אכן זה לא הגודל אלא המסה, עניין של צפיפות החומר. כתבתי שם על הבדלי המסה ונתתי דוגמה עם הירח לעומת כדוה"א משום שזה קל להמחיש כשזה עצמים שיש יחס ישיר בין המסה לגודל, ואז טעיתי כשכתבתי שזה בגלל שהירח קטן יותר. הכוונה אכן הייתה למסתו הקטנה יותר ולא לגודלו הפיזי.
לגבי המשקולות על הירח - הניסוח שלי לא היה מתאים. משקולות יש, אבל הכוונה לא שאפשר פשוט לברוח ממנו לחלל החיצון סתם כך. כוח כבידה קטן פי 6 מחייב להגדיל את המסה ("המשקל" למעשה), כדי לאפשר הליכה נוחה עבור יצורים שמותאמים לכוח כבידה של כדוה"א (אם כי בפועל אין צורך ממשי בהוספת משקולות משום שממילא חליפת החלל כבדה מאוד והיא מסה משמעותית בפני עצמה). בכל אופן זה לא באמת משנה, ממילא צילמו את זה באולפן בארה"ב P:
מעניין אותי באלו ספרי מד"ב ישנים נתקלתם ב"המצאה" שדומה לאינטרנט של היום, מההיבט של מאגר מידע. אני כמובן יש לי דוגמה אחת מאד מפורסמת, כנפי לילה, אבל אשמח לקרוא על עוד כאלה. טיילתי באחד הקניונים וראיתי עמדת מודיעין. או באוניברסיטה הפתוחה יש עמדות חיבור לאינטרנט ומאגרי מידע של האו"פ, או בספריות. והיום כמובן יש סלולרים שמתחברים לרשת, מה שמזכיר לי את כיפות המידע בכנפי לילה. כרגע רק הספר הזה קופץ לי לזכרון - יש עוד?
ואם כבר "המצאות", אחרי שראיתי את הסרט וול-אי, יותר נכון כמה שנים אחרי שראיתי את הסרט, קראתי ספר אחר של RS ובו מאבק דומה בחלל שמשתמש באקדח שיורה אוויר - בסרט וול אי זה היה מטף כיבוי אש, אצל RS זה היה אקדח שאם אתה יוצא על המעבורת לתקן משהו חיצוני ומאבד מגע עם גוף המעבורת, אתה יורה לכיוון הנגדי, מה שיחזיר אותך למעבורת. ראיתם, קראתם בעוד מקומות על רעיון זה?
תוקן על ידי מוניקה 17/3/2010 12:15
בתגובה ל: לחזות את האינטרנט כמאגר מידע מאת: מוניקה הוא קיים גם במציאות. היה כזה לאסטרונאוטים הראשונים שביצעו "הליכת חלל" - יכול להיות שכיום הוא כבר משולב בחליפה.
בתגובה ל: לגבי אקדח הגז מאת: עידו ג לא יודעת, לא מוצאת על זה חומר ברשת. הספר של RS הוא משנת 1955. הם גם הלכו עם נעלים בעלי סוליות מגנט כדי להישאר צמודים למעבורת. משום מה נראה לי מוזר, אני לא יודעת איך המגנט פועל בחלל, אמור לפעול בחלל, אם אין למעבורת ליבת מגנט שמושכת אליה דברים. אלא אם דבר כזה הוא ברור מאליו בכל ספינה.. וכאן יש לי חור בהשכלה... לא חקרתי לעומק.
בתגובה ל: באזיו שנה? מאת: מוניקה אצטרך לחפש קצת כדי לגלות את מילות המפתח בשביל מידע באנגלית באינטרנט...
מגנט פועל בחלל, ולא צריך שום דבר מתוחכם בשביל להשתמש בו - מספיק ששמים אותו בסוליה, ושהדופן של החללית יהיה ממתכת עם ברזל. דמייני מקרר שעף בחלל ונעליים קטנות עם מגנטים של פרסומות עליו :-)
בתגובה ל: שנות הששים המוקדמות, מן הסתם מאת: עידו ג אני זוכרת משהו ב"פני מועדות לכוכבים". הוא יצר איכשהו מרכז משיכה בספינה או בשארית הספינה שנותר עליה. זה בעמודים הראשונים של הספר. התאור של המקרר חמוד :) משום מה חשבתי שבחלל, כשאין ליבה של כוכב לכת למשוך אליה חפצים, הם נפרדים וצפים בחלל.
