'צטערת, לא רואה בלי משקפיים
לא להאמין, אבל אפילו אחת המדינות הכי מזעזעות בכל שנות התחרות זכתה לארח את האירוע המדובר, וזוהי אוסטריה של 1967.
המנחה אריקה ואאל כנראה מוקמה רחוק מדי מלוח ההצבעה. לפיכך היא לא שמה לב לעובדה שנותרה עוד מדינה אחת להצבעה וכבר אז היא הכריזה על סנדי שואו הבריטית כמנצחת בתחרות.
יש להבין כי זו הייתה השנה הראשונה שבה צולם כל המתרחש בגרין רום, כך שסנדי שואו נצפתה מבולבלת וכמסרבת לעלות לבימה לקבל את הפרס. כל הפיאסקו כמעט והצליח להוציא את קליפורד בראון משלוות נפשו והוא התבטא בצורה מסויימת, שנשמעה כמעט מעליבה כלפי המנחה. היא לכשעצמה התנצלה והסבירה כי היא מתקשה לראות את הלוח ממרחק כה רב. לאחר מכן הכל תוקן ונמשך כרגיל עד לסוף הצפוי.
קורסת מן העומס
"אמסטרדם אמסטרדם...", כן היה שיר כזה שהגיע למקום החמישי בשנת 1980, אך עשור לפני כן, קרי בשנת 1970, העיר אמסטרדם אכן אירחה את אחת התחרויות הקטנות מעולם. רק 12 מדינות התייצבו לתחרות כאשר מדינות הצפון ופורטוגל החרימו את האירוע בגין הזכיה המרובעת. זה לכשעצמו ראוי לכינוי פאדיחה.
אך הפאדיחה הגדולה באמת התרחשה דווקא בחזרה הגנרלית. התפאורה, שהייתה שיא התחכום לתקופתה, פשוט נכנעה לחוקי הכבידה וקרסה. למזלם של המארגנים ולצערנו הרב זה לא קרה בשידור החי (על איזה אמן מבין המשתתפים הייתם רוצים שזה ינחת?).
הצבעה במערומיה
נציגת ההצבעה היוגוסלבית לשנת 81' התבלבלה, כנראה כתוצאה מעירוב חומרים אסורים עם ה"שליבוביץ'" שלהם, וחזרה כנראה לימי בית הספר העליזים, שבהם משפטים כגון, הכלב אכל לי את שיעורי הבית והדוד שלי מת, יכולים להיחשב אולי כתירוצים לאי הכנת שיעורי בית. אחרת איך תוכלו להסביר את המחזה הסוריאלסטי שבו המנחה האירית יוצרת קשר עם הנציגה ומבקשת את הניקוד, והיא בשידור חי לעולם משיבה לה בשיא הפשטות "אין לי אותם". נו באמת נציגה חביבה, לא יכולת לחשוב על אופציה של לשנות נושא ולספר לה על המתנ"ס שלכם? אחרי הכל אצלנו עושים את זה בצוותי שיפוט כל שנה בקדם, רק כדי לא להודות בעובדה שהם איבדו את טופס ההצבעה והם מחפשים אותו באותו הרגע. טפשונת קוראים לזה למשוך זמן, תפנימי.
הפקת איש אחד
אירוויזיון 1983 חב את קיומו בעיקר לאישה אחת ויחידה והיא המנחה מרלן שארל. היא ממש עשתה בו את הכל. היא הנחתה אותו בשלוש שפות, רקדה את הקטע האומנותי, היתה אחראית לסידורי הפרחים, לדעתנו בין לבין היא גם האכילה ילדים רעבים מאתיופיה, סרגה סוודרים וניהלה חקירות של השב"כ. ממש מולטי טלנט, מולטי טסקינג. אבל לכל דבר יש מחיר. והמחיר התבטא בטעויות לא מעטות, בעיקר במהלך ההצבעה. אולם אנחנו בוחרים לסלוח לה, משום שלאישה כזו מגיע רק התואר "דיווה" על פועלה והיא אכן כזו.
