, ויש פתח רחב מאוד לפוסקי הלכה להתיר אותו. הם בוחרים לא לעשות זאת, אבל זה משיקולים של מטא-הלכה (הומופוביה?) כפי שתשובותיהם מראות בבבירור.

לגבי דבריך על החסידות: אין לי כוונה להאריך רק לומר שהם לא פשוטים כמו שהצגת אותם. או במילים אחרות - אם גדולי החסידות ימצאו תרופה לסרטן הם יזכו בפרס נובל, זה עוד לא קרה. כדאי להיזהר כשאומרים דברים כאלה, כי הם אינם עושים טוב לרעיונות העמוקים יותר של החסידות והקבלה. אני לא רואה את האהבה היפה שיש לי כיצר שצריך להתגבר עליו אלא ככוח שניתן לי בעולם הזה ואני צריכה להשתמש בו ולא להיאבק בו. זהו התיקון שלי, אם תרצה.

לילה טוב

בתגובה ל: מסתבר שיכולת חיפוש באתר מורשת מאת: נוסעת סמויה
1.לגבי תשובותיך והערותיך לגבי תשובות הרבנים:
שקראתי את כל תשובותיך ובדקתי אותן לעומקן,הבנתי כמה דברים:.אין פוסק גם לפי דבריך,שאומר לך ,"וואלה את לסבית אשריך זכית במצווה,הרוחת,וואלה מה שאת עושה זה בסדר גמור,ואני ובורא עולם גאים בך ומתירים לך את זה בהחלט",הרי אפילו את אמרת,שהרמבם לא מתיר את זה!והרי אמרת גם השו"ע לא מתיר משמע שניהם אוסרים(ושמע תגידי לי לא בדיוק אוסרים,הוא לא מנע את זה פה או הוא לא הסכיר את זה שם,זה הרי לא נתמך כטענה,שהרי ברגע שיש הזכרה לא חשוב איפה לאותו עניין על ידי אותו פוסק שהדבר אסור,אז הוא אסור,וכל עניין והבעה של "עם לא הוזכר פה,זה הרי סימן ל" זה דעה אישית שאין לא כל בסיס הלכתי!),וידוע שהשולחן ערוך,הוא ספר ההלכות שלנו שלפיו אנחנו הולכים בקלה כבחמורה,והיחיד שחולק על השולחן ערוך ומוסיף את הערותיו,ובכך גם אישר את קבלתו,הוא הרמה,והוא לא העיר בעניין זה,ועכשיו נעבור לחלק הלמידתי וההכוחה ההלכתית של העניין, של ההלכה:
איך פסק הבית יוסף תהלכה בשולחן ערוך?
לקח 3 פוסקים בעלי 3 כיווני חשיבה שונים:
1.הרי"פ.
2.הרמב"ם.
3.הרא"ש.
בדק הלכה הלכה לפיהם לעומקה,ובמקום,ש2 הסכימו וה3 חלק הוא פסק על פי הכלל שאחרי רבים להטות,וכך נקבע לגבי כל דבר ועניין בעולם היהודי,שהרי בהגדרתנו לדתי לצורך דיון זה הוא אדם שנוהג על פי כללי הדת,וזה ה"שולחן ערוך" של הבית יוסף,איפה שחלק הרמה,ומי שנוהג כפי שיתת הרב(שאגב הבית יוסף הוא גם לשיתת שולחן ערוך-הרב",וכל מה שנקבע שם,זוהי ההלכה,ולכן כל טענה שיש מהגמרה,או מעניין שונה לגבי תחום מסויים בחיים,מכריע השולחן ערוך,והרי שפה הכריע השולחן ערוך,וגם הרמבם,שלפיו גם נקבע חלק מההלכות בשולחן ערוך,ומשמע שגם הריף והראש חושבים שזה איסור,ולכן על פי ההלכה זה איסור!,ולכן זה חטא,לבוא ולעשות דיון הלכתי ומה שנקרא בלשון הרבים "להכשיר את השרץ",זהו דבר שאסור על פי ההלכה,כדוגמא אני יביא את סוגיית הכשרות לגבי בשר וחלב,שהרי ידוע על התנא בגמרא שאכל עוף עם חלב,והיו לו טעמים מצויינים ומעולים והרי הוא היה תנא ש"הקטן שבהם מחיה מתים" והוא אכל עוף עם חלב,אבל,להלכה נקבע,שלא אוכלים עוף עם חלב,ויבוא היום אדם ויגיד שמותר,והוא מסתמך על הדעה של אותו תנא בגמרה,הרי שהדבר אסור על פי חוקי ההלכה,ובגלל זה נאמר שאין קובעים הלכה על פי משנה וגמרה,אלה,על פי דעת של הרב,שיש לו את הדעת התורה הכי נכונה לגלות את המהות של ההלכה,על פי הקב"ה,ועוד עניין,ש"אסור אינו יכול להתיר עצמו מבית האסורים",ובכך עם את חושבת שלסביות זה מותר,ויש לך טענה הלכתית נכונה בנושא,את לא יכולה לפסוק לעצמך,כי את לא רב,ולא הוסמכת על כך,מטעם תורתנו הקדושה,שזהו כלליה שבשביל שאדם יפסוק הלכה(והיו נשים בהיסטוריה היהודית שפסקו הלכה) הוא צריך ליהיות בקיא ומוסמך על ידי רב אחר,ועם הוא לא הוסמך,הרי שהוא לא יכול לפסוק הלכה לרבים,ובטח לא שלעצמו,ומכאן שביארנו את כללי ההלכה,ואת דרך פסיקת ההלכה שאת אשה דתיה הולכת לפיה,שהרי ראינו ומצינו שבפשיטות הדברים נמצאת התשובה,שניפסק להלכה על פי הרמבם,השולחן ערוך,הריפ,והראש,(וגם הרב עובדיה לא מתיר את הדבר,שהרי אין רב אורטודוקסי בעולם,שיכול להתיר את הדבר,כי נקבע להלכה על ידי גדולי הפוסקים שאסור,מהטעם ההלכתי,ונחלקו הפוסקים עם זה איסור דאורייתא או רבנן,אבל כולם הסכימו שזה איסור,ושאני מתכוון לפוסקים אני מתכוון לא למחלוקות והדיונים בגמרא,אלה ,למחלוקות בהלכה,על ידי פוסקים מוסמכים (ושוב נזכיר שלא קובעים הלכה על פי גמרא ומשנה),ולכן לאחר שהבנו פה כל הטיעון ההלכתי המעשי בפועל ,למה אסור הדבר,וכל מקום שתרצי ותחפשי איזה דרך להתיר את זה ,זה הרי אי אפשר,כמו שביארנו לעיל,לכן,אסור העניין,אשמח לשמוע את דגובתך בעניין הזה,(אני בטוח שיש לך),אני רק יעיר,שכל צעד בדת שהוא בניגוד לשולחן ערוך או לפוסקים של הדור,זהו אסור על פי תורתנו הקדושה,ולכן אותם אנשים שחושבים,שיש דברים שמותרים להם,צריכים לבדוק במסגרת ההלכה,ולא במסגרת הדיונים בגמרא(שהרי אמרנו שאפשר לאכול עוף עם חלב,וגם יש דעה של סטייק עם חמאה זה כשר! ידעת?!),וכל מה שנוגד את ההלכה אסור,ויש קטות היום של אנשים שמפרשים דרכים לא כהלכה כגון קונסרבטיבים ורפורמים,שהם בניגוד להלכה ויוצאים מגדר דת משה וישראל,ועוד אני יוסיף,שכל העניין שיש על מי לסמוך,תופס רק במקרה שיש לך הנהגה מסויימת של רב מסויים שאתה הול לפיו,ואסור על פי ההלכה לקחת פסיקה שנוחה לי מרב אחד,ופסיקה שנוכה לי מרב אחר ,אלה יש על מי לסמוך נאמר,רק במקרה,שרואים אדם שנוהג בשונה מכלל הציבור(כגון שרוב הציבור הספרדי נוהג לפי הרב עובדיה,ויש אנשים שנוהגים לפי הבן איש חי,והם לא מערבבים זה הלכות בזה אלה זה הולך לפי פסיקת רבו וזה הולך לפי פסיקת רבו,שנאמר "עשה לך רב")
לכן כל העניין שהגבת שנושא של יש מתירים פה,ויש מתירים לגברים סטרייטים שם,זה פשוט ,או חוסר ידיעה לגבי אופן קביעת ההלכה,או דעה אישית לא מבוססת הלכתית,אבל בגלל שאני רואה שאת בקיעה בהלכה,אני מבין שזה נעשה פשוט מחוסר דעת,לכן,אני יחזור בתמצות על הנקודה,כל מה שמותר ואסור בתורה נקבע על פי ההלכה,וההלכה זה השולחן ערוך(לא רק הרמבם,ולא רק הריף ולא רק הראש,אלה השולחך ערוך!על כל פסיקותיו השנות כגון הערות אדמור הזקן,ילקוט יוסף,ליקוטי הלכה ומנהג של חבד,הרב אבינר וכו')ולכן על פי ההלכה אסור נשים מסוללות,אשמח לתגובתך בעניין תודה רבה.
2.בקשר להערתך לגבי הרב עם העניין הפסיכולוגי,שהרי מטעם המדע ואת מוזמנת לבדוק את דברי ואני ישמח להפנותך למקורות של העניין,רוב המדע,עד לפני 3 שנים,קבע שזהו דבר גנטי,וידוע שגנים כמעט ואי אפשר לשנות,נקבע לך בגנים שתיהיה הומו אז אתה הומו,נקבע לך שיער שחור,אז יהיה לך שיער שחור וכו',וכן חשב המדע לגבי העניין,ואף ביסס את טענתו לע פי מחקר שגילה כביכול מדוע הבעיה נגרמת על ידי הורמון שמופרש ,או בהפרשת יתר או במחסור בשבוע ה27 להריון האשה,אבל הבעיה בטענה זו,וההוכחה להפרחטה,היא שעשו מחקר על תאומים זהים-שזהים מבחינה גנטית!ואחד היה הומו,או לסבית והשני לא,והרי הוכיחו על ידי זה שאין פה תמיכה מדעית ראייתית לטענה הגנטית לפחות לבני אדם שהרי תאומים זהים זהים מבחינה גנטית,ולכן אין ראיה,מדעית שתומכת בעניין,והבינו מדענים בעקבות מחקר שערך10 שנים בתאומים זהים,שהדבר (הטענה שנטייה מינית זה דבר מולד גנטי שאי אפשר לשנותו) לא נכון מיסודו,וכך הופרכה הטענה שאומרת שנטייה מינית,זה קביעה גנטית,או כמו שנוח היום להגיד "הקב"ה יצר אותי כך" שהרי זה לא נכון,כי מדעית זה לא דבר מולד אלה נרכש,בניגוד לדעה הרווחת והפשוטה ביותר שאני מודע לכך שרוב הפסיכולוגים בארץ ובעולם ביכלל עוד לא מודעים לה,והדבר עכשיו בתהליכי שינוי ברחבי העולם לגבי העניין שזה נרכש ולא מולד,שזה מדעי,לכן תענתך שוב נובעת מחוסר ידע,אשמח לתגובתך,תודה.

