Steve Howe מג'זז בטריו
|
|
Steve Howe מג'זז בטריו
פורסם לפני
4069 ימים
מאת בן אהרוני
סה"כ תגובות: 6
תגובה אחרונה לפני: 4067 ימים
בימי נעורי להקת YES היתה אהבת חיי. אלבומים אלמותיים כמו Fragile, Close to the Edge Yessongs, Relayer' Going for the One נוגנו אצלי על הפטיפון מאות רבות של פעמים. עד היום אני בדיעה שסטיב האו הוא הגיטריסט המוכשר ביותר שהגיח אל ומתוך סצינת הפרוג-רוק, העמוסה בנגנים מיומנים ומשובחים. הוא וירטואוז, ורסטילי ביותר, תמיד מוסיף צבעים מעניינים למוסיקה של יס, ובהופעות של יס (הייתי ב- 2 במהלך חיי) הוא פנומן. אלבומי הסולו שלו הרבה פחות מעניינים מוסיקלית, ובהם הוא הולך לכל מיני כיוונים שאותי אף פעם לא עניינו יתר על המידה. ב- 2007 החליט האו לחזור קצת למקורות, וביחד כם בנו, דילן, הקים טריו ג'אז שכולל גם את נגן ההאמונד אורגן, רוס סטנלי. דילן ורוס חברים בחמישיית ג'אז בריטית. הם החלו בסיבוב הופעות באנגליה, ובמהלכו נכנסו לאולפן והקליטו את האלבום The Haunted Melody, על שם קטע של רולנד קירק שבמקור מנגן בו קירק בחליל צד. האו טוען שקני בורל היה אחת ההשפעות עליו כנגן, ואכן חלק מהקטעים המנוגנים באלבום הם של בורל. מעבר לקטעי ג'אז במקור, יש גם 3 אינטרפטציות ל- 3 קטעים של YES. הקטע Mood For A Day שבמקור מנוגן בסולו גיטרה אקוסטית, זוכה לעיבוד מצויין, הקטע Siberian Khatru וקטע הנושא מ- Close to the Edge מקבלים נופך ג'אזי, אם כי די נאמנים למקור. יופי של אלבום, וכיף אדיר לשמוע את האו מנגן ג'אז.
|
|
|
|
בימי נעורי להקת YES היתה אהבת חיי. אלבומים אלמותיים כמו Fragile, Close to the Edge Yessongs, Relayer' Going for the One נוגנו אצלי על הפטיפון מאות רבות של פעמים. עד היום אני בדיעה שסטיב האו הוא הגיטריסט המוכשר ביותר שהגיח אל ומתוך סצינת הפרוג-רוק, העמוסה בנגנים מיומנים ומשובחים. הוא וירטואוז, ורסטילי ביותר, תמיד מוסיף צבעים מעניינים למוסיקה של יס, ובהופעות של יס (הייתי ב- 2 במהלך חיי) הוא פנומן. אלבומי הסולו שלו הרבה פחות מעניינים מוסיקלית, ובהם הוא הולך לכל מיני כיוונים שאותי אף פעם לא עניינו יתר על המידה. ב- 2007 החליט האו לחזור קצת למקורות, וביחד כם בנו, דילן, הקים טריו ג'אז שכולל גם את נגן ההאמונד אורגן, רוס סטנלי. דילן ורוס חברים בחמישיית ג'אז בריטית. הם החלו בסיבוב הופעות באנגליה, ובמהלכו נכנסו לאולפן והקליטו את האלבום The Haunted Melody, על שם קטע של רולנד קירק שבמקור מנגן בו קירק בחליל צד. האו טוען שקני בורל היה אחת ההשפעות עליו כנגן, ואכן חלק מהקטעים המנוגנים באלבום הם של בורל. מעבר לקטעי ג'אז במקור, יש גם 3 אינטרפטציות ל- 3 קטעים של YES. הקטע Mood For A Day שבמקור מנוגן בסולו גיטרה אקוסטית, זוכה לעיבוד מצויין, הקטע Siberian Khatru וקטע הנושא מ- Close to the Edge מקבלים נופך ג'אזי, אם כי די נאמנים למקור. יופי של אלבום, וכיף אדיר לשמוע את האו מנגן ג'אז.