פאדיחה פרטית
יתכן ואירוויזיון 85' לא היה נצרב במיוחד במוחותיהם של כל מעריצי האירוויזיון, אלמלא הקטע שביצעה המנחה ליל לינדפורס על הצופים ההמומים. בתום הקטע האומנותי שהיה משעמם במיוחד עלתה לבמה המנחה בשמלה ירוקה. תוך כדי שהיא צועדת את פסיעותיה האחרונות, היא דרכה "בטעות" על השמלה וחלקה התחתון כמו נתלש - מה שהותיר את רגליה חשופות. מייד נשמע קול בהלה בקהל, אך לגברת "המבוהלת" היה תכנון משלה. היא פשוט שחררה שני קליפסים מן הכתפיים והשמלה האמיתית הלבנה ירדה מיד. היא סיימה את המתיחה שלה במשפט "רק רציתי להעיר אתכם מעט" (בטח, אחרי תוכנית אומנותית כזו, כמעט שהיינו צריכים החייאה מלאכותית). כולם היו משועשעים, פרט לאדם אחד והוא פרנק נף, שלא קיבל זאת באהדה גדולה במיוחד. שנה לאחר מכן הוא הכניס חוק חדש לתחרות לפיו החזרה הגנראלית חייבת להיות זהה בדיוק למופע החי.
ככה בדיוק נראה אירוויזיון קומוניסטי
השנה 1990, העיר המארחת זגרב, המדינה יוגוסלביה, המדינה הנפגעת היא ספרד. למדינות מזרח אירופה לשעבר היו דרכים שונות ומשונות לענות בני אדם. בברה"מ אלו היו הגולאגים של סיביר וביוגוסלביה התשה קשה של מתחים עולים ויורדים על האורחים. הפאדיחה כאן נופלת ישר על השיר הראשון. בנות "אסוקר מורנו" כבר מתות לעלות לבמה, המנגינה מתאחרת להגיע בכמה שניות ופתאום מתחיל לעלות הפלייבק בקול ענות חלושה ומתגבר. הבנות כמו קפיץ מתוח עולות לבמה ומתחילות בצעדי הכוריאוגרפיה שלהן. מיד הן מבינות שהפלייבק הוכנס שלא מן ההתחלה. הן נראות מבולבלות וחוזרות אל מאחורי הקלעים, בתנועות ידיים שמבהירות מייד לכולם שמשהו כאן לא בסדר. עוברות דקות ארוכות, מחיאות כפיים של הקהל ולבסוף מתחילים הכל מחדש. וזה עדיין לא הכל.
השאלה שחייבת להישאל היא באיזה צבע שיער משתמש לעזאזל טוטו קוטוניו? בעת הכרזת הנצחון הותזה שמפניה ע"י חברי המשלחת האיטלקית. המשקה היקר פגע בראשו של הזמר ולא חס עליו. מיד נזל הצבע על המקטורן הלבן שלו והוא נאלץ להחליפו באחד כהה.
פאדיחה ALL THE WAY, או המדריך המלא כיצד להרוס את התחרות לחלוטין
הו איטליה איטליה מדינה יפה, אך עם לא מבריק במיוחד ובלשון המעטה. מלכתחילה זו הייתה טעות לתת להם לזכות, משום שהגישה שלהם לאירוויזיון היא כאל פסטיבל סאן רמו סוג ב', אם בכלל, וכך זה גם היה נראה. כחודש לפני נזכרו הגאונים שאין להם במה ואין להם תפאורה. לפיכך הם אלתרו משהו ממחסני אולפני הסרטים של צ'ינהצ'יטה וקראו לזה תפאורה. הם כינו את זה אוסף אקלקטי, אנו מעדיפים לכנות את זה קולקציית הג'אנק של אביב 91'.
וכאילו לא די בזה האלתור גם פשה בהנחיה, שאין דרך לכנות אותה אלא אסון טבע או רצח עם. ראשית המנחים לא דברו דבר פרט לאיטלקית, השמיעו כל מיני בדיחות מטופשות ובעיקר צעקו את כל ההנחיה המאולתרת שלהם "אווולווו יוי קאיההה", שלא לדבר על כל מיני כשלים מוזרים שהם הודיעו עליהם בשידור חי לאומה ("מסייה נף ווזטלה") ויש עוד דברים רבים בהנחיה שקצרה היריעה מלהכיל.
