"חורש שחור, דמעה של שרף והאש מכלה את הכל אורן יתום, עלווה חרוכה, פחם שנשם עד אתמול
גשם - מים חיים - רד וכבה את הכל גשם - ברכת הימים - רד ותשטוף את אתמול
זוטה בודדה, אלון מפויח, מחטים נעוצים עז בלב אידן אחרון, שורש בוער, החיטה מעלה עוד עשן
גשם - מים חיים - רד וכבה את הכל גשם - ברכת הימים - רד ותשטוף את אתמול"
השיר חורש שחור נכתב ע"י אופיר יעקב חבר להקת "מסעלה" בעקבות אסון הכרמל. בחרתי בשיר הזה כפתיח לשרשור המספר את מסע התלאות שעברנו בדרכי האש.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 המסלול: טירת הכרמל, מערת אורנית, רכס לובים, נחל ספונים, מערת ספונים, טירת הכרמל.
קצר אבל קורע וקורע וחותך בבשר החי...
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 סוף חודש אוגוסט מסמל גם את סוף עונת המלפפונים ותחילת עונת החצבים קרי הסתיו הנוחת עלינו בחום הלוהט של חודש ספטמבר, גניחתו האחרונה של הקיץ, שיש אומרים היה מעט קריר, לפני שישיב נשימתו ויפתח את השער לעונה הקרירה והברוכה, עונת המדבר הנכספת והנחשקת.
איפה, איפה יש חצבים? סריקות בכתובים, במפות באלבומים הביאוני אל שיטפו של נחל גלים בואך עין קדם וטירת הכרמל. עין קדם תוכנן כעוגן מסיים מסלול בו אפשר להתרחץ להתנקות ולהתרענן בסיומו של יום טיול חם ולח. אממה, כאשר ראיתי את הנפשות הפועלות ובהכירי את הניקבה הצרה בעין קדם אליה יכולים להשתחל רק הגמישים דקי הגיזרה, החלטתי לשנות כיוון ולהתחיל דווקא בעין קדם, אליו בסוף לא הגענו כי שפעת החצבים שמצאנו מיד בתחילת השביל העולה למערת אורנית הכתה אותנו בסנוורים והותירה את עין קדם עזוב ונטוש כשחצי תאוותו בידו.
חצבים, חצבים...
התקשיתי להתמקד על השפירית היפה הזאת, כנראה בשל כנפיה השקופות אשר בלבלו את הפוקוס האוטומטי של המצלמה.
ברקע הצוק האדיר שבתוכו מסתופפת מערת אורנית.
בתגובה ל: ואני רק רציתי לראות חצבים... מאת: סייר מדבר 1 ללא תוכן
מורה דרך מוסמך,טיולים וסיורים בטעם של עוד... טיולים המשלבים עבר עם אקטואליה קרובה ועכשווית. התמחות באתרים "לא מתויירים"
0544433604
שימו לב:מוטב להכניס חיים לשנים מאשר שנים לחיים !
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 על אם הדרך עץ חרוב עליו תלוי שלט קטן וצנוע שמשך את תשומת ליבנו.
שלט צנוע עגום ונוגע ללב שכתבה שחר לאריאל שכנראה הלך לעולמו בגיל 31. שלט פשוט אבל עם עוצמה רבה. ואם מי מבאי הפורום מכיר את סיפור השלט הזה ומי הם אריאל ושחר, מוזמן לספר לנו את הסיפור.
ובנתיבי החצבים ממשיכים בדרכנו למערת אורנית.
בתגובה ל: שלט מסתורי על עץ חרוב מאת: סייר מדבר 1 אחד החצבים מרחף באוויר... לאן נעלם הגבעול?
בתגובה ל: תמונת החצבים האולטימטיבית מאת: אילנה ב העבירה את ראש החצב השני משמאל ימינה לאויר הפתוח?
בתגובה ל: יד ענקים זדונה ובוטחת מאת: אלעד 1975 אין דבר כזה ראש של חצב בלי גבעול. אלא אם כן שנינו לא רואים טוב.... נו, מגיע לך מזל טוב?