|
|
בתגובה ל: Steve Howe מג'זז בטריו מאת: בן אהרוניhttp://www.allmusic.com/album/travelling-mw0001993841כמוך אני מעריץ של האו , אבל כשהוא מנגן ג'אז זה לא... פשוט לא האו יכול לעבור מפרוג לקלאסי או מוסיקה אינדיאנית כמו כלום אבל ג'אז ? לא אין לו את האינטפטרציה הזו , כשהוא מנגן בראל או קירק זה נשמע כמו כאילו הדביק את עצמו לשם . אולי אתן עוד השמעה לדיסק , ג'אז גדול עליו לדעתי בדיוק כמו המפגש בין קיית אמרסון לפיטרסון שקיית פשוט פחד ממנו פחד מוות למרות מפגש מוצלח קיית אמר שיותר לא יגע בג'אז , למרות שאמרסון/לייק ופלאמר עשו עבודות של סקוט ג'ופלין ..באחד מתקליטי ה"עבודות" שלהם בכלל יש מעט מאד נגני רוק/פרוג גיטרה שמנגנים ג'אז נטו ועושים זאת בכבוד נילס קליין (וויליקו) למשל צריך להיות כמו מיסטר ג'קיל ומר היית .. לא ממש פשוט לעבור משם לכאן. זו דעה שלי בלבד.
|
|
בתגובה ל: אני חושב שאנחנו מדברים על אותו דיסק מאת: JAZZMUSICמלומדים ומשכילים ממני בתחום הג'אז, כאלו שכותבים במגזינים נחשבים, חושבים שסטיב האו דווקא יודע משהו בג'אז, אשר על כן קטונתי מלהתווכח איתם. כנס ללינק הזה ותקרא מה חושבים על האלבום שאתה התייחסת אליו, שהוא כמעט כמו האלבום שאני כתבתי עליו, אותו הרכב רק בהופעה. מעבר לכך, לא חסרים נגנים ששוחים היטב בשני עולמות ויותר. ביל ברופורד, חברו להרכב של יס ואחד מטובי התופיסטים בפרוג רוק הנהיג במשך שנים הרכב ג'אז, ובהופעה שלהם שהייתי בה ב- 2001 הוא אמר שלמד תופים, למד ג'אז, ניגן ג'אז ותמיד אהב ג'אז. הגיטריסט אלכס סקולניק מנהיג טריו ג'אז לצד היותו חבר בלהקת מטאל, הגיטריסט ביל פריזל מנגן שלל סגנונות באיכות שווה, ואם נחפור, נמצא עוד.
|
|
בתגובה ל: נתי ידידי מאת: בן אהרוני ללא תוכן
Jazz is my life
|
|
בתגובה ל: שקולניק לא הרשים אותי בג'אז ... מאת: רז סקלס ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: נתי ידידי מאת: בן אהרוני כתבת סקולניק .. נו טוב אבל לי לא עשה את זה , עדיף שישאר שם במטאל וכו' לא בג'אז , אותו דבר לגבי האו שישאר במקומו הטבעי.. יש דברים שלמוסיקאים עדיף לא לשנות כיוון . המבקרים יכולים לכתוב מה שהם רוצים גם אלו המומחים באל אבוט ג'אז, הדיסק של האו בשמיעה חוזרת טוב לא יותר , אבל האו וג'אז עבורי לא מסתדר . עניין אישי וטעמו של המאזין .
ביל פריזל הוא לא דוגמא . הוא שמע המון ג'אז גם שהיה בסצינת הקאנטרי פולק של נאשוויל ולכן הכניסה שלו לג'אז אינה מקרית , וכך אין לו בעיה לעבור לכל מיני סגנונות , אפילו פט מתיני עושה כך לפעמים .
על ביל ברופורד אין מה לדבר הוא נושם ג'אז גם שהיה בהרכבים כמו יס וקינג קירמזון וכו' , ולכן הרכב הג'אז שהקים מן המרתקים שיש .
דוגמא טובה הוא צ'ארלי ווטס מהסטונז שבמקביל לרוק המונטוני של ג'אגר /ריצ'ארדס , הקים הרכבי ג'אז/סווינג לא רעים , וכשהוא מנגן ג'אז שוכחים בכלל שהוא מהסטונז...אותו דבר לגבי איאן וולש המנוח שעשה כל מיני דברים ג'אזים ליצירות של קימרזון וכדומה .
אפשר עוד לחפור ידידי , אבל האו וג'אז זה לא סורי.
|
|
|
|
מאמרי הקהילה
|