בתגובה ל: אוקיי מאת: מוניקה חיה אחרת לגמרי.
מה שכן, בהרבה מדע בדיוני יש "מחולל גרוויטציה" (או שם אחר), מכשיר שיוצר כוח משיכה כמו שנורה מפיצה אור, ובלי צורך במאסה גדולה כמו של כוכב לכת. המדע, בינתיים, לא מכיר שום דבר כזה.
בתגובה ל: זה כוח משיכה, לא כוח מגנטי מאת: עידו ג חשבתי שכוח מגנטי נוצר בגלל המשיכה, הגרביטציה.
בתגובה ל: אוי, חשבתי שזה אותו הדבר מאת: מוניקה כוח המשיכה הוא כוח בסיסי וחלש שתלוי לחלוטין במסת האובייקט, ובעל השפעה רק כשמדובר באובייקטים גדולים כמו למשל כדור הארץ. לירח אין אטמוספרה משום שהוא קטן מכדי שיהיה לו מספיק כוח משיכה בשביל הגזים, לכן גם בני אדם על הירח צריכים משקולות כדי לא להתעופף ממנו בקלות. יש מודלים שבהם כוח המשיכה נישא על חלקיקים תיאורטיים הקרויים גרביטונים, אבל נכון להיום מתייחסים לזה בתור "כוח" (force) והוא זהה לכל הכיוונים. תיאורטית, גם לנייר שאת מחזיקה יש כוח כבידה וגם לך יש כוח כזה ולמעשה לכל עצם ביקום, אבל הנייר כמו רוב העצמים הוא כל-כך מזערי שפרקטית כוח המשיכה שלו לא מגיע אף פעם לידי ביטוי. כשמדברים על תכונות פיזיקליות של עצמים כל-כך קטנים, לא מתייחסים לכוח המשיכה, כי פרקטית אם אין לו השפעה על שום דבר אף פעם - הוא "לא קיים". לירח למשל יש כבידה קטנה פי 6 מזו של כדור הארץ, אך היא מספיק משמעותית כדי להתייחס אליה בחישובים שונים.
אין "כוח מגנטי" אלא יש שדה מגנטי, שזה התיאור של המרחב סביב חומר מגנטי או סביב זרם חשמלי. השדה המגנטי הוא בעל קוטב חיובי וקוטב שלילי. מגנט הוא חומר פרומגנטי עם שדה קבוע.
בעוד שכוכבים הם בעלי כוח משיכה בשל מסתם ולא משנה ממה הם מורכבים, תכונה של מגנטיות מיוחסת למתכות משום תכונות מסויימות שלהן שמאפשרות להן גם להוליך חשמל וחום (האלקטרונים החופשיים שבסריג המתכתי מוליכים חום וחשמל ומשתתפים ביצירת השדה המגנטי וקטביו).
כדור הארץ הוא בעל שדה מגנטי גדול מאוד שמגן על האטמוספרה מפני רוחות סולאריות. מה שגורם למחט המצפן להצביע על הצפון , זה הקיטוב של אותו שדה. מה שיוצר את השדה הזה, זו זרימת ברזל מותך בלחץ ובטמפ' גבוהים מאוד מסביב גרעין כדוה"א.
גם לשמש יש כבידה ושדה מגנטי. מכיוון שהשמש גדולה יותר, כוח הכבידה שלה חזק יותר.
כדור הארץ והשמש מפעילים זה על את הכוחות הכבידתיים שלהם, אך כיוון שהכוח של השמש חזק יותר, כדור הארץ הוא זה שנמשך אליה יותר חזק ממה שהיא נמשכת אליו. מערכת השמש היא תוצאה של איזון בין הכוחות הכבידתיים של כוכבי הלכת ביחס לשמש, לכן הם מסתובבים סביבה ולא היא סביבם, לכן הכוכבים לא סתם מתפזרים בריחוף אקראי בחלל.
