|
בשבוע שעבר טיילנו בכמה אתרים קרובים זה לזה. מתבקש זהוי ומה הקשר בין שתי התמונות. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישי ללא תוכן
מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד... טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית. התמחות באתרים "לא מתויירים"
0544433604
שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישי התמונה השנייה נראית לי כחלקה התחתון של אומנה עתיקה, בנויה היטב, עם סימני קו הגעת מים, היכול להתאים לאומנה של אחד הגשרים הממלוכים. המדד המתכתי המודרני הצמוד אליה מעיד שהגשר משמש או היה בשימוש גם בימנו. מכאן שמדובר או בגשר יבנה שהיה בשימוש עד לאחרונה או בגשר לוד המשמש עדין בחציית נחל איילון. המבנה שבתמונה הראשונה מזכיר לי מבנה הנמצא ממזרח לגשר לוד שאיני יודע למה שימש ותארוכו. יתכן שהקשר הוא ששניהם מהתקופה הממלוכית ותוך כדי כתיבת שורות אלו עלה בדעתי שיתכן והמבנה שימש כמצדדית או חלק ממנה (האם ראיתם שרידים נוספים בקרבת מקום ?) לאבטחת הגשר.
|
|
בתגובה ל: ניסיון לפתרון מאת: מגידוןאכן עושה רושם שמדובר בגשר בלוד על נחל איילון, לפי התמונה הבאה: התמונה הראשונה לא מוכרת לי.
|
|
בתגובה ל: מסכים איתך בעניין התמונה השניה מאת: אלעד 1975 ללא תוכן
מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד... טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית. התמחות באתרים "לא מתויירים"
0544433604
שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !
|
|
בתגובה ל: לא רואה קשר לתמונה של אלעד מאת: דודידו 10 ללא תוכן
מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד... טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית. התמחות באתרים "לא מתויירים"
0544433604
שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !
|
|
בתגובה ל: ניסיון לפתרון מאת: מגידוןמדובר בגשר הממלוכי ביציאה הצפונית של לוד, אבל החידה מכילה עוד ענין או שניים... מצ"ב תמונה נוספת. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: פתרון חלקי מאת: מאבישי ג'ינדאס ?
|
|
בתגובה ל: האם מדובר על שרדי מאת: bernyj123 ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ומה הקשר? מאת: מאבישי ממזרח לכביש 40 נמצאים שרידיו של הכפר ג'ינדס, שנתן לגשר את שמו ההיסטורי. כיום הגישה הרגלית לשרידי הכפר אינה נוחה, אם כי ניתן לגשת למקום מתחומי מושב גינתון הסמוך.
|
|
בתגובה ל: הכפר ג'ינדס מאת: bernyj123 תשובותיהם של מגידון, אלעד וברני ביחד הן פתרון מלא לחידה ובאמת היינו בשרידי הכפר ג'ינדס, ליד גשר ג'ינדס ובעוד כמה אתרים בלוד. על כך אספר מחר.
