סטיב קיון והקהל הישראלי
|
|
סטיב קיון והקהל הישראלי
פורסם לפני
4024 ימים
מאת ezbalagan
סה"כ תגובות: 20
תגובה אחרונה לפני: 4023 ימים
הצטרפתי השבוע וזוהי לי ההודעה הראשונה בפורום. חזרתי עכשיו מההופעה. סטיב קיון הפליא לנגן הטריו שלו מקסים וגם רביעית המיתרים והאבוב נתנו הופעה משובחת.
אבל הקהל - אוי הקהל.. בהתחלה הם טפטפו החוצה זוג אחד ואחר כך עוד אחד, יצאו בין הקטעים וניסו להצניע את עצמם ואת חוסר הנימוס המשווע שבלצאת באמצע הופעה. אחר כל הטפטוף הפך לקילוח דלוח של אנשים שהתחילו לנשור באמצע הקטעים ולבסוף לנחשול אדיר של ברברים חסרי נימוס ותרבות, יצאו להם תוך כדי שהנגנים מנגנים על הבמה!!
אבל זה לא הסוף השיא היה כשתמה ההופעה וסטיב קיון ,בעוד יומיים בן 75 - במזל טוב, נתן קרדיטים לנגנים ולמארגנים של ההופעה, המצוינת לדעתי יש לומר, הוא נותר פעור פה לנוכח בדידותו, כמעט כל הקהל נס החוצה ,אין לי מילה טובה יותר לתאר את מה שהלך שם, והוא נותר בהלם על הבמה . מביך .מביך.מביך
אני רוצה לחזק את ידיו של ניצן קרמר על ארגון המופע המוצלח ולהשתתף בצערם של כל שוחרי התרבות באשר הם עצוב
|
|
|
|
הצטרפתי השבוע וזוהי לי ההודעה הראשונה בפורום. חזרתי עכשיו מההופעה. סטיב קיון הפליא לנגן הטריו שלו מקסים וגם רביעית המיתרים והאבוב נתנו הופעה משובחת.
אבל הקהל - אוי הקהל.. בהתחלה הם טפטפו החוצה זוג אחד ואחר כך עוד אחד, יצאו בין הקטעים וניסו להצניע את עצמם ואת חוסר הנימוס המשווע שבלצאת באמצע הופעה. אחר כל הטפטוף הפך לקילוח דלוח של אנשים שהתחילו לנשור באמצע הקטעים ולבסוף לנחשול אדיר של ברברים חסרי נימוס ותרבות, יצאו להם תוך כדי שהנגנים מנגנים על הבמה!!
אבל זה לא הסוף השיא היה כשתמה ההופעה וסטיב קיון ,בעוד יומיים בן 75 - במזל טוב, נתן קרדיטים לנגנים ולמארגנים של ההופעה, המצוינת לדעתי יש לומר, הוא נותר פעור פה לנוכח בדידותו, כמעט כל הקהל נס החוצה ,אין לי מילה טובה יותר לתאר את מה שהלך שם, והוא נותר בהלם על הבמה . מביך .מביך.מביך
אני רוצה לחזק את ידיו של ניצן קרמר על ארגון המופע המוצלח ולהשתתף בצערם של כל שוחרי התרבות באשר הם עצוב
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalagan נורא מאוחר אבל אענה רק לסוגיית הקהל. 1) לדעתי קהל יכול לצאת בין קטע לקטע, אין שום טעם שאדם עייף, עצבני, צמא, רעב או עם דחף בלתי נשלט ללכת לשירותים יישאר במופע. 2) מה שקרה בסוף הוא אכן לא הולם, זה קשור למוסכמות ולא ארחיב את הדיבור. 3) סטיב, גם לדעתי, האריך את החלק השני מעט מעל למה שהיה דרוש, כל זה לא בא כדי להצדיק את מה שקרה בסוף, אני רק מנסה להבין את התמונה הכללית.
בכל מקרה העיקר שכולם בריאים ושלמים. בריאות היא מעל הכל, תאמין לי.