3.אז זהו שהם כן כאלה פשוטים,הרי אמרת עם ימצאו תרופה לסרטן,יזכו בפרס נובל,אבל ידוע,שכל אדם בעולם יש לו תתיקון שלו,ועם אדם מקבל מחלה או חולי מסויים,כי זה פגם במצוותיו ודרכיו והקב"ה נתן לו את המחלה בשביל שיתעורר ויפנה עליו לגבי דרך תיקונו בעניין(לדבר עם הקב"ה למצוא את התשובה והתיקון הנכון ,ראי בספר "בגן האמונה " של הרב שלום ארוש)
ולכן אין פה דבר כזה תרופת פלא לסרטן על פי החסידות,אלה יש דבר כזה וזאת הלכה של תורה על פי כל עניין תורני לגבי תיקון פגמי האדם,שתשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה והדבר לא נאמר רק לגבי יוםו הכיפורים אלה לגבי כל דבר בעולם,ואכן אנשים מסויימים מקבלים סרטן,אותו סרטן,באותו מקום לאנשים שונים,אבל הפגם שכל אחד מהם צריך לתקן יכול ליהיות שונה ולכן יש להתייעץ עם רב פוסק,או מקובל(שברוך השם יש בדורנו בשפע) לגבי הפגם שלו שבגלל הוא חולה במחלה פלונית,ולכן הדבר הזה של "לימוד" שיעזור לך ובעצם יתן לך כלים וינקה אותך מהחטא ומהדברים הרעים שיש בנשמתך,שבאים מצד היצר והניסיון והתיקון שלך בעולם,הם בעצם מהות התורה,ומתרת הימצאותנו בעולם הגשמי הזה בדרך למעבר
לעולם הבא,ולכן,כל פגם שיש אדם בגשמי בגוף(כגון מחלה חולי נטייה בעיית נפש וכד')זה פגם במצוות שיוצר פגם בנשמה,ועם תתקן את הפגם במצווה יתוקן מעליו הפגם בגוף,וזוהי מהות תורתנו הקדושה לא רק על פי חסידות אלה על פי כל ענייני וצדדי הדת,שאפילו המתנגד לחסידות(הגאון מווילנא)אמר שמטרת קיומנו בעולם היא לתקן דרכינו ולשנות מידותנו,לכן יש לימוד שמתקן את הפגם בנשמה,ולא רק שזה עושה טוב לרעיונות פנימיים בחסידות אלה זה בפני עצמו רעיון מהותי ומרכזי בתורה בכלל ובחסידות בפרט,אשמח לתגובתך בעניין תודה.

4.ולגבי האהבה היפה שלך שאת רואה ככוח ולא כצד ביצר,בשביל זה נקבעה ההלכה,לא מה שבא לי ועושה לי טוב זה הנכון,שהרי גם סמים עושים לי טוב(ובכוונה אנ כביכול מקצין ומשווה את זה לסמים,אבל בפועל,זה לא הקצנה כי בגלל שניהם את מאבדת את העולם הבא שלך)ואסור על פי ההלכה לקחת סמים,ואסור לאשה ליהיות עם אשה(כמו שביארנו למעלה),ולכן ידוע הקלל שאיפה החסרון שלך,שמה התיקון שלך(שוב בגןהאמונה הרב שלום ארוש,אחח צדיק!),ולכן את צריכה לנצח תיצר וזה אפשרי,והראיה שלך לגבי הדבאר היא פשוט לא נכונה,מכווה שתקראי את דברי תחכימי ותביני תעניין,ואגב על זה נאמר במשנה של "עשה לך רב" שעם אתה חושב ימינה,והרב חושב שמאלה,פנה אל רבך הוא יראה לך שאתה פשוט בכיוון ההפוך וצריך לכוון אותך,בברכה רבה,שוב אשמח לתגובתך,nhaumb.

נ.ב ושוב,ישנו הלימוד המתקן מתורת החסידות...

אגב כל מי שיש להשאלה האימייל שלי הוא:
nhaumb@netvision.net.il
אשמח לעזור.

בתגובה ל: אכן יש יכולת חיפוש במורשת מאת: nhaumb
מיליון פעם "זה אסור בהלכה", ותוסיף לכל הפעמים האלה שלושה סימני קריאה, עדיין זה לא יהווה קביעה סופית, מסיבה הפשוטה שההלכה יותר מורכבת מאיך שאתה מציג אותה.

אמרת המון דברים, אנסה להתייחס לכולם.

נתחיל עם דרך קבלת ההלכה. אתה הולך לפי הבית יוסף (אם הבנתי נכון). סבבה לך. אני לא. אני גם לא הולכת לפי אף רב אחד. אתה יודע מה, מקובלני מבית אבא שלא הולכים לפי רב כעיוורים, אלא בודקים דברים ולבסוף בוררים מתוך מסגרת ההלכה את האפשרי. בשיטה זו אכן יכול להיות שאקח מכל רב את המקום שבו הוא מתיר, וזה עדיין במסגרת ההלכה. זו שיטה לגיטימית ביהדות, שרואה בהלכה ים ששוחים בו, ולא מנהרה צרה שאין ללכת בה ימין ושמאל. כל עוד פסק מסוים נמצא שם אז הוא בסדר. חוץ מזה שהרעיון שצריך ללכת אחרי רב אחד בלבד, בשר ודם להזכירך, הוא רעיון עיוועים שהרבנים מכניסים לציבור כדי לשמר את כוחם. אני מודה שאני כופרת ברעיון הזה, ולא יעזרו כל הציטוטים שתביא. כולם, בלי יוצא מן הכלל, הם ניסיון של הרבנים לעגן את מעמדם וכוחם, ואני דוחה את הניסיון הזה מכל וכל. לא תזיק לרבנים גם קצת צניעות בימינו. תקרא לי רפורמית, תקרא לי קונסרווטיבית, ואני אקרא לך חסיד שוטה או קתולי הגון. עלבונות לא יועילו, כי אלה ואלה דרכים לגיטימיות, וכולן נמצאות תחת המטריה הרחבה הנקראת "ההלכה האורתודוקסית".

עכשיו שהבהרנו שיש יותר מדרך אחת ללכת על פי ההלכה אפשר להתקדם. בגמרא יש דיון בנושא נשים מסוללות. בכל הפעמים שהוא מופיע לא נפסק שהדבר אסור. זו עובדה. לכן כל הפוסקים לא מסתמכים על הגמרא בכלל כשהם באים לדון בנושא. הם מסתמכים על מדרש הלכה. הסתמכות על מדרשי הלכה היא בעייתית מאוד בקביעת הלכה, ומקובל שכשהמדרש חולק על הגמרא הולכים לפי הגמרא, וכשהמדרש מעלה משהו שהגמרא לא מתייחסת אליו לא חייבים ללכת לפיו. במקרה דנן הגמרא התייחסה לנושא ולא קבעה איסור. ההסתמכות על המדרש אינה מחייבת, ובמקרה הזה נעשית מסיבות מטא-הלכתיות גרידא. אגב, גם לפי השיטה המופלאה שאתה מציין של הבית יוסף יש מקום להתיר לסביות, שכן מתוך שלושת הפוסקים שאתה מביא נראה ששניים (הרי"ף והרא"ש) אינם אוסרים.

לגבי הדוגמה שלך של עוף בחלב, פוסק הלכה בן ימינו שירצה להתיר עוף בחלב יכול לבסס את היתרו. זה מאוד פשוט. נכון שהיום לא פוסקים כך, אבל הדעה הזו איננה מחוץ לדיון ההלכתי לגמרי. המצב של לסביות הרבה יותר פשוט ממצב העוף בחלב, כי בניגוד לדוגמה שלך שם הדעה המתירה נדחתה להלכה בגמרא, בהקשר של נשים מסוללות דווקא הדעה המחמירה נדחתה להלכה בגמרא.

אם כן, יש מקום להתיר. זה לא אסור אסור אסור (עם אלף סימני קריאה) כמו שאתה מציג את זה. זה אסור לדעת רוב הפוסקים, ולא אסור לדעת אחרים, כולל כמה קטלי קנים כמו שו"ת אבני נזר.

ובנוגע לרמב"ם ולשולחן ערוך, כמו שרמזתי בהודעתי הקודמת, יש מלא דוגמאות של פסקים של שניהם שאיננו הולכים לפיהם (או לפחות האנשים שאני מכירה לא הולכים לפיהם). למשל, הציטוט הבא:

"גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאת תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או כמו פעמיים בחודש, לפי הצורך, שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב: 'כל כבודה בת מלך פנימה'." וכאשר היא יוצאת לרחוב, באותן הפעמים עליה לצאת רעולת פנים, "עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית". ( משנה תורה, הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"ד)

למותר לציין, שאין אישה דתייה אחת ואף לא גבר דתי שלא עובר על הסעיף המפורש הזה ברמב"ם. רוצה שו"ע? בבקשה:

"צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות" (שו"ע יורה דעה סימן רמו ו)

אם כן, כל המדרשות לבנות הנפוצות היום בארץ הן עבירה גלויה וחוצפנית נגד שו"ע. וזו רק דוגמה. אנחנו היום נוהגים שונה כל כך מהשולחן ערוך, שזה אבסורד לומר שהוא הוא ההלכה. מאז שנחתם השולחן ערוך עברו על עם ישראל תהפוכות רבות ופוסקים רבים, ובתחומים רבים כלל ישראל נוהגים אחרת. הבסיס לפסיקת ההלכה היא השולחן ערוך, אבל הוא רק נקודת המוצא, ממנו ממשיכים הלאה, וכבר הגיעו רחוק מאוד. אין סיבה שלא לעשות כן גם במקרה הזה (למעט הומופביה ושמרנות חברתית).

ההלכה משתנה כל הזמן, והיא תלויה בגורמים רבים. אחד הגורמים האלה הוא החברה. כבר נשברו כמה קולמוסים על היחס ההדדי בין ההלכה לבין החברה, ועל התלות של ההלכה במוסכמות החברתיות. המסקנה של כולם היא שההלכה אינה מנותקת מתפיסות העולם והתרבות שסביבה. בתרבות מוסלמית שבה האשה כלואה בבית ויוצאת רק פעמים בחודש, וגם אז מכוסה לגמרי, כותב הרמב"ם את שכותב. במציאות אחרת, כמו המציאות שלנו, הפסק הזה שלו לא רלוונטי. כן כן, לא רלוונטי לגמרי. כך שאל תביא לי את השו"ע והרמב"ם בעניין זה, כי עדיין הפסקים שלהם בנושא מושפעים מהלך רוח חברתי ולא מיסודות הלכתיים יציבים (תורה שבכתב, משנה וגמרא - המסלול הרגיל של הלכות).