בתגובה ל: אולי סייר מחק בפוטושופ את הגבעול מאת: אילנה ב ללא תוכן
בתגובה ל: טרם. אבל התאריך המשוער הוא היום מאת: אלעד 1975 ושתהיה לכם לידה קלה
בתגובה ל: בכל מקרה שיהיה בשעה טובה מאת: אילנה ב ללא תוכן
בתגובה ל: יד ענקים זדונה ובוטחת מאת: אלעד 1975 ללא תוכן
איזהו חכם? הלומד מכל אדם.
אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
בתגובה ל: תמונת החצבים האולטימטיבית מאת: אילנה ב יש נטיה ל- S בגבעול , התחלה כזאת רואים בחצב השמאלי. בכל מקרה זוית הצילום שלך מעניינת וגורמת לתחושה של ריחוף התפרחת.
בתגובה ל: שלט מסתורי על עץ חרוב מאת: סייר מדבר 1 האם מאחורי סיר ג'ון נמצא המכופף? וואם כן, מדוע ידיו חשופות (או שרק נדמה לי)?
בתגובה ל: צלם בהיכל! מאת: גיא67 איך העז להסיר את הכפפות? בשלב הרבה יותר מאוחר כאשר היינו תקועים בתוך "עסק הביש" של נחל ספונים, הבחנתי בעובדה המצערת ונזפתי בו. אולי בגלל זה לא שפר מזלנו בטיול הזה.
בתגובה ל: ממש צלם בהיכל... מאת: סייר מדבר 1 ללא תוכן
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 מתי אתם הייתם?
בתגובה ל: סייר שוב התפספסנו? אנחנו היינו בנחל ספונים בשישי, מאת: ravitf ורווית אולי אנחנו צריכים לתאם ביננו. ככה להתכונן למדבר. אבל כפיצוי פגשתי חבר פורום אחר, וזה יסופר בהמשך.
בתגובה ל: היינו בשבת מאת: סייר מדבר 1 ללא תוכן
בתגובה ל: ותסביר גם איך העלמת את הגבעול של החצב מאת: אילנה ב
ובהזדמנות זאת, יופי של טיול וצילומים.
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: אין פה כל טריק מאת: ofer17 אני ראיתי בין שני החצבים אחד תלוי באוויר...
בתגובה ל: ותסביר גם איך העלמת את הגבעול של החצב מאת: אילנה ב תסתכלי על החצב הימני שעושה את תנוחת הברווז.
בתגובה ל: היינו בשבת מאת: סייר מדבר 1 מחבר פורום סמוי(גיא ממקורה) שהשתתף בטיול החורבות של מאבישי, טייל בכרמל ופגש באקראי את חבורת סייר.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 במערת אורנית.
רגל הפיל במערת אורנית.
מערת אורנית פוערת את לועה הרחב מתוך מצוק אדיר הצופה על מפגש הנחלים גלים/נדר כאשר השכונה הדרום מערבית של חיפה (שכונת דניה?) ניבטת מעברו הצפוני של נחל גלים.
המערה הזאת מכילה חדרים, פרוזדורים, מרפסות ומחילות שדרכם ניתן לעבור בין אגפיה השונים.
למערה הזאת תופעה ייחודית. בתוכה עובר שביל מסומן. נכנס למערה מצפון, למעשה נבלע בבטן האדמה ויוצא ממנה בכיוון מערב, תוך שהוא עובר במכלול מחילות חשוכות שבחלקן צריך לזחול.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 אתה מגיע לכאן בצהרי יום לוהט של חודש ספטמבר, מזיע ומותש מהלחות המעיקה, היישר אל הנירוונה הקרירה והמרעננת. יושב, שוקע בשרעפים אל מול הנופים היפים ונותן למוח לרוץ חופשי לכל הכיוונים.
מה זה האדם הקדמון הגיע אלינו מנחל המערות??. בסה"כ ביקשתי מהמסונדל שירקוד את ריקוד ה"דלעונה", ככה אל מול נחל גלים. החבר'ה עטו על הרעיון. והחלו רוקדים בלהט את "ריקוד הבבונים" תוך שהם משמיעים חרחורים ונהמות קולניות שהדהדו בחוזקה בחללי המערה.
