סכין שניה - כאן זיהוי המקום המדויק קשה יותר, וגם האיזור המקורב מספיק טוב:
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave אנמר-נקרות מניח שהבאתם חבל, אנחנו גילינו לפני כשנתיים שהסולמות נעלמו.
2 (ניחוש) - הסכין שיורדת לנחל מרזבה ליד נ.ג. 470
בתגובה ל: 1 מאת: shayhertz השוויתי מול התמונות שלי, וזה לא זה.
תשובה 2 עדיין בתוקף..
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave דומה מאוד לסכין בדד
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave איזור הר דרגה מבט להר משא? אולי סכין 366 ממערב להר דרגה? אבל כאן אני ממש מהמר...
בתגובה ל: ניחוש פרוע יותר לגבי השניה מאת: לייקופלאסט הראשונה אכן הסכין על הר בדד (רואים גם שמץ מהארדון וכרבולת חרירים).
השניה, אכן הסכין של 366 עם מבט לכיוון הר דרגה ( מז' צפ'-מז'). לא שיערתי שיזוהה בכזאת זריזות, כל הכבוד.
מקוה לדווח על הטיול בזמן הקרוב..
בתגובה ל: פרוע פרוע , אבל פגעת בול.. מאת: HarmonicWave כמובן שחרשתי בעגלתכם - נחל צבירה היה רמז מועיל...(כנראה ששי לא נעזר בו...) את הר בדד אני מאמין שהייתי מזהה בכל מקרה אבל הר דרגה בהחלט קשה יותר (גם ניחשתי כיוון לא נכון) אם כי הצבעים בהחלט אופייניים למרחב של נחל צרורות
בתגובה ל: תודה תודה... מאת: לייקופלאסט
ובלעדיו הזיהוי השני היה קשה יותר, אך עדיין יפה.
ואני תוהה אם יבוא היום שאצליח להעלות חידת זיהוי מקום שתצליח לשרוד בפורום יותר משעה לפני שתיפתר..
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave ללא תוכן
שמעון
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave עקצוצים ברגלים ובנפש, הביאו אותי להחלטה לצאת לטיול בסופ"ש שעבר. נשאר רק למצוא להיכן ועם מי... לאחר תיאומים וסידורים יצאנו ארינמל, אנוכי ושני חברים נוספים אל מכתש רמון.
את הרכב החנינו בחאן בארות. הולכים בשביל הכחול לכיוון עין סהרונים (לדעתי הוא די חדש, פעם ראשונה שאני צועד בו):
מחאן סהרונים במעלה דקלים לכיוון כרבולת חרירים:
שני החברים באו לטיול יום ולכן סוחבים תיקים קטנים משלנו. בכל זאת הצלחנו ארינמל ואני לעמוד בקצב עם התרמילים הגדולים יותר.
בשלב מסוים, אנחנו פונים לעלות על דרך הבשמים, ולאחר שאנחנו עולים עליה, אנחנו מגלים שרידי מים ממשקעים שירדו ב-48 שעות שחלפו:
החששות לגבי מלאי המים בטיול הדו-יומי שוככים מעט. נראה שלא נתקשה למצוא איזו שלולית לטהר בה מים (לו רק ידענו את אשר יבוא..)
בתגובה ל: דימיון חופשי - ממכתש רמון לערבה מאת: HarmonicWave בשלב מסוים אנחנו יורדים מדרך הבשמים ומתכווננים מזרחה, לכיוון הר בדד. בדרך אני מבחין בדרגש פרומן שמזכיר לי את הר ראשמור:
אל הר בדד (איזה שם אקזוטי להר):
יורדים בערוץ ללא שם, בעבירות בינונית:
מתחילים בטיפוס:
העננות נהדרת. מרככת את האור ומוסיפה עומק ועניין לתמונות:
תפסנו חתיכת יום, המרחב היפהפה הזה אפילו יותר פוטוגני מהרגיל:
אני לא היחיד שמצלם:
הולכים צפונה על הרמה השטוחה של הר בדד:
הנופים נהדרים. לפעמים אני מקבל את ההרגשה הזו בזמן הליכה, של הימצאות במקום הנכון, בזמן הנכון. הכל מסתדר:
בנק' זו אנחנו אוכלים צהריים יחדיו, לפני שנתפצל לשתי קבוצות:
וכך, באמצע בסכין של הר בדד, במיקום סוריאליסטי למדי, אנחנו מתפצלים לדרכנו – החברים יעשו דרכם חזרה לרכב, ואילו אנחנו נמשיך מזרחה לכיוון נחל נקרות:
אני לא מתאפק, וחוצה ללא התרמיל לצד השני של הסכין. התגמול מגיע בצורה של נוף נוסף:
וכתם אור:
אנחנו יורדים בירידה מהר בדד, בשביל מסומן בחלקו, ולא כל כך ברור. בשלב מסוים, הירידה תלולה, ואנחנו מוצאים את עצמנו בוחרים נתיב איש איש לעצמו, בצורה נפרדת. הגשם הקל שמתחיל לרדת לא מקל על מלאכת הירידה.