עכשיו לטענה שלך שאין פוסק בן ימינו שמתיר. ובכן, כמו שהראיתי לך בתגובות לתשובות הרבנים שהבאת בהודעתך הקודמת, ובהמשך לביסוס מבנה ההלכה וקביעתה שהבאתי בתחילת ההודעה הזו, הטיעון הזה לא רלוונטי. פוסקים בני ימינו פוסקים נגד מסיבות שאינן הלכתיות. אילו היו רוצים היו יכולים גם לפסוק ההפך, יש מספיק על מה להישען בהיתר. אתה רוצה שאקריב את כל חיי כדי לחכות שיקום הרב הנכון בזמן הנכון ויקבע סוף סוף את ההלכה הראויה, והיא שאין איסור ללסביות להקים משפחות אלו עם אלו. לצערי, ואולי גם לצערך, החיים שלי בינתיים עוברים, השעון הביולוגי שלי בינתיים דופק, ואין לי שום כוונה להפסיד אותם כי לכמה רבנים חסרה יושרה או אומץ או מה שזה לא יהיה. יש לי על מה לסמוך (היסודות הרעועים של האיסור, העובדה שבגמרא לא נפסק לאיסור, ספר המצוות לרמב"ם ועוד) בשביל להשקיט את מצפוני הדתי. מכאן והלאה זו בעיה של הפוסקים, לא שלי.

דיברת גם קצת על מדע, אז אענה גם על זה. יש בלבול נפוץ בין מושגים, וגם אתה נפלת בו. מולד אינו שווה לגנטי. כשמדענים קובעים שככל הנראה הנטייה המינית מולדת, אין הכוונה שהיא בהכרח גנטית, אלא שהיא אינה נרכשת. לכן כל ההפרכה לכאורה שהבאת אינה תופסת. יתרה מכך, הפסיכולוגיה לא מתעסקת רק בשאלה אם הנטייה המינית מולדת או נרכשת, אלא גם בשאלה אם היא ניתנת לשינוי. בנושא זה יש הסכמה חד משמעית מכל הגורמים המוסמכים (ואל תביא לי את הפסיכולוגים מטעם ארגונים נוצריים, כי הם פועלים נגד האתיקה הפסיכולוגית): נטייה מינית אינה ניתנת לשינוי. אלה העובדות הידועות היום, ועל פי זה צריך לפסוק נכון להיום. אם אתה רוצה להרחיב את ידיעותיך בנושא אתה מוזמן לקרוא את הקישורים בעמוד הזה, במיוחד בקישור ל"הבסיס הביולוגי של נטייה מינית".

המחקר על תאומים זהים מוכר לי, זהו מחקר מפורסם מאוד ובו גילו שאם אחד מהתאומים הזהים הומוסקסואל, אז 52% שגם התאום הומוסקסואל, לעומת 13% בזוגות תאומים לא זהים. המחקר אינו קובע שנטייה מינית היא משהו שנמצא בגן יחיד העובר בתורשה, אלא שיש לו אלמנטים מולדים (גנטיים או הורמונליים או משהו אחר). דוגמה של זוג תאומים שבהם אחד הומו והשני לא אינה מפריכה את הטענה של המחקר הזה. אני מציעה לך ללמוד מתודולוגיה לפני שאתה מסיק מסקנות מדעיות. כך שהמדע עדיין לא התהפך, ועדיין גורס שהנטייה המינית היא מולדת ואינה ניתנת לשינוי.

באופן כללי אני מעדיפה לפנות לרופאים כשיש לי מחלה, ולא לרבנים. הגישה שלך לגבי חולי הגוף היא גישה חסידית ספציפית. לא מעט מקרב ישראל לא מקבלים גישה זו (כולל החסידות שמשפחתי משויכת אליה איכשהו). אני בתוכם. אינני חושבת שהדברים כל כך פשטניים שלכל חולי יש חטא מסוים, ויש תיקון מסוים שפותר אותו. אתה מאמין בזה, לך על זה. אני לא. זה עניין של אמונה, ואמונה ביהדות היא עניין אישי. לא יעזור שתגיד כמה אתה חושב שאתה צודק, הדברים נוגעים לך ולאמונה שלך. לי ולאמונה שלי אין דבר וחצי דבר עם ה"לימודים", "תיקונים" ו"פגמים" שאתה מדבר עליהם, ואין לך את הרשות או היכולת להתערב בדברים האלה כשהם נוגעים לזולת.

אהבתי את ההשוואה שלך לסמים, חיכיתי שזה יגיע (מי ביקשה עצת נפש ולא קיבלה?). מיניות אינה התמכרות אלא דבר טבעי ונפוץ בטבע כמעט בכל יצור ויצור. סמים הם משהו חיצוני לאדם שגורם לו נזק פיזיולוגי. אין שום קשר בין השניים. כמו שהמשיכה שלך לנשים (אני מקווה, כי אם אתה הומו זה עצוב לי מדי) אינה יצר שצריך להילחם נגדו אלא כלי שצריך לנתב אותו, כך גם המשיכה שלי לנשים אינה יצר שצריך להילחם בו אלא כלי שצריך לנתב אותו. ניתבתי אותו לאהבת אישה אחת, ולהקמת משפחה. זה אינו חיסרון ואינו יתרון אלא משהו ניטרלי, בדיוק כמו המיניות שלך. אז כמו שלא אוסרים עליך לממש את המיניות שלך לעולם, כך אל תבוא לאחרים ותדרוש מהם אותו הדבר. במיוחד לאור העובדה שהראיתי לך פעמיים מדוע "ההלכה" אינה חד משמעית בעניין אלא שיש בה מקומות שלא אוסרים, ובוודאי שיש מקום בימינו לאור ההתפתחויות החברתיות להתיר. אין לי כל כוונה להיאבק בדברים הטובים שהקב"ה נתן לי, אלא להודות לו עליהם ולפעול לפיהם.

בשלב זה אני מציעה לך באופן כללי להיזהר מלדבר בשם ההלכה כשמדובר על עניינים מיניים, כי על פי כל פוסקי ההלכה לאורך הדורות, מהתורה ודרך השו"ע וכו', פדופיליה מותרת לגמרי (אשה נחשבת ראויה לביאה על פי ההלכה כבר מגיל שלוש, לתשומת לבך). אז בוא נעזוב את ההלכה ונדבר על הומופוביה. ההתנגדות שלך לאורח חיי היא תוצאה של התניות חברתיות, זה הכול. הרי אין לך באמת מושג מה יקרה בעולם הבא שלך או שלי (ואם אתה טוען שכן, אזי מקומך בפנתיאון משיחי השקר), ולכן הניסיון שלך "לרפא" אותי נובע מקושי אישי פנימי לקבל את השונות אצל האחר. אם הנושא מאוד מטריד אותך אני מציעה לך ללכת לפסיכולוג ולנסות להבין מדוע דווקא הנושא הזה כל כך מפריע לך, כשיש אנשים שמיניות של אחרים אינה מאיימת עליהם כלל.

חוץ מזה, אם אתה רוצה שאקרא גם הודעותיך הבאות בבקשה פסק ונקד אותן לפי כללי הדקדוק העברי, כי זה כמעט בלתי אפשרי לקרוא רצף כזה ארוך, ואין לי כוונה לעשות את המאמץ להבא.

בתגובה ל: גם אם תכתוב מאת: נוסעת סמויה
אז זהו אברכית חמודה שלא...
זה ממש לא יותר מורכב מאיך שאני מציג אותה,ואכן כדרך העניין אני יתייחס לתגובותיך אחת לאחת:

אני לא הולך לפי הבית יוסף אגב,רק שתדעי(לא הבנת נכון!),אין בעיות את לא מחויבת על פי ההלכה ללכת לפי רב אחד,אבל את כן מחויבת על פי ההלכה ללכת בכל כיוון שאת בוחרת על פי אותו הרב,ודגש הרב,(מה שאין כך אצלך כי את מסתמכת על כביכול הסכמות,שאין הדבר כך כי לא הבאת פוסק אחד שאומר "נשים מסוללות זה בסדר גמור!",אלה את כל פעם חוזרת על טענתך בשיטתיות,על ידי הבאת הרבה מקורות לגבי מקרים חיצוניים שדנים בדרך עקיפה על נושא הנשים המסוללות,בשביל לתמוך בטענתך מבחינה הלכתית והרי שהגורמים שאת מביאה לא פוסקים בעניין בכלל אלה מתחשבים בו לגבי דבר חיצוני לעניין,ולכן שוב ,וגם את הרי אומרת ומודה שרוב הפוסקים אוסרים!והשאר לא מתירים! הם פשוט לא התייחסו לעניין בצורה ישירה,ושאני אומר פוסקים אני לא מתכוון לגמרא שהרי בתגובתך היקרה לא התייחסת לשום עניין בקשר לזה שלא פוסקים הלכה מגמרא והרי נקבל פה את שתיקתך כהודעה,שאת מבינה שהלכה לא פוסקים מגמרה ולכן כל דיון שיש בגמרא על העניין לא רק שהוא לא רלוונטי אלה גם עם הוא רלוונטי הוא לא מובא לטובתך מאותה סיבה שאין פוסק שמשתמש בו בשביל להתיר,אלה רק בשביל לפסוק,או כמו שאמרת הרבה "נראה שהם..."
ונראה זה לא קביעה של הרב הפוסק,אלה קביעה חיצונית שלך משורש העניין שהמילה ניראה זה לראות דבר חיצוני לעניין הפנימי,אני רואה מה שחיצוני לי לא פנימי לי!שיעור קטן בלשון!),ואין דבר כזה מקובלני מבית אבא שלא הולכים לפי רב כעיוורים,שהרי משנה מפורשת היא:
"רבן גמליאל אומר:עשה לך רב,והסתלק מן הספק...וגו'” ופירש רבינו עובדיה "לעניין הוראה מדבר עכשיו" ,וכלומר,אם תבוא הוראה לידך בעניין שאינו מפורש(לסביות!) וצריך אתה להוציאו בדרך סברא,ולהורות בו הלכה למעשה ,עשה לך רב,והסתלק מן הספק,-ואל תפסוק לבדך באותו עניין על פי סברתך(כגון את!) ,שהרי אם תתיר את האסור תבוא תקלה על ידך.ועד כאן הוא פירוש המשנה,והדבר נוגע בעניינו,שפוסקים לפי רב,ולכן את לא יכולה להגיד שאת בודקת את הדברים של הרב לפני ואז בוחרת "שומע אני הולכת ככה" עם הרב,בגלל זה נאמר "עשה לך רב" ולכן,את לא יכולה לקחת כל הלכה שבא לך ממקום שבא לך ולעשות בתורה כעולה על רוחך,את יכולה כפירוש המשנה בכל נושא ונושא לעשות לך רב לפי התחום ,הקו הכללי שאת עוסקת בו,אבל ,סליחה ועם כל הכבוד לידע שלך(ויש לך ידע!) את לא יכולה לקבוע לעצמך הלכה,ואני ברוך השם לא מצאתי רב שמתיר נשים מסוללות(מפני שלא היה רב שהתיר דבר כזה וכמו שהזכרנו לעיל),ועוד בקשר לעניין שיטתך בקביעת ההלכה ש"מקובלני מבית אבא שלא הולכים אחרי הרב כמו עיוור",זה הרי לא אפשרי,ומדוע לא יכול להיות שזה לא אפשרי?שהרי בהלכה הולכים כמו עיוור אחרי הרב(ונתחיל קודם מהסברת הרעיון שמפורש בתורה ,רשי,גמרה,וספר החינוך,ולמקורות נגיע בהמשך התשובה) ועוד להפך,עם אתה חושב שהרב שלך טועה,ואתה צודק,ב100 אחוז,עדיין תעשה מה שהרב אומר כי אתה לא יודע מה שהרב יודע ואתה לא מבין את חכמתו,והרי שהוא רב ואצלו נמצא הידע והוא יודע יותר ממך,משמע שהוא צודק ואתה טועה,ולכן גם עם הרב אומר לך הפוך לגמרי מההיגיון שלך עדיין תעשה מה שהרב אומר,ועל זה עוד נאמר ברשי ובגמרא,שעם אתה חושב שמאל והרב ימין,תעשה ימין אפילו שאתה חושב שמאל,ונשאל למה?ואמרו,שאתה כנראה לא רואה את כל התמונה כולה,ולכן תסתובב,ותראה פתאום,שהשמאל שלך נהיית הימין של הרב,וההסתכלות שלך היא לא נכונה,ולכן שהדבר מעוגן בהלכה(שעל פי ההלכה מותר לקבוע הלכה ממורה הוראה ולא מסתם אדם,ועוד עניין,שאין פוסק אחד שמתיר נשים מסוללות),בגמרא,במשנה,אז אי אפשר להגיד מקובלני,שהדבר נוגד את ההלכה כמו מקובלני שמותר להדליק אש בשבת,והדבר אסור,ועוד שהוא אסור מעניין,משנה ,גמרא,והלכה,לכן,אי אפשר להגיד שמקובלני מבית אבא דבר שהוא אסור.
ולגבי עניינך שזאת שיטה מקובלת ולגיטימית בהלכה,שהרי שום,פוסק,לא מתיר לאף אדם,לבחור על פי שכלו שלו(המוגבל והמצומצם מרוד וחסר כל הידע הדרוש להזכירך!),והעניין,שהערת לגבי רב בשר ודם,שהרי העניין שאת מתייחסת ומעירה עליו הוא,שמבחינת השכל האנושי מבינים את ההלכה ולכן יש מקום לטעות,שהרי התפיסה הזאת היא טעות שנובעת מחוסר ידע,וכמו שמצינו מקרה בגמרא,שבת קול(התגלות רצון השם הכי גבוהה שיש,או בעצם "השם אומר")יצאה וקבעה הלכה כרבי אליעזר,במסכת בבא מציעא(דף נ"ט עמוד ב') מובאת המחלוקת הידועה בין רבי אליעזר לחכמים לגבי "תנור של עכנאי",רבי אליעזר הראה אותות ומופתים בשביל להוכיח את צדקתו: החרוב נעקר,אמת המים חזרה לאחוריה,כותלי בית המדרש נטו ליפול ובכל זאת לא נתקבלה דעתו.ואז אמר:”מן השמים יוכיחו"בתגובה יצאה בת קול ואמרה:”מה לכם אצל רבי אליעזר ,שהלכה כמותו בכל מקום".
אף על פי זאת ,לא נפסקה הלכה כמותו :”אמר רב יהושוע על רגליו ואמר: לא בשמים היא" והגמרא מפרשת:”שכבת ניתנה תורה למשה בסיני ,אין אנו משגיחין בבת קול(אלה בבשר ודם להזכירך!) שכבר כתבת בהר סיני בתורה:אחרי רבים להטות"ולא פסקו כמוהו,חלקו על הקדוש ברוך הוא,בשר ודם,חלק על אבינו מלכנו,איך ייתכן הדבר,הרי בת קול(אבינו מלכנו) היא הגילוי הברור והעמוק ביותר של האמת מאת הקב"ה,רצונו יתברך ממש!,כיצר עם כן אפשר להתעלם מזה? אפשר להתעלם מזה בכך,שהקב"ה נתן לנו את קביעת ההלכה בשכל הגשמי,את חכמתו האלוקית מלובשת בתורה,וניתן לגלות אותה אך ורק בעזרת השכל האנושי על ידי חקירת למידת והבנת התורה,כלליה,ודרך פסיקתה(ראי עוד בעניין בספר "מחשבת החסידות חלק א" הוצאת ספרית אשל,פרק יג),ולכן כביכול "רעיון עיוועים שהרבנים מכניסים לציבור כדי לשמר את כוחם" הוא לא רעיון המצאתי ולא כלי לשמר את כוחם חס ושלום,אלה,הלכה למעשה שכתובה בתורתנו הקדושה(ראי דברים פרק יז פס י,יא:”ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ומפרש רשי על המקום:אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ,ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן על ימין,ימין ועל שמאל שמאל! ועוד ראינו במסכת סנהדרין ע"מ פט דף א,ובספר החינוך פרשת משפטים,בהרחבה בעניין של רש"י.) והייתה ככה לעורך כל שנותנו בתור אומה,עם,דת,ומסורת ישראל,והעניין שאת כופרת ברעיון זה,את לא צריכה לכפור ברעיון,את פשוט צריכה ללמוד את העניין מהצד ההלכתי הדתי התורני,(ראי המקורות לעיל)ולא מהצד הפסיכולוגי הכמעט חילוני ,חיצוני לדבר,שמראה את זה שמין קונספירציה של הרבנים לשמר את כוחם,ולכן זה שאמרת שהדרך שלי היא לגיטימית ושלך גם,זה לא נכון בעליל,מפני שאת הלגיטימיות קובעת ההלכה,וההלכה קובעת ששלי לגיטימית ושלך לא!לכן אמרתי לך ,שכל העניין נובע פשוט מחוסר ידע בנושא,והספר שהזכרתי מקודם,מחשבת החסידות יסביר לך בפשטות את העניין לגבי דרך קביעת ההלכות בתורה ודרך קביעתה,ובעוד עניין המטרייה שנקראת "ההלכה האורתודוקסית"הדעה שלך לא נמצאת מטעם ההלכה האורתודוקסית,כי ההלכה האורתודוקסית לא נוטעת לרעיון שלך לגיטימציה,אלה להפך דוחה אותה אפילו,ואומר שכן קובעים הלכה רק לפי רב,ולא לפי דעת עצמך,ורק לפי רב אחד בקו מחשבה אחד,ולא לפי כמה,ואני לא יעליב אותך,ויקרא לך קונסרבטיבית,כי אני מאמין שאת יהודיה,אורתודוקסית דתית,שיש לה כוחות לעמוד בניסיונות,ומכווה שתגיבי על דברי,ותקבלי אותם בהבנה והפנמה מתוך בדיקה תורנית מעמיקה של מה שהערתי לך בעניין,ועם את דתייה אורתודוקסית,את הולכת לפי ההלכה ולא לפי "רבי נוח"(מה שנוח לי אני עושה!) ולכן הבנו שיש יותר מדרך אחת ללכת בא,אבל כולן חייבות להיות במסגרת ההלכה והרב שלך.
ועכשיו נכנס לעניין שהערת לגבי ההלכה:
הטענה שכל פעם שיש דיון או אזכור לגבי נשים מסוללות זה לא נאסר,זה לא נותן היתר,כי הרי גם לא הותר,ונפסק אבל ב רמב"םו הרי העניין שכשאמרת,ש"ההלכה יותר מורכבת",אז אני יענה לך על העניין בכך,שזאת טעות,והרי ההלכה פשוטה למדי כך,וכך היא נקבעת,ותסתכלי דרך קביעת ההלכה על ידי כל מורה הוראה או פוסקים ותיווכחי שכך הוא עצם קביעת עניין ההלכה,ולעניין תגובותייך,אנסה להתייחס לכולם.
לעצם איסור הדבר:
שזה אסור מבחינת "מעשה ארץ מצרים" ולכן נפסק להלכה שאסור(ולא רק על פי ה רמב"ם,אלה אחרי הרבים שבכלל :אחרי רבים להטות) וזאת עובדה!ובקביעת הגמרא,שהדבר מופיע במדרש הלכה,ולא בגמרא אז לא מחויבים לפיו זה הרי טעות בסיסית בעניין,שאת לא מחויבת למדרש ההלכה,אבל את כן מחויבת לפסיקתו,של הרב,והרב שהוא מסיק את דבריו(לא רק ממדרש ההלכה,אלה גם מהעניין שבגמרא לא התירו את הדבר) והעניין עם הסברות המטא-הלכתיות,זה הרי שיקול לגיטימי של הרב מטעם התורה שמתייחס לכל ענייני התורה בקשר לאותו דבר(במקרה שלנו נשים מסוללות) ולכן זה תקף בדיוק כמו עניין בשר וחלב,וכל ההלכות שנוגעות לכל הדברים בתורה שמקיפים בהחלטתם את כל הנושאים לגבי אותה הלכה,ולכן גם קביעה שלך בראיה חיצונית ניראת לך מטה הלכה ,היא בעצם בגלל פסיקת הרב הלכה גמורה,וידוע הכלל שאת הזכרת "מה שמחליטים בבית דין של מטה נקבע בבית דין של מעלה" ועוד ש"תורה לא בשמים היא" אז מקבלים את החלטת הרב,ולכן אין פה עניין של יש לי על מי לסמוך,כי אף אחד פה לא סומך כדעתך,אלה לא מתייחס,ואלה שהתייחסו,אסרו,ולגבי שיטת הבית יוסף,כנראה שלא ירדת לסוף דעתי,שהרי אמרתי ש2 מתוך 3 הפוסקים אוסרים,ולא "ניראה שהם" לא אוסרים,אלה הם אכן אוסרים,ולכן הדבר אסור,לגבי עניין הרב שירצה להתיר עוף בחלב,הוא לא יוכל להסתמך על הדעה בגמרא מדוע?שנקבעה ההלכה שלא פוסקים כך,ולכן כל היתר וטיעון מדבר שכבר נקבע להלכה שהוא חטא ואסור,אי אפשר להשתמש בו לעניין זה,מפני שכבר נקבע להלכה שהוא אסור ולכן אי אפשר להתיר דבר שנקבע כבר שהוא אסור,מטעם ההלכה,ולכן הדעה מחוץ לתחום ההלכתי לגמרי,לעניינך,ובעניין שלגבי לסביות הדעה המחמירה בהלכה נדחתה,הרי הדבר לא נכון מיסודו,שאת אמרת במפורש שהדבר לא הוזכר ב התייחסות של מותר ואסור בגמרא אלה בעניין הדיון בגמרא לא התייחסו לצד המותר והאסור אלה לא קבעו דעה,אבל,מצד ההלכה(ושוב הרי לא קובעים הלכה רק מפי גמרא),אסור הדבר לדעת רוב הפוסקים,והשאר לא שהם פסקו שמותר,הם פשוט לא נכנסו לנושא,ולכן גם,אין שום רב שמתיר,או כמו שאת מציגה את זה פה"ניראה שמתיר" אין דבר כזה,כי אין רב שמתיר,ולכן נכון הדבר הרבה יותר פשוט מעוף וחלב,מפני שאין פוסק אחד שמתיר,גם בגמרא שאת כל כך מסתמכת עליה,אין פוסק שמתיר(וואלה לסביות זה סבבה לגמרי,ההלכה אומרת לך עם את רוצה תיהי לסבית,בכיף!) את הדבר ולכן פוסקי ההלכה פסקו לפי עוד דברים,וקבעו שהדבר אסור,כל הפוסקים שנוגעים בעניין,פוסקים שאסור,ואלה שלא נגעו בדבר לא פסקו בעניינו,ולכן,טענתך שיש מקום להתיר פסולה מיסודה,שפשוט המקום של להתיר לא קיים,כי אין פוסק שמתיר (שהוא מבחינת "המקום להתיר"),זה כן אסור אסור אסור!מפני שכך נקבע בהלכה,וידוע שבהלכה אנחנו מדקדקים קלה כבחמורה,וידוע הדבר,שאין אנו יודעים מה חשיבותם של מצוות,כל מצווה עומדת בפני עצמה,ולכן כל דבר גם הקל שבקלים הוא אסור אסור אסור,ועוד בעניין גם הכלל שדברי דרבנן,חמורים יותר,מדברי דאורייתא,ולכן להראות לך,שגם הקל שבקלים שהוא רבנן(כביכול סייג לשמור את מסגרת וכללי התורה) חמור בדיוק כמו כלל דאורייתא(וכל העניין שחשיבות הדבר שדאורייתא יותר חשוב מדרבנן,זה מבחינת העונש על המעשה אבל מעצם העניין,אפילו הקל שבקלים חשוב כמו החמור שבחמורים),ולכן אין לך שום הצדקה ,לדבר לא מטעם ההלכה,הגמרא,המדרש, והמשנה!