בניגוד למגנט קבוע, הקטבים של כדוה"א והשמש מתחלפים במחזוריות.
BONUM BONO NASCITUR
לא חותמים על כרטיס אדי! חותמים על חלופה מוסרית ומשפטית! ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המרכז הלאומי להשתלות, י"ד אלול תשע"א, 13 ספט' 2011, מס' 24/11, ניתן לשלוח למרכז ההשתלות את הטופס הנלווה מטה שהוא הנוסח המאושר החוקי לתרומת איברים. מבחינת החוק הוא מחייב כצוואה חוקית ונותן את אותו כיסוי "ביטוחי" של כרטיס אדי. עותק של הטופס ניתן ורצוי לשאת בארנק בכל עת. נוסח הטופס שיש לשלוח: לכבוד: מרכז ההשתלות רח' נח מוזס 15, תל אביב 67442 שם משפחה: _______________ שם פרטי: _______________ ת.ז. _______________ כתובת: _______________ עיר: _______________ מיקוד: _______________ שנת לידה: _______________ טל: _______________ טל נוסף: _______________ בתקווה כי אוכל להציל חיים, אני מסכים בזה ותורם את איברי לאחר מותי, לצורך השתלה בלבד. תאריך: _______________ חתימה: _______________
כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה. העיקר שהאוכל טוב והאנשים חמים.
בתגובה ל: לא, ממש לא מאת: MAGOZ רק שני תיקונים קטנים - 1) לכוח המשיכה אין קשר לגודל של האובייקט, רק למאסה שלו. ברוב המקרים גופים גדולים יותר הם אמנם גם כבדים יותר, אך זה לא מחייב - למשל חורים שחורים או כוכבי ניטרונים. 2) אין צורך במשקולות על הירח - מהירות ההימלטות ממנו היא 2.38 ק"מ לשניה (לפי ויקיפדיה) ואין הרבה אנשים שיכולים לקפוץ ככה :-)
מה שאני באמת מחפש כבר הרבה שנים זה מישהו שיכול להסביר איך *בדיוק* עובד שדה מגנטי. הנוסחאות עובדות, זה כן, וכולם אומרים "שדה" ו"השפעה" כאילו שזה מסביר משהו אבל ת'כלס, איך זה קורה? איך יכולה להתקיים משיכה מרחוק? את הקטע של כוח המשיכה אני יכול להבין, עם עיקום המרחב וכל זה. מגנטיות עדיין נשמעת לי כמו הוקוס פוקוס!
בתגובה ל: איזו יסודיות! :-) מאת: עידו ג אכן זה לא הגודל אלא המסה, עניין של צפיפות החומר. כתבתי שם על הבדלי המסה ונתתי דוגמה עם הירח לעומת כדוה"א משום שזה קל להמחיש כשזה עצמים שיש יחס ישיר בין המסה לגודל, ואז טעיתי כשכתבתי שזה בגלל שהירח קטן יותר. הכוונה אכן הייתה למסתו הקטנה יותר ולא לגודלו הפיזי.