"הו, הא מי זה בא, דובה רבא רברבה"
גם אני פרצתי בשטף צחוק חסר שליטה שהקשה עלי לצלם את המחזה הסוריאליסטי הזה.
המערה הזאת מרושתת במחילות צרות הנחבאות בתוך קירותיה. ואני זוכר את ליאור אנמר המדריך המיתולוגי של חוג אלעד, זוחל בתוך המחילות האלה ומציץ אלינו כל פעם ממקום אחר, בערך כמו שהמסונדל עושה את זה עכשיו מאחת המחילות.
וגם מיכל מנסה להפוך לשפן סלע תת קרקעי.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 ממערת אורנית השביל המסומן מתכנס לתוך ערוץ רדוד ומפלס דרכו כלפי מעלה בכיוון כללי דרומה אל רכס לובים. מדרון ההר זרוע ככל שהעין משגת בעצי אורן שרופים, מתים, שצמרתם עירומה, שאיבדו את גלימתם הירוקה, שענפיהם שחורי הקליפה זכר לשריפה הנוראה שהשתוללה כאן לפני שלוש שנים, שעליהם תלויים איצטרובלים מבוקעים, משתרגים, נשלחים לכל הכיוונים במעין בליל של אי סדר מרתק.
כפי שבוודאי הבנתם אנחנו נמצאים עכשיו בתוך השטח שנפגע בשריפת הכרמל הגדולה, זאת שמכונה אסון הכרמל. מיד לאחר השריפה נסגרו בכרמל קטעי שטח גדולים מאד ונאסרה תנועה בהם לרבות התנועה בשבילים המסומנים. שלוש שנים לאחר השבר הגדול השבילים המסומנים לא שוקמו. התנועה בהם קשה ולא נוחה, בשל הצומח השיחני רווי הקידות הדוקרניות והסירות הקוצניות המאיים לסגור את השביל הצר וגם ובעיקר בשל עצים רבים שסירבו למות זקופים והם צנחו על השביל, מונחים שם למעצבה, חוסמים אותו, מחייבים את המטייל ביש המזל (או שמה נאמר חסר האחריות) לשנס מותניו ולדלג מעליהם או לכופף את עצמותיו היבשות ולעבור מתחת להם, כאשר תוך כדי הוא מאוים ע"י סכינים וכידונים חדים שהענפים היבשים, השבורים מנופפים לעברו ללא הרף מתוך כוונה לפגוע בו.
לו רק ידעתי בעת תכנון הטיול שהשריפה הרחיקה כ"כ לכיוון מערב והשבילים שנלך בהם מצויים בתוך השטח המוכה, הייתי מדיר רגליי מהמקום. בתקופת האביב המרחבים האלה מוצפים בפריחה מרהיבה של צבעונים. אבל בקיץ ההליכה בהם מסוייטת ממש.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 "כששמעתי את הקולות הנחתי שהחבר'ה האלה מאג'נדה, רק מטורפים כמוהם יכולים להסתובב פה ביום החם הזה" כך אומר לי הבחור הגבוה שפוסע לקראתי. זיהיתי מיד את גיא הבעלים של חוות מקורה אליו התוודעתי בטיול הפורום של אבישי בחורבות שממזרח לבית שמש. גיא, חבר בחבורה המטיילת עם נתב שטח, כנראה גולש סמוי בפורום, עושה את הסיבוב של נחל גלים ורכס לובים והוא בדרכו לחבור עם מכוניתו החונה בבית אורן.
גיא, היה כיף להיפגש ואני מבטיח לך שאסיים סוף סוף את בקבוק השמן שקניתי במקורה לפני הרבה מאד זמן ואקפוץ לביקור לקנות בקבוק חדש.
לפני הצילום הקבוצתי הזה ביקשתי את אישורו של גיא להיחשף כי בטיולי נתב כולם מצולמים שם מהתחת...
ברכס לובים מצאנו אוד מוצל מאש, עץ אורן בודד שצמרתו העניפה סיפקה לנו מעט צל להשיב נפשותינו.
מכאן ירידה ממושכת לנחל ספונים. סימוני השביל החלשים והמהוהים נראים בקושי ומקשים על ההליכה בתוואי. ככל שמתקרבים לנחל בעיית מציאת השביל הולכת ומחריפה.