ובעניין הדוגמאות שהבאת אני יתייחס לדוגמה שהבאת בנושא לימוד התורה לבנות:
אמרו שם "שרוב" הנשים אינן דעתן מכוונת והרי הדבר נכון,כי רוב הנשים אין דעתן מכוונת אבל במכוון נאמר "רוב הנשים" שהרי עם מלמדים אשה בדרך נכונה ועל פי מורה הוראה שיודע להעביר את הפסיקה והעניין הדרך נכונה אפשר גם לאשה לאפשר ללמוד תורה שבע"פ,ולכן הדבר מותר במדרשות שנפוצות בארצנו,שהרב שמלמד או מה שנלמד שם,הוא בגדר העניין שהנשים שלומדות שם מדרכות על הדרך הנכונה כדי ללמוד את הדברים,ולכן הן יוצאות מהכלל ש"רוב הנשים" כי אותן מלמדים בדרך נכונה על פי מסגרת מתאימה,וגם,לא מלמדים שמה 4 שעות גמרא כמו בישיבה אלה את הדברים והחלקים הרלוונטיים לענייני הלימוד שלהן במדרשיה,ולכן הדבר מותר ,שוב מטעם ההלכה,וראי עוד בעניין בהקדמה לספר המצוות להרמבם ללומדי השיעור היומי,מהדורת מיוחדת ל800 שנה להסתלקות הרמבם,בהוצאת מו”ל ירושלים,בהקדמה,בעניין לימוד תורה לנשים וכן הוא מונה שם את רוב הנשים שהתערבו והווה פסיקה לגבי העניין בדברי הלכה,ועייני שם.

ונקודת המוצא לקביעת ההלכה היא הטור ולא השולחן ערוך,כמו שהזכרת,ואכן,עברו הרבה תהפוכות,על עם ישראל,ויש רבנים מתירים יותר ומחמירים יותר,אבל כל מי שמתיר דבר ראשון:
הוא רב!בעל סמכות רבנית ,שהוא קיבל מתוקף היותו רב ,בקיא בהלכה או כמו שנאמר "מורה הוראה".
והדבר השני:
שיש לו התר מן ההלכה,ולא רק מן הגמרא,וגם מה שיש לו היתר(מה שלך אין לעניין הנשים המסוללות),מן ההלכה עצמה,ולכן מותר לו להתיר,בתוקף סמכותו כפוסק הלכה ורב(שוב לעיל),ולגבי הדעה שהרמבם הושפע בפסיקות ההלכתיות שלו מן החברה שהוא חיי בא,ולא מענייני התורה הרי הדבר לא נכון ומוטעה ביותר,מפני שעם תעייני ברמבם תראי שהוא מביא את הפירוש(שהצגת אותו בעצמך) ואת הסיבה לפסיקתו,והרי שגם היום יש כאלה הנוהגים כך(תימנים חרדים,שהתימנים פסקו בהכל כדעת הרמב"ם) ולכן הוא מאוד רלוונטי גם להיום והדעה שלך שאומרת שבפסיקת ההלכה יש גורמים חיצוניים לעניין היא חסרת כל ביסוס והוכחה הלכתית(שהרי הוכחה הלכתית לכך שההלכה נקבעה ברוח התקופה בלי קשר להלכה ולדת עצמה,הוא פסיקה שסותרת את התורה ואת מצוותיה,דבר שלא כך ברמבם ולא על ידי שום פוסק אחר.) ולכן אין הדבר כך,וזאת הרי דעה חיצונית לא אובייקטיבית שלוקחת את ההלכה כמעין ,הוראה לרוח התקופה על פי דרך התורה,והדבר בהלכה הוא לא כך,אלה כמו שעשה הרמב"ם וכל הפוסקים האחרים הוא חקירת דרך השם,והוראותיו בכלים השכליים שנתנו לנו לפי כללי התורה(ולא לפי "מה שניראה לי").

ולכן לפי מה שביארנו פה ,פוסקים בני זמננו,פוסקים את מה שהם פוסקים רק מטעמים של ההלכה(ודגש ההלכה שמכילה קצת יותר ממה שרשום בגמרא),ולא מדברים חיצוניים לה,שהרי הם מתחשבים בכל היבטי ההלכה והשפעותיה,וככה צריך לפסוק,לפוסק בין זמננו אין מה לפסוק בשביל להתיר את הדבר גם עם היה רוצה בכך,מפני שאין לו שום רב שמתיר וה"טיעון" ,שניראה כי בגמרא התירו כי לא שללו,לא טופס פה עניין כי אפשר גם לקחתו על דרך השלילה מה גם שיש עוד מקורות ששוללים את הדרך הזאת,ולכן היא אסורה וגם לפי המקורות האלה פסקו בהלכה שאסור,ולכן כל פוסק שירצה להתיר את הדבר לא יוכל,כי אין לו על מה להסתמך(וראי שכל טענה שהבאת לגבי חיוב הדבר אפשר לקחתו על הדרך,של השלילה,כי מה גם שלא שללו גם לא התירו,ועוד הוסיפו ממקורות חיצוניים לגמרא שאסור!),ולכן נקבע להלכה על פי רב פוסק שאסור,ולכן על פי ההלכה האורתודוקסית,אסור,אשמח לשמוע את תגובותיך בעניין זה בברכה רבה nhaumb.

נ.ב:
לגבי השעון הביולוגי אני מצפה ממך שלא תחכי לרב שיקום,כי לא יהיה כזה אלה,אני מצפה כמו שאני מאמין שהוא מצפה ממך,שתתגברי על יצרך,(ועם את רוצה תדרך להפסיק את הפגם,שוב רק תגידי!),תתחתני ותביאי לעולם כמה ילדים,ותעשי את מה שאת נדרשת לעשות באומץ ,ובחוזקה מתוך רצון אמיתי לעבודת השם.
ולפי מה שהבאתי לך למעלה אני מצפה שיתעורר קצת יצרך הטוב שהוא מצפונך הדתי,להיבחן שאת לא יכולה להסתמך,על דעת עצמך על מי שבא לך(גם שאין לך על מי להסתמך,כי אין פוסק שמתיר ושוב מה שנאמר מקודם בעניין,ולכן זאת לא בעיה של הפוסקים אלה בעיה שלך כי הרי ידוע שהקב"ה הולך לפי דעת הפוסקים(מה שמחליט בית דין של מטה נקבע בבית דין של מעלה!) (אחרי רבים להטות) (הצדיק גוזר הקב"ה מקיים),ולכן לפוסקים אין בעיה,אלה לך יש בעיה ,איתו יתברך,ולכן אני מכווה שתפתרי את בעיותייך איתו ותתגברי על הניסיון הזה ותזכי לכל הטוב הצפון להולכים בדרכו.