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalaganקבל זר מטעם נציג ותיקי הפורום! ולגבי עזיבת הקהל בצורה מסיבית לפני הסוף - זה אכן אחד הדברים המביכים ביותר, כשזה קורה. אבל הכי פשוט זה לפטור את התופעה ב"חוסר נימוס", כי נדמה שזה אותו קהל בדיוק (או בערך) שלא עוזב אופרה לפני שהגברת השמנה שרה או לפני שהצליל האחרון בקונצרט קלאסי נמוג או לפני ההשתחווייה המאתיים בהצגת תיאטרון. אז מדוע בהופעות ג'אז במשכן* יש תופעה כזו? צריך לבדוק ולנתח אותה ואני בטוח שהתשובות יהיו יותר רבות מהתשובה הבודדת שלך. *כמובן שהתופעה אינה רק במשכן. חלק מחברי הפורום זוכרים ודאי את המופע של איל מעוז ואדום שארגנתי בבית אבי חי שהיה החלק השני של "דאבל-ביל" עם אורי גורביץ, ואת ההגירה ההמונית ב-10 הדקות הראשונות של צלילי "אדום". היה מופע מעולה והיה מביך ביותר. תוקן על ידי ברק ויס 23/3/2013 8:23
|
|
בתגובה ל: ברוך הבא לפורומנו!! מאת: ברק ויס לא הייתי בהופעה אתמול, ואני מצפה לשמוע רשמים, אבל לי יש הסבר על תופעת העזיבה, וגם תשובות על עניין האופרה.
רבים מאלה שפוקדים את הופעות הג'אז אינם משתייכים בשום צורה שהיא לצריכת תרבות או לצריכת מוזיקה. מדובר על תופעה חברתית שבחוגים מסויימים זה נתפס כבילוי אסקלוסיבי, שירשים את החברים בארוחת שישי.
מה אם ככה החומר המדביק אחד כזה לכיסא במשך שעתיים? כלום למעט המבוכה ונסיון להצדיק את ההוצעה הכספית. כשמחסום המבוכה נפרץ, העדר נוהר. למה זה לא קורה באופרה? - כי האופרה היא יצירה אחת ארוכה, וככזו נתפסת כדומה יותר לסרט או הצגה, והצפיה לסוף. - להישאר עד סוף האופרה מזכיר לי יותר, בוא נחכה לקינוחים, ואז נלך.
|
|
בתגובה ל: לאופרה ולג'אז חוקים משל עצמם מאת: ShlomoSlavinsky אולם האופרה בתל-אביב מלא בתחילת המופע, לאחר ההפסקה הראשונה פורשים כרבע, לאחר ההפסקה השנייה עוד רבע. גם כאן חלק גדול מהציבור באו להראות את המלתחה שלהם . והם משלמים יותר ממופע ג'אז. הרבה יותר.
אלברט אינשטיין 1. רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון. 2. מהו תורת היחסיות? שים ידך על תנור לוהט לדקה - ויראה בעיניך כשעה. שב ליד בחורה יפה שעה - ויראה לך כדקה.
|
|
בתגובה ל: ברוך הבא לפורומנו!! מאת: ברק ויס לא הייתי במופע באבי חי אבל מהיכרותי את מעוז נשמע לי שהוא פשוט היה 'קשה' מדי לקהל הממוצע. מה שקרה אתמול היה שונה. לא היה שום קושי במוסיקה, והחלק שאחרי ההפסקה אפילו היה מוצלח יותר מהחלק הראשון (לא רק דעתי, גם לובשי החליפות והפרוות מסביבנו חשבו ככה). זו היתה נטישה מהסוג של 'די, הספיק לי, כבר מאוחר, לא רוצה להתקע בפקק ביציאה מהחניון, וכו' וכו'. גם נראה לי שלהחלטה לדחות את שעת תחילת המופע בסידרה השנה יש חלק בעניין.
ואחרי הכל, זה בעיקר חוסר כבוד בסיסי.
|
|
בתגובה ל: לא אותו דבר מאת: בוריס ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: לא אותו דבר מאת: בוריס ...רבות מדוע יש נטישה. הכי קל להסתפק ב"חוסר כבוד" אבל כמי שמארגן מופעים האשמת הקהל לא עוזרת לי להפיק לקחים.