לגבי המשקולות על הירח - הניסוח שלי לא היה מתאים. משקולות יש, אבל הכוונה לא שאפשר פשוט לברוח ממנו לחלל החיצון סתם כך. כוח כבידה קטן פי 6 מחייב להגדיל את המסה ("המשקל" למעשה), כדי לאפשר הליכה נוחה עבור יצורים שמותאמים לכוח כבידה של כדוה"א (אם כי בפועל אין צורך ממשי בהוספת משקולות משום שממילא חליפת החלל כבדה מאוד והיא מסה משמעותית בפני עצמה). בכל אופן זה לא באמת משנה, ממילא צילמו את זה באולפן בארה"ב P:
BONUM BONO NASCITUR
לא חותמים על כרטיס אדי! חותמים על חלופה מוסרית ומשפטית! ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המרכז הלאומי להשתלות, י"ד אלול תשע"א, 13 ספט' 2011, מס' 24/11, ניתן לשלוח למרכז ההשתלות את הטופס הנלווה מטה שהוא הנוסח המאושר החוקי לתרומת איברים. מבחינת החוק הוא מחייב כצוואה חוקית ונותן את אותו כיסוי "ביטוחי" של כרטיס אדי. עותק של הטופס ניתן ורצוי לשאת בארנק בכל עת. נוסח הטופס שיש לשלוח: לכבוד: מרכז ההשתלות רח' נח מוזס 15, תל אביב 67442 שם משפחה: _______________ שם פרטי: _______________ ת.ז. _______________ כתובת: _______________ עיר: _______________ מיקוד: _______________ שנת לידה: _______________ טל: _______________ טל נוסף: _______________ בתקווה כי אוכל להציל חיים, אני מסכים בזה ותורם את איברי לאחר מותי, לצורך השתלה בלבד. תאריך: _______________ חתימה: _______________
אגב הערך על תורת הכבידה הקוואנטית (שתורת המיתרים היא דוגמא שלה) נשמע כמו מד"ב נטו.
בתגובה ל: לטעמי הגרביטציה קסומה יותר... מאת: y_welis גם מבחינת עצם ההסתכלות על העולם וגם מבחינת הפרטים, מטרידה ביותר וכל נסיון לאחד ביניהן הוא מטריד לא פחות :-)
אבל בחזרה לכבידה לעומת מגנטיות - נכון שהרעיון של עיקול המרחב-זמן הוא משונה לאללה, אבל אפשר להמחיש אותו בקלות עם הדוגמה המפורסמת של כדור ברזל על משטח גומי, שיוצר "באר כבידה". לעומת זאת, אין שום דבר בניסיון שלנו עם העולם הפיזי שמכין אותנו לרעיון של משיכה ממרחק, בין אם על ידי החלפת חלקיקים (שלא ברור מה מניע אותה עצמה) או בכל דרך אחרת.
בתגובה ל: כן, הסתירה בין תורת היחסות למכניקת הקוונטים, מאת: עידו ג וזה קשור לכך שמה שנראה לנו מוצק הוא בעצם ריק - יש יותר חלל באטום מאשר חומר, והאלקטרונים לא קיימים כממשות, אלא כהיסתברות (הם שליש אנרגיה, שני שליש 'חומר'). scary stuff.
בתגובה ל: לא, ממש לא מאת: MAGOZ שבהמשך.
לא הבנתי את המשפט הזה:
"בניגוד למגנט קבוע, הקטבים של כדוה"א והשמש מתחלפים במחזוריות." האם הכוונה לסיבוב שכדור הארץ עושה סביב השמש?
בתגובה ל: תודה, קראתי גם את התיקונים מאת: מוניקה כפי שכתבתי, לעצם ממוגנט יש שדה דו-קוטבי. קוטב חיובי וקוטב שלילי. במגנט קבוע, הקטבים לא מתחלפים ביניהם. הקוטב החיובי תמיד יישאר חיובי, הקוטב השלילי תמיד יישאר שלילי (אם כי במצבים מסויימים ניתן בדרכים שונות להפריע לקטבים הללו, אבל בהנחה שאנחנו לא מבצעים פעולה אקטיבית כדי לגרום לשינוי, הקטבים יישארו כמו שהם).
לכדור הארץ יש קוטב חיובי וקוטב שלילי, הלוא הם הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. גם לשמש יש שני קטבים כאלה, צפוני ודרומי. הקטבים אינם מצויים כ-ל הזמן באותו מקום אלא זזים בכמה קילומטרים מידי פעם לכיוון כזה או אחר (לכן מצפן הוא לעולם לא מדויק, משום שהצפון והדרום המגנטיים לא תמיד חופפים לחלוטין את הצפון והדרום הגאוגרפיים ויתכן פספוס אפילו של עשרות קילומטרים). התזוזה של הקטבים על פני הכוכב היא חלק מהמחזוריות של היפוך הקטבים שנעשה באופן הדרגתי.