בתגובה ל: דימיון חופשי - ממכתש רמון לערבה מאת: HarmonicWave
לבסוף אנחנו יורדים בשלום, ומציצים למעוק של נחל מעוק:
יורדים לנחל נקרות:
משאירים את התרמילים וניגשים לבדוק את הגבים (היבשים) בנחל:
מזג האוויר מתקדר , ואנו מחליטים שהספיק לנו ליום אחד.
לאחר שישנתי שעתיים בסה"כ בלילה שלפני הטיול, כאב ראש קל מתחיל להציק לי. לאחר ארוחת ערב נחמדה, אנחנו מפטפטים מס' דקות, נהנים מהשמים זרועי הכוכבים ומתקפלים לישון. לאחר ששבתי מהטיול, שאלו אותי איך הצלחתי לישון במדבר, והאם לא היה לי קר. אז קר לא היה לי, וישנתי 11 שעות ברציפות, כך שהגירעון מהלילה שעבר, קוזז במקצת.
בתגובה ל: סוף יום ראשון מאת: HarmonicWave אאל"ט, הגב הרציני של נחל מעוק נמצא בסוף המעוק, והגישה אליו היא דווקא מלמעלה (מהכיוון שממנו הגעתם) ולא מלמטה (ששם נחסמים ע"י מפל), יש רוג'ום שמסמן את הירידה אליו מהגדה הצפונית.
טיול מעולה, טיימינג אדיר.
בתגובה ל: גב מעוק מאת: shayhertz
לפעם הבאה..
תודה!
בתגובה ל: דימיון חופשי - ממכתש רמון לערבה מאת: HarmonicWave
אנחנו קמים לקולן של טיפות הנוטפות על האוהלים. אין ממש חשק לצאת החוצה מהשק"ש המחמם, אך הגשם הקל פוסק במהרה ואיתו חולפים גם התירוצים. מתארגנים ליציאה – הר נקרות מחכה לנו.
לאחר טיפוס תלול אך לא מאוד ארוך (ומתגמל מאוד בנופים) אנחנו מגיעים לפסגתו של הר נקרות – פסגה מיוחדת שמזהה את ההר בקלות בכל המרחב:
מלמעלה נוף פנורמי נהדר לכיוון נחל נקרות:
וגם מזרחה:
הרגשת המרחבים , העצמאות עם התרמיל על הגב, תחושת החופש המוחלט. כל אלה מזכירים לי את השיר הנהדר של קלפטר שמתנגן בראשי בהמשך ההליכה:
בירידה מההר לכיוון מזרח:
הר משא:
ניווט בסגנון חופשי לוקח אותנו לשביל העובר באדמת קירטון רכה:
בתגובה ל: דימיון חופשי - ממכתש רמון לערבה מאת: HarmonicWave
אנחנו מטפסים על השלוחה של 366 ,מבסוטים מהנוף ומארגנים לנו ארוחת בוקר עם תצפית פנורמית נהדרת:
לאחר מכן , אנחנו ממשיכים על הסכין עד סופו, רק על מנת לאמת את חששנו שאין ירידה נוחה, ואנחנו חוזרים על עקבותינו בערך 200 מ' (הנוף כל כך יפה, שאני אפילו שמח לצעוד גם בכיוון ההפוך) עד אשר אנחנו מזהים מקום פחות או יותר מתאים ויורדים מהשלוחה בזהירות.
אנחנו ממשיכים לכיוון הר דרגה, שתכננו לטפס גם עליו, אבל הזמן הקצר משכנע אותנו לשמור אותו לטיול אחר, ואנחנו מוותרים על הטיפוס עליו. פעם היה לי קשה יותר לוותר , היום אני משלים עם זה יותר. בנוסף לשעון המתקתק,יש גורמים נוספים שכדאי לקחת בחשבון:
גוש שחור מגיע אלינו , ונראה שאנחנו הולכים לחטוף:
התכנון המקורי היה להמשיך למעוק נחל צבירה. עקב מזג האוויר החלטנו לרדת בנחל המקביל לכיוון מזרח. מבט לאחור לאחר 200-300 מטרים של ירידה:
בתגובה ל: אל הסכין מאת: HarmonicWave
בשלב הזה אני בד"כ כבר מקימה את האוהל, למודת נסיון, יודעת ששווה לשמור על הציוד יבש, גם במחיר בניה וקיפול האוהל פעם נוספת.
אבל אולי דווקא כשיושבים בחוץ,ואין מסתור, מצליחים לחוות את התהוות השיטפון סביבכם במלא יפעתה.
בעודנו שוקלים את צעדינו, ומתכננים מהיכן כדי להמשיך, ירדה עלינו טיפה. ועוד טיפה. במהרה ירד עלינו גשם שוטף. בינתיים, החלטנו לפרוס את יריעת האוהל מעלינו, כמחסה מאולתר (ומצ'וקמק).
לאחר 3-4 החלה זרימה נהדרת בנחל שלידינו. השיטפון ממש התהווה סביבנו! כל ואדי, קפל קרקע תרם את חלקו למאמץ, ואנחנו פשוט ישבנו ונהנו מהמחזה.
יצא לי לראות שטפונות בעבר, אך מעולם לא התעצב סביבי אחד. זה דבר אחד לקרוא על מהירות היווצרות שטפונות במדבר, ודבר שני ממש לחוות את זה. אגן ניקוז מכובד, אדמה שלא סופגת , ובום!
לאחר שהגשם פסק, יצאנו מהמחסה ופשוט נהנו מהזרימה:
החלטנו לקצר מעט את המסלול המקורי והתקדמנו מזרחה לכיוון הערבה.
הרגשה מוזרה ללכת במדבר, כאשר בכל מקום זרימת מים שמתאימה למסלול בהרים באירופה.:
ואנחנו חששנו לכמויות המים שברשותנו:
כאן ראינו תופעה מעניינת – המים הזורמים נבלעו באדמה ולא המשיכו לזרום במורד הנחל:
לאחר מס' ק"מ בנחל ללא שם, לכיוון מזרח, נפגשנו עם שביל ישראל המוכר והטוב:
עוד שניים-שלושה ק"מ והגענו לצופר- ואל רצפת האוטובוס המוכרת. לא חשוב. המצברים נטענו, ואני מוכן לשבוע נוסף..
בתגובה ל: אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מאת: HarmonicWave ללא תוכן
איזהו חכם? הלומד מכל אדם.
אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
בתגובה ל: אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מאת: HarmonicWave אכן התמזל מזלכם להיות במקום הנכון בזמן הנכון. התמונות מרהיבות! נופי המדבר מקבלים יופי מסוג אחר בימים כאלה כשהשמיים קודרים-שחורים. אגב, כמה ליטר מים לקחתם אתכם ליומיים? כמה שקלו התרמילים הגדולים שלכם?
בתגובה ל: אהבתי מאוד! מאת: אילנה ב לגבי המים - לקחנו -6.5-7 ליטר מים שהיו די והותר (לא נזקקנו למלא במימי השיטפון).
התיק שלי שקל בערך 12 ק"ג בתחילת המסלול, ובערך 4 ק"ג בסיומו ( ללא מים ואוכל).
בתגובה ל: אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מאת: HarmonicWave ללא תוכן
בתגובה ל: דימיון חופשי - ממכתש רמון לערבה מאת: HarmonicWave טיול יפה והבונוס הרטוב נהדר. היטבת לתאר בתמונות ובאומר.
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave ללא תוכן
בתגובה ל: חידת זיהוי מקום - על הסכין מאת: HarmonicWave
המרחב הזה צופן בחובו המון הפתעות, אבל לחוות שטפון בהתהוות כך בעומק השטח בגזרה הזו , זו כבר חוויה נדירה, אשריכם.
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
.JPG)
