בתגובה ל: הבלייליסט של הסופ"ש מאת: עמיר מכמה לילות גשומים ביליתי עם שלושה דיסקים מהקופסה הזאת של קולטריין.
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Complete_Prestige_Recordingsבמיוחד דיסקים 10 - 12, שבהם בלטו הצלילים הנמוכים. קולטריין היה ונשאר בשבילי אחד האנשים שהכי כיף להקשיב לסיפור שלהם, הכי כיף לעקוב אחרי המשפטים המפותלים והפרועים שלו, שעכשיו לעיתים גם מצחיקים אותי.
שני הדיסקים הראשונים מכאן.
http://www.amazon.com/Complete-Blue-Andrew-Sessions-1963-66/dp/B0007IQFUEממכר. כמה מהסולואים הטובים ביותר ששמעתי של ג'ו הנדרסון. נגינה מופלאה של אנדרו היל. על פניו הוא מרפרף ורך ולא יציב, אבל כשהאוזן מתרגלת לנגינה שלו שומעים את אחד הפסנתרנים הבטוחים ביותר בעצמם, כזה שתמיד יש לו מה להגיד.
לפעמים זה טוב לשמוע אלבום בלי לדעת במי מדובר. קיבלתי הזדמנות פז לשנות את דעתי על מרטין טיילור, באלבום סולו מצוין. רק אחרי ששמעתי את האלבום פעמיים גיליתי מי הנגן.
מומלץ, יש פה כמה קטעים בלתי נשכחים, Girl Talk, My Romance.
עוד סולו גיטרה יצירתי להפליא. איזה כיף שהאיש הזה מצליח להפתיע וללכת לכיוונים לא מוכרים. דיסק מספר 8, האחרון בקופסה הזאת, שעוד אחזור אליה מן הסתם.
http://www.mosaicrecords.com/discography.asp?number=216-MD-CDובימים האחרונים הטריו הזה עם פיליפ קתרין וברני וילן
http://www.allmusic.com/album/sanctuary-mw0000372399