הקוטב הצפוני מתחלף במיקומו עם הקוטב הצפוני, גם על כדוה"א וגם על השמש, אבל אין קשר (בכל אופן לא מצאו קשר עד כה) בין המחזוריות של ההיפוך הזה בכדוה"א (שנשלמת אחת לכמה מאות עד כמה אלפי שנים) לעומת מחזוריות היפוך הקטבים של השמש (שנשלמת אחת ל11 שנים בממוצע).
בעוד שהיפוך הקטבים בכדוה"א הוא הדרגתי, ההיפוך של קטבי השמש הוא מהיר וספונטני. הסיבה לכך היא הבדלים בין הפעילות הכימית האדירה שמתרחשת בשמש בלחץ וטמפרטורה גבוהים בהרבה מזה של כדוה"א ובמסה אדירה בהרבה, לעומת הפעילות הכימית הפחותה יחסית של גרעין כדוה"א (פחותה יחסית לשמש) שמסתו קטנה בהרבה והטמפרטורה והלחץ שבו נמוכים יותר (שכן בכדוה"א מה שיוצר את השדה זה הגרעין שסביבו ברזל מותך נוזלי בטמפ'+לחץ גבוהים, ואילו בשמש, השמש כולה משתתפת ביצירת השדה משום שכולה עשויה פלסמה ריאקטיבית בטמפ' ולחץ גבוהים בהרבה).
ההיפוך של הקטבים בשמש הוא "אלים" משום שבמהלכו מופיעים "כתמי שמש" בלתי יציבים שמשלחים רוחות סולריות חזקות במיוחד וכן תופעות נוספות של פעילות כימית מוגברת שמופיעה במקביל להיפוכים (מדענים עדין חלוקים בדעתם מה הקשר הסיבתי בין האירועים הללו להיפוכים. באופן כללי יש נטייה להסכמה שההיפוכים גורמים לתופעות החיצוניות הללו על פני השמש, בעוד שההיפוכים עצמם נובעים כתוצאה מתופעות אחרות שבעומק השמש), בעוד שהיפוך הקטבים של כדוה"א איטי יותר ולא תועדו שינויים מהותיים בחי והצומח בעקבות ההיפוכים (השינוי היחיד שנצפה בדומם זה בשדה המגנטי. ברמת הגולן למשל ניתן למצוא סלעי בזלת מהתפרצויות געשיות מתקופה שבה הקטבים היו הפוכים, אז הסלעים נמדדים כ"קוטב דרומי" למרות שכיום מבחינה גאוגרפית הם שייכים ל"קוטב צפוני" כי ישראל נמצאת מעל קו המשווה, בהמיספרה שנחשבת כיום לקוטב צפוני מבחינה מגנטית).
סיבוב של כדוה"א סביב השמש אינו משתנה בכיוונו, כדוה"א תמיד מסתובב לאותו כיוון וכך גם שאר כוכבי הלכת. הסיבוב של כל כוכב סביב צירו וכן סיבובם של כוכבי הלכת (פלנטות planets) סביב כוכב השבת (שמש במקרה שלנו, star) הם כפי שכבר הסברתי - לא קשורים לשדה מגנטי אלא לכוחות כבידתיים (כאשר בסיבוב של כל כוכב סביב צירו מעורבים גם מושגים פיזיקליים כמו למשל תנע זוויתי, שאני מעדיפה לא להיכנס אליהם כי בזה אני שולטת הרבה פחות).