שלמה, לטעמי אתה מפספס. נכון, יש חלק מסוים של אנשים שהולכים לאירועי תרבות רק כדי להראות וכדי לספר אח"כ לחבר'ה. אבל:
ראשית הם לא הולכים רק למופעי ג'אז, אלא גם למופעי תרבות אחרים ועדיין כאמור אתה לא רואה נטישה כזו בקונצרטים קלאסיים, אופרה, הצגות תיאטרון ומופעי מחול. אז מה קורה כאן?
שנית, אני חושב שאתה שופט בצורה לא נכונה את מרבית באי הסדרה הזו. רובם לא חובבי ג'אז "הארדקור", אני מסכים, אבל אני די בטוח שרובם הם חובבי תרבות. אחרת מדוע לצאת בליל שבת ב-22:00 בערב ולשלם על כך כסף טוב? ושוב, אני חושב שההסבר שלך ש"שיהיה להם מה לספר במפגשי חברתיים" אותי היא לא מספקת ואני מרגיש שהיא לא ממש הסיבה העיקרית לרוב האנשים. אני פוגש את צרכני התרבות האלה, שאינם בהכרח מבינים גדולים גם במופעים של פסטיבל ישראל, במופעים בבית אבי חי פה בירושלים ועוד.
|
|
בתגובה ל: בוריס, ההשוואה לאיל מעוז היתה כדי לומר שישנן סיבות מאת: ברק ויס זו תחושה בלבד.
|
|
בתגובה ל: אולי אני מפספס באמת מאת: ShlomoSlavinsky לדעתי הסיבה נעוצה בדפוס התנהגותי ששיך לימים האלה ואסביר: החברה שאנו חיים בה היום מונעת ע''י צרכים וסיפוקים מיידים. אפשר לראות אותנו כחברה בבופה של בית המלון, מעמיסים צלחות בעוד ועוד אוכל בידיעה ש90% הולך לפח. הינו הכל כאן כדי לרצות / לשרת / לספק אותי כלקוח ואם לא אז יש פתק החלפה.. כך כשאני קונה כרטיס להופעה אני כלקוח צריך לצאת מרוצה ואם לא אז אני יכול לעזוב באמצע ואפילו לצעוק בוז . אפשר להחזיר מנה במסעדה, לא כי היא לא עשויה כמו שצריך אלא כי לא טעים לי ,אפשר להחזיר ספר כי לא התחברתי וכו' וכו'. אני חושב שכשאדם מגיע למופע תרבות לא יוצא ידי חובתו בכך שקנה כרטיס בלבד אלא קיים איזה חוזה בלתי כתוב בין האומן לקהל. פקינג תישאר עד הסוף ותגמור את מה שהעמסת על הצלחת! אצלנו שתו את המרק עד הסוף כדי לא להעליב את סבתא.. מה שהפליא אותי שרוב אילה שיצאו היו אנשים מבוגרים בעלי ארשת תרבותית ומכובדת (מעטה דק בלבד לצערי).
|
|
בתגובה ל: לא אותו דבר מאת: בוריס באתי במיוחד לירושלים. נסיעה למעלה משעה לכל כיוון.
מעוז שבר לי את האוזניים.
והוא עשה את זה בכוונה. פשוט סבלתי, שלא לדבר על הנזק השמיעתי (חבלה אקוסטית בלשון אשתי).
מוסיקה קשורה אצלי להנאה ולא היה לי שום אלמנט של הנאה בהופעה ההיא. אז הלכתי. לא מחוסר כבוד למעוז או למוסיקה שלו. יותר מתוך כבוד לגופי ולטעמי המוסיקלי.