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיהכפר ג'נדס שכן ממזרח ללוד ולערוץ נחל איילון, מצפון מזרח למושב גינתון. פעם הוא נראה מכביש עוקף רמלוד, ככתם ירוק המוגבה מעט מפני השדות המעובדים סביבו, אלא שעם סלילת המסילה למודיעין, הורמה סוללת עפר גבוהה המסתירה אותו (נראה מכביש 1 ומכביש 443). הכעתם הירוק אינו אלא סבך, כמעט בלתי חדיר של שיזפים וצברים,שניהם דוקרניים. את הרווחים המעטים ביניהם ממלאים בתקופה זאת של תחילת הקיץ, קוצים, גבעולי חוביזה וסרפד, כולם יבשים ומתנשאים לגובה אדם. המבנה המקושת (מתמונת החידה) מזוית אחרת, מצפון. מבנה האבן בעל קימרונות מצטלבים ושרד ממנו רק "חדר" אחד עם סימנים ברורים המעידים שהמבנה היה יותר גדול . בסמוך אליו, ממזרח, בריכת השקיה "חדשה" יחסית, בנויה מבלוקי בטון וטיח צמנט. אני מניח ששימשה עד מלחמת הקוממיות. מחוץ לבריכה, בצמוד לקירה הצפוני, נערכה לאחרונה חפירת שוד. (דיווחתי כמובן לאיש החוליה למניעת שוד עתיקות) איך מגיעים? חוצים את מושב גינתון מהשער צפונה, במרכז בוחרים את הסעיף השמאלי של הכביש. מקצה השטח המבונה של המושב מוליכה דרך מצעים טובה לצפון מערב ולידה השרידים, עם השיזף הנהדר בתמונת ההמשך. מה שמשך את עיני כשעצרנו מול הכפר. היה קיר בטון בגובה שלושה מ' לערך שנראה זר לחלוטין לשרידי כפר ערבי קטן וותיק. לא ויתרתי, עקפתי את הקיר דרך משטחי הקוצים והסירפדים ומתברר שמשטח אספלט מגיע אל ראשן מאחור. נראה לי שלפני הרבה שנים היתה פה תחנת מעבר לאשפה (מקום בו משאיות האשפה וה"צפרדעים" מרוקנים את תכולתן למכולות גדולות, שבהן מועברת האשפה למזבלה) מן הסתם של המועצה האזורית או של לוד. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: שרידי הכפר ג'ינדס מאת: מאבישי לפי מפת סקר לוד, בג'ינדס (אתר 159) נמצאה סטרוקטורה שפורשה כמגדל והחרסים שלוקטו פורשו כקרמיקה מהתקופה הערבית הקדומה. אין כל התייחסות למבנה שבתמונה. מאידך בסקר ה-PEF (עמ' 265) ישנו תיאור של מגדל בחר' ג'יניס הנמצאת 3 ק"מ צפונית לג'ינדס ויתכן שהדמיון הפונטי גרם לבלבול. באנציקלופדיה אריאל 1977 בערך ג'ינדאס, זאב וילנאי מצטט תעודה צלבנית בה מוזכר הישוב Gendas (ג'נדאס ). ב-1885 מתפרסם בעיתון חבצלת שג'ינדס עומד להימכר מטעם הממשלה התורכית לכל המרבה במחיר. לקראת סוף המאה ה-19 יוסף נבון(בעל הזיכיון לבניית והפעלת מסילת הברזל יפו - ירושלים), נושא ונותן מטעם שמואל הירש, מנהלו השני של מקווה ישראל לרכישת אדמות ליד הכפרים הערביים יאלו כפרוריה וג'ינדס. הכפר ג'ינדס מצוין במפת ה- PEF צפונית ללוד, אך במפה מנדטורית מ- 1939 עם עידכונים מ-1942 מסומנות אדמות ג'ינדס בלא ציון הישוב עצמו ובמקום בו אמור היה להימצא (כ-450 מ' מזרחית לגשר בייברס) מצוין קבר א-שיח עומר. מכאן ניתן להסיק שהכפר ניטש עוד בתקופת המנדט הבריטי או אולי בסוף השלטון העותומני. חיזוק לכך אפשר לקבל גם מהאתרים זוכרות ו-palestine remembered בהם מופיע אומנם "תאריך הכבוש" ביולי 1948 (ב-1/7 וב- 12/7 בהתאמה), אך ללא ציון מספר התושבים שהיו במקום. מעניין לבדוק האם הישוב ג'ינדס מופיע במפות עותומניות מאוחרות ל-1880 או במפות מנדטוריות קודמות ל-1939 על מנת למקד את תאריך פינויו. אולי נתב יוכל לעזור בעניין?
|
|
בתגובה ל: מספר דגשים ארכיאולוגיים והיסטוריוגרפיים מאת: מגידון תיקון טעות, כנראה פליטת קולמוס, במפת ה-P.E.F מופיע הכפר ג'ינדס מזרחית ללוד ולא מצפונה.
|
|
בתגובה ל: תודה על התוספות ו... מאת: מאבישי במפות מ- 1936 ו1940 מופיעה הכפר גינדס במקומו {כ-400 מטר מזרחית לגשר גינדס}.ראה באתר מפות ישראל govMap.