ובעניין המדע:
בקשר לבלבול שאמרת לגבי מולד וגנטי ,הרשי לי לפקוח את עינייך בעניין,לשם העניין אני יסביר לך קצת מה אומר המונח גנטי,ואיך הוא משליך על עניינו פה בקשר למושג מולד,נתחיל בעניין הגנטיקה,הגנים,הגורם הקובע לתכונות אישיותנו,מראנו,ובעקרון לכל דבר כמעט שיקרה לנו במשך החיים לגבי ההתמודדות עם מצבים מסוימים,לדוגמה,הכי פשוטה שיש,צבע עיניים,נקבע על ידי גן שאחראי על צבע העניים שלנו,עם לשני הורים יש גן לעניים כחולות בגנום שלהם(מכלול כל הגנים של האדם!מהמורכב ועד לפשוט ביותר)אז לילד יהיו עיניים כחולות,אותו דבר לגבי קיפול הלשון,נסי לקפל את הלשון,את יכולה לקפל אותה באמצע,לעקמה,זה בגנים שלך,יש אנשים שלא מסוגלים לעקם את לשונם לא בגלל שאין להם קואורדינציה בלשון או שלא למדו,אלה,דווקא,בגלל שאין להם את זה בגנים,וכן הדבר גם בקשר לתכונות אופי,אדם שנוטה לעצבנות,זה גם בגנים שלו,אבל,בקשר לתכונות האופי,שאנחנו נוטים להם,אפשר לשנותם על ידי עבודה עצמית,כגון אדם שיש לו נטייה לעצבנות עם יעבוד על עצמו מספיק הוא יכול כביכול "להשקיט" את הגנים שלו,וכמובן הדבר נתמך על ידי תורתנו הקדושה,שהכל נקבע לפני הלידה,המלאך שואל את הקבה טיפה זאת מה יהיה לה?עני או עשיר?חכם או טיפש?וכו',הכל הקב"ה קובע לאדם,אבל את הבחירה היכולת שלו להשתנות ולעבוד על עצמו(כמו שנתמך בגנים,ובמדע,שהרי אדם עם יעבוד על עצמו,יוכל לבטל תכונות אופי שונות שבו,שנקבעו לו נטיות כלפיהם בגנים שלו עוד בטרם נולד,וזה העניין שהקב"ה עונה למלאך בשאלה, “צדיק או רשע?” הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים,הכל נקבע בגנים,אבל את תכונות האופי יכול אדם לשנות,ונרכיב בעניין שקשור לעניינו, לגבי הנטייה המינית,לקחו זבובים,שהגנום שלהם מאוד מאוד מאוד קצר ביחס לשלנו(מס הגנים ואורך הגנום שלהם מאוד קטן) ומצאו את הגן שאחראי על הנטייה המשיכה המינית,החדירו אותם לזבובים זכרים,את הגן של הנשים,ומה קרה?הזבובים הזכרים נמשכו לזבובים זכרים אחרים,זה לגבי זבובים,אבל לגבינו,שאין אנחנו זבובים,העם כך הדבר לגבינו?העם יש לנו גן לנטייה מינית?ידוע הדבר שלפני כמה שנים פיצחו את כל הגנום האנושי(מיפו את כל הגנים שלנו כולל גנים שנקראים junk dna שהם מסתבר היום אחראים על מערכת החיסון של האדם,ועל מערכת ההגנה מפני סרטן ועוד הדבר מאוד מורכב בעניין זה.)אבל,לא מצאו ולא גן אחד שאחרי על נטייה מינית,מצאו גנים שאחראים על הורמוני המין,אבל אצל הומואים וסטרייטים לא מצאו שום הבדל מבחינת ההרכב הגנטי של הגן לגבי העניין בתאומים זהים,או מבחינת כל אדם ואדם שהוא לגבי ההרכב של הגנים שאחראים על הורמוני המין שקשורים במשיכה של האדם,ובאמצעות המחקר על תאומים שהסברנו אותו מקודם,שאמרנו שהגנום שלהם זהה לחלוטין בכל תא ותא,ב100 אחוז,כולל בJUNK DNA והרי ששם נקבעות תכונות האדם לא רק מבחינה פיזיולוגית אלה גם מבחינת נטיית האופי,ברגע שמצאנו,שאחד הוא הומו ואחד הוא סטרייט, שהרי הדבר לא נמצא בגנים,כי הם זהים מבחינה גנטית לחלוטין,ולכן אותה נטייה גנטית,היא נרכשת,ומזה אומר נרכשת(בניגוד לעמדה המתפשרת של הפסיכולוגים,ועוד עניין שהפסיכולוגיה היא לא מדע מדויק,בעוד הגנטיקה היא כן,והרי הוכיחה הגנטיקה לעורך כל ההיסטוריה שהפסיכולוגיה טועה,כגון,בעיות פסיכיאטריות מולדות שקשורות במחסור בחלבונים או בהורמונים במוח שהוכח מבחינה גנטית מדעית שהם חסרים,מפני שלאדם לא היו את הגנים שאחראים על ייצור העברים בגוף שמייצרים את החלבונים וההורמונים הנזכרים,לעומת הפסיכולוגיה שטענה שזו היא בעיה נפשית גמורה,ואכן היו אנשים שנחשבו חולי נפש עד היכנסות הגנטיקה והפריצות המדעיות בתחום שהובילו לסנתוז של תרופות שמחליפות את ההורמונים החסרים אצל האנשים ואחרי זה הם פשוט נהיו נורמליים) נרכשת זה אומר שעם יש תאומים זהים תפרידו אותם אחד יעבור טראומה קשה במהלך חייו שתגרום לאופי שלו להיות מכונס בעצמו והשני יחיה חיים שלבים אז התאום שעבר את הטראומה יהיה הרבה יותר עצבני ,מכונס בעצמו,חשדן,תכונות אופי שהוא רכש לעצמו במהלל חייו בעקבות הטראומה שלו לעומת אחיו שלא חווה את הטראומה במהלך חייו ולא רכש אותן,ועד כאן בעניין המדע,אני ממליץ לך עם את רוצה להרחיב בתחום בצורה מקצועית,את מוזמנת לקרוא כל חומר לימוד של תלמיד בכתה יב במגמת ביוטכנולוגיה בתכנית הלימודים במשרד החינוך ששם נלמד העניין של נרכש ומולד לעומק.(לגבי גנים,DNA,JUNK DNA וכו') לכן במדע יש עובדות,ועם את אומרת לי ש52 אחוז שהתאום הזהה השני יהיה הומו,אז אכן ,יש פה בעצם 48 אחוז לבחירה וניכך ש 2 הם טעות אז יוצא מצב ש50 אחוז האדם הומו ו50 אחוז לא,דבר,שאכן,מצביע על כך שיש לאדם פה בחירה,50 הוא הומו 50 הוא לא,ואכן דיברנו על כך קודם עם עניין הגנים תפקידם,והמדע אכן תומך בשיטה הזאת,ושאני אומר מדע אני מתכוון,למדע הגנטיקה,ולא לפסיכולוגיה ,שהרי זה לא מדע מדויק אלה השארות,שלפעמים כמו שהזכרנו לעיל עולות בקנה מידה עם המציאות,ולפעמים לא!עד כאן בעניין המדע,ואני מציע לך קצת,ללמוד ביוטכנולוגיה,מבנה הגנום,השפעת הגנים,הג'אנק דיאנאי,על גוף האדם מוחו וחייו,והמדע שעליו את מתייחסת שגורס בעניין שלא ניתן לשנות את הזהות המינית של האדם,הוא פסיכולוגיה,והרי זה לא מדע מדויק,לעומת מדע הגנטיקה שהוא כן מדויק,והוא גורס בשיטה ועדיין לא נעשו מספיק מחקרים בנושא כמו שכל מדען מזכיר לפני שהוא עונה על השאלה העם זה גנטי,אבל,הדעה גורסת בניגוד לפסיכולוגיה(למרות שהרוב נוטים לבלבל!) היא שנטייה מינית זה דבר הרכש ולא מולד.

ובקשר לגישה שלי לגבי החסידות,והחולי,שהרי,אין פה מחלוקות בכלל,אין דעה אחת שטוענת,שחולי של אדם בא לו,(מחלה!,התנהגות לא נורמטיבית וכו') בלי ההשפעה הרוחנית המתאימה,זה אומר שהדעה של "אין מרימים אצבע למטה עם אין מכריזים עליה למעלה" היא לא מחלוקת בהלכה וידוע הדבר מאוד ותבדקי את העניין(ואני ישמח לדעת לאיזה חסידות את משתייכת:) ) ועוד בעניין ש"אין ייסורים ללא עוון" זה לא מחלוקת בתורה אלה הסכמה בר קיימא של תורתנו הקדושה(וראי עוד בספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש) על ידי כולם,בלי יוצא מן הכלל לגבי הפלגים השונים בדת (האורתודוקסית) ,ופה בעצם אין עניין של אמונה כמו שאמרת וזה שוב נובע מחוסר ידע,בראש השנה נקבע לאדם על פי מעשיו הכל,זה הדת,לא בערך נקבע אלה הכל נקבע,מזונות שיהיו השנה,חולי,עצב,שמחה,הכל נקבע חוץ מעם תהיי צדיקה או לא,ולכן אין פה עניין של אמונה אלה,עניין של הלכה,וההלכה אומרת,ש"אין מרימים אצבע למטה עם אין מכריזים על כך למטה" ולכן אכן על פי ההלכה,זה כך,וזה ממש אבל ממש לא גישה מאוד ספציפית שלא מקובלת,אלה,הגישה הרווחת שאין חולקים עליה,לדוגמה,עניין כל חולי אצל כל אדם,למה בודקים לגבר שחולה,דבר ראשון,עם התפילין,והציצית שלו פסולות? מפני שזהו פגם רוחני שמוביל לפגם גשמי,ועוד שלאנשים בכללי בודקים את מזוזות הבית עם הן פסולות במקרה של חולי או אסון,למה?שוב מפני הפגם הרוחני שמוביל לפגם הגשמי,וכך הוא הדבר,ועם תבואי ותשאלי ותגידי ,אז אדם שמעשן,איזה פגם רוחני יש לו?הוא מעשן בגיל 65 הוא יקבל סרטן,כי הוא עשן,לא כי יש לו איזה פגם שהוא פגע במישהו או תיקון מגלגול אחר,וזה מדעי,ואז אני יבוא ויגיד לך שעצם העישון,הוא הפגם הרוחני שהוא עשה שהרי רשום "ושמרתם לנפשותיכם מאוד" ואדם שמרעיל את גופו ,שנתן לו הקבה שישמור עליו,ולא שומר עליו,אז הוא פוגם במצווה ובציווי רוחני בתורתנו הקדושה,ואז,פשוט,מקבל את המחלה בעקבות הפגם,וכן הדבר בעוד נושאים רבים,ולכן זה לא אמונה אלה דת(ושוב למדי ב"גן האמונה") ,ולגבי העניין שביהדות ,האמונה זה דבר אישי,זאת טעות נפוצה מאוד,יש לנו כללים בדת ובתורה לגבי האמונה איך היא מורכבת ומהם דרכיה מבחינת נפש האדם,נכון יש אנשים מאמינים יותר ופחות,אבל לגבי האמונה עצמה,מה היא,מהם דרכיה ואיך לפעול לגביה יש לנו את הכל בדתנו ותורתנו הקדושה,ולכן,זה ממש לא דבר אישי,אלה,עניין שבו כל אדם ואדם מחויב במצוות האמונה(שעליה עומדים כל מצוות התורה כמבוער ברמב"ם),ולכן אדם חייו ללמוד מהי אמונה,ולא להגיד "אני מאמין" בלי לדעת דבר וחצי דבר לגבי האמונה!אלה ללמוד להשכיל ולהבין מזה אומר להאמין,ולגבי העניין האישי,ההתמודדות של כל אחד היא אישית בעניין מצוות האמונה והצלחתו בא,אבל החיוב,והדרך ללכת באמונה היא אחידה ומותאמת לכולם,(בגן האמונה,מרוכזת שמה כל הדרך של האמונה לפי חזל,רבי נחמן,הגמרא,והגישה הליטאית הספר בהסכמת הרב עובדיה יוסף שלי"טא,ורבנים שונים מכל קצוות המגזרים הדתיים),ובטח ובטח שיש לי את הזכות להתערב ולפקוח לאנשים פה בפורום את העיניים לגבי הדת משמעותה ותוכנה לגבי נשמת ונפש האדם,שהרי הדברים שלי מעוגנים בהלכה ,בחסידות,בגמרא במשנה ועוד ועוד,ולכן מה רע שאני יעביר פה את דרך הדת במטרה לעזור ולתקן את דרכי עם ישראל,ויביא כלים שונים לאנשים הקוראים שיוכלו לתקן את עצמם ולהטיב דרכיהם עם בוראם,ולגבי האמונה שלך ספציפית,את צריכה לבדוק מהי אמונה,מזה הדת היהודית,למה היא חוטרת,ומה מטרת המצוות שאת מקיימת בעולם הזה,מה ההשלכות לגבי העולם הבא,ולמה הנשמה שלך נמצאת בעולם שלנו בתוך גופך הגשמי(ואני בטוח שתגיעי אז אחרי בירור קצר מאוד לעניין, ה"תיקונים ,פגמים,חסרונות ולימודים" ,ומתוקף העניין של ואהבתה לרעך כמוך,שעם אני טועה בדרכי שאני הולך בא,אני יותר מ ישמח שאדם יבוא ויחזיר אותי לדרך הישר,אני מביע את דעתי פה,כמקובל.

ולגבי העניין שמין זה לא התמכרות תסתכלי בפסיכולוגיה ותראי שם שיש מחלת נפש שנקראת "התמכרות למין" נימפומניה,שפוגעת באדם בכך שיש לו חרמנות יתר,ואכן,זוהי מחלה(כמבואר בפסיכולוגיה).
ההבדל בין היצר שלי להמשך לנשים ושלך ,ששלי היא מצווה בתנאים הנכונים על פי ההלכה,ושלך היא לא,שלך אסורה על פי ההלכה כמו שבערנו לעיל,ולכן אכן יש לך קוחות שאת צריכה לנטב אותם,רק על פי ההלכה והרב לאיזה כיוון את צריכה לנטב אותם,לכיוון החטא(לסביות,כמו שביערנו כבר) או לכיוון הטוב,עבודה עצמית,הקמת משפחה יהודית,המשכות לגברים ,וללכת בדרך השם יתברך במסורת ישראל סבא.
מחכה לתגובתך הנחמדת nhaumb

בתגובה ל: אכן כדי שנוכל לנהל שיחה פורה מאת: nhaumb
אז פחות אכנס לצד ההלכתי.