\\\\
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalagan ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalagan לא יודע איך "לאכול" את מה שהיה אמש במשכן. על הקהל של הסדרה הזו כבר דובר כמדומני בעבר. ברור שזה לא הקהל של הפסטיבלים ולא של לבונטין. זהו קהל אחר לגמרי! אם אינני טועה, ניצן אף הסביר פעם שהוא מנסה לבנות את הסדרה לפי הטעם של הקהל הזה. משיחות עם אנשים מהקהל הזה, ברור לי שהם חשו מוטעים מהפרסום כי הם הבינו שהם הגיעו לערב של המוסיקה של סשה ארגוב. לכן לא הופתעתי מעצם עזיבת הקהל אתמול , אלא מהכמות. ולא שהיתה הופעה ממש גרועה שאנשים היו צריכים להצביע ברגליהם. יחד עם זאת היתה בהופעה בעיה. היא היתה פושרת לגמרי ו"עייפה". בקיצור פשוט הופעה בינונית. זה לא שהמוסיקה לא היתה טובה. לדעתי עיקר הבעיה היתה בבנית ההופעה ובזרימה שלה. המסקנה הראשונה שלי היא שעדיף היה לבנות אותה בשני חצאים ברורים – חלק ראשון עד ההפסקה עם פרנזטי המנצח, כלי המיתר והאבוב וחלק שני – הטריו בלבד. העובדה שההרכב המלא עלה לבמה אחרי ההפסקה לשני קטעים בלבד היתה משונה ויצרה "בלגן" ויצרה הופעה שהיתה פרומה והשאירה במה עם כסאות ריקים, אז מה הפלא שגם האולם התרוקן? היה ברור לגמרי שסטיב קיון התנהג כאילו משקולת ירדה לו מהצוואר ברגע שההרכב הפך לטריו. אך זה היה כבר עמוק לתוך המופע ואולי אף מאוחר מידי. העיבודים לסשה ארגוב: היום, לאחר שלושה סבבים (בולאני, אורי גורביץ בבית אבי חי ואתמול), ברור שיש ליגת על (בולאני) ויש את השאר. אני לפחות מרגיש רוויה ואם זה היה תלוי בי, הייתי ממליץ שניתן לעסק לנוח לכמה שנים... אתמול נהנתי אולי מעיבוד אחד בהרכב המורחב (על גג דוד שמש ואנטנה) והעיבוד המוצלח ביותר דווקא היה לדעתי לשיר ה"חולמים אחר השמש" שנעשה ע"י הטריו. בחירת סדר הקטעים בהופעת הטריו: לא מובנת לי. זה היה נראה כמו שהולכים ומרדימים אותנו ללא בניית קליימקס. רגעי הסיום: סטיב קיון בחר לחזור למקרופון לאחר סיום הקטע האחרון ולהמשיך להודות. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. אחרי זה ברור כבר שהקהל יהיה בדרך החוצה , לא יבקש הדרן וההרכב יצא מהבמה יחד עם נהירת הקהל החוצה... ובכל זאת דבר חיובי אחד – המתופף בילי דרמונד. לסיכום – חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב בבניה נכונה של סדר הקטעים וחלוקת המופע לשני חלקים ברורים. ניצן, שידיך לא ירפו! אנחנו מחזיקים לך אצבעות. יש גם ערבים כאלו. נ.ב שמחתי להכיר את גידי מהפורום שישב לידי.
|
|
בתגובה ל: רשמים מהמשכן אמש (הקהל לא עזה סתם) מאת: free-man אבל קצת יותר ברצינות: קודם כל לא הייתה שום הטעייה, מי שקרה את הקומומיקט היה צריך לדעת בהבנת נקרא פשוטה שלצד יצירות של אגוב ינוגנו גם דברים אחרים. שהרעיון למופע החל להיבנות היה ברור לי שאני לא רוצה לחזור על פורמט מופע כמו שהיה במקרה של בולאני אלא לעשות פיוז'ן בין עולמות מוזיקאלים שונים בצורה אחרת. לקחתי בחשבון שערב שכולו סקציית מייתרים והרכב ג'אז יכול להיות נקרא לזה "כבד" מידיי ןלכן ההחלטה לחלק את העניין גם לקטעי טריו. מה שלי אישית נראה שלא עבד מספיק במופע הזה: 1) בחלק מהקטעים שעובדו למייתרים לפי טעמי סטיב לא נכנס מספיק עמוק לקטעים של האלתור, זה אולי מיתר כבוד למוזיקה של ארגוב או לחלקים שנוגנו מתווים- אבל זו הייתה המציאות. 2) סטיב, ככל הנראה מרצון שלו לתת מעצמו הרבה יותר בחלק של הטריו החליט לנגן יותר מידיי קטעים בחלק השני, לו היה המופע נגמר עם 2 קטעים פחות אז\ היה גם מקום להדרן- זה פשוט נמשך יותר מידיי זמן, אבל זו החלטה שנלקחה תוך כדי ההתרחשות. אני גם יכול להבין אומן שהוא גם אדם מאוד מאוד רגיש ומעניק כמו סטיב שרוצה שהמוזיקה שלו תקבל גם משקל במופע ראשון שלו בישראל שהוא בן 75 אבל זה לא שירת את הסיטואציה בדיעבד. שוב, יכולתי לבוא בטענות נוקבות על יחסי קהל-אומן אבל אין בזה שום טעם, זו המציאות ממש כמו מס הכנסה וארנונה, זה מה יש ועם זה צריך להסתדר.