שמעון
|
|
בתגובה ל: הכפר גינדס במפות המנדטוריות מאת: שמעון כהן מופיע, בעוד שבמפות 1:20000 מ-1939 וגם מ-1929 הכפר אינו מצוין (ראה אוסף המפות המנדטוריות באתר הספרייה הלאומית). כשבדרך כלל המצב הפוך. האם למישהו יש הסבר??
|
|
בתגובה ל: שרידי הכפר ג'ינדס מאת: מאבישי שרידי הכפר ג'נדס נמצאים מצפון מערב למושב גינתון ולא כמו ש"התחלק" לי (צפון מזרח) ואתכם הסליחה.
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיהתחנה הבאה הגשר הממלוכי, אחד מגשריו של בייברס, על דרך הים, גשר המשמש עד היום את הכניסה/יציאה הצפונית של לוד (אם כי לאחרונה נבנתה כניסה חדשה עם גשר מודרני, כחצי ק"מ דרומה). הגשר הזה הוזכר כבר בפורום וגם אלעד תרם תמונות מעולות, לכן אסתפק במועט מנקודת מבטי. אמת המידה לגובה המים. גובהה המירבי הוא חמישה מ' מתחתית הערוץ. תקריב. הגשר נבנה גם מאבנים שנשדדו מהכנסיה הצלבנית של לוד והתבוננות מקרוב מגלה פריטים מיוחדים. ועוד תמונה מרגיזה. מבט דרומה דרך הקימרון המרכזי של הגשר מגלה ערוץ שהולך ונסתם ע"י כמויות אדירות של פסולת בנין, למרות שהעירית דאגה לחסום את הגישה בשורת בולדרים. מגשר ג'ינדס המשכנו לעיר העתיקה של לוד (או מה שנשאר ממנה) לביקור בכנסיית סנט ג'ורג', האיש שקטל את הדרקון. הכנסיה של ימינו נבנתה על חורבות הכנסיה הצלבנית שנבנתה על שרידי כנסיה ביזנטית. על חלק מהמתחם נבנה מסגד אל עומרי, עם מינרט שמגביה אל על ומשקיף על הכנסיה מלמעלה. לשנים חניה משותפת. החננו את הרכב ונכנסנו לכנסיה, אלא שהיה זה יום ששי בצהרים, יום הששי הראשון ברמאדן. כשחזרנו לאחר ביקור בכנסיה ובאתרי העיר העתיקה, היה המגרש מפוצץ במכוניות והרכב שלנו חסום. (מה עשינו אולי תבינו בהמשך). הכנסיה מוחזקת ע"י הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית וכל שנה ב16 בנובמבר נחוג שם "עיד א-ליד" החג של לוד, היום בו הובאה גופתו של ג'ורג' הקדוש לקבורה בכנסיה. אולם הכנסיה נבנה רק על חלק מהמבנה הצלבני כך שהאפסידה הדרומית וחלקו המערבי חסרים לטובת המסגד הסמוך. בתמונה האיקונוסטאזיס המרשים. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיאלא שכולם נעולים. חלקם בשל מצבם הפיזי הרעוע והמשוקמים שבהם מחוסר יציקת תוכן חדש ו/או חוסר תקציב להחזקה שוטפת כאתר נושא קהל וכמה חבל. חאן לוד. נעשו בו חפירות ארכיאולוגיות, עבודות שיקום ושימור, שוחזרו דלתות העץ שלו, אך כאמור האתר נעול. מבט ממזרח אל הכנסיה מבליט את חסרונו של הסטיו והאפסיס הדרומי בנין הקשתות או בתי הבד נעול מטעמי בטיחות. נעול אך פרוץ ומשמש למפגשים חברתיים שאת טיבם אני יכול רק לנחש... נכנסתי . ועוד מזרחה, מבנה נוסף נעול. השלט מודיע שזאת המסבנה של משפחת חסונה וכן בית הבד שלהם. מימין מבנה בעל כפה ירוקה. כנראה מקאם כלשהו(הצצה דרך צהר נמוך גילתה מחרב בקיר הדרומי). ובפנים, למרות החושך , הצלחתי לצלם מתקן פריכה של בית הבד קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: במתחם העיר העתיקה מספר מבנים מענינים מאת: מאבישי בפעם האחרונה (גם הבאתי תמונות משיפוץ גשר גינדיס) המסבנה של משפחת חסונה הייתה מוקפת גדר ואי אפשר היה להיכנס, כנראה הורידו אותה (בכוח).
מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד... טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית. התמחות באתרים "לא מתויירים"
0544433604
שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישילא רחוק בפינה צדדית פסל הבנוי מעמודי ברזל וקובית בטון בו מוטבעים עקבות אדם וצמיגים. הפסל מוזנח וחסרים בו כבר כמה עמודים. נראה לי שבקרוב יוסר ממקומו לפני שיתמוטט (לא מאמין שישפצו אותו) אשמח למידע נוסף אודותיו. ליד חנית המסגד והכנסיה בנין משומר נוסף, המסבנה. אחרי התפילה התרוקן מגרש החניה ויכולנו להמשיך בנסיעה. החומוס של אבו מישל היה נהדר ממש כמו זה שאכלתי אצלו בשנת 1980. אנו לתחנת הרכבת התורכית ליד בנין העיריה. ומבט למדרגות לקומה ב' באן הסתיים ביקורנו בלוד. בדרך נכנסנו עוד למקאם אימם עלי שבגבול רמלה לוד, עליו סיפרתי בעבר. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיכנס לוד, דיוספוליס - עיר האלוהים שיערך מחר ה -30 ביוני בשעה 16.00 בהיכל התרבות ברחוב קפלן 2 בלוד. מצורפת תכנית הכנס.
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיבמפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 לא קיים יישוב זה. יחד עם זאת, בסקר הכפרים משנת 1945 כן כלול הכפר בנפת רמלה. זאב וילנאי באנציקלופדיה אריאל הקדיש ערך לכבודו של היישוב - וגם במפת תחומי השיפוט של הכפרים משנת 1936 מופיע תחום שיפוט גדול יחסית לכפר ג'ינדאס -
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטחPEF 1918 - במפה גרמנית יש סימון בתים בכפר ולא רק סימבול מפה משנות העשרים מהספרייה הלאומית -
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטחבמפה האיכותית בקנה מידה 1:20,000 משנת 1942 אמנם לא כלול שם הכפר, אך תחום השיפוט נותר ללא שינוי. ואותה סיטואציה גם בסט הראשון של מפת 1:20,000 מסוף שנות העשרים (המפה המצורפת מהספרייה הלאומית) -
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטח1938 1:100,000 - 1942 1:100,000 - 1944 1:250,000 - 1:20,000 עדכון משנות החמישים - 1970 1:50,000 -
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטחאך אין זה אומר הרבה כי המפה לא כללה כפרים בינוניים וקטנים שימו לב למערך מס"ב סביב העיר לוד. ערבוב של מסילות עות'מניות זמניות וקבועות, מסילות בריטיות חדשות ומסילות מפורקות כמו המסילה לוד - יפו. גם בסט הראשון של מפות בקנה מידה 1:50,000 שהופק כבר על ידי מחלקת המדידות העברית בתחילת שנות החמישים הכפר ג'ינדאס לא מופיע, גם לא כחורבה. קבר השייך מסומן.