הקשר בין השדות המגנטיים של כוכבי לכת לבין השדה המגנטי של השמש מתבטא בעיקר בהשפעה של השמש על האקלים שבכוכבי הלכת, ובמקרה הספציפי של כדוה"א גם על מערכות חשמל ומערכות תקשורת. הקרינה המגיעה אלינו באותן "רוחות שמש" היא קטלנית. השדה המגנטי שומר על האטמופרה באמצעות הסטת הקרינה הזו ובכך השדה המגנטי של כדוה"א מגן עלינו מפני התופעה הזו. הקרינה הזו נשלחת ב"רוחות שמש" בתדירות לא קבועה ובעצמה לא קבועה ולכן גורמת להפרעות שונות בשדה המגנטי. סערות גאומגנטיות (קרויות גם "סופות סולריות" משום הפעילות הגבוהה במיוחד של "רוחות שמש" בלתי יציבות, בייחוד כאלה שמתגברות בעת היפוך קטבים, משום שאז הן חזקות ביותר) עשויות לגרום להפרעות במערכות חשמל ותקשורת ואף לקריסה בשל הקרינה העזה שהשדה המגנטי של כדוה"א אמור לבלום אבל לא תמיד מסוגל לבלום אותה לחלוטין. אפשר גם לראות את זה בצורה יפה בתופעה שנקראת "זוהר" (אורורה) שמופיע באיזורי הקטבים של כדוה"א, והוא תוצאה של רוחות סולריות שמגיעות מהשמש ומגיבות עם הגזים שבאטמוספרת כדוה"א. צבעי הזוהר נקבעים ע"פ סוג אטומי הגזים שמגיבים לשינויים במטענים.
BONUM BONO NASCITUR
לא חותמים על כרטיס אדי! חותמים על חלופה מוסרית ומשפטית! ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המרכז הלאומי להשתלות, י"ד אלול תשע"א, 13 ספט' 2011, מס' 24/11, ניתן לשלוח למרכז ההשתלות את הטופס הנלווה מטה שהוא הנוסח המאושר החוקי לתרומת איברים. מבחינת החוק הוא מחייב כצוואה חוקית ונותן את אותו כיסוי "ביטוחי" של כרטיס אדי. עותק של הטופס ניתן ורצוי לשאת בארנק בכל עת. נוסח הטופס שיש לשלוח: לכבוד: מרכז ההשתלות רח' נח מוזס 15, תל אביב 67442 שם משפחה: _______________ שם פרטי: _______________ ת.ז. _______________ כתובת: _______________ עיר: _______________ מיקוד: _______________ שנת לידה: _______________ טל: _______________ טל נוסף: _______________ בתקווה כי אוכל להציל חיים, אני מסכים בזה ותורם את איברי לאחר מותי, לצורך השתלה בלבד. תאריך: _______________ חתימה: _______________
כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה. העיקר שהאוכל טוב והאנשים חמים.
בתגובה ל: לא, ממש לא, אין קשר. מאת: MAGOZ ירד ב-10 אחוזים במאה וחמישים השנים האחרונות, מאז שהחלו המדידות. מעניין אם זה משפיע על ההתחממות הגלבאלית.
מעניין אגב אם יהיה חילוף קטבים, אם זה ישפיע על מכשירי חשמל. נראה שעד כה לא נקשרו אירועי הכחדה שהיו בעולם עם זה, כך שהסכנה נמוכה.
בתגובה ל: אגב זה, השדה המגנטי שלנו נחלש כל הזמן מאת: y_welis יש מחזוריות של עצמת השדה ולא רק של הקיטוב. גם בשמש זה ככה, פשוט בשמש כל התהליך כאמור מהיר הרבה יותר ואז אנחנו רואים את זה בצורה של התפרצויות, ואילו בכדוה"א בפעם האחרונה שזה קרה לא הייתה אנושות מודרנית שתמדוד ותתעד אז זה נשמע קצת מפחיד.
סביר להניח שתהיה לזה השפעה על ההתחממות הגלובאלית (משום ששדה קטן יותר --> השפעה גדולה יותר של הרוחות הסולאריות), אבל גם ההתחממות הגלובאלית היא חלק ממחזוריות אקלימית. אחרי ההתחממות, כדוה"א ייכנס לתקופה של התקררות, וחוזר חלילה.
ההבדל שבני האדם עושים זה זירוז ההתחממות ואולי גם התחממות מעבר למה שאמור להיות, אבל לא אנחנו התחלנו אותה (הרי כדוה"א יצא איכשהו מעידן הקרח). ההתקררות שלאחר מכן תגיע בדיוק כפי שכדוה"א התקרר מכדור געשי חסר חיים עד לעידן הקרח.