|
|
בתגובה ל: ידיים זה לא הצד החזק שלי לאחרונה :-) מאת: ניצן קרמר מצטער ההקלדה שלי לא מושלמת...
|
|
בתגובה ל: קרה=קרא, אגוב=ארגוב מאת: ניצן קרמר סתם.
אלברט אינשטיין 1. רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון. 2. מהו תורת היחסיות? שים ידך על תנור לוהט לדקה - ויראה בעיניך כשעה. שב ליד בחורה יפה שעה - ויראה לך כדקה.
|
|
בתגובה ל: לא כדאי לבדוק לפני <שלח> ולא אחריו? מאת: jazzman ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalaganסוף סוף הגיע מוצ"ש ואני מוצא קצת זמן איכות עם עצימי לשמוע מוסיקה ולשבת לכתוב את רשמי מההופעה. ברקע מתנגנן האלבום הזה עם Pete LaRoca בתופים ו Scott LaFaro בבאס. ההשפעה של Bill Evans לא נעלמת מאוזני אבל כבר אפשר לשמוע את הקול היוחודי של Kuhn. ובמעבר חד לרשמי מהופעתו של קיון במשכן בליל שישי: שלא בדומה לאלבומו הנפלא של Kuhn עם הרכב המיתרים בעיבודו של Franzetti שנקרא Promises Kept, אתמול ההבטחות הללו לא קוימו. חצי ראשון כלל 6 קטעים (5 של סשה ארגוב ואחד, Trance, של Kuhn). לצערי, ולמרות (ואולי בגלל??) שאני מת על המוסיקה של ארגוב ומאד מאד אוהב את הנגינה של Kuhn די התבאסתי. הנגנים מוכשרים ככל שיהיו היו קפוצים, דרוכים ובעיקר מרוכזים בדפי התווים. Steve Kuhn היה נראה כמי שמתאמץ לנגן את מה שהיה כתוב על הדפים ולא כמי ששוחה במוסיקה הזו בסגנון חופשי. לקחת פסנתרן כמו Kuhn, שהוא נגן טריו מהשורה הראשונה, ולתת לו להזיע על מוסיקה מולחנת לא מקורית שלו היה כמעט בגדר התעללות בו ובמוסיקה. אל תבינו לא נכון. זה לא ש Kuhn לא עמד במשימה. הוא ניגן את התפקיד שלו ואפילו אלתר אבל מי שמכיר את הנגינה שלו (ומי שנשאר לשמוע את מלוא החלק השני) יודע שמה שקיבלנו ממנו בחלק הראשון לא מתחיל אפילו לגרד את הפוטנציאל שלו. ואז הגיע Trance. קטע מקורי של Kuhn עם עיבוד של Franzetti שכבר הוקלט על ידם בעבר ומשום מה גם הקטע הזה לא מתרומם. אני מבין בדיוק למה ניתן ביקש מ Kuhn לנגן את Trance אבל אמש, למרבה הצער, הביצוע היה פושר. אני גם לא בטוח ש Fanzetti נושא באשמה. נכון, העיבודים שכתב לא היו מבריקים ומענינים כמו העיבודים שכתב למוסיקה של Kuhn שהונצחה באלבום Promises kept אבל בכל זאת הוא עשה עבודה לא רעה. אלו בהחלט לא היו עיבודי המיתרים השמאלציים הרגילים. היה מן חוסר אנרגיה בביצוע שנובע לדעתי מהעובדה שהחומר היה חדש לגמרי ל Kuhn ולחברי הטריו שלו. מה שועבד אצל בולאני הזיקית הווירטואוזית והאנרגטית, לא עובד אצל מוסקאי יקה בן 