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטחשימוש לב לתיאור הכפר, מחירי הקרקע ותיאור הדרך אליו וממנו. 4.6.1885 - כתבה א' 11.6.1885 - כתבת המשך
|
|
בתגובה ל: מידע נוסף על ג'ינדאס מאת: נתב שטח והמסמכים הנוספים (שאת חלקם צטטי) שהבאת, עם זאת קשה להסיק באופן מדויק על קיומו או נטישתו/הריסתו של ישוב רק באמצעים כרטוגרפיים, אך זהו בהחלט צעד ראשוני חשוב בהעדר מקורות היסטוריים מהימנים. במקרה של ג'ינדס, הוא ככל הנראה המשיך להתקיים, למרות ניסיונות הרכישה היהודית, עד סוף השלטון העותומני. הפסקת ציון מיקום הישוב במפות ה-1:200000 החל מסוף שנות העשרים המאוחרות (למרות סימון שטחו החקלאי) והעדר שמו במפקד האוכלוסין משנת 1931 (במסמך שהביא נתב) מחד, והעדר רישום מספרי התושבים והבתים הנותרים ב - 1948 מאידך, מרמזים שהכפר ניטש עוד בתקופת המנדט הבריטי, ככל הנראה בשנים האחרונות של העשור השלישי של המאה העשרים. במידה והנחה זו נכונה, השאלה המתבקשת הבאה היא כמובן מה הייתה הסיבה לכך?
|
|
בתגובה ל: נתב, תודה על מגוון המפות הגדול מאת: מגידון כמי שעוסק בתחום מחקרי גאוגרפיה יישובית היסטורית הייתי נזהר מהסקת מסקנות מהמקורות שהבאתי כי הם לא משלימים האחד את השני ואין בהם "אקדח מעשן". גם בתקנות הספר הלבן מתחילת 1940 הכפר ג'ינדאס מוזכר.
מפקד האוכלוסין משנת 1931 נחשב מהימן מכל מפקדי המנדט. במפקד זה הכפר ג'יניס (תחנת הרכבת) שמצפון לג'ינדאס כן מאוזכר ומשויך ככפר בת של בית נבאלה. על אותו משקל ניתן לצפות שג'ינדאס, אם אז עדיין היה כפריר, ישויך ללוד או לבית נבאלה, אך לא. אין כל זכר לו.
העובדה שהמפות ממשיכות להתייחס אליו או לתחומי השיפוט שלו לא מהווה אסמכתא לקיום היישוב כי עדכון המפות, על אף שבעבר היה אינטנסיבי יותר מהיום, עדיין לא מספק לרזולוציה כזו.
גם הכללת הכפר בסקר הכפרים משנת 1945 אינה אסמכתא חותכת כי ייתכן שהיישוב נעזב פיסית אך הקרקע והזכויות נותרו של הבעלים.
מעניין אם יש התייחסות ליישוב במבצע דני. זו יכולה להיות אסמכתא קובעת.
|
|
בתגובה ל: הייתי נזהר מלהניח הנחות מאת: נתב שטח אך הקרקע הייתה מעובדת ולפיכך חויבה בתשלומי מס שנתיים.
|
|
בתגובה ל: הייתי נזהר מלהניח הנחות מאת: נתב שטח על מסמכים היסטוריים מפורשים, אלא על נתונים כרטוגרפיים והעדר נתונים דמוגרפיים וסטרוטורליים חיוביים התנסחתי בלשון מאוד זהירה ובמונחים כגון "מרמזים" ו-"ככל הנראה". וכפי שכתבת בסוף דבריך, אכן ניסיתי לברר האם יש איזכור לג'ינדס במבצע דני, אך עד כה לא מצאתי. כמובן שעל מנת להגיע לאמת ההיסטורית אשמח על כל מסמך המאשר או השולל הנחה זו.
|
|
בתגובה ל: מאחר והנחתי אינה מתבססת מאת: מגידון וסיימתי רק הבוקר ולכן לא התיחסתי לתגובתך נתב, שגם ב- 1945 לא היתה אוכלוסיה בג'נידס, מה שמחזק את השערתי-תודה
|
|
בתגובה ל: את תגובתי התחלתי לכתוב אמש מאת: מגידון לנתוניו המפורטים של סקר הכפרים 1945, הגעתי רק אתמול בערב והוא מהווה את האסמכתא שחיפשנו - הכפר נעזב מאנשים אך לא אדמותיו שהמשיכו להיות מעובדות וממוסות. לפיכך, ככל הנראה עזיבת האנשים הייתה בשנות העשרים כי סקר 1931 לא מאזכר את ג'ינדאס. אנסה להשיג את מפקד 1922 ואז נוכל לדעת את מימדי האכלוס ואם בתחילת העשור השלישי ג'ינדאס הייתה מאוכלסת.
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיאתמול התקיים כנס לוד, הראשון, בהיכל התרבות העירוני. זה לא דיווח מהכנס,(היה מענין מאד), אלא מספר תוספות למה שכתבתי כבר, מידע שקיבלתי בכנס, בהרצאות, בקובץ המאמרים שיצא לקראת הכנס וממפה עירונית- תיירותית חדשה שחולקה שם. 1) הפסל המוצב בסמוך לבתי הבד הוא "פסל השלום" מעשי ידיו של יגאל תומרקין שהוצב בשטח "פארק השלום" בשנת 1977. (ע"פ מצבו כיום, זה שלום רעוע מאד.) 2)ליד מסבנת חסונה ציינתי מבנה עם כפה ירוקה (ועם שתי עזים על הגג). מתברר שזה קברו של שייח מחמד אל פאלח, אחד משלושה עשר קברי שייח, שתוארו,ע"י הרופא והאנתרופולוג, תאופיק כנען, בזמן המנדט הבריטי, בתחומי העיר העתיקה של לוד. 3)שמה של המסבנה הסמוכה לחניית המסגד הוא מסבנת אל פאר. 4)הפסיפס של לוד עדין מסתובב ומוצג בעולם ומושך הרבה קהל. לפני זמן מה גודר ויושר השטח, בו הוא נחשף, לצורך הקמת המבנה בו הוא יוצב מחדש עם תום המסע העולמי שלו. אלא שעדין אין היתר בניה (כך הבנתי) והפרויקט "תקוע". כך זה נראה: קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישיהשילוט ליד חאן אל חילו על קיר בלוקים האוטם את אחד הפתחים של מסבנת חסונה (מרחוק הוא מזכיר קולומבריום) וליד מבנה התחנה של המסילה התורכית מיפו לירושלים, תחנת ליד. וזה המקום להודות לכל מי שניסה לפתור את החידה, לכל מי שהצטרף לדיון ותרם את חלקו ולכל מי שקרא והתענין. תודה למגיבים ותודה מיוחדת לנתב שטח שטרח והעלה מפות ומסמכים. ולסיום שיקופית שצילמתי בכנס, מתוך הרצאה של פרופ' אבי גופר על התרבות הלודית מתקופת הניאולית הקרמי, שיקופית האומרת הכל. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: חידה לסופ"ש (במתכונת של דודידו...): איפה היינו מאת: מאבישי היא אינה כלולה במפקד 1922 ובצילומי אוויר גרמניים מזמן המלחמה מזהים את קבר השייך ללא מבנה יישוב לידו.
|
|
בתגובה ל: לפי מקורות כנראה ג'ינדאס התפרקה עוד קודם מאת: נתב שטח יתכן שהרישום הקרטוגרפי של ג'ינדס, למרות שכנראה היה נטוש כבר בסוף התקופה העות'מנית קשורה לעובדה שבמפקד רישום הקרקעות שנערך לאחר חקיקת חוק הקרקעות העות'מני בשנת 1858 ונמשך כעשרים שנה, נרשמו אדמות של כפרים קיימים מזה 300 שנה, וגם של כפרים נטושים או עם אוכלוסיה דלילה שהוגדרו "כאדמות שמש" ואולי ג'ינדס היה אחד מהם. לצערי לא הצלחתי לאתר את נתוני המפקד העות'מני האחרון משנת 1893 פרט לחלוקה האתנית של התושבים, שיכול היה לשפוך אור נוסף על הישוב הנ"ל.
|
|