באופן אישי אני משתדלת ללכת לפי השולחן ערוך, אבל יש סעיפים שאני מודה שאני לא מקיימת. כך האיסור על תיאטראות גויים (כלומר לו היה לי כסף....), האיסור על לבישת בגד אדום, והאיסור על נשים מסוללות. עכשיו בוודאי תשאל לפי מה אני בוחרת. התשובה היא באמצעות עיון ומסורת. מעקב אחר השתלשלות האיסור מאפשר להבין את מקומו המערכת, והאם הוא עוד רלוונטי. באופן ספציפי איסורים שנובעים מחוקות הגויים יש לבדוק האם הם בכלל רלוונטים היום, כאשר הגויים שלעומתם אנו חיים (או לפחות אני) אינם אליליים, וחלו שינויים רבים בעולם (לדוגמה, משפחה לסבית יכולה ללדת ילדים ללא פריצות).
אם זה חשוב לך, אתה לא חייב לקרוא לי דתיה. כפי שהיא אומרת - קרא לי יוחנן. בסופו של יום הקב"ה לא ישאל אותי האם הייתי דתיה אלא האם שמרתי שבת? האם שמרתי כשרות? כמה לשון הרע אמרתי? וכו' כו'. ב"ה אנחנו בעולם התיקון ויש הרבה מה לעשות.

אני חייבת להודות שקשה לי עם העובדה שבנושא כל כך מהותי לחיי אין לי אילן גבוה להסתמך עליו ואני פוסקת לעצמי. מאידך, כיוון שאני לא מכירה דרך לשינוי נטיה מינית, ואני מאמינה בחשיבות של הקמת משפחה, "אם אין אני לי מי לי", ואין זה ראו או רצוי לשבת בדד ולחכות שבעקבות השינוי החברתי גם הרבנים יבינו שמשפחה לסבית אינה מאיימת ואפשר להתיר (כפי שכתבו לך, שורש העניין הוא המוטיבציה וההשקפה על המשפחה היהודית ולא הצד ההלכתי).

אני בזוגיות מחייבת עם אשה, ונראה לי לא לעניין בשלב זה לבגוד בה ולחפש לפגוע בזוגיות שלנו. ובכל זאת אני סקרנית, ומאמינה שלימוד תורה לעולם לא שב ריקם (ובריאות זה תמיד דבר חשוב - אותו לימוד של לסביות עוזר גם לפוריות?). אשמח מאד לשמוע על אותו הלימוד - למרות שאם הבנתי אותך נכון (מהדוגמה עם האר"י) כדי לתקן איבר גוף מסויים יש לשפר בקיום מצווה מסויימת? בקיצור, אשמח לשמוע יותר ועוד לא ירדתי לסוף דעתך.

ועוד שאלה שמסקרנת אותי - מה המוטיבציה שלך להיכנס לפורום?

בתגובה ל: כבר ענו לך באריכות מאת: אנה ק
בסופו של יום הקבה שואל אותך,העם השלמת את התיקון שלך,והרי ידוע שאדם שמשלים את תיקונו מסתלק מן העולם הזה,ומהו תיקוננו איפה שקשה לנו בקיום המצוות,ולכן עם קשה לך,תיאטראות גויים,שמה חלק מהתיקון,ועם קשה לך על לבוש אדום,שמה חלק מהתיקון,ועם קשה לך ואת חושבת ליהיות לסבית שמה התיקון,והקטע הוא שפה אין לך בחירה בין אלו מצוות לקיים או לא,אלה הבחירה היא עם לקיים את המצוות או לא,אנחנו לא רפורמים,ואיננו יודעים מה שכרם של מצוות ולכן כל המצוות חשובות,כלה כבחמורה,ולכן את מחוייבת למרות שקשה לקיים את כולם,ובכך בסוף חייך הקב"ה ישאל אותך עם השלמת את תיקונך,ועם לא תשלימי תבואי בגלגול ושורש נשמתך כמי שאת בעולם הזה יאובד לעד(כמבואר בארי),ולגבי שורש העניין,דווקא הוא מהצד ההלכץתי כמו שמפרש הרמבם והראש "כמעשה ארץ מצרים",וגם ההשקפה היהודית נובאת מהצד ההלכתי ,אז ,לגבי המוטיבציה שלי,וואלה להתחיל לשנות,משיח בדרך ואנחנו צריכים לחזור בתשובה לפני בואו ולכן,המוטביציה שלי היא טהוראה כי איכפת לי מעם ישראל ומבנות ישראל,ולכן אני פה בפורום,והלימוד הוא 2:
1.ספר התניא שהרי זה הוא הספר היחיד בעולם היהדות(דברי הרב יורם אברג'יל)שמתקן מהשורששבעצם זה אומר שהוא גורם לך לא להדחיק תבעיה ולהתעלם ממנה אלה להעלים אותה כלא היתה.
2.לימוד מחשבת החסידות,סדרה של כרכים בהוצאת חב"ד ללמוד אותם,והם מדברים שם על שורש עניין החסידות בעולם,והדבר מתקן את שורש היהודי בעולם.
מכווה שתנסי ותווכחי,בברכה רבה nhaumb.

בתגובה ל: סוף דעתי היא...תשובה! מאת: nhaumb
מי שחושב שיש ספר אחד ביהדות שהוא הדרך לתשובה איבד אותי.
עם כל הכבוד לתניא (ויש כבוד. ואגב, דווקא יצא לי ללמוד תניא. אולי למדתי את החלקים הלא נכונים, כי נשארתי לסבית, ובאותם ימים דווקא נאבקתי בזה בכל כוחי) ולחב"ד, ה' דובר אלינו כבר שלושת אלפים שנה, ישירות בתורתו הקדושה, ודרך בני אדם בתורה שבע"פ. האדמו"ר הזקן הוא רק אחד מתוך גדולי הרוח שעמדו לעם ישראל, ויש לא מעט שגדולים לא פחות שדווקא חלקו על דרכו ושיטתו.

קשה לי להאמין שמישהו בחב"ד היה מוכן להסכים עם התשובה המזעזעת שכתבת למטה - שמי שלסבית כל עבודת ה' שלה היא לסיטרא אחרא. מהיכרותי עם חב"ד הם דווקא מעודדים קיום מצוות, כל אחת בפני עצמה, מתוך אמונה שיש ערך לכל מצווה (וע"ע דוכני התפילין, ולא מתחקרים את האדם לפני שהוא מניח).

מה שכתבת שם אינו מאפשר כל דיון ביננו. היהדות שאני מכירה מודעת לכך שאין מושלם, ובלי קשר לשאלה האם זה בסדר או לא בסדר להיות לסבית, רואה ערך בקיום מצוות גם של אדם חוטא, כי בסופו של דבר, אין צדיק בארץ אשר לא יחטא. אתה מוכן לקחת על עצמך את האחריות שמישהי תקרא את ההודעה שלך ובגללך תתיאש מהקשר עם בורא עולם ותפסיק לקיים מצוות? לשמור שבת? אני מזועזעת ממה שכתבת, ועד שלא תבהיר ותחזור בך, לא מוכנה לקיים איתך דיון. אם תפיסת עולם שכזו (שגובלת בדואליזם אלילי) אין לי כל שיח ושיג. מזל שאני יודעת יותר על החסידות, כי אם זו דרכה אז היה טוב יותר לו לא באה לעולם.
ואגב, אין צד אחר. הטוב והרע באים מאותו מקור. ה' אחד. הכול אליו והכול ממנו.

בתגובה ל: הדת והנטייה המינית שלך! מאת: nhaumb
אני רוצה להדגיש כמה דברים:
שאלה זאת נכתבה אך ורק משום קנטרנות ולא על מנת לקבל תשובות ולנסות להבין אותן, מדברייך נראה שאת מנסה להשתלח בנו, למרות שבקישורים שהבאת נפסק ע"י חלק מהפוסקים שאין איסור.
למרות מנהגי שלא לענות לקנטרנים אני יענה לטובת הכלל.

בקשר להומואים, בתורה שבכתב וגם שבע"פ נאסר משכב זכר ואין שום היתר לכך.
בקשר ללסביות, בשום מקום בתורה שבכתב אין איסור על משכב אישה עם אישה. משמע שאיסור משכב אישה אם היה כזה אינו חמור כשל משכב זכר, ובתורה שבע"פ אין פסק אחד אלה הרבה סוגי פסקים ומחלוקות לכאן ולכאן. לי בכל אופן יש אפשרות להסתמך על אלו שטוענים שאין בכך איסור.

כידוע יש 70 פנים לתורה, יש מאות פוסקים מדור לדור יש לעיתים שינויים בהלכה, ולכן כל אדם צריך לבחור לו פוסק וללכת לפי פסקי ההלכה שלו בלי לקפוץ מפוסק לפוסק.
במשך כל הדורות היו מחלוקות בין גדולי הדור בנושאים שונים.
היו כאלו שהחמירו והיו כאלו שהתירו, אבל לדורות בנושאים שונים וחשובים בחומרתם הורו פסק אחד לכלל או להחמיר או להיתר.

בנוגע ללסביות,
אין שום מקום בתורה שבכתב שאוסר להיות לסבית. כתוב: "כמעשה מצריים לא תעשו"- יש פסק הלכה ברור להומואים כבר באיסור משכב זכר, אז מדוע התורה חוזרת? הרי היו בגויים עוד עמים שנהגו כך מדוע הם לא נזכרו? מדוע לא נכתב גם פסק הלכה על משכב נקבה? אולי בכלל מדובר על זה שהם היו עובדי אלילים או עוברים על גילוי עריות? משמע שיכול להיות לציווי זה פירושים רבים.

אין פסק הלכה אחד שקובע. לכן אני יכולה להסתמך על אילו שטוענים שאין בכך איסור. כי באמת אין איסור דאוריתא. דרבנן דנים בינם לבין עצמם אך מפני שלא מצאו עניין להחמיר לא החמירו ויש ברובם אפילו שטענו שאין איסור.

מי פסק שמותר לך לרקוד או לשיר, כתוב בתורה שמותר לך לכתוב או לשיר? -לא, אבל מותר. כתוב בתורה שאסור משכב אישה-לא,אז מותר.

אלוהים גילה לך באוזן שזה חטא? -לא. גם לי לא. אם אלוהים היה רוצה שאני אדע שזה חטא כלפיו הוא היה כותב לי בדיוק כמו שכתב על משכב זכר ולא היה שולח לי פסקים לא ברורים על משהו שבכלל לא נכתב בפירוש או בסתר שהוא איסור.