השביל המסומן מגיע אל מפל גדול הגולש לנחל ספונים. לקח לנו זמן רב למצוא את המעקף בבליל הירק והעצים השרופים והשבורים.
המשך הדרך בערוץ נחל ספונים עד למערת ספונים הוא סיוט מתמשך. השילוב של שביל צר המתפתל בתוך חומות ירק צפופות, חסום במקומות רבים ע"י גזעי עצים משולב עם מדרגות סלע, מאד מאד לא סימפטי ומאד לא מומלץ. התנועה כאן איטית ביותר וצריך לקחת את זה בחשבון בעת תכנון טיול במקום. נראה לי שבקדנציה הנוכחית לא אחזור לכאן יותר.
בתגובה ל: פגישה שכזאת... מאת: סייר מדבר 1
איך אתם לא מצליחים למשוך אותו אל המקלדת?!?! איך משאירים בחור כזה על תקן "סמוי"?
הוא יכול לתרום המון גם בנושאי שמירה על הביבה וחקלאות אורגנית.
נחשפתי אליו דרך הסרטון הזה.
איזהו חכם? הלומד מכל אדם.
אין חדש תחת ה- אבל יש כמה פרטים שלא הבחנו בהם.
בתגובה ל: גיא רילוב מאת: סאקרה בטיולים המשותפים התוודעתי לאדם ערכי ואנסה להעלות את רמת הלחץ עליו מלא מתון ללחץ אגרסיבי שיירשם ויתרום. בכל מקרה הוא קורא בקביעות את מה שכולנו כותבים.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 ברשותך תצלומי שריפה ביער שוויץ מעל טבריה משבוע שעבר 29.8.2013
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 הנחל מתרחב מעט, יותר עצים ירוקים ורחבי עלווה בערוץ, מתחיל מתווה של מנהרות צל. בשעה טובה ההליכה המסויטת בערוץ מאחורינו. סימון שבילים שקוף וכתובת "למערה" מפנה לכיוון דרום. עולים במדרון, נאדה, לא מערה ולא אמאיית. מעניין, הנווטן מראה שהמערה בכלל מעט מעלינו וממזרח. ממשיכים בשביל האדום ובמהרה מערת ספונים פוערת את לועה הרחב משמאל לשביל כלומר מדרום לו. צומת שבילים אדום וכחול. הכחול מפנה לשביל סיבובי הסורק את גב הרכס ויורד בשער ספונים. מאפשר מסלול מעגלי ומאפשר למטייל להימנע מכניסה לעומקו של נחל ספונים. מהיכרותי את השביל הסיבובי אני מעיד שלפחות בחודש פברואר/מרץ עת ביקרתי שם בטיול של חוג חנה היה קשה למצוא את סימוני השביל על גב הרכס.
אם ניתן להתייחס לנתוני הנווטן של עמוד ענן כאמינים, הרי שסימון מיקום המערה במפות סמ"ש ועמוד ענן, שגוי, בסטיה של בערך מאתיים מטרים, מה שעלול לבלבל מטיילים.
מערת ספונים, מערה טבעית, קארסטית ובה נטיפים וזקיפים יבשים. בעומק המערה ניתן למצוא לחלוחית המעיד על הפעילות הקארסטית בעבר.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 השביל היורד מהמערה לערוץ וממשיך עד ליציאת הנחל מההר ליד מחצבת ספונים, גדוש אמנם במדרגות סלע ובירידות תלולות. אבל נוח, רחב, מוצל ברובו ורואים שנמצא בשימוש תדיר.
ביציאה מהנחל ממתין אמבולנס שהוזעק ע"י חבורת מטיילים כדי לסייע למטייל הזקוק לטיפול רפואי. הפארמדיקים לא יודעים כלום, היכן המטייל, מתי יפונה החוצה ומה חומרת פגיעתו והם מחכים.
להזכירכם, עלינו להגיע לטירת הכרמל שם המכוניות ממתינות. אפשר להגיע לשם בהליכה על מערכת כבישים ודרכי עפר, כחמישה ק"מ. או לחילופין לקצר שני ק"מ ולחתוך דוך דרך השטