היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג
|
|
היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג
פורסם לפני
5658 ימים
מאת asole
סה"כ תגובות: 45
תגובה אחרונה לפני: 5654 ימים
את גום יונג הכרנו יחד עם ג'אנג גום בלילה הראשון שלה בארמון, אותו הלילה שבו היא, ויון סאנג שהשתרכה אחריה, התגנבו למטבח ההגשה. ג'אנג גום רצתה למצוא את המכתב שאימה החביאה, יון סאנג לא רצתה להפרד מחברתה החדשה וגום יונג רצתה להפרד מהנער בו היא הייתה מאוהבת שהצטרף לחיל המשמר. ג'אנג גום הקטנה ישר מצאה חן בעיני הילדה המבוגרת (איך לא?), ובלילה אחר היא גם לימדה אותה את סוד נעיצת מחטי האורן בצנוברים. אפילו כשג'אנג גום התעלתה מעליה היא לא נטרה לה, למרות שבכך היא ערערה את מעמדה כילדת הפלא של המטבח, וגם כשהשתיים התבגרו והתחרות ביניהן נהיתה קריטית יותר, הן עדיין נשארו חברות. ג'אנג גום אפילו הסתכנה בעבורה כשגום יונג איבדה את הפסיון המוזהב. בלעדי ג'אנג גום גום יונג הייתה נתפסת בזמן ניסיון הבריחה שלה מהארמון ולא הייתה מצליחה להביא פסיון אחר בזמן וג'אנג גום כמעט שילמה על כך בהדחה מהארמון (ונאלצה במקום זאת לגלות לחלקת העשבים). בתחילה נראה שהחברות הזו חזקה מספיק כדי לשרוד את היריבות בין שתי המחנות – מחנה משפחת צ'ה שגום יונג משתייכת אליו מלידה, ומחנה האן-ג'ונג, שג'אנג גום משתייכת אליו מתוקף היותה החניכה ובת טיפוחיה של הגבירה האן וגם מפני שהיא בת התחרות היחידה של גום יונג בין כל גבירות המטבח – אבל מקרה הקמע המוסתר טרף את הקלפים. בסדרה הזו אין "רעים" טיפוסיים וחד ממדיים, דמויות רעות רק לשם הרוע, שנהנות מסבל הזולת מתוך אכזריות גרידה. במובן מסוים, דרך הסדרה, אפשר לראות כיצד רוע מתפתח כסוג של בחירה שנעשית בגיל צעיר. אפשר לחלק את אנשי הארמון לשלושה טיפוסים: טפסנים, שרדנים, ומצפוניים. הטפסנים מאמינים שהמטרה משרתת את האמצעים וכדי לטפס בדרגות צריך לשחק את המשחק גם אם הוא מלוכלך. הם לא נולדו חסרי מוסר, אבל הם אומרים לעצמם ש"ככה זה", זו המסורת (המשפחתית או הארגונית) ואם הם לא יעשו זאת – מישהו אחר יעשה וידחק אותם החוצה. לסוג הזה משתייכים כל בני משפחת צ'ה, השר או, הגבירה יונג שין (גבירת החצר הראשונה) ויונג נו (עלמת המטבח המעצבנת שחולקת חדר עם ג'אנג גום ויון סאנג). גם המצפוניים שאפתניים, אבל הם לא מוכנים לבגוד בעקרונות שלהם כדי להתקדם בהיררכיה, הם רוצים להיות ראויים למעמדם ולכן דווקא בשל כך מקפידים על קלה כחמורה. הגבירה האן משתייכת למצפוניים וגם כמובן ג'אנג גום שלנו ויון סאנג (שסיכנה את עצמה בסיפור הקמע). כשהשאפתנות של ג'אנג גום משתלטת עליה, הגבירה האן מפטרת אותה מתפקיד העוזרת שלה אפילו שאין אף אחת שיכולה למלא את תפקידה. לא רק הכעס והאכזבה עמדו מאחורי ההחלטה הזו, שנראתה לי בהתחלה מוגזמת וקיצונית, האן לא רצתה שהשאפתנות של ג'אנג גום תשתלט עליה ותשחית את נשמתה. עוד אחת ששיכת למצפוניים היא הגבירה ג'ונג. רוב חייה היא השתייכה למפלגת השרדנים, אלו ששומרים על פרופיל נמוך, לא נלחמים מלחמות קודש וגם לא משתתפים בתככי הארמון, אבל כשהיא קיבלה על עצמה את תפקיד גבירת המטבח הראשונה היא החליטה לנקוט עמדה. בתפקיד כזה יש רק שתי ברירות – או להשתייך למצפוניים או לטפסנים, אי אפשר להיות ראש קטן כשיש אחריות כה רבה כי פרושו של דבר הוא לשחק לידם של הטפסנים. ג'ונג החליטה שהיא לא תהיה בובה של משפחת צ'ה וכעת היא משלמת על כך את המחיר. כשיונג שין, גבירת החצר הראשית, והגבירה צ'ה דנו בהחלפתה של ג'ונג ובתחרות שיזמה, אמרה יונג שין שלמזלם ג'ונג הוגנת ולכן לא תטה חסד להאן וג'אנג גום וזו בעצם החולשה שלה. היא לא הבינה שג'ונג חייבת להיות הוגנת, משום שאם תתערב לטובת האן היא בעצם תהיה בדיוק כמוהם ואז מה זה כבר משנה מי בראש? אנשים מסוג הטפסנים רואים הגינות ויושרה כחולשות משום שהם ויתרו עליהם מזמן בתחילת הדרך ולא מבינים שזהו בעצם מקור החוזק של המצפוניים, האמונה הבוערת מבפנים לעשות את מה שנכון ומה שצודק. בפרקים האחרונים ראינו בעצם את תהליך הכשרה של גום יונג. לא תהליך הכשרתה כטבחית, כי לכך היא הוכשרה מקטנותה, אלה את ההכשרה הנפשית שלה שנועדה להפוך אותה לבת צ'ה לכל דבר: טפסנית, ערמומית אינטרסנטית ששמה לפני הכל את טובתה האישית וטובת השבט שלה. לכן הגבירה צ'ה התעקשה שהיא זו שתחביא במטבח את הקמע שאמור להפוך את מין העובר שבבטנה של המלכה מזכר לנקבה, זו הייתה טבילת האש שלה כטפסנית, המבחן שיקבע לאיזה צד היא משתייכת. כמין סגירת מעגל עם העבר, שוב ג'אנג גום, גום יונג ויון סאנג נפגשות במטבח ההגשה באישון לילה. הפעם גום יונג באה לא במצוות ליבה אלא במצוות משפחתה אבל ג'אנג גום ויון סאנג נמצאות שם בדיוק מאותן הסיבות שהיו שם כילדות: ג'אנג גום מחפשת את המכתב מאימה ויון סאנג הולכת אחריה (אם כי הפעם בחשאי). המפגש הראשון הפך את ג'אנג גום וגום יונג לחברות, השני יהפוך אותן לאויבות. כשגום יונג מחליטה להחביא את הקמע היא אומרת בדמעות לדודתה שהמסורת המשפחתית תסתיים בה, אבל בפרקים האחרונים אנו רואים שהתלמידה עולה על מורתה בערמומיות ותכמנות. היא כבר אפילו כבר לא בוחלת ברצח - היום היא מסרה לדודה הודעה שיכינו לגבירה ג'ונג שיקויים שיחריפו את מחלתה ויגרמו למותה. אז מה קרה? גום יונג עצמה מרגישה שהיא פועלת מקנאה וטינה לג'אנג גום, כי הקצין שבו היא מאוהבת שנים כה רבות לא מתייחס אליה אלא לצרתה, אבל לדעתי זה משהו עמוק אפילו יותר. כשהייתי ילדה ראיתי בטלויזיה סרט על פי אגתה כריסטי בשם "שלושה עשר לארוחת ערב" עם הבלש הרקול פוארו (פיטר יוסטינוב) שמפצח כהרגלו תעלומות רצח עסיסיות. בהצגת הדברים הקבועה שלו בסוף הסרט, הוא מסביר את הפסיכולוגיה של הרוצח: הרצח הראשון הוא הקשה ביותר. הרוצח מתלבט ומתחבט ואפלו מתייסר בגללו. הרצח השני הוא תולדה של הרצח הראשון, כדי להגן על עצמו מגילוי של הרצח הראשון. גם על הרצח הזה יש לרוצח ייסורים, אבל פחותים כי הוא מרגיש שלא הייתה לו ברירה. את הרצח השלישי הוא כבר מבצע יחסית בקלות והרצח הרביעי והחמישי הם כבר מין הרגל, שלא לומר תחביב... ה"רצח" הראשון של גום יונג היה הסתרת הקמע. השני נבע מראשון – הפללתה של ג'אנג גום במעשה כדי להציל את עצמה ואת דודתה. היא עדיין הרגישה בשלב זה רע עם עצמה אבל עכשיו היא בת צ'ה לכל דבר ועניין, תהליך חניכותה הושלם בהצלחה. בקטנה: ❑ דוק קו (הטבח) ואישתו ממשיכים לספק את הקטעים הקומיים של הסדרה. אותי הם הכי הצחיקו כשניסו לעזור לג'אנג גום בתחרות גבירות המטבח בכך ששחזרו מתכונים. למרות שדוק קו הוא הטבח, אישתו היא הבשלנית מבניהם אבל היא לא הצליחה להזכר במתכונים עד שדוק קו הציע לה לשחזר אותם בדרך הרגילה שהיא מכירה: כשהיא צועקת עליו. הרעיון הצליח ואשת הטבח צרחה על בעלה האומלל, גידפה והרביצה לו ודרך כך גם נזכרה במתכונים. ❑ בתחרות עצמה ג'אנג גום נאלצה להכין כופתאות מעלי כרוב סיני לאחר שהקמח שלה נגנב. היא הסבירה את הבחירה שלה בכך שעלי הכרוב לא רק טובים לעיכול ומתאימים לטעם אלא גם אפשר לגדל את הכרוב כך שגם פשוטי העם יוכלו להרשות לעצמם להנות ממנו בניגוד לקמח שהוא יקר. מי שמכיר כבר את הסדרות הקוריאניות מכיר היטב גם את הקימצ'י , המאכל הלאומי של קוריאה, שהכרוב ממלא בו מרכיב מהותי ולכן נראה לי שלא במקרה ג'אנג גום בחרה בכרוב דווקא... ❑ ואיך אפשר בלי אדון-קצין-חתיך? מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד עליו חוץ מאיזה חתיך וכמה מעצבן שג'אנג גום לא מספרת לו שהיא זו שהצילה את חייו (אם כי נחמד שהוא מחבב אותה גם בלי לדעת) ומכיוון שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז הנה שתיים:
|
|
|
|
את גום יונג הכרנו יחד עם ג'אנג גום בלילה הראשון שלה בארמון, אותו הלילה שבו היא, ויון סאנג שהשתרכה אחריה, התגנבו למטבח ההגשה. ג'אנג גום רצתה למצוא את המכתב שאימה החביאה, יון סאנג לא רצתה להפרד מחברתה החדשה וגום יונג רצתה להפרד מהנער בו היא הייתה מאוהבת שהצטרף לחיל המשמר. ג'אנג גום הקטנה ישר מצאה חן בעיני הילדה המבוגרת (איך לא?), ובלילה אחר היא גם לימדה אותה את סוד נעיצת מחטי האורן בצנוברים. אפילו כשג'אנג גום התעלתה מעליה היא לא נטרה לה, למרות שבכך היא ערערה את מעמדה כילדת הפלא של המטבח, וגם כשהשתיים התבגרו והתחרות ביניהן נהיתה קריטית יותר, הן עדיין נשארו חברות. ג'אנג גום אפילו הסתכנה בעבורה כשגום יונג איבדה את הפסיון המוזהב. בלעדי ג'אנג גום גום יונג הייתה נתפסת בזמן ניסיון הבריחה שלה מהארמון ולא הייתה מצליחה להביא פסיון אחר בזמן וג'אנג גום כמעט שילמה על כך בהדחה מהארמון (ונאלצה במקום זאת לגלות לחלקת העשבים). בתחילה נראה שהחברות הזו חזקה מספיק כדי לשרוד את היריבות בין שתי המחנות – מחנה משפחת צ'ה שגום יונג משתייכת אליו מלידה, ומחנה האן-ג'ונג, שג'אנג גום משתייכת אליו מתוקף היותה החניכה ובת טיפוחיה של הגבירה האן וגם מפני שהיא בת התחרות היחידה של גום יונג בין כל גבירות המטבח – אבל מקרה הקמע המוסתר טרף את הקלפים. בסדרה הזו אין "רעים" טיפוסיים וחד ממדיים, דמויות רעות רק לשם הרוע, שנהנות מסבל הזולת מתוך אכזריות גרידה. במובן מסוים, דרך הסדרה, אפשר לראות כיצד רוע מתפתח כסוג של בחירה שנעשית בגיל צעיר. אפשר לחלק את אנשי הארמון לשלושה טיפוסים: טפסנים, שרדנים, ומצפוניים. הטפסנים מאמינים שהמטרה משרתת את האמצעים וכדי לטפס בדרגות צריך לשחק את המשחק גם אם הוא מלוכלך. הם לא נולדו חסרי מוסר, אבל הם אומרים לעצמם ש"ככה זה", זו המסורת (המשפחתית או הארגונית) ואם הם לא יעשו זאת – מישהו אחר יעשה וידחק אותם החוצה. לסוג הזה משתייכים כל בני משפחת צ'ה, השר או, הגבירה יונג שין (גבירת החצר הראשונה) ויונג נו (עלמת המטבח המעצבנת שחולקת חדר עם ג'אנג גום ויון סאנג). גם המצפוניים שאפתניים, אבל הם לא מוכנים לבגוד בעקרונות שלהם כדי להתקדם בהיררכיה, הם רוצים להיות ראויים למעמדם ולכן דווקא בשל כך מקפידים על קלה כחמורה. הגבירה האן משתייכת למצפוניים וגם כמובן ג'אנג גום שלנו ויון סאנג (שסיכנה את עצמה בסיפור הקמע). כשהשאפתנות של ג'אנג גום משתלטת עליה, הגבירה האן מפטרת אותה מתפקיד העוזרת שלה אפילו שאין אף אחת שיכולה למלא את תפקידה. לא רק הכעס והאכזבה עמדו מאחורי ההחלטה הזו, שנראתה לי בהתחלה מוגזמת וקיצונית, האן לא רצתה שהשאפתנות של ג'אנג גום תשתלט עליה ותשחית את נשמתה. עוד אחת ששיכת למצפוניים היא הגבירה ג'ונג. רוב חייה היא השתייכה למפלגת השרדנים, אלו ששומרים על פרופיל נמוך, לא נלחמים מלחמות קודש וגם לא משתתפים בתככי הארמון, אבל כשהיא קיבלה על עצמה את תפקיד גבירת המטבח הראשונה היא החליטה לנקוט עמדה. בתפקיד כזה יש רק שתי ברירות – או להשתייך למצפוניים או לטפסנים, אי אפשר להיות ראש קטן כשיש אחריות כה רבה כי פרושו של דבר הוא לשחק לידם של הטפסנים. ג'ונג החליטה שהיא לא תהיה בובה של משפחת צ'ה וכעת היא משלמת על כך את המחיר. כשיונג שין, גבירת החצר הראשית, והגבירה צ'ה דנו בהחלפתה של ג'ונג ובתחרות שיזמה, אמרה יונג שין שלמזלם ג'ונג הוגנת ולכן לא תטה חסד להאן וג'אנג גום וזו בעצם החולשה שלה. היא לא הבינה שג'ונג חייבת להיות הוגנת, משום שאם תתערב לטובת האן היא בעצם תהיה בדיוק כמוהם ואז מה זה כבר משנה מי בראש? אנשים מסוג הטפסנים רואים הגינות ויושרה כחולשות משום שהם ויתרו עליהם מזמן בתחילת הדרך ולא מבינים שזהו בעצם מקור החוזק של המצפוניים, האמונה הבוערת מבפנים לעשות את מה שנכון ומה שצודק. בפרקים האחרונים ראינו בעצם את תהליך הכשרה של גום יונג. לא תהליך הכשרתה כטבחית, כי לכך היא הוכשרה מקטנותה, אלה את ההכשרה הנפשית שלה שנועדה להפוך אותה לבת צ'ה לכל דבר: טפסנית, ערמומית אינטרסנטית ששמה לפני הכל את טובתה האישית וטובת השבט שלה. לכן הגבירה צ'ה התעקשה שהיא זו שתחביא במטבח את הקמע שאמור להפוך את מין העובר שבבטנה של המלכה מזכר לנקבה, זו הייתה טבילת האש שלה כטפסנית, המבחן שיקבע לאיזה צד היא משתייכת. כמין סגירת מעגל עם העבר, שוב ג'אנג גום, גום יונג ויון סאנג נפגשות במטבח ההגשה באישון לילה. הפעם גום יונג באה לא במצוות ליבה אלא במצוות משפחתה אבל ג'אנג גום ויון סאנג נמצאות שם בדיוק מאותן הסיבות שהיו שם כילדות: ג'אנג גום מחפשת את המכתב מאימה ויון סאנג הולכת אחריה (אם כי הפעם בחשאי). המפגש הראשון הפך את ג'אנג גום וגום יונג לחברות, השני יהפוך אותן לאויבות. כשגום יונג מחליטה להחביא את הקמע היא אומרת בדמעות לדודתה שהמסורת המשפחתית תסתיים בה, אבל בפרקים האחרונים אנו רואים שהתלמידה עולה על מורתה בערמומיות ותכמנות. היא כבר אפילו כבר לא בוחלת ברצח - היום היא מסרה לדודה הודעה שיכינו לגבירה ג'ונג שיקויים שיחריפו את מחלתה ויגרמו למותה. אז מה קרה? גום יונג עצמה מרגישה שהיא פועלת מקנאה וטינה לג'אנג גום, כי הקצין שבו היא מאוהבת שנים כה רבות לא מתייחס אליה אלא לצרתה, אבל לדעתי זה משהו עמוק אפילו יותר. כשהייתי ילדה ראיתי בטלויזיה סרט על פי אגתה כריסטי בשם "שלושה עשר לארוחת ערב" עם הבלש הרקול פוארו (פיטר יוסטינוב) שמפצח כהרגלו תעלומות רצח עסיסיות. בהצגת הדברים הקבועה שלו בסוף הסרט, הוא מסביר את הפסיכולוגיה של הרוצח: הרצח הראשון הוא הקשה ביותר. הרוצח מתלבט ומתחבט ואפלו מתייסר בגללו. הרצח השני הוא תולדה של הרצח הראשון, כדי להגן על עצמו מגילוי של הרצח הראשון. גם על הרצח הזה יש לרוצח ייסורים, אבל פחותים כי הוא מרגיש שלא הייתה לו ברירה. את הרצח השלישי הוא כבר מבצע יחסית בקלות והרצח הרביעי והחמישי הם כבר מין הרגל, שלא לומר תחביב... ה"רצח" הראשון של גום יונג היה הסתרת הקמע. השני נבע מראשון – הפללתה של ג'אנג גום במעשה כדי להציל את עצמה ואת דודתה. היא עדיין הרגישה בשלב זה רע עם עצמה אבל עכשיו היא בת צ'ה לכל דבר ועניין, תהליך חניכותה הושלם בהצלחה. בקטנה: ❑ דוק קו (הטבח) ואישתו ממשיכים לספק את הקטעים הקומיים של הסדרה. אותי הם הכי הצחיקו כשניסו לעזור לג'אנג גום בתחרות גבירות המטבח בכך ששחזרו מתכונים. למרות שדוק קו הוא הטבח, אישתו היא הבשלנית מבניהם אבל היא לא הצליחה להזכר במתכונים עד שדוק קו הציע לה לשחזר אותם בדרך הרגילה שהיא מכירה: כשהיא צועקת עליו. הרעיון הצליח ואשת הטבח צרחה על בעלה האומלל, גידפה והרביצה לו ודרך כך גם נזכרה במתכונים. ❑ בתחרות עצמה ג'אנג גום נאלצה להכין כופתאות מעלי כרוב סיני לאחר שהקמח שלה נגנב. היא הסבירה את הבחירה שלה בכך שעלי הכרוב לא רק טובים לעיכול ומתאימים לטעם אלא גם אפשר לגדל את הכרוב כך שגם פשוטי העם יוכלו להרשות לעצמם להנות ממנו בניגוד לקמח שהוא יקר. מי שמכיר כבר את הסדרות הקוריאניות מכיר היטב גם את הקימצ'י , המאכל הלאומי של קוריאה, שהכרוב ממלא בו מרכיב מהותי ולכן נראה לי שלא במקרה ג'אנג גום בחרה בכרוב דווקא... ❑ ואיך אפשר בלי אדון-קצין-חתיך? מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד עליו חוץ מאיזה חתיך וכמה מעצבן שג'אנג גום לא מספרת לו שהיא זו שהצילה את חייו (אם כי נחמד שהוא מחבב אותה גם בלי לדעת) ומכיוון שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז הנה שתיים:
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole כי אני רק בשלבי השלמה ראשוניים... בפרק 6 ליתר דיוק, ואין ספק שהסדרה הזו פורשת עולם מרתק, צבעוני ורב טעמים. ומתברר שפוליטיקה פנימית קיימת בכל מקום - גם במטבח (ובמיוחד כשמדובר במטבח שהוא מפעל ענקי כמו בסדרה).
נראה לי שאני הולכת להמשיך במלאכת ההשלמה...
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole אני לא שמתי לב לפרטים ולא שמתי לב שגום יונג היא שנפרדה מאותו קצין וכך הכירה את ג'אנג גום ולכן ג'אנג גוםסיפרה לה בלי לדעת מי היא שכולם חושבים שלגום יונג ישפרוטקציות. הן הכירו כך ולכן היא לימדה את ג'אנג גום. אני דווקא חושב שהקינאה לקצין מיי,כך שמו? היא שהכריעה את המצפון של גום יונג, היא התאהבה בקצין מגיל צעיר ואפילו לא רצתה להיות גבירת חצר אך הייתה חייבת כיזו מסורת משפחתית. כעת היא רואה אותו גם ג'אנג גום ומדבר איתה בידידות. עובדה שבתחרות גום יונג ניסתה להיות הוגנת והשכיחה מאמץ כנה להכין אוכל שמתאים לעניים וחיפשה. היא הייתה סקרנית ורצתה להוכיח את כישוריה ובזכות זה צ'ה ניצחה את התחרות. גום יונג אף לא הוסיפה חלב לפי המסורת המשפחתית. לעומת זאת ג'אנג גום בחרה לעשות הכל כדי שגבירתה תנצח, היא חיפשה את הבשר המשובח ביותר למרק הבקר ואף הוסיפה חלב. קצת קשה להאשים ג'אנגגום, היא שקולה לפעיל פוליטי שנאבק למען מועמד ישר, ואז אותו פעיל מחליט שהמועמדשלו חייב לנצח כי הוא ישר והפעיל מוכן לעגל פינות ואף לרמות כדי שהמועמד ינצח והיורש יבוא כבר לאחר הניצחון, נגד המשוחתים צריך לנקוט בשחיתות. ייתכן וזה תהליך שעוברים אף המתמודדים עצמם. ומכיוון שהמטבח יותר פולטי אף ממשפחת המלוכה, מצבה שלג'אנג גום ברור והתגובה של האן גם לדעתי חריפה מדי. אך זה מה שהפריעה להאן שג'אנג גום מתאימה את עצמה לנסיבות והניצחון כל כך חשוב לה שהיא רימתה והסויפה חלב שלעניים אין כסףלהשיגווחיפשה את הבשר הכי משובח בעוד הבישול הוא שמפר אותו. ורק בטיפול באומנת של המלכה ג'אנג גום למדה את הלקח והבין את עומק אכזבתה של גבריתה. גם ההאכזבה של האן ברורה שהלחצים עכשיו הם רק ההתחלה ואם היא לא מסוגלת לעמוד בהם סופה להפוך לחיקוי נוסף שלמשפחת צ'ה. לכו אני מניח שהקינאה כלפי אותו קצין הכריעה את נפשה של גום יונג. היא גם לאחר שג'אנג גום איבדה את חוש הטעם והוא חזר אליה, גום יונג בירכה אותה ואמרה שהן יריבות רק בארמון ואחר כך כשג'אנג גום שיבחה את גום יונג היא חשבה על כך שיש לה משהו שלה אין והיא אפילו לא יודעת. הקינאה שלה טרפה את הקלפים והיא הפכה לבת למשפחת צ'ה ופונה לדוד שלה להחמיר את מצבה של ג'ונג כדי שצ'ה תהפוך לגבירת חצר ראשונה וזה כבר יוזמתה שלה. אך היא אמרה לעצמו שכך תחיה את חייה כדי להרגיע את רגש הטינה שלה. אבל מעניין אם תוכל לדרדר לרמות של הפטרונית שלה או שהמצפון יגבר עליה באיזשהו שלב והיא תחזור להיות הגום יונג שהייתה בהתחלה. אך נחמד לראות שנוצר משולש אהבה בלי שהזוג הראשי נגיד ככה מודע לו. רק גום יונג מודעת לרגשותיה, ג'אנג גום רואה בקצין מיי ידיד בלבד וכך גם הוא רואה כלפיה. אני לא בטוח שג'אנג גום בטוחה לגמרי שזה הקצין שהצילה, אך באמת מעניין מתי הוא יגלה זאת. חבל מאוד שאשת הטבח כשהוא שאל את בעלה על כך בחרה לגנוב את הקרדיט והסתירה את העובדה שזאת ביתם המאומצת, אך כמובן שהיא זקנה מדי כדי להיות אותה אישה שהצילה את חייו והשקר התגלה. אך היא בכל זאת שכנעה את בעלה לשתוק. מעניין אם ינקטו בסגנון הטלנובלי הלטיני הקלאסי ויהפכו את גום יונג הצלע ,המיותרת" במשולש האהבה למרשעת גמורה כמו הפטרונית שלה או שינקטו בסגנון הקוראיני ויהפכו אותו לאנושית כפי שהיא הייתה בהתחלה.
אני לעומת זאת חושב שגבירת החצר צ'ה ואחיה וגם יונג שין הם מעבר לטפסנים, אולי כך זה היה בהתחלה, אותו תהליך שעובר על גום יונג אך למעשה הם היו אכזריים ממטבעם. לגבירת הרחצ צ'ה לא היו היסוסים כשהיא האשימה את מי יינג בכך שנכנסה עם גבר למחסן וגם לא בלתת לה את הרעל והיא גאה בזה. אחיה תכנן את רצח את מיי יינג לאחר שגילו שהיא חיה בקפדנות. וגם בהפללתה של ג'אנג גום צ'ה השקיעה מאמצים לא רק להגן על גום יונג היא נהנתה מכל רגע. אמנם יש להם מטרה שמקדשת את האמצעים אך האכזריות והקיצוניות שלהם הופכת אותם לרעים. עניין אחד זה לבצע פשעים כדי להתקדם ועניין אחר לגמרי הוא להנות מזה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: איזו אכזבה מגום יונג מאת: EVGLEV לי נראה שהוא אפילו יותר ממחבב את ג'אנג גום, אבל עדיין לא בשלב שהוא מודע לזה. צריך גם לקחת בחשבון שלגבירות החצר אסור להנשא, ככה שהוא בכלל לא אמור לחשוב עליה בצורה רומנטית... לעומת זאת לא נראה לי שג'אנג גום רואה בו כרגע משהו מעבר לידיד, גם בגלל שיש לה כל כך הרבה על הראש כל הזמן, היא רק יוצאת מצרה אחת וכבר נכנסת לאחרת. בעיני גום יונג היא כבר עכשיו מרשעת גמורה - עצם זה שאין לה בעיה לרצוח את הגבירה ג'ונג, אישה שהיא מכירה כל חייה, מעיד על כך. אולי אתה צודק שלגבירה צ'ה יש קו אכזרי באופיה מלידה, גם ליונג נו (השותפה לחדר של ג'אנג גום ויון סאנג) היה אופי מחורבן מקטנות (היא זו שסילקה את ג'אנג ג'ום מהחדר המשותף של הילדות הקטנות בלילה הראשון כי היא לא משתייכת למשפחה "טובה" וגם את הצב של יון סאנג כי הוא "מלוכלך"), אבל הנקודה שלי היא שאופי יכול להשחת כמו שהוא יכול להשתפר. אני לא חושבת שצ'ה הייתה הופכת לאמא טרזה לו הייתה גדלה אחרת, אבל לדעתי עם חינוך אחר היא כן הייתה נורמטיבית גם אם לא טובה במיוחד. אני רואה בגום יונג את צ'ה בצעירותה. גם לה לא היה קל להעיד עדות שקר על מיונג יי (אמה של ג'אנג גום) וגם היא עשתה זאת מלחץ משפחתי. היא בעצמה אמרה שהיא עברה אותו התהליך שגום יונג עוברת. ככל שעושים דברים רעים, הנשמה "מתלכלכת" יותר ויותר, וכדי שהאדם ימשך להרגיש טוב עם עצמו הוא בז לאנשים טובים ותמימים כסוג של הגנה עצמית ממוסר כליות. אתה זוכר את האגדה של אנדרסן על מלכת הקרח? לאחר שרסיס המראה נכנס לעינו של קאי, כל מה שטוב נראה לו רע ולהפך. גם אצלו זה היה תהליך, הוא הפך להיות ציני וממורמר מיום ליום עד שעזב בעקבות מלכת השלג, זה לא קרה בבת אחת.
אגב, אשת הטבח לא סיפרה לקצין שזו הייתה ג'אנג ג'ום גם בגלל החמדנות שלה אבל קודם כל בגלל הזהירות והחשדנות שלה. בהתחלה היא לא רצתה לספר כי היא חשבה שאולי זה יכניס את ג'אנג ג'ום לצרות וכשהיא ראתה את כלי הכתיבה היא הסתנוורה ורצתה אותו לעצמה.
|
|
בתגובה ל: לקצין חתיך קוראים מין ג'יונג הו מאת: asole עובדה שצ'ה הרסה את האוכל של המלכה הסבתא כדי להחמיר את מצבה וזה מה שמיי יינג גילתה ובגלל זה הכל התחיל, אבל למרות החמרת המצב הבריאותי המלכה הסבתא נשארה לחיות 20 שנה שנה כדי לספר לנסיך היורש איך הוציאו להורג את אימו ובטח גם להרעיל את הפשו עד שהוא רדף כל מי שהיה מעורב בצורה כלשהי ולכן גם אביה של ג'אנג גום נתפס. אבל מצבה הבריאותי שלג'ונג מספיק גרוע כדי שהחמרה בבריאותה תביא למותה, כי היא כבר מרגישה את הסוף גם בלי שיחמירו את מצבה. ואכן ליונג נו יש אופי רע כמו לגבירה צ'ה בעוד גום יונג עברה הכשרה נפשית רבה כדי להגיע לזה. צ'ה אמנם רואה גום יונג את עצמה בצעירותה, אך לא ראיתי שום צד חיובי של צ'ה מהפרק הראשון היא עשתה את הכל בגאווה.
אגב את השלב הפסיכולוגיים של הרוצח הראו היטב בתחילת הסדרה יאגו. כשרמון שומר היערות שהיה מיודד עם יאגו. הרצח הראשון היה שבתור שומר יערות בשמורות טובה הסכים לקבל שוחד מציידים צרפתים ושכור להם מדריך לצייד. הרצח השני היה כשאחד הציידים היה הפצוע בבית חולים ונראה יותר חי ממת הוא הקפיד לחנוק אותו, אז הוא היסס ואמר לעצמו שזה מגיע לו והרגיש שפועל מחוסר ברירה. אבל כשהאיש ששכר כדי להדריך את הציידים רצה לדווח לרשויות הוא כבר רצח אותו ללא היסוס.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: לא הכל החמרה בבריאות הורגת מאת: EVGLEV יכול להיות שהסבתא הייתה יותר חזקה ובריאה ויתכן שבכל זאת מיונג יי הצילה את חייה. אולי אחרי שגבירות החצר עשו משפט שדה למיונג יי הן בכל זאת החליטו שלא לטפל יותר במזון של הסבתא, כי כמו שמיונג יי שמה לב גם אחרים יכולים ואולי הם ידברו על כך וזה יגיע לאוזניים של אנשים שלא מסיעתם. למיונג יי היה מזל רע שהיא פנתה לגברת חצר שבעצם הייתה חלק מהחונטה של צ'ה והיא בתמימותה לא ידעה זאת. באופן פרדוקסלי, אם מיונג יי באמת הצילה את הסבתא ממוות היא בעצם חרצה את גורלה ואת גורל בעלה לעתיד, כי הסבתא חיה כדי לספר לנכד על רצח אימו ואז הוא החליט להתנקם בכל קציני המשמר מאז. אם הסבתא הייתה מתה, הנכד לא היה יודע ואביה של ג'אנג גום לא היה נעצר על ידי החיילים.
בעיניין צ'ה - אל תשכח שראינו אותה רק כאדם בוגר ואילו את גום יונג ראינו כילדה. בהתחלת הסדרה גם לא התמקדו בה, רק ראינו אותה משקרת ואומרת שהיא ראתה את מיונג יי הולכת עם אחד השומרים ואנחנו לא יודעים בעצם איך היא הייתה בצעירותה לעומת יונג נו שמגיל 8 ראינו איזה אופי נאחס היה לה.
לא ראיתי את יאגו, זו הייתה סדרה טובה? זו סדרה ארגנטינאית עם פקונדו ארנה, נכון?
|
|
בתגובה ל: לא הכל החמרה בבריאות הורגת מאת: EVGLEV כי הרי הוצאה להורג שלהמלכה המודחת היה 14 שנה לפני הסיפור של מיי יינג עם האוכל בארמון. ואם ג'אנג גום הייתה בת 8 כשהיא התקבלה ללמוד לגבירת חצר ולפני כן היאגרה שלוש שנים עם משפחת הטבח, אז מות הוריה היה בערך כשהייתה בת 5.
בכל מיקרה גום יונג דיברה ברמזים והשאירה הכל בידי דודה שיבין בלי שתגיד לו, דרך מאוד מתוכחמת לתכנן רצח בצורה שגם אם יעלו על זה, אתה רק גילגת רעיננות ולא פעלת בכלל. אני זוכר את זה מקסנדנדרה בתכנית של הצועני רנדו שהוא תכנן רצח כל כך טוב שהוא השאיר הכל בידי הגורל ולא עבר על החוק. בערך מעשה כמו זה של גום יונג. ברוך השם ג'ונג עלתה על המזימה בפרק של היום וניצלה ולפחות מותה לא יהיה על מצפונה של גום יונג, אך גם מצפון לא חזר אליה והיא שתקה כשגבירת החצר צ'ה לקחה קרדיט לא שלה על אירוח הציר.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: תיקון טעות לא 20 שנה אלא 5 שנים מאת: EVGLEVכתבתי הודעה ארוכה ארוכה ושלחתי אותה והיא נמחקה לי! איזו באאאאאסה! טוב, אין לי כוח לשחזר אותה אז רק את התמצית: לדעתי גום יום יותר מסוכנת מהגבירה צ'ה. היא יותר מתוחכמת ממנה וגם יותר יצירתית במטבח וגם יותר סקרנית כמו שכתבת. היא זו שמצאה את הקרביים של הדגים לתחרות הראשונה בעוד שצ'ה סמכה על אנשי דודה שיביאו לה את הפתרון. נראה לי שגבירת החצר מתחילה להתעייף מצ'ה. היא יותר מידי מפשלת לאחרונה (הנציג הסיני, החרפת המחלה של ג'ונג) מזל שהאן שלחה את ג'אנג ג'ום לטפל באומנת של המלכה! אחרת המלכה האם לא הייתה יודעת את הסיפור האמיתי.
|
|
בתגובה ל: אני לא מאמינה! מאת: asole מופתעת מהחמרת מצבה של ג'ונג והיא זו שהשתמשה במגפה כתירוץ להוציא אותה מהארמון ולא נראה שהיא לא הייתה מעודכנת. אכן גום יונג יותר יצירתית במטבח ויותר חכמה וכפי שראינו בבין כלב לזאב עם הי סיון מה קורה כשאדם שהיה טוב מפגין את כל הכישורים שלו אבל לצד הנגדי. ואם כבר מדברים על זה אז הי סיון/קיי גם אם לא הרג את אביה המאמץ שלאהובתו הוא אחראי למותם של האנשים שפטרונו מאו רצח בעצתו. כך שאמנם הוא איבד את הזיכרון אך כדמות ראשית אין לו חסינות ואמנם לרובהקורבנות היו פושעים אך הוא אחראי באותה מידה כמו גום יונג בין אם תהיה המרשעת של הסדרה ובין אם לא. ואגב צירוף מקרים ששתי הסדרות הקוראיניות הראשנות אם בנסיכה לא היה משהו לא צפוי, כי לא צפיתי בנסיכה שיש בהן מתים במהלך הסדרה. בסדרות הקוריאניות אחרות כל המוות היה לפני שהעלילה התחילה ולא מתו דמויות במהלך הסדרה. גם היהלום וגם בין כלב לזאב הן סדרות רציניות עם קורבנות והן משודרות במקביל.
ואגב מסתבר שגם האן כמו ג'אנג גום שלא ידעה את שורשיה הייתה ממעד נמוך חברה קרובה עזה לה להפוך לגבירת החצר. נראה שמיי יינג היא אותה חברה, אך לא בטוח כי היא דיברה על בת אצולה שחייה היו גרועים שהביאה אותה אל גבירות החצר, ולא של גבירת חצר מתלמדת שהביאה גם אותה ללמוד. אבל בכל מיקרה הקשרבין ג'אנג גום להאן הוא לא דרך אימה אלא גם האן מסתבר לא הייתה אמורה להיות גבירת חצר על פי מעמדה.
וכן נראה שטוב שג'אנג גום פישלה גם כדי שתוכל ללמודלקח לעתיד וגם כדי לשמלכה תהיה סיבה להודות לה וכך האמת תיחשף. ונראה שלולא גבירת החצר האן הייתה כועסת ומתאכזבת בצורה כזאת, ג'אנג גום הייתה הולכת בדרך של צ'ה והייתה מסכימה להגיש לשליח את מה שהוא רוצה. כי אם הבן אדם לא דואטג לבריאות שלו למה שגבירת החצר תדאג? עליה לרצות אותו בכל, הוא אחראי לבריאותו, לא המגישים לו. כך הייתה חושבת ג'אנג גום לולא הייתה עוברת את החוויה עם האומנת.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: גבירת החצר מהמזכירות לא נראית מאת: EVGLEVאני מניחה שגבירת החצר חשדה שצ'ה מאחורי העיניין והיא לא הייתה מופתעת כי זה משהו שאולי היא לא הייתה מהססת לעשות בעצמה לו הייתה חושבת על כך (אם יתכן שלא ולא בגלל שהיא מוסרית יותר אלא מפני שהיא זהירה יותר ויודעת שג'ונג לא טיפשה). גם אני חשבתי שהחברה שהאן דיברה עליה היא מיונג יי, אבל זה לא היה ברור. אגב, נדמה לי שהאן זו ששמה לב לאוכל של הסבתא ואמרה למיונג יי ככה שהיא הרגישה אשמה עוד אפילו יותר. הסדרה הזו מזכירה לי את הפתגם כל עכבה לטובה, כי כל מבחן שג'אנג גום עוברת כל מהמורה שמעליה היא נאלצת לדלג מלמדים אותה משהו חדש ומפתחים את אישיותה לטובה. כמו שכתבת, אכן ההתנסות עם האומנת לימדה אותה שצריך לדאוג לבריאות הסועד כמו שהכישלון בתחרות לימד אותה שניצחון לא משיגים בכל מחיר. גם ג'אנג גום וגם גום יונג עוברות כרגע שורה של מבחנים שמעצבים את אופיין - לטוב ולרע. באמת גם היהלום וגם בין כלב לזאב הן סדרות שמציגות לנו עולם הרבה יותר אכזרי מהסדרות הקוריאניות הקודמות שהיו קלילות ורומנטיות יותר, אבל לבין כלב לזאב מגיע שירשור משלה, לא פייר שהיא תסתפק בשאריות מהיהלום...
|
|
בתגובה ל: כל עכבה לטובה מאת: asole אבל התכוונתי שעדעכשיו המעשים של גום יונג לא חמורים יותר ממעשיו של סי היון. ואם הרשעות של גום יונג תעצור בזה והתסירטאים יברחו להעניש אותה וסביר להניח עונש מוות כי נראה שבתקופה הזולא הרבו להשתמש בבתי כלא ועל רובהעברות היה עונש מוות, אז היה ראוי להעניש גם את הי סיון בבין כלב לזאב למרות שהוא פעל מחוסר זיכרון ולא צריכה להיות חסינות לדמויות הראשיות. כי בטלנובלות למשל ברובי דווקא הגיבורה הייתה המרשעת, והיא רק הדרדרה. אבל לעומת זאת בסוד של אהבה קרלוס ראול פעל מאותם המניעים של רובי כסף, ואפילו רובי הייתה כנה עם אהובה ואמרה שהיא מעדיפה בצע כסף ואילו קרלוס ראול סשיחק משחק כפול עד הסוף ולדעתי אם הסנדקית והאחות שלמריה קלרה לא היו תפוסות אותו על חם הוא היה הולך על ביגמיה וחיים כפולים. ובשיחה שלו עם חבר שאמר לו לבחור התגלתה האנוכיות חסרת הגבולות שלו. שהוא אמר שלא יכול לעזוב את ברברה כי אז יאבדאת הישגיו וישאר חסר כל וכשהוא אמר אם כן להיפרד ממריה קלרה, הוא אמר שלא יכול היא אהובתו והוא זקוק לה. היה אכפת לו רק מעצמו. רק שברובי רובי רק הדרדרה כי המטרה הייתה שתהיה מרשעת ובעוד קרלוס ראול בסוד שלאהבה עשה המון מעשים טובים והוכיחו את דאגתו לזולת כדי שיהיה ראוי לדמות הראשית, אך הוא עדיין לא ראוי לה לאחר ששיחק ברגשותיה ולמעשה הפך את האישה שניצל למפלצת כי הוא שיקר לה במצח נחושה ללא שום עכבות. גם בעל החיים ועל המוות בחרו לעשותאת איזבל הדמות הראשית רעה, אך היא לדעתי לא הייתה רעה יותרמקרלוס ראול ואת אנדרסהיא רצחה מתוךהגנה עצמית. וגם סלוודור-פדרו לא היה צדיק בלשון המעטה. ואת איזבל בחרו להעניש כרעה. אפרורפו לגבי תכנון רצח מושלם אז גם כאן סלוודר-פדרו שידל את איזבל לרצוח את אנדרס בכלדרך ובכל זאת היא האחראית גם מבחינת התסריטאים כי היא הכתה אותו למוות, אבל גם סלוודור הרגיש אשם ובצדק. אמנם מבחינה חוקית אי אפשר היה להאשים אותו, אך הוא צדק בהרגשתו שהוא אשם בדיוק כמוה. חלקמהצופים חשבו שהוא לא האמין שאיזבל תלך עם זה עד הסוף, אני לא קונה את זה, חוץ מלומד לה ,תרצחי בבקשה את בעלך" הוא דחף אותה לכךבכל צורה אפשית.
אכן האן היא ששמה לב וגםמיי יינג נזהרה מלהגיד שגם האן יודעת. אך נדמה לי שדווקא את האן הזהירו שזוהדרך להתקדם בארמון ולחצו עליה לשתוק. כי צ'ה נראתה קרת רוח תמיד וגם כשהמיצה את מיי יינג ולא נראה שהיססה ואף בכתה בגלל זה. אבל האן הייתה גם מספיק זרירה להציל את חברתה והכינה לה נוגדן וכך היא שרדה. אגב אם מיי יינג לא הייתה מצילה את הסבתא, היא לא הייתה בכלל פוגשת את בעלה כי היא הייתה ממשיכה להיות גבירת חצר ואם היו נאלצים למנות את ג'ונג היא זו שהייתה מועמדת להיות גבירת חצר ראשונה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: הדיון עלבין כלב לזאב היה עדיין בנענע מאת: EVGLEVשאין להשוות כלל בין דמותו של סו היון ב "בין כלב לזאב" לבין גום יונג משום שסו היון הוא איננו רשע מטבעו, הוא יצא למסע מבחירתו כדי לנקום במות אימו ,הוא איננו אשם שבגלל תאונה הוא עיבד את זכרונו והאנשים שהיו סביבו גרמו לרשעות שבו,את מי שצריך להעניש זה דווקא את החבר'ה שגרמו להיות לו כו רשע, סו היון חף מכל פשע , את העונש של הוא כבר קיבל בסוף פרק 12 כשניסה להרוג את אביה של ארי וזכרונו שב עליו והוא הבין עד כמה המעשה שעשה חמור ומה עוצמת הנזק שגרם לאדם האהוב עליו ביותר, מה גם הוא ביצע בדיוק את אותו הפשע שעליו הוא רוצה לנקום. ואילו גום יונג היא רשעית מטבעה ועל כן ראוי שתיענש (למרות שיש לי משום מה תחושה שהיא לא עד כדי כך מפלצתית,הקשר בינה לבין צ'ה לא מיטיב עימה כלל וכלל.
|
|
בתגובה ל: אני דווקא חושבת מאת: norit ואכן קיי גרם בעיקר למותם של פושעים מתחרים וגם כשטמן מלכודת שגרמה למות אביו המאמץ, אך הוא טמן אותה כדי לדעת מי הטמין את מכשירי הציטוט בלי לדעת מי זה. וקאנג מת בגלל שניסה לדבר איתו בעיקשות ולא בגלל שזה היה חלק מהתכנית.
אבל גום יונגלא רשעית לכך מטבעה היא הוכשרה לכך בעיקשות ובקפדנות שכללו גם משבר נפשי עמוק. היא שייכת למשפחה מרושעת והייעוד שלה זה הרוע, קצת קשה לברוח ממה שהסביבה שלך מצפה ממך ואכן את כל הדברים הטובים היא למדה בעצמה מניסיון, צ'ה מלמדת אותה רק דברים רעים והיא מורתה.
סי היון הושפע מהסביבה בה הושתל וגום יונג מהסביבה הטבעית שלה שבילדותה לא הכירה. גם הקינאה שלה שיחקה תפקיד, נראה שהקנאה זו הדרך הטובה ביותר להפוך אדם מטוב לרע. גם מרקוס במונטה כריסטו התחיל כבוגד מתוך קינאה והדרדר לרמות שהתעלו על אלו של אביו שהוא פטרונו שגרם לו לבצע את הפשע הראשון.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: המצב אכן שונה מאת: EVGLEV הסביבה משחקת גורם משפיע על חיי הדמויות, ובכך אתה צודק ב100% אך אין לשפוט אדם באשר הוא אדם עפ"י התנהגותו ובמה שהוא משדר ,יש לחפש מה בשורש הבעיה. שני המקרים הדמויות שלנו מתנהגות כך כי זה מה שמצופה מהם וזאת הדרך היחידה שהם מכירים.
כמובן שיש את הרעים "המפלצות" שאי אפשר שלא לייחל להם עונש מוות אכשרי ביותר כמו למשל איסבלה ואדלמירה מ"הסערה" ועוד רבים ורעים כמוהם.
|
|
בתגובה ל: בשני המקרים הללו מאת: norit ואפילו סימון שהוא יצירתה של אדלמירה מהילדות אי אפשר לסלוח לו שהוא עמד מאחורי כל כך הרבה מעשי רצח ואפילו שאדלמירה בנתה אותו כך והוא גם לא יכל ולא רצה להשתנות והכסף מהנפט סינוור אותו מחדש כשגילה סימנים של חרטה. וגם כפי שטטקואה שגם ראויה למות אומרת זה העונש הכי נורא לאדלמירה שסימון ימות מירייה שלה וזה מגיע לשניהם. וגם לסיפריאנו כולם מיהרו לסלוח כשהוא גסס, אך כשהרגיש טוב ראינו שהוא לא באמת השתנה, והוא קיבל את המגיע לו.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: אני דווקא חושבת מאת: norit והשוונו את סו היון לאדם שפועל תחת השפעה כמו של סמים. על יונג גום גם יש השפעה אבל לא כזו שמנטרלת את יכולת השיפוט שלה ואת ההבחנה בין טוב לרע.
|
|
בתגובה ל: הדיון עלבין כלב לזאב היה עדיין בנענע מאת: EVGLEV אחרי שכתבתי את ההודעה, אבל כבר לא היה לי כוח. בינתיים נכנסתי לפורום הישן וראיתי שכל מה שרציתי לומר במילא כתבו והיום הרי כבר הפרקים החדשים...
בעיניין "על החיים ועל המוות", מסכימה איתך שגם פדרו לא יה צדיק גדול. מלבד כל הדברים שהזכרת הוא גם לא התייחס כמעט לביתו היחידה, די זלזל בה ונמנע מקרבתה. אבל גם הוא לא זכה להאפי אנד, הרי הוא מת שוב אחרי התאונה ולגופו חזרה הנשמה של סלוודור, ככה שמהבחינה הזו הוא גם קיבל את עונשו.
נראה לי יכול להיות שפשוט מיונג יי הייתה גם חזקה יותר ואסרטיבית מהאן. אם היא גם החברה מהמעמד האציל שהאן הזכירה אז אפשר להבין למה היא הרגישה יותר בטוחה מחברתה האן שבאה ממעמד נמוך (אנשים ממעמדה לא זוכים בכלל לשרת בארמון. גם לג'אנג גום עשו ג'סטה מיוחדת בזמנו).
|
|
בתגובה ל: כל עכבה לטובה מאת: asole שהוא לא גר בקוריאה מה אכפת לה מהבריאות שלו שהיא אף מסתכנת וממרה את פיו? אך אצל האן ועכשיו אצל ג'אנג גום זה עקרוני. והאן מבינה שאם היא תהיה מסוגלת להזיקלבריאותו של שליח היא תהיה מסוגלת גם להזיק לבריאותו של המלך שלה וג'אנג גום גם כן מבינה את הדרך של האן מורתה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole ראשונה השתייכה לשרדנים. מינו אותה בתור מריונטה ובמשך עשר שנים תיפקדה בתפקידכיגבירת החצר הראשונה ממשפחת צ'ה חלתה ואסור היה לה להישאר. ואם היא לא הפריעה במשך 10שנים לטפסנים סימן שהיא מילאה את תפקידה כמריונטה. בסיפור הקמיע היא החליטה "לגזור את החוטים" והפסיקה להיות מריונטה. לכך גם גם עזר שיו סאנג היא מתלמדת שלה, וכך היא ידעה שהיא לא תשקר ותשמיץ כדי רק להגן על חברה והיא החליטה ללכת עד הסוף נגד הטפסנים בסיפור הקמיע. מה שהרגיז מאוד את יונג שיין שפעלה כדי להדיח אותה ואז ג'ונג החליטה ללטרוף לטפסנים את הקלפים וקבעה תחרות בין האן לצ'ה למורת רוחם.
אגב אסול כל הכבוד על זכירת השמות, אני בקושי מצליח לזכות את השמות הקוריאנים האלה. אם השם את המדות לא מוזכרת חמישה פעמים בשלושה פרקים רצוף אני לא מצליח לזכות את שמה. לכן את השמות של ג'אנג גום, גום יונג, י סאנג, הגבירה האן והגבירה צ'ה זכרתי את שמות כל השרים והגבירות העליונות מהמשפחה שלצ'ה לא הצלחתי לקלוט. ההודעות שלך עוזרות על הסדרות הקוריאניות עוזרות לי לקלוט את השמות.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: לי, נראה שעד סיפור הקמיע ג'ונג גם כגבירת חצר מאת: EVGLEV (ויקי - ויקיפדיה, דבי - ימד"ב), אני נכנסת לשם כדי לוודא את השמות. נראה לך שזכרתי בעצמי איך קוראים לאדון-קצין-חתיך? זה גם עוזר לי לזכור את השמות להבא...
אני דווקא חושבת שמהתחלת הכהונה שלה ג'ונג החליטה להגדיל ראש. אם אתה זוכר, ישר אחרי שהיא מונתה היא נפגשה עם ראש מועצת הסריסים והוא שאל אותה אם היא מסוגלת להיות מריונטה שרוקדת לפי החליל של אחרים והיא אמרה לו ששנים רבות היא התחבאה במחסן השעועית אך לא עוד והגיע הזמן שישמעו גם את החליל שלה או משהו כזה. גם בארוחה הראשונה היא הראתה מאיזה חומר היא קורצה כשהיא הביעה תמיהה מדוע גום יונג יושבת לידה בעוד שהמקום שמור לגבירת חצר מין המיניין ולא למתלמדת. הגבירה צ'ה אמרה שזה בגלל שגום יונג היא מצטיינת וג'ונג שאלה אותה שאלות והיא באמת ידעה לענות עליהם אבל זו הייתה דווקא ג'אנג גום שהצליחה להבחין בטעמו של האפרסמון באוכל. ואז ג'ונג אמרה שגום יונג יכולה להשאר במקומה הפעם אבל המקום הזה לא יהיה שמור לה יותר וזו הייתה סטירת לחי בשביל משפחת צ'ה. היו עוד כמה קטעים כאלו, וגם גבירת החצר הראשית הביעה אכזבה מג'ונג שחשבה שהיא תהיה בובה ותו לא. פרשת הקמע פשוט הייתה חמורה במיוחד.
|
|
בתגובה ל: כל הכבוד בעצם מגיע לוויקי ולדבי מאת: asole אבל אחרי פרשת הקמיע אמרו שהיא הייתה מריונטנה 10 שנים ועכשיו היא כבר לא מריונטנה. נראה שעד אז המשפחה של צ'ה הצליחה להסתדר איתה כי לא היו נושאים מהותיים כמו הקמיע.
כל הכבוד על הכנות, חשבתי שיש אנשים שקולטים את השמות מהר. אבל כאן נראה שאפילו קרנית וג'מני הצופות בהרבה קוריאניות באינטנרט עדיין מתקשות לזכור את השמות כי לקוריאה יש מאגר בלתי נדלה של שמות קוריאניים והשמות בסדרות הקוריאניות כמעט לא חוזרים על עצמם בניגוד לשמות הלטיניים. שמשלוש טלנובלות בדרך כלל אפשר להוציא 90% מהשמות האפשריים לדמויות ובטלנובלות אחרות יהיו שמות דומים.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: אכן ג'ונג לא רצתה להיות מריונטה מאת: EVGLEV ולשמות האסייתים שנשמעים די דומה קצת קשה יותר להתרגל. השמות הלטינים דומים לשמות אנגלו-סקסים שגם להם אנחנו רגילים מהטלויזיה ומהסרטים, כמו למשל אנדרס ("הכל או כלום") - אנדרה ("בליסימה") -> אנדרו, וכדומה.
הייתה לי למשל בחינה באוניברסיטה על ההיסטוריה של סין והייתה לי בעיה לזכור את כל השמות של האישים החשובים, אבל את השמות של המערביים שהיו קשורים להיסטוריה הסינית זכרתי כמו גדולה...
אני מניחה שזה עיניין של הרגל. עכשיו עדיין קשה לי לזכור שמות אבל יותר קל לי מאשר בתקופת "סאם סון" למשל. אז גם היה לי קשה יותר להבדיל בין הפרצופים השונים והיום זו ממש לא בעיה.
|
|
בתגובה ל: אנחנו גם כבר רגילים לשמות הלטינים מאת: asole ולכן לא מופיעים בהן הרבה שמות. פשוט השם היחיד שחזר על עצמו פעמיים היה הי ג'ין. לא צפיתי בקופי פרינס והנסיכה. אך גם לסאם סון וגם לפול האוסוגם לאיזה כוכבאת וגם ליהלום בארמון וגםלביןכלב לזאב אוצר שמות משל עצמה. חוץ מהי ג'ין אף שםלא חזר על עצמו. אכן השמות הלטיניים לקוחים חלקם מיוון ששמותיה התפרסמו בכל העולם כמו אלכסנדר שהיום הרוב סבורים שזה בכלל שם רוסי. ולכן השמות הסלאביים, השמות האנגלו סקסיים, והשמות הלטיניים די דומים וכיום גםהשמות הישראלים כי היום אנשים משמרים את השםממקום מוצאם. אבל מעבר לכך גם לשמות שמים, גם לשמות אנגלו סקסיים וגם לשמות לטיניים וגם לשמות הסלאביים צליל דומה. השמות המזרח אסייתיים הם עם שמות עם צליל אחר, דקדוק אחר בקיצור עולם רחוק מאוד מאיתנו. וכנראה גם בכלזאת מזרחאסיה צפופה ולכן אוצר השמות גדול יותר מבכל מקום אחר.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: אה גם צריך לזכור שהקוריאניות קצרות יחסית מאת: EVGLEV והדרך שמבטאים כל שם ומילה מאוד חשובה להבנה, מה שבשפות המערביות הרבה פחות קריטי.
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole חוץ מזה שהתמכרתי רשמית לסדרה... ועכשיו אני משתדלת להשלים כמה שיותר פרקים בזמני הפנוי. מקווה להצטרף לדיונים אחרי שאשלים עוד כמה פערים.
|
|
בתגובה ל: אין לי הרבה מה להגיד מאת: iDanaלי בהתחלה היה קשה עם המעבר בזמן והפרידה מהשחקנית הקטנה והמקסימה שגילמה את ג'אנג גום בצעירותה. אבל התחלתי מאוד ליהנות מהעלילה...
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asoleשאני מכירה את השחקנית שמגלמת את יון-סאנג, חברתה של ג'אנג-גום...כאן ב"היהלום שבכתר" אני מאוד מסמפטת אותה ורק הפרק ירד לי האסימון וקלטתי שמדובר בשחקנית שראיתי אותה לא מזמן בדרמות "זיקוקי דינור" ו"18 מול 29"...שם הדמויות שלה היו שונות לגמרי...היא הייתה מכשפה לא קטנה והאמת, היא נראית הרבה יותר טוב בצעירותה...השנים (המעטות אמנם) לא עשו לה טוב. שזה בניגוד לשחקן שמגלם את הקצין מין...הוא עדיין נראה מצויין!!! הנה תמונה שלה מחתונתה... קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: רק היום שמתי לב... מאת: MyGirlנראה לי שגם התסרוקות ההדוקות לא עושות לה חסד. ללי יאנג אה (ג'אנג גום) זה מבליט את האוזניים המזדקרות. הנה השתיים בתסרוקת קארה מחמיאה (ופוטושופ מחמיא לא פחות....) ואגב, שאפו לג'י ג'ין הי (מר קצין חתיך) שמצליח להראות טוב גם עם הבגדים המסורתיים הלא הכי סקסיים בעולם...
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asoleהנה תמונה של "לפני ואחרי" של 6 שחקניות קוריאניות שמתוכן שתי שחקניות מוכרות גם לצופים בארץ... אני בטוחה שתצליחו לזהות באילו שתיים מדובר... איזה שינוי אדיר עבר עליהן קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: כך היינו מאת: MyGirlטוב, אוזניים כאלו לא רואים כל יום! מי השניה שאני אמורה לזהות?
|
|
בתגובה ל: כך היינו מאת: MyGirlהשחקנית של פול ההאוס שלא כל כך השתנתה, נראה שהיא תמיד היתה יפה. וג'נגום! שבאמת עברה מהפך!
|
|
בתגובה ל: זיהיתי אותן :P מאת: just chen כי את "פול האוס" לא ראיתי, רק את שני הפרקים הראשונים.
|
|
בתגובה ל: כך היינו מאת: MyGirlללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני (כמעט) אף פעם לא מצליחה לזהות... מאת: iDanaגם לי לפעמים קצת קשה לזהות... לרוב אני גם מתבלבלת בין כמה, למשל במלכת השלג - השחקנית הראשית ממש דומה לשחקנית הראשית ב one fine day אני עדיין לא יודעת אם זו אותה שחקנית או שהן סתם ממש דומות >< בעצם אני חושבת שאולי זו אותה שחקנית?...
|
|
בתגובה ל: האמת מאת: just chenללא תוכן קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: התמונות מאת: just chenזאת השחקנית המקסימה סונג יו-רי. אם אהבת אותה ב"מלכת השלג" וב"ביום בהיר אחד" אני ממליצה לך על "הונג גיל דונג" שזו הסדרה האחרונה שהיא כיכבה בה נכון לעכשיו. הנה תמונה שלה שם. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: זאת אותה אחת... מאת: MyGirl חח לא נורא הייתי מאוד קרובה>< וזו תמונה ממש יפה שלה!(:
עדיין לא ראיתי את מלכת השלג, אני רוצה לראות וגם את מה שאמרת הונג גיל דונג, אבל יש לי עוד רשימה ארוכה לפני כן, כמו לסיים את a love to kill, hello my teacher , loveholic ועוד כמה... אני מתה לסיים אותם כבר אגב, מישהו ממליץ על my girl? ומישהו מכיר את loveholic? בטעות ראיתי פרק וממש אהבתי, חלב שיקח לי עוד זמן עד אני אמשיך לראות חשבתי אולי לוותר, אז... מישהו מכיר? משהו..?
|
|
בתגובה ל: הייתי קרובה... | אגב, מישהו ממליץ? מאת: just chenללא תוכן
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole אם כבר היהלום שבכתר, אז יש לי שאלה... לא הבנתי. אמרו לאבא של ג'נגום על השלוש נשים שישלטו בחיים שלו (משהו כזה), אז הבנתי איך ג'נגום היא השלישית, אבל לא הבנתי את מי היא בעצם מצילה בזה שהיא צעקה שאבא שלה היה קצין בארמון וכך בעצם הורגת אותו?