אך בזה לא תם העניין. התזמורת גם היא לקתה ב"אלתור" קשה. התזמור באותה שנה היה מבין הגרועים אי פעם. לא שיר אחד ולא שניים נהרסו לחלוטין בעקבות הליווי הקלוקל ודי אם נזכיר 2 דוגמאות מאותה שנה: יוגוסלביה ויוון.
וכדי לקנח נסיים את העניין בשאלה תמוהה. מדוע לכל הרוחות היו צריכים האומנים להיאנס לשיר שירים איטלקיים מכל התקופות? רק כדי להאדיר את שם האיטלקים בעולם המוסיקה? שם שחדל להתקיים למעשה בראשית שנות ה- 70. לטעמנו יש לשפוט את האיטלקים על פשעי מלחמת העולם השנייה, על פשעי האירוויזיון וסתם על פיגור חברתי.
סתם פאדיחות טפשיות
שבדיה ארחה בשנת 92' את האירוויזיון הכי גדול והכי מפואר עד אז וכל זה כדי לחגוג את איחוד אירופה, אך האירוויזיון הזה היה די משעמם ולא ממש חשוב למען האמת. אפילה ההנחיה שבו הייתה עבשה יותר מפיסת טוסט דאשתקד. אך בכל זאת 2 אירועים מביכים הצילו אותנו ממצוקת השעמום רק במעט. הראשון והקליל יותר דווקא שייך לקרולה, זוכת השנה שעברה, שהתארחה בתחרות. באחת הסצינות היא צולמה בגרין רום, כאשר כמו ילדה מאותגרת שכלית משהו היא התחילה להתעסק עם כסא מתקפל. בסופו של דבר המושב נפל והיא אחריו. נכון זה לא ממש חשוב אך משעשע במקצת.
אך את הקטע הטוב סיפקה דווקא נציגת יוגוסלביה האחרונה בתחרות אקסטרה ננה, שכנראה הייתה רגילה לגדל יערות עד בבית השחי שלה. דווקא באותו הערב היא בחרה להתגלח ונחתכה. כדי להסוות זאת וכדי להקל במעט מרחה הגברת משחה כלשהי באזור, אבל מה לעשות גברת אקסטרה שעינינו הבוחנות אינן מחמיצות דבר...
אני ביץ' ואני גאה בזה
בעת ההכרזה על נצחונה של ניאם קוואנה בשנת 93', כשהיא עברה במסדרון הארוך שבין הגרין רום לבין עלייתה לבמה, סימנה הגברת במין חשיבות עצמית מנופחת למלווה שלה, לא לעבור אותה, אלא לתת לה את הכבוד הראוי ולהוביל. כנראה שניאם (או איך שבאמת יקראו לה) לא הפנימה את הכלל הידוע, שכבוד לא דורשים אלא מקבלים בזכות.
ועתה לפשעי המנחים באופן פרטני והראשונה תהיה סיגל שחמון. לנו נאמר שכל המנחים דוברים עברית אנגלית וצרפתית על בוריין. אך לנו לא זכור שנשמעה ולו מילה אחת בצרפתית מפיה של סיגל שחמון, להיפך גם האנגלית שלה לא הייתה להיט, אחרת אך יוסבר המשפט "I'M SITTING NEXT TO IRLAND". ככה זה כשנותנים לנערת גלגל לשעבר להנחות.
אבל הכוכב ללא ספק היה יגאל רביד, שחשב שהוא באמת משעשע בדאחקות המטופשות שלו והמבחר היה רב וקשה מנשוא. לנציגה הבלגית הוא אמר "סבנה לייק אהוד ברק?", מן הנציגה הנורבגית הוא ביקש את תוצאות הסכמי אוסלו והגסות הבלתי נסלחת שלו כלפי מס' לא מבוטל של נציגי מדינות אחרות רק הדהדה למרחקים. לנציגה הדנית קירסטן שייצגה את מדינתה בשנים 84, 85 ו- 88 הוא פשוט סתם את הפה ודרש את התוצאות. חוץ מזה כולם יודעים שאנחנו מדינה ים תיכונית והוא גם הוכיח את זה. הבחור נטף מזיעה בכמויות שיכלו למלא את החוסר בכנרת.
