|
|
בתגובה ל: כביש 90 מאת: אילנה ב גם אני חושב שזו סדרה מעניינת אך בעיני מודי וענת שותפתו קבעו מראש מה תהיה מסקנת הסדרה לפני שיצאו אל השטח ובחרו באופן מגמתי את האתרים והיישובים בהם ביקרו. כמי שגר על כביש 90 , אני יודע שהם סירבו להיכנס ולצלם בקיבוצים שיתופיים עם התמודדות חברתית וכלכלית מרשימה , מכיוון שלא התאימו לאג'נדה שלהם. גם בבקעת הירדן, וגם בערבה הם בחרו להציג את המקרים הקשים יותר , או ה"צבעוניים" יותר ולא בהכרח את המקרים המייצגים. העובדה שכל הקיבוצים של מועצה איזורית חבל אילות ( למעט נאות סמדר הייחודי) , שהינם קיבוצים ברמה משתנה של שיתופיות ושל הצלחה חברתית וכלכלית, לא נסקרו בסדרה- מעידה דרשני. קפצו מהתאילנדים של הערבה התיכונה אל שכונת הסינג-סינג באילת ( עם ביקור "צבעוני" בנאות סמדר בשביל לשבור את הנסיעה ) - זה מעיד על המסקנה אליה הם חתרו במרץ.
הרבה מאד הצלחות לאורך כביש 90 לא נסקרו וחבל.
|
|
בתגובה ל: תגובה שלי רק מתבקשת, לא? מאת: כביש 90 צפיתי בפרקים ברצף מה שרק העצים את תחושת התסכול והדכדוך שקיבלתי מהצפייה בסדרה. הם בהחלט בחרו להתמקד בשוליים שבשוליים, אבל מצד שני הם הפנו זרקור לג'יפטליק שלא היה לי שמץ של מושג איך נראים החיים שם ועם איזה קשיים האנשים שם מתמודדים. הם רצו להבליט את ההזנחה והעלבות ולהדגיש את הבעלות של הישראלים על המים והשטחים. אפשר היה להרחיב את הסדרה לעוד כמה פרקים ולאזן בין סקירה של ישובים מצליחים. לא יכול להיות שלאורך הכביש הזה לא גרים אנשים מאושרים בחלקם, שאוהבים את הבית שלהם ושטוב להם. אבל נימת הדכדוך כנראה מצטלמת יותר טוב. צריך גם לתת קרדיט לצילומים בסדרה. במיוחד אלו שנעשו תוך כדי נסיעה.
|
|
בתגובה ל: מסכימה עם דבריך מאת: אילנה ב ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: לא ראיתי את הסדרה אך אג'נדה דכאונית נפוצה בברנז'ה מאת: ההולך בשבילים אצל חלק מסויים במפה הפוליטית הישראלית, וחבל. אפשר לבקר באופן חריף גם מבלי להחריב כל חלקה טובה.
|
|
בתגובה ל: מסכימה עם דבריך מאת: אילנה ב כתושב ביישוב על כביש 90 היוצרים קודם החליטו מה תהיה התוצאה ואז התחילו לבצע את התחקיר. הסדרה אמנם מעניינת והמקרים שמובאים שם מסקרנים ומבדרים אבל התמונה רחוקה מהמציאות.
*מוזמנת לבקר, אילנה
|
|
בתגובה ל: מסכים עם כביש 90, הסדרה ערוכה באופן מגמתי עד שקרי מאת: yush4 היום נסעתי על כביש 90, באיזור טבריה, בדרך מהגולן דרומה ולא יכולתי שלא להיזכר בבור הגדול שצולם במרכז העיר.
אגב, אשמח להמלצות על סדרות/תוכניות טלוויזיה מעניינות אחרות בנושאים בהם עוסק הפורום.
|
|
בתגובה ל: כביש 90 מאת: אילנה בוכמו קודמי, גם לי הציקה ההתמקדות בשלילי. אני אוהבת את מה שעושה מודי בראון אבל לדעתי "כביש 90" היא סידרה הרבה פחות מוצלחת מהסדרות ההיסטוריות שלו. (שגם הן נגעו באקטואליה והיו טעונות אג'נדה מוקדמת. אבל זה טבעי. למי אין אג'נדה?) נזכרתי בסרט אחר על כביש:"443". ראיתי את הסרט בפסטיבל הקולנוע בשדרות וכבר אז הוא קומם אותי. יש בסרט דקות נפלאות ואנושיות מאוד, אבל האג'נדה.. אוי האג'נדה.. אתם מוזמנים להתרשם לבד.
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: ראשית, תודה אילנה על הקישורים. בזכותך צפיתי מאת: סאקרה ולצערי רוב היוצרים ואנשי הרוח הנותנים את הבון טון התרבותי הם יצואנים של אג'נדה דיכאונית ומתלוננת. קשה למצוא את ההיפך.
|
|
בתגובה ל: הבעיה שהאג'נדה תמיד אותה אג'נדה מאת: ההולך בשבילים במוזיאון ת"א ביקרתי שבוע שעבר. לרוב אני נמנעת מלתת המלצות על מוזיאון ת"א, אבל מי שהסתקרן מהפרסום לתערוכה, מוזמן להגיע. זו תערוכה שמתעדת 12 צלמים בינלאומיים שחברו לתערוכה קבוצתית בנושא ישראל והשטחים. מעניין לראות איך הסכסוך נתפס בעיניים שלהם, אם כי זה לגמרי לא מפתיע. דווקא העבודה שהכי מצאה חן בעיני והתעכבתי לידה הכי הרבה זמן (סדרה של תצלומי אוויר מונוכרומטים, של איזורים שונים בנגב), ברגע שעשיתי את הטעות וקראתי את הטקסט הנלווה לצילומים, חטפתי בחילה ועפתי משם... אח"כ חשבתי שאפשר לנבור בדפי הפורום הזה ולדלות מתוך שרשורים של מטיילים באיזורים אלו תמונות לא פחות טובות מאלו שהוצגו שם. המלצה שאני נותנת בכיף היא על התערוכות החדשות במוזיאון ישראל בירושלים שחגג לאחרונה 50 שנה. התערוכה "קיצור תולדות האנושות" שתרגמה ספר לתערוכה עשוייה היטב. אהבתי את הדיאלוג בין הממצאים הארכיאולוגיים ולעבודות האמנות העכשוויות. שווה ביקור.
|
|
בתגובה ל: ואם כבר מדברים על אג'נדה - התערוכה "מקום זה" מאת: אילנה בגוט שאבס התערוכה אליה התייחסה אילנה אחת הטובות שראיתי. ממש לא חטפתי בחילה. ההפך. גם אני התעכבתי דקות ארוכות אל מול 48 תמונות מדהימות של פאזל שייח - צלם מוכשר יליד ניו-יורק, שמציף את ההבטים הסביבתיים ואנושיים הקשורים לנגב. די מדכא לראות את החותם המכוער של רבים מהגורמים הפועלים בנגב. את עיני צדה במיוחד התמונה המצורפת. אתגר להבין מה רואים בה. אלה שקראו ההסבר בתערוכה או יודעים אך לא זיהו בעצמם - המתינו נא. תוקן על ידי סאקרה 30/5/2015 15:10
יואב אבניאון - טיולי איכות ועוד
www.yoaview.com
|
|
בתגובה ל: מקום זה מאת: יואב אבניאוןברזולוציה טובה מאוד, כשבינהן ראיון מקיף עם האומן. ראו כאן.אישית, אני מבינה את הרומנטיזציה שמבקשת לשמר את הטבע בלתי נגוע ככל האפשר. אבל האג'נדה (שוב המילה הזו..) של פאזאל שיח' איננה תמימה ואיננה רומנטית. למשל,הוא כועס על יעור השטח שכיסה ישובים קדומים. הוא מתכוון בעיקר ליער יתיר, אף מילה על מידבור האיזור על ידי הבדואים,או נסיון להבין מה היה שם בתקופה הביזנטית. שטח בתול זה לא... אחד הצילומים היפים הוא של הסוואניזציה. פאזאל לא אוהב את הפרחת השממה, אבל למידה של נושא הסוואיניזציה היתה מראה שהיא מתבצעת רק במקומות שבהם הטבע יכול לשאת בעצמו צמחיה. הסוואניזציה לא בנויה על השקיה אלא על חידוש מארג הצמחיה מחד שנתיים ועד לחורש. כשכל שלב תורם מעט חומר אורגני ומעט צל שעוזרים לקיומו של שלב הצומח הבא. ההתערבות היא רק במידרוג השטח והפנית מי גשם/שטפונות אל הטרסות. את כל השאר עושים הצמחים בעצמם. שוב, רק להזכר במפעלות הענק של הנבטים מחד או בגורם שהפך את השטח לצחיח. (רמז-לא קק"ל)
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: מקום זה מאת: יואב אבניאון מכתשי הפצצה באדיבות חה"א הפס השחור באמצע אולי מדמה מסלול בשדה תעופה?
|
|
בתגובה ל: ניחוש שלי מאת: בן-החושךבינגו אזור מטווחי חיל האוויר בנחל משור. חשבתי תחילה שמדובר בדייק אבל יודעי דבר סיפרו על ריסוס בשמן שחור -- יואב אבניאון – טיולי איכות ועוד Yoav Avneyon Travel & Understand Israel 972-52-2795407 www.yoaview.com
יואב אבניאון - טיולי איכות ועוד
www.yoaview.com
|
|
בתגובה ל: מקום זה מאת: יואב אבניאוןמטמונת משקעי נפט בדיונות בקנדה. חלק ממקבץ תמונות ממבט על.
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: ראשית, תודה אילנה על הקישורים. בזכותך צפיתי מאת: סאקרה צפיתי עכשיו. נורא. סרט גרוע. אף לא מילה אחת על פיגועי הירי, יידויי האבנים לעבר הרכבים הישראלים שנסעו בכביש לאורך שנים, על הפצועים, ההרוגים. נאדא. נו, מילא. ככה נראה "קולנוע" מגוייס בימינו הסצינה היחידה הראוייה בכל ה"סרט" הזה היא עם הילד והנחש המת.
|
|
בתגובה ל: כביש 90 מאת: אילנה בלחובבי הז'אנר בלבד. המלצה על ספרון בשם "שביל ישראל יומן מסע" מאת משה זמואלסון סיימתי לקרוא אתמול בלילה. קראתי יומני מסע מרתקים ומעניינים מזה, אבל מהרגע שהתחלתי לעקוב אחרי המסע הלא הגיוני הזה של הבחור באוגוסט 2004 מאילת צפונה, הרגשתי מחוייבות ללכת איתו את כל הדרך... הכתיבה שלו מאוד טכנית ויבשושית. יומן אישי שמתעד את קורותיו. מי שמחפש עצות פרקטיות או תובנות בקשר להליכה בשביל, יצטרך לחפור בתוך הכתוב כדי למצוא. מה שדווקא כן מצאתי זה את הקטעים הנ"ל. הבחור אספן כפייתי, מוצא דברים ומעמיס על התרמיל העצום שלו, מה שכן אח"כ הוא מוצא לחפצים הללו בית ונותן אותם לאחרים. בדוגמאות הנ"ל הוא אוסף מאובנים. סאקרה, אני מביאה ציטוט מהספר בשבילך (שנזפת בי שאני מעבירה מאובן ממקום למקום) קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: שביל ישראל יומן מסע מאת: אילנה ב איסוף המאובנים נמצא בדיוק באותו צד של לכלוך המסלולים בזבל ובבקבוקים ריקים.
היחיד שריק מתוכן זה הקשקוש שלו...
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: שביל ישראל יומן מסע מאת: אילנה באו סתם נקטוף בשביל לספק את סקרנותינו. אכן קשקשן. בשבילים בארה"ב שכיח לראות שלטים כאלו: אגב, זה הולך בד בבד עם לא להשאיר בקבוקי פלסטיק או פסולת אחרת בשטח (לא ברור לי איזו נק' הוא רצה להעביר בדוגמה הזאת). חבל שבארץ אין יותר מודעות לנושא.
|
|
בתגובה ל: אולי גם נקטוף איזה פרח וניתן כאות תודה למדריכה? מאת: HarmonicWave ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: שביל ישראל יומן מסע מאת: אילנה ב למשל אני כילד הייתי מסתובב כל היום ואספתי כל מה שהצלחתי להניח עליו את היד חרסים וגולגלות וקרניים וניבים . גם ניהלתי מצוד מתמשך אחרי גור של שפן סלע כדי לגדל אותו. ועוד כהנה וכהנה עבירות חמרות. לעומת זאת, מעולם לא קטפתי פרח מוגן וודאי שמעולם לא לכלכתי. ואני לא חושב שהייתי "באותו צד" של המלכלכים. זה היה המשך ישיר של הסקרנות ואהבה לטבע. ואני מניח שיש עוד רבים כמוני
בקיצור אני מבין לגמרי את הבחור ומבין גם את אילנה ויש צדק בדבריהם. נכון שזה מזיק ואת זה צריך לפתור ע"י הסברה. אבל כך גם גדלו הרבה חובבי טבע. במאמר מוסגר הבחור אולי הוציא קונכייה מאובנת משמורת טבע אבל רשות הטבע והגנים הוציאה שתי נמרות משמורה אחרת וחיסלה את הנמרים במדבר יהודה אז קחו בפרופורציה
|
|
בתגובה ל: לדעתי אתם מגזימים מאת: לייקופלאסט
פשוט תחשבו על זה שאת המאובן שהכנסת לכיס לא יראה יותר אף מטייל אחריך. זכור כמה כף היה למצוא את המאובן הזה וכמה אנוכי למנוע את החוויה מהבאים אחריך.
בלי קשר למחקר ושמירת טבע. סתם יחסים שבין אדם לחברו המטייל.
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: איסוף מאובנים מאת: סאקרה ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: לדעתי אתם מגזימים מאת: לייקופלאסטגם כלניות ורקפות פורחות בעשרות מיליונים ולא באמת נמצאות בסכנת הכחדה. הבעיה היא שאם פותחים סדק הוא מהר מאוד מתרחב (שלא לדבר על זה שלא כל העם מבדיל בין רקפת לאיזה סחלב או אירוס נדיר) ולכן גם בפרחים וגם במאובנים העדיפו ללכת על איסור כולל מקיף וגורף. אפשר להתווכח על החוכמה שבצעד כזה אבל כל עוד זה החוק מצופה שנשמור עליו. אגב, כדאי לראות מה קרה לקיר האמוניטים המפורסם על ש"י בקרבת כביש 40 כדי להבין מה קורה כשכל אחד לוקח "רק אחד". מזל שלא כל האמוניטים כאלה נגישים כמו אלה (שהיו) על קיר האמוניטים. קבצים מצורפים:
|
|
בתגובה ל: יש מספיק מאובנים לכולם מאת: יובלש בשונה מפרחים זה גם לא משאב מתחדש.
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: מה שכתבת רק מדגיש ש"אין מספיק לכולם" מאת: סאקרה ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני מאשים את עצמי שלא הבנת שזה היה בציניות מאת: יובלש
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|
בתגובה ל: מה שכתבת רק מדגיש ש"אין מספיק לכולם" מאת: סאקרה על סקלת זמן שעליה אנו מופעים ונעלמים כמו חלקיקים אלמנטריים.
|
|
בתגובה ל: בהחלט מתחדש מאת: oferm ללא תוכן
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
|
|