הטבע הוא מערכת פיזיקלית שכל הדברים בתוכה מצייתים לאותם חוקים, שדואגים לאזן כל תופעה שנותנת אפקטים מסויימים בתופעה שתתן אפקטים הפוכים. במקרה של מערכת אקלימית, אפשר לומר שהאקלים של כדוה"א הוא מודל מורכב וגדול שמיישם שיווי משקל תרמודינאמי.
BONUM BONO NASCITUR
לא חותמים על כרטיס אדי! חותמים על חלופה מוסרית ומשפטית! ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המרכז הלאומי להשתלות, י"ד אלול תשע"א, 13 ספט' 2011, מס' 24/11, ניתן לשלוח למרכז ההשתלות את הטופס הנלווה מטה שהוא הנוסח המאושר החוקי לתרומת איברים. מבחינת החוק הוא מחייב כצוואה חוקית ונותן את אותו כיסוי "ביטוחי" של כרטיס אדי. עותק של הטופס ניתן ורצוי לשאת בארנק בכל עת. נוסח הטופס שיש לשלוח: לכבוד: מרכז ההשתלות רח' נח מוזס 15, תל אביב 67442 שם משפחה: _______________ שם פרטי: _______________ ת.ז. _______________ כתובת: _______________ עיר: _______________ מיקוד: _______________ שנת לידה: _______________ טל: _______________ טל נוסף: _______________ בתקווה כי אוכל להציל חיים, אני מסכים בזה ותורם את איברי לאחר מותי, לצורך השתלה בלבד. תאריך: _______________ חתימה: _______________
כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה. העיקר שהאוכל טוב והאנשים חמים.
בתגובה ל: הירידה נורמלית, זה חלק מהמחזוריות מאת: MAGOZ כי סערות שמש יכולות להיות מזיקות מאוד. אבל כמו שנראה, לא שוייכו לכך עדיין אירועי הכחדה המוניים (אם כי החיים החלו פחות או יותר עם הופעת השדה המגנטי).
בתגובה ל: אוקיי מאת: מוניקה של מגנטים בחלל ב"האבן המתגלגלת" שיצא לאור ב-1952. קודם כשהתאומים עובדים על החללית, ואז כשיטת הליכה על פובוס שכמעט אין בו משיכה (נעליים מגנטיות לאורך רצועות מתכת).
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
בתגובה ל: להיינליין יש תיאור מפורט מאת: מארק אנתוני השתמשו אי פעם במגנטים. אולי כי הם כבדים, או עלולים לשבש את האלקטרוניקה? במקום זאת הם ציפו חלקים מהחללית (ואת הכפפות של האסטרונאוטים) בסקוץ' וולקרו. למעשה, ככה הוא התפרסם בעולם.
בתגובה ל: זה מעניין, כי לא זכור לי שבפועל מאת: עידו ג עד היום רוב החלליות היו קטנות יחסית, ורוב הפח"ר נעשתה הרחק מגוף הספינה. אולי אלה סתם מחשבות בעלמא. הסיפור החביב עלי בנושא הוולקרו הוא דווקא על ההמצאה שלו.
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
בתגובה ל: להיינליין יש תיאור מפורט מאת: מארק אנתוני ללא תוכן
בתגובה ל: תודה! מאת: מוניקה אסימוב תיאר משהו דומה בסיפור "מפלט-ק" (C-Chute) שפורסם לראשונה ב-1951.
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
בתגובה ל: ואם זיכרוני לברכה לא בוגד בי מאת: מארק אנתוני בדו קרב שלו שמבוסס על אקדחי הדף, שהאדים שלהם הופכים לגבישי קרח קטנים שיכולים לפגוע ביריב.
בתגובה ל: כן, כתבתי שהוא היה שגוי מאת: עידו ג הנה תשובתו:
Goes back to at least Jules Verne, I imagine, who used a cannon to send his protagonists to the moon in FROM THE EARTH TO THE MOON.
The use of that cannon as a weapon seems fairly obvious, as even the Martian invasion in WAR OF THE WORLDS described astronomers watching explosions on Mars to get the invaders here.
אני לא יודעת על מה הוא מדבר בפיסקה השניה. אני מקוה ש-RS יכנס ויגיד לנו איפה קרא לראשונה על הרעיון הזה.
בתגובה ל: אחד ענה בפורום של RS מאת: מוניקה קודם כל, ב"מלחמת העולמות" של וולס, בני המאדים אכן ביצעו את הפלישה בעזרת פגזי תותח ענקיים שנורו ממאדים והכילו את הפולשים והמכונות שלהם - בדומה קצת לפגז שז'ול וורן "ירה" לירח.
אבל הקשר של כל זה לאקדח גז הוא קלוש, כי באקדח הזה אין שום קליע. הפליטה של הגז היא בעוצמה נמוכה יחסית והיא זו שדוחפת את האסטרונאוט בכיוון הנגדי - כמו רתע של אקדח, רק הרבה יותר רגוע ונשלט.
אבל עם הזמן, כותבים אחרים הוסיפו ושינו כל כך הרבה, בהומור שהוא לא לטעמי, שפשוט נמאס לי. למעשה, לערך הנוכחי על הבלונים כמעט אין שום קשר למה שכתבתי, וצריך לחטט עמוק בהיסטוריה של הדף כדי למצוא את המקור.
בתגובה ל: גם אני תרמתי מאמרים לאנציקלופדיה הזו מאת: עידו ג גם לי ערכו כמה מאמרים בוויקי הרגיל, מתישהו הפסקתי להתרגש. גם הפסקתי להעלות שם מאמרים. למרות שבוויקי הרגיל יש פחות חופש "להרוס" ערך של מישהו אחר מכיוון שאתה נדרש לכתוב אובייקטיבית לגמרי, ואילו ב-אן-וויקי אתה חופשי להשתולל כאוות נפשך.
בתגובה ל: כן אני מכירה את העריכות האלה מאת: מוניקה בערכים נוספים על מד"ב (מתורגם ומקומי), ולכן הוא פתח ויקי משלו למד"ב נטו.
מקוה שמאז שינו את המדיניות.
בתגובה ל: מאמר ענק :-) מאת: מוניקה הייתה לפני כמעט חמש עשרה שנים. אז ראיתי את זה בהצעה לרכבת מג-לב שתתבסס על קונפיגורצית חתול-טוסט כאמצעי הריחוף. עמדתי בתור לכספומט באוניברסיטה וקראתי את זה מדף של מיילים שקיבלתי, שהודפס על מדפת סיכות עתיקה באוניברסיטה. פרצתי בצחוק כזה שחצי הקמפוס עצר לראות מה הסיפור.
My name is Bambi. You killed my mother. prepare to die.
בתגובה ל: הפעם הראשונה שנתקלתי ברעיון מאת: מארק אנתוני אם הייתי בסביבה אז בטוח הייתי שואלת אותך על מה ולמה.
אני חשה חיבה אצלך לחתולים? האם גם אתה אוהב אותם? לא משנה שאני אוהבת הכל, מלבד מקקים, אבל רק חתולים אני יכולה להחזיק בבית.
בתגובה ל: לחזות את האינטרנט כמאגר מידע מאת: מוניקה
יצירתי ומצחיק.
(התמונה המצורפת מטה רק תפסה כאן טרמפ ולא קשורה לוידאו קליפ)
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: עוד נצל"ש: תודו שזה מגניב! מאת: מוניקה אגב הרעיון לאתר הוא של בחור רוסי בן 17.
בתגובה ל: הופיע הערב בפינת 'הצינור' בחדשות השבוע של ערוץ 10 מאת: y_welis בבקשה פרטים ותתחשב בזה שאני לא צופה בתכניות טלויזיה - חזרתי לסורי.
בתגובה ל: יובל לא הבנתי מה כתבת! מאת: מוניקה כל מוצ"ש בחדשות מוצ"ש של ערוץ 10 (של אושרת קוטלר), יש פינה בשם 'הצינור', ובה קטעים משעשעים מהרשת, ושלטים מוזרים מהארץ.