עכשיו על שאלותייך:
1. אני טוענת שאני דתיה אפילו שמאד קשה לי לאכול רק "חלק" ולפעמים אני נכשלת ואוכלת "רבנות", גם לפעמים אני מתעצלת להתפלל אבל לפעמים אני כן מתפללת בפה או מסידור, ועוד הרבה מקרים של התמודדות עם היצר במשך כל חיי, אבל אני מתמודדת לפעמים מצליחה ולפעמים נכשלת. אני מאמינה באלוהים, מנסה לקיים את מצוותיו בלי ליפול אבל קשה לי. אני מודה שקשה לי. יש מיליוני פיתויים סביבי, אז אם אני נופלת בהם אני לא דתיה? אני לא מאמינה בו? מה הקשר?ואם אני מסתמכת על הרי"ף שטוען שאין איסור בלסביות אז אני לא דתיה? ואם אני מסתמכת על זה שאלוהים לא כתב לי במפורש שאסור לי להיות עם האישה שלי אז אני לא דתיה??? ונראה לך שקיים בעולם הזה אחד שהוא צדיק גמור שאף פעם לא חטא?

2. עם או בלי הנטייה אני לא נורמלית, מה זה השטויות האלה.
הנטייה תחליט אם אני נורמלית או לא?
כמעט התחתנתי לפני שנתיים בגיל 18 עם מישהו וביטלתי חודש לפני החתונה- אם הייתי מתחתנת היום הייתי גרושה עם ילד, חודש לפני החתונה התגלו כל מיני בעיות. אז אם הייתי היום גרושה עם ילד הייתי נורמלית??
לדעתי היה נורמלי יותר שאני אחיה עם האישה שלי כל חיי מאשר להיות גרושה עם ילד...
ולידיעתך לחיות עם גבר זה לא תמיד הדבר הכי נורמלי ושפוי בעולם....

3. לעולם לא הייתי רוצה לשנות את נטייתי המינית, בשום צורה לא הייתי מנסה לבטל את מה שאלוהים נתן לי.

ולך באופן אישי:
כבוגרת בית יעקב במשך 12 שנה, כאחת שנבחנה על הקיצור שולחן ערוך, כאחת שמשלבת גם לימוד גמרות ופותחת ספרים, אני חושבת שיש לך עוד הרבה מה ללמוד כדי להגיע למה שהגעתי והשגתי.
לידיעתך ישנה גזירה שאסור ללמוד קבלה מתחת לגיל 40.
לידיעתך הרבה פסקים והלכות לא התקבלו אצל עדות וקהילות שונות בעמ"י וחלקן כן התקבלו.
לדוג': נגזירה גזירה שאסור לאדם מישראל לשאת 2 נשים. אך קהילת תימן לא קיבלה גזירה זו עליה כי הם לא היו בגלות שניה וכל מנהגיהם נשמרו מבית ראשון עד עצם היום הזה. פוסק זה פסק כך, אך רבני הקהילה התירו, ולאילו שנושאים 2 נשים בעדה התימנית יש על מי לסמוך, על גדולי הדור שלהם- זה כדי להוכיח לך שיש גם לנו על מי לסמוך.

אך אנחנו (כל הלסביות הדתיות והחרדיות) סומכות על אבינו שבשמים, שהוא יודע נסתרות ליבנו יודע את רגשותינו ואהבתנו, יודע שגם אם הסתמכנו על פסק זה או אחר רצינו רק לרצותו ולא ח"ו להכעיסו,מה שניפסק בבית דין של מטה נפסק גם בבית דין של מעלה אז אם הסתמכתי על רב שטען שאין איסור, זה חשבון שלו עם הקב"ה.
אני מודה לאלוהים שגילתי לפני שנה שאני כזאת ורוצה לחיות כך כל ימי חיי. תודה אלוהים על המתנה היפה הזאת שנתת לי, שאין להרבה סטרייטיות- שהן לא יודעות כמוני מה זו אהבת אישה.
תודה אלוהים שבראת אותי ואותה בצלם אחד- אישה.

בתגובה ל: במיוחד לי?nhaumb מאת: nhaumb
תודה שבאת להראות לנו את האור ואת דרך האמת.
תודה.
עשרות נשים אינטילגנטיות להחריד ובקיאות בהלכה (לצערי אני לא אחת מהן, אבל זה לא משנה) חיכו רק לך שתבוא ותאיר את עיניהן - זה אסור!

וואלה.

עכשיו הן יכולות לנעול את עצמן עמוק עמוק בפנים, בארון הפנימי והחיצוני, לשכוח מי הן ומה הן, כי עשיתן להן טובה ובאת ואמרת להן את האמת.

כמה זלזול יש בהודעות שלך. כמה התנשאות. מדובר כאן בקבוצת נשים שחלקן לפחות עברו יסורי נפש שאתה בכלל לא יכול לדמיין. נשים שקראו והעמיקו ולמדו וחקרו את הנושא - הן מהפן ההלכתי והן מזוויות רבות אחרות.
וחשוב מהכל - נשים שהמילה "מורכבות" עבורן היא לא קללה. נשים אמיצות שלא מוותרות על זהות אחת עבור זהות אחרת, שמתעקשות להילחם על חברה שלא מוכנה להילחם עליהן בחזרה, שמנדה אותן ומוקיעה אותן.

אני לא באה להיכנס איתך לויכוחים הלכתיים, כי באמת שאני לא יודעת מספיק (אבל אני מודה שאני סומכת יותר על הנשים כאן מאשר על הדברים שאתה אומר - ולו כי אני מכירה אותן באופן אישי ויודעת שמדובר בנשים שיכולות לעמוד מאחורי כל מילה ומילה שכתובה כאן, כי הן בדקו וחשבו על הדברים לעומק).

כל מה שאני רוצה לומר לך, שבכתיבה שלך חסר פן מאוד מאוד בסיסי - הפן האנושי. הכתיבה שלך, והדעות שלך המשתקפות ממנה, נטולות אנושיות בעיניי, שכן הן אינן יכולות לסבול מורכבות. אינן יכולות לסבול אפור, ועיוורות לכאב ולסבל אנושיים.

ועד שלא תלמד להסתכל על הדברים באופן אנושי יותר ולנסות להבין את המורכבות שהנושא הזה טומן בחובו - אותי איבדת.

בתגובה ל: קראתי,איני בקיאה בהלכה אבל רוצה בכל זאת להגיב מאת: שרידובדבנית
כן אני רוצה לעזור לאנשים להגיע לדר האמת שהיא דרך הישר,וכן זה מצווה מאוד גדולה אז שמח לקיים אותה,ובקשר לזה שאני צודק,
בא לך ליהיות לסבי ואסור מדאורייתא,אז מה?
אז את לא משלימה את המטרה שאת פה,והלך לך חלק גדול מאוד מעולמך הבא,ואת מכעיסה את אביך שבשמים שהוא מתבייש בך,זה אזמה!
בא לך ליהיות לסבית ולהדליק נרות?,אזמה,?
אז ההדלקת נרות שלך הולכת אל הס"מ ולא עליו יתברך,כי זה בא מצד בסטרא(האחר,3 קליפות טמאות קליפת נוגה ראי ספר התניא,שכל עבודה שלא עושים ממקום של קדושה הולכת לחיצונים!),ולכן את בעצם עובדת שלא במודע ומתוך בלבול את הס"מ!
ובא לך ליהיות אטיופית לסבית דתיה מה לא בסדר בזה?
שזה מנוגד לרצונו יתברך שזה מהות חיינו-רצונו יתברך!

ובקשר לעניין המצוותבכפיה וזכות הבחירה ,גם להם י בחירה ועובדה שחלק מהם יצאו לתרבות רעה(חילונים) וחזרו בשאלה,ויש דתיים כאלה ויש דתיים כאלה,כי לא כולם מאותו שורש של נשמה(תורת הארי,יהודה ובנימין,ספרדים אשכנזים-הלכות תפילה)
ולכן 70 פנים לתורה שכולם בתחום ההלכה ולכן לכולם מותר ללכת בדרך הם רוצים בא מתחום ההלכה והרב שלהם!

וכבודו מנסה לקיים קלה כבחמורה אבל קשה הדבר,ולכן כבודו שואף ורוצה לקיים קלה כבחמורה ומשתדל ועובד על עצמו,אבל כבודו,יודע,שמה שהוא עושה לא בסדר,ופועל על עצמו לתקן,ולא ממציא התרים ושינויים וטענות בהלכה בשביל להתיר לו מעשים לא טובים(ראי נושא בשר חלב עוף עם חלב,סטייק עם חמאה!)
ולגבי הצד ההלכתי תסתכלי בעניין,שרשמתי בתגובה בשם "אכן אני יודע לחפש במורשת",אשמח לתגובתך,nhaumb תודה.
ועדיין מי שרוצה את הלימוד,לתיקון העניין, nhaumb@netvision.net.il או פשוט תבקשי פה ואני ישאיר בברכה רבה nhaumbבוע טוב ומבורך לכולם...:)

בתגובה ל: אחלה תגובה אבל... מאת: nhaumb
שלום לך מר nhaumb.

קראתי בעיון רב את השירשור ובאמת שהחזקתי עצמי מלומר את דבריי שאינם נשמעים לכמה פנים.
" אל תאמר דבר שסופו לא להישמע"...
" איש הישר בעניו יעשה"..
"ואהבת לרעך כמוך"...
ועוד רבים רבים הפסוקים והמשניות הבאות ללמד מצוות שבין אדם לחברו.

אני תוהה, האם באמת אתה חושב שבעזרת מילים יפות ככל שיהיו תוכל לקחת חלק מלב האישה?

אני תוהה, האם בעזרת הוכחות ותוכחות למינהן תוכל באמת לבטל נטיה כזו או אחרת אצל הזולת?

אני תוהה, האם ב"לנסות לעזור לאנשים להגיע לדרך הישר" אינך מתסיס וממריד ועובר לאווים אחרים החשובים לא פחות : "ואהבת לרעך כמוך"

אני אישית, עם כל אחד כמוך שחושב שרק דרכו היא דרך ה' והוא מתנשא בתימוכין כאלו ואחרים על כוונת הקב"ה ואפילו נוקב בעונשים שכביכול הקב"ה יעניש....עם כל אחד ואחד כמוך אני מתרחקת יותר.

לא באמונתי בקב"ה כי אם באמונתי בבני-אדם.( המגדירים עצמם שומרי תורה ומצוות )

ברשותך אשאל אותך כמה שאלות: אנא בחר תשובה מ1-10 .
(שהספרה 1- היא מעט מאוד והספרה 10- בהחלט כן.)

*האם הינך שבע רצון מקיום מצוות כיבוד הורייך?
*האם הינך שבע רצון מאופן לימודך את התורה?
*האם הינך שבע רצון מאופן קיום מצוות השבת שלך?( הרמ"א או מר"ן)
*האם הינך שבע רצון משמירת הלשון שלך?
*האם הינך שבע רצון מקיום מצוות הצניעות שלך? (ים/ בריכה)
*האם הינך שבע רצון מזה שאינך עובר על מצוות גזל? ( האם פעם בצעת רוורס או פרסה , או התעכבת ברמזור ובכך גזלת זמן מאנשים?
האם הינך יודע שגזל זמן לא ניתן להשיב?.

אדם יקר-
אם ענית ולו לשאלה אחת בתשובה הפחותה מ-10,אתה בודאי יודע כי מלאכתך רבה.
..."ואם בגבורות ...80 שנה"....

לך ועסוק בשלך. קנה לך את עולמך.
הזמן קצר והמלאכה מרובה.
ובעזרת ה' שיהיה בהצלחה.
לכולנו.

"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים.
יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים,
בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."

סטיבן קובי