75.... יכול גם להיות ש Franzetti ו Kuhn תפסו את המוסיקה של ארגוב ברצינות מדי ובמקום לתת לה עיבוד שידגיש את אופיה השירי נתנו לה טיפול כבד יותר, כמעט קלאסי-קאמרי, שהוציא ממנה את שמחת החיים שלה. המוסיקאים הישראלים ניגנו בסדר גמור לדעתי (וממילא הם לא נדרשו לאלתר אלא ניגנו את מה ש ranzetti הכין להם). החלק השני נפתח בעוד 2 קטעים של ארגוב עם סקציית המיתרים והאבוב, ועדיין לא המריא. אז עזבו את הבמה Franzetti והמיתריסטים והאבובנית ונותרנו עם הטריו. כאן המצב כבר השתפר לאין ערוך. במוסיקה שלו Kuhn מרגיש בבית, ובעיקר הוא נפלא בסטנדרטים. ההרכב התשחרר מכבלי העיבודים הקשוחים והטריו began to swing.... היכולת המלודית של Kuhn והצליל שלו הם מה שמבדיל אותו מפסנתרנים אחרים ושניהן נכחו היטב בננגינתו בחלק השני. עם זאת, עדיין, לטמעי, Kuhn של אתמול לא היה בשיאו אבל ברור לי שאי אפשר לצפות ממוסיקאי שיאלתר כל פעם את ה best solo שלו. וכן, גם אני מסכים שהמופע התחיל מאוחר מדי (ובכל זאת הגעתי על השניה האחרונה. אלוהים, השירות ב"ברטי" היה כל כך איטי !!) ודבר אחרון, לגבי נטישת הקהל את ההופעה, אני לא חושב שיש לזה קשר לאיכות המוסיקלית של ההופעה. מי שרצה לנטוש מסיבות מוסיקליות, כאלה או אחרות (בין אם הוא חובב ג'אז מאוכזב או חובב ארגוב שגילה להפתעתו ש Steve Kuhn מנגן ג'אז), כבר נטש בהפסקה. אני חושב שהשעה עשתה את שלה. זה וחוסר נימוס בסיסי.
|
|
בתגובה ל: חוויותי - הבטחות שלא קוימו מאת: yairjazzזה האלבום: תוקן על ידי ברק ויס 24/3/2013 4:12
|
|
בתגובה ל: סטיב קיון והקהל הישראלי מאת: ezbalagan ההולכים בתום המופע כשהקהל מודה בתשואות לאמנים. הם הולכים החוצה ומוחאים כפיים תוך כדי הליכה. קיבינימט - אתם הולכים תסתלקו מהר ככל האפשר על נמת שלא תעיבו על המעמד. בעיקר זה נכון באופרה, שם האמנים משתחווים לקהל אחד אחד.
אבל לצערי זה נכון גם לגבי התזמורת באופרה. הם נדבקו מהקהל ועוזבים לפני תום התשואות. לפחות הם נמצאים בחושך.
ואגב, עקב פרישתי מהעבודה אני ורעייתי עושים סיבוב בעולם של אולמי האופרות. עברנו כבר את המט בניו-יורק, לה סקלה במילאנו, בית האופרה של רומא, קובנט גרדן בלונדון, האופרה הישראלית וסליחה את כל אלה ששכחתי. ולצערי עלי לציין שהתופעה המוזכרת היא תופעה כלל עולמית.
אלברט אינשטיין 1. רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון. 2. מהו תורת היחסיות? שים ידך על תנור לוהט לדקה - ויראה בעיניך כשעה. שב ליד בחורה יפה שעה - ויראה לך כדקה.
|
|
|
|
מאמרי הקהילה
|