אם אלו ניחוחות מזרחיים, אז אולי עדיף שלא נריח אותם
קופרודוקציה שבדית טורקית מסוייטת נחתה עלינו השנה. חלקנו לפחות הרגישו במעט את טעמה המר של מנת היתר. אנו פשוט נחשפנו לחצי גמר איום ונורא שלא חסרו בו תקלות בשידור ותקלות קשות בסאונד שיתכן והשפיעו על בחירת השירים העולים לגמר. בעיננו הדברים הללו עוד קשים מדיי מכדי להיקרא פדיחות, אלא עלבון הצופים בבית.
אבל הפאדיחה הקשה בחצי הגמר הייתה דווקא שלנו. דוד ד'אור כנראה מהתרגשות התבלבל וחשב שהוא הגיע לערב הווי של שרה'לה שרון, ובשיאו של השיר עבר הטלנט לשיר בקול גברי וביקש מכולם להצטרף אליו לשירה. (חמוד, כבר בשנת 1993 קלטנו שהקטע של שירה בציבור לא עובד ולא ממיס את לב הגויים, אלא רק גורם לצחוק מזלזל במקרה הטוב). התוצאות היו בהתאם.
פאדיחות של אומנים נוספים שייכות ללא ספק לשלושה בולטים שהתעלו על עצמם בתחרות הנוכחית והם: הציץ שהציץ מבגדה של המלווה הבלגית. כאילו חמודה חזיה זו המצאה ישנה, לא?. פיירו אסטריורה שבחר לחסל חשבונות עם המיקרופון שלו בדרכים בלתי שגרתיות ופשוט התנגש באינסטרומנט. פיירו בתגובה: "זה הוא שהתחיל". ואפילו זינה הנסיכה הלוחמת (FORMALY KNOWN AS RUSLANA) לא הייתה חפה מפשלה קטנה. במהלך שבוע ההכנות נודע כי גברת ירכי הברזל רצתה אולי לחזור לשורשיה היהודיים ובמקום לשבור את כוס הזכוכית, היא פשוט הלכה בענק ושברה חלק מהבמה.
תקלות בשידור היו גם בגמר, אם זה בשידור תמונה מעוותת בצבעים שלה ואם זה בהעברת השידור למוקדים מרוחקים שונים ומשונים, כולל מה שהיה נראה כמשיכת האף של השדרית הטורקיה.
כמובן שלא נשכח את השיבוץ הכה מוזר של סרטאב בפאה הבלונדינית משובצת על תקן כתבת מהשטח החם בגרין רום. עם כולם היא ניהלה דיאלוג "מגוון" שנשמע פחות או יותר כך: "ARE U FEELING GREAT?" והתשובה מן הסתם הייתה: "YES I'M FEELING GREAT" ממש שיחה ברומו של עולם. איזו "באסה" שבמקרה שלה המשפט "תהיי יפה ותשתקי" לא יכול לחול.
אך הפאדיחה האיומה ביותר הייתה הצורך לצפות בצמד המנחים שיכול בקלות לאיים על הצמד האיטלקי של שנת 91' בתואר המנחים הגרועים ביותר של כל הזמנים. כמעט שנאלצנו לשים אטמי אוזניים בגלל הדציבלים המופרעים שעפו מפיותיהם הכעורים של קורהאן ההוביט ושל מלטאם הפודלית. בתחילה זה עוד היה מביך בצורה קשה ולעיתים משעשע אבל ככל שנמשכה התחרות רצינו פשוט להמציא דרכים שונות ומשונות לגרום להם לאבד את קולם לצמיתות. מה לעשות שבקרת איכות כנראה זרה לדרך הטורקית.