שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג


היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג
פורסם לפני 5658 ימים     מאת asole     סה"כ תגובות: 45     תגובה אחרונה לפני: 5654 ימים

את גום יונג הכרנו יחד עם ג'אנג גום בלילה הראשון שלה בארמון, אותו הלילה שבו היא, ויון סאנג שהשתרכה אחריה, התגנבו למטבח ההגשה. ג'אנג גום רצתה למצוא את המכתב שאימה החביאה, יון סאנג לא רצתה להפרד מחברתה החדשה וגום יונג רצתה להפרד מהנער בו היא הייתה מאוהבת שהצטרף לחיל המשמר. ג'אנג גום הקטנה ישר מצאה חן בעיני הילדה המבוגרת (איך לא?), ובלילה אחר היא גם לימדה אותה את סוד נעיצת מחטי האורן בצנוברים. אפילו כשג'אנג גום התעלתה מעליה היא לא נטרה לה, למרות שבכך היא ערערה את מעמדה כילדת הפלא של המטבח, וגם כשהשתיים התבגרו והתחרות ביניהן נהיתה קריטית יותר, הן עדיין נשארו חברות. ג'אנג גום אפילו הסתכנה בעבורה כשגום יונג איבדה את הפסיון המוזהב. בלעדי ג'אנג גום גום יונג הייתה נתפסת בזמן ניסיון הבריחה שלה מהארמון ולא הייתה מצליחה להביא פסיון אחר בזמן וג'אנג גום כמעט שילמה על כך בהדחה מהארמון (ונאלצה במקום זאת לגלות לחלקת העשבים).
בתחילה נראה שהחברות הזו חזקה מספיק כדי לשרוד את היריבות בין שתי המחנות – מחנה משפחת צ'ה שגום יונג משתייכת אליו מלידה, ומחנה האן-ג'ונג, שג'אנג גום משתייכת אליו מתוקף היותה החניכה ובת טיפוחיה של הגבירה האן וגם מפני שהיא בת התחרות היחידה של גום יונג בין כל גבירות המטבח – אבל מקרה הקמע המוסתר טרף את הקלפים.
בסדרה הזו אין "רעים" טיפוסיים וחד ממדיים, דמויות רעות רק לשם הרוע, שנהנות מסבל הזולת מתוך אכזריות גרידה. במובן מסוים, דרך הסדרה, אפשר לראות כיצד רוע מתפתח כסוג של בחירה שנעשית בגיל צעיר. אפשר לחלק את אנשי הארמון לשלושה טיפוסים: טפסנים, שרדנים, ומצפוניים. הטפסנים מאמינים שהמטרה משרתת את האמצעים וכדי לטפס בדרגות צריך לשחק את המשחק גם אם הוא מלוכלך. הם לא נולדו חסרי מוסר, אבל הם אומרים לעצמם ש"ככה זה", זו המסורת (המשפחתית או הארגונית) ואם הם לא יעשו זאת – מישהו אחר יעשה וידחק אותם החוצה. לסוג הזה משתייכים כל בני משפחת צ'ה, השר או, הגבירה יונג שין (גבירת החצר הראשונה) ויונג נו (עלמת המטבח המעצבנת שחולקת חדר עם ג'אנג גום ויון סאנג). גם המצפוניים שאפתניים, אבל הם לא מוכנים לבגוד בעקרונות שלהם כדי להתקדם בהיררכיה, הם רוצים להיות ראויים למעמדם ולכן דווקא בשל כך מקפידים על קלה כחמורה. הגבירה האן משתייכת למצפוניים וגם כמובן ג'אנג גום שלנו ויון סאנג (שסיכנה את עצמה בסיפור הקמע). כשהשאפתנות של ג'אנג גום משתלטת עליה, הגבירה האן מפטרת אותה מתפקיד העוזרת שלה אפילו שאין אף אחת שיכולה למלא את תפקידה. לא רק הכעס והאכזבה עמדו מאחורי ההחלטה הזו, שנראתה לי בהתחלה מוגזמת וקיצונית, האן לא רצתה שהשאפתנות של ג'אנג גום תשתלט עליה ותשחית את נשמתה. עוד אחת ששיכת למצפוניים היא הגבירה ג'ונג. רוב חייה היא השתייכה למפלגת השרדנים, אלו ששומרים על פרופיל נמוך, לא נלחמים מלחמות קודש וגם לא משתתפים בתככי הארמון, אבל כשהיא קיבלה על עצמה את תפקיד גבירת המטבח הראשונה היא החליטה לנקוט עמדה. בתפקיד כזה יש רק שתי ברירות – או להשתייך למצפוניים או לטפסנים, אי אפשר להיות ראש קטן כשיש אחריות כה רבה כי פרושו של דבר הוא לשחק לידם של הטפסנים. ג'ונג החליטה שהיא לא תהיה בובה של משפחת צ'ה וכעת היא משלמת על כך את המחיר. כשיונג שין, גבירת החצר הראשית, והגבירה צ'ה דנו בהחלפתה של ג'ונג ובתחרות שיזמה, אמרה יונג שין שלמזלם ג'ונג הוגנת ולכן לא תטה חסד להאן וג'אנג גום וזו בעצם החולשה שלה. היא לא הבינה שג'ונג חייבת להיות הוגנת, משום שאם תתערב לטובת האן היא בעצם תהיה בדיוק כמוהם ואז מה זה כבר משנה מי בראש? אנשים מסוג הטפסנים רואים הגינות ויושרה כחולשות משום שהם ויתרו עליהם מזמן בתחילת הדרך ולא מבינים שזהו בעצם מקור החוזק של המצפוניים, האמונה הבוערת מבפנים לעשות את מה שנכון ומה שצודק.
בפרקים האחרונים ראינו בעצם את תהליך הכשרה של גום יונג. לא תהליך הכשרתה כטבחית, כי לכך היא הוכשרה מקטנותה, אלה את ההכשרה הנפשית שלה שנועדה להפוך אותה לבת צ'ה לכל דבר: טפסנית, ערמומית אינטרסנטית ששמה לפני הכל את טובתה האישית וטובת השבט שלה. לכן הגבירה צ'ה התעקשה שהיא זו שתחביא במטבח את הקמע שאמור להפוך את מין העובר שבבטנה של המלכה מזכר לנקבה, זו הייתה טבילת האש שלה כטפסנית, המבחן שיקבע לאיזה צד היא משתייכת. כמין סגירת מעגל עם העבר, שוב ג'אנג גום, גום יונג ויון סאנג נפגשות במטבח ההגשה באישון לילה. הפעם גום יונג באה לא במצוות ליבה אלא במצוות משפחתה אבל ג'אנג גום ויון סאנג נמצאות שם בדיוק מאותן הסיבות שהיו שם כילדות: ג'אנג גום מחפשת את המכתב מאימה ויון סאנג הולכת אחריה (אם כי הפעם בחשאי). המפגש הראשון הפך את ג'אנג גום וגום יונג לחברות, השני יהפוך אותן לאויבות.
כשגום יונג מחליטה להחביא את הקמע היא אומרת בדמעות לדודתה שהמסורת המשפחתית תסתיים בה, אבל בפרקים האחרונים אנו רואים שהתלמידה עולה על מורתה בערמומיות ותכמנות. היא כבר אפילו כבר לא בוחלת ברצח - היום היא מסרה לדודה הודעה שיכינו לגבירה ג'ונג שיקויים שיחריפו את מחלתה ויגרמו למותה. אז מה קרה? גום יונג עצמה מרגישה שהיא פועלת מקנאה וטינה לג'אנג גום, כי הקצין שבו היא מאוהבת שנים כה רבות לא מתייחס אליה אלא לצרתה, אבל לדעתי זה משהו עמוק אפילו יותר. כשהייתי ילדה ראיתי בטלויזיה סרט על פי אגתה כריסטי בשם "שלושה עשר לארוחת ערב" עם הבלש הרקול פוארו (פיטר יוסטינוב) שמפצח כהרגלו תעלומות רצח עסיסיות. בהצגת הדברים הקבועה שלו בסוף הסרט, הוא מסביר את הפסיכולוגיה של הרוצח: הרצח הראשון הוא הקשה ביותר. הרוצח מתלבט ומתחבט ואפלו מתייסר בגללו. הרצח השני הוא תולדה של הרצח הראשון, כדי להגן על עצמו מגילוי של הרצח הראשון. גם על הרצח הזה יש לרוצח ייסורים, אבל פחותים כי הוא מרגיש שלא הייתה לו ברירה. את הרצח השלישי הוא כבר מבצע יחסית בקלות והרצח הרביעי והחמישי הם כבר מין הרגל, שלא לומר תחביב... ה"רצח" הראשון של גום יונג היה הסתרת הקמע. השני נבע מראשון – הפללתה של ג'אנג גום במעשה כדי להציל את עצמה ואת דודתה. היא עדיין הרגישה בשלב זה רע עם עצמה אבל עכשיו היא בת צ'ה לכל דבר ועניין, תהליך חניכותה הושלם בהצלחה.

בקטנה:

❑ דוק קו (הטבח) ואישתו ממשיכים לספק את הקטעים הקומיים של הסדרה. אותי הם הכי הצחיקו כשניסו לעזור לג'אנג גום בתחרות גבירות המטבח בכך ששחזרו מתכונים. למרות שדוק קו הוא הטבח, אישתו היא הבשלנית מבניהם אבל היא לא הצליחה להזכר במתכונים עד שדוק קו הציע לה לשחזר אותם בדרך הרגילה שהיא מכירה: כשהיא צועקת עליו. הרעיון הצליח ואשת הטבח צרחה על בעלה האומלל, גידפה והרביצה לו ודרך כך גם נזכרה במתכונים.

❑ בתחרות עצמה ג'אנג גום נאלצה להכין כופתאות מעלי כרוב סיני לאחר שהקמח שלה נגנב. היא הסבירה את הבחירה שלה בכך שעלי הכרוב לא רק טובים לעיכול ומתאימים לטעם אלא גם אפשר לגדל את הכרוב כך שגם פשוטי העם יוכלו להרשות לעצמם להנות ממנו בניגוד לקמח שהוא יקר. מי שמכיר כבר את הסדרות הקוריאניות מכיר היטב גם את הקימצ'י , המאכל הלאומי של קוריאה,
שהכרוב ממלא בו מרכיב מהותי ולכן נראה לי שלא במקרה ג'אנג גום בחרה בכרוב דווקא...

❑ ואיך אפשר בלי אדון-קצין-חתיך? מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד עליו חוץ מאיזה חתיך וכמה מעצבן שג'אנג גום לא מספרת לו שהיא זו שהצילה את חייו (אם כי נחמד שהוא מחבב אותה גם בלי לדעת) ומכיוון שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז הנה שתיים:


אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.1094)