וממש התאכזבתי מגום יונג! (צ'ה כזאת מניפולטיבית וחסרת רגשות!)
|
|
בתגובה ל: שאלה מאת: just chen שהיא תציל אנשים במהלך חייה, לאו דווקא בהקשר לצעקה ההיא שבעקבותיה אבא שלה מת... באותה נקודת זמן היא באמת לא הצילה אף אחד, אבל במהלך חייה היא כבר הספיקה להציל את הטבח המלכותי כשגילתה את האמת על השיתוק של הנסיך (אוף, אני לא מצליחה לזכור שמות בסדרה הזו).
משום מה נזכרתי עכשיו באיזו אגדה (סינית? יש מצב) על מלך שהיה לו כד יקר ונדיר והוא רצה שיישמר נקי. היה לו משרת מיוחד לצורך הניקיון הנ"ל, ומכיוון שהכד כמעט אף פעם לא היה מספיק נקי בשביל המלך - הרבה משרתים הוצאו להורג. עד שבא משרת אחד שבא ושבר את הכד - ואמר שבמותו הוא יציל אנשים רבים...
|
|
בתגובה ל: אני חושבת שהכוונה הייתה מאת: iDana היא הצילה בינתיים גם את הקצין החתיך מין אחרי שמתנקשת ירתה בו חץ ובזכותה גם הנסיך החלים מהשיתוק. היא הצילה גם את יון סאנג מאיבוד דם כשזו נפלה במחסן אבל מצד שני יון סאנג לא הייתה מסתבכת בכל העסק אלמלא ג'אנג גום.
|
|
בתגובה ל: שאלה מאת: just chen שהכוונה לא בכך שגורמת למותו אלא במהלך חייה. וכן גום יונג מאכזבת כל פעם מחדש. עכשיו היא רוצה לנקום בג'אנג גום בכך שתאפשר לה להתחרותבה ובצ'ה כלומר עוזרת מול מקצוענית ועוזרת ואומרת לעצמה שג'אנג גום הכאיבה לה והיא רוצה לגרום לה כאב. אפשר לחשוב שהיא או ג'אנג גום או הקצין מין בכלל מתכננים או תכננו עתיד משותף. היא עוד בילדותה ידעה שהיא אשת המלך והשיחות בין הקצין מין לג'נג גום לא התקרבו אפילו לפסים רומנטיים. כך שהסיבה העיקרית זה הכאב ולא המסורת המשפחתית שהיא גם בוחרת להיות נאמנה לה מתוך אכזבה וטינה. אבל אין מה להגיד צ'ה מורה מצויינת לרשעות המשפחתית.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asoleאלא סלנג אסייתי
אסיה זו האהבה שלי
|
|
בתגובה ל: איזה כתיך !! (ולא זו לא שגיאת כתיב...) מאת: karnitg למה באמת כתיך? זה קשור להיגוי הקוריאני?
|
|
בתגובה ל: היהלום שבכתר - חניכותה של גום יונג מאת: asole נראה שגום יונג היא רקמיקרה קיצוני כי היא בת למשפחת צ'ה, אך המטבח משחית כמעט כל אחד. מסתבר שיאנג נו היא אחיינית של אחד האנשים שעובדים בשביל אחיה של צ'ה והמשפחות קשורות. אזצ'ה וגום יונג הבטיחו שהם מסוגלים לנצח בתחרות, אך אחיה של צ'ה העדיף לא לקחת סיכונים וחטף את גבירת החצר האן בתקווה לניצחון טכני של אחותו, אפילו צ'ה התאכזבה שהוא לא סומך על כישוריה וממהר לעזור לה. אבל מה שקורה שיאנג נו לאחר מריבה עם יי סאנג הצליחה להסית עוד גבירת חצר שאת כה לא הייתה בולטת ולכן אני לא יודע את שמה לרגל אחרי ג'אנג גום וגבירת החצר יאן, והנימוקים שלה היה להבטיח מקום יותר טוב משיש לה והגבירה הצעירה מיהרה לשאול את יי סאנג בשנתה מה גבירת החצר יאן מתכוונת להכין כדי לספר ליאנג נו שתספר לצ'ה, אך ברוך השם יי סאנג בשנתה לא אומרת דברים חשובים. אבל לאחר שג'אנג גום התנדבה להתרחות במקום גבירת החצר יאן וג'ונג עמדה לצידה כי זה עדיף מהפסד מיידי, כולם הזדהו עם ג'אנג גום שהתלמידה צריכה לגבור על מורה ותלמידה וזאת גם הסיבה שגום יונג הסכימה לזה כי היא קיוותה להביך את ג'אנג גום בתחרות שאין לה בה כל סיכוי בתקווה להכאיב לה כמו שכואב לה שהקצין שם לב על ג'אנג גום. אבל למרות שני ניצחונות רצופים של צ'ה ג'אנג גום לא פיגרה בהרבה והמנות שלה היו מנות ראויות לשבחים. היא ניצחה בסיבוב השלישי.
הפעם ג'אנג גום נעזרה במתכונים של אימה כדי להכין את המנות לתחרות. בסיבוב הרביעי צ'ה ניצחה ועוד ניצחון אחד היה מחסל את סיכוייה של ג'אנג גום ובדיוק אז הקצין מין מצא את יאן והחזיר אותה ולאחר שג'אנג גום ניצחה בעוד תחרות. האן החליטה לתת לתחרות הזאת להיות התחרות של ג'אנג גום. וג'אנג גום ניצחה בסיבוב נוסף והשיגה שוויון. המנה האחרונה הייתה הקינוח והיא הכינה למלך את התותים שנתנה לאימה לפני מותה וסיפרה על כך. בכך היא ריגשה את המלך וניצחה את התחרות. צ'ה הייתה המומה אבל ההפסד לעוזרת או לתלמידה של יאן לא שינה לצ'ה את התכניות. היא ביחד עם גבירת החצר מהמזכירות שדי היססה לעזור לה לאחר שהפסידה לעוזרת המרידו את גבירות החצר האחרות לא לקבל את האן כגבירת חצר ראשונה. יש גבירות חצר שצ'ה עזרה להם, אחרות שקל לשחד והן אירגנו מרד למרות שג'ונג שכבר חולה מאוד ולא היה לה כוח לשרת והיא החליטה להקדים את המינוי של האן הפצירה בגבירת חצר מהמזכירות לכבד את התוצאה אפילו פעם אחד שזה יהיה ביושר. אבל צ'ה בגיבוי גבירת החצר מהמזכירות כבר מיהרה להכין את המרד. וגבירות החצר הזכירו בין השאר את מוצאה של יאן שאם כבר קיבלו מישהי שלא מהמעמד הבינוני אז לפחות לנהל את המטבח צריכה להיות היררכיה של משפחות מיוחסות ואפילו אמרו שבתור בת לשפחה אין לה זכות להגיש למלך. ושתי גבירות החצר זוהמבוגרת מכולן וזו שיאנג נו הצליחה לשכנע לרגל גם לא באו להכתרה של יאן מחשש לסנקציות מצד גבירות החצר האחרות. ג'אנג גום ויי סאנג היו היחידות שבאו להכתרה עד שלבסוף הגבירה המבוגרת והחברה החדשה של ייאנג נו סיפרו להן על התככים. ג'ונג נכנסה לאמצע השיחה שלגבירות החצר ומחתה בפני גבירת החצר מהמזכירות וצ'ה על שלא שמעו לה כי היא ביקשה זאת כמחווה בשבילה כזקנה שעבדה במטבח במשך 60 שנה והן פעלו בשיטה כל כך זדונית וכנראה המאמץ והמצבים הם שגומרים את ג'ונג כי לפי התקציר של הפרק הבא נראה שג'ונג תמות מחר.
ג'ונג לקראת ההכתה של האן אמרה לה שאהבה מאוד את הארמון ורצתה לשרת בו, אך הארמון שהאמינה בו היה אשלייה ומגלה התחשבות כלפי אנשים שפעלו לא ביושר למען כוח ושררה ומגלה התחשבות כלפיהם ומבקשתמהאן כגבירת חצר ראשונה לגלות את מידת הרחמים הדרושה כלפיהם. איזה ייאוש שאפילו ג'ונג מבקשת רחמים כלפי אנשים מושחתים שהיא מבינה וגם מבקשת מגבירת החצר מהמזכירות לכבד את התוצאה רק כמחווה לזקנה גוססת.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
|
|
|
|
|
אנחנו גם בטוויטר! |
| מי ומי ב"שובל של שקרים"
|
|
| מי ומי ב"הלוחמת"
|
| מי ומי ב"בזמן שישנת"
|
| ספיישלים לסדרות אסייתיות |
| ספיישלים לסרטים אסייתיים |
| מי ומי ב"שדרות ברזיל"
|
| מי ומי ב"שקר היופי"
|
| מי ומי ב"לב משוגע"
|
| מי ומי ב"מעבר לים"
|
| הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
|
|
שיחון קוריאני שימושי
|
|
מי ומי בלחיות את החיים
|
|
מילון הקלישאות הטלנובליות
|
|
שקרי האהבה
|
|
הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה
|
|
ללא ספק - הנפשות הפועלות
|
|
יומן חיים - הנפשות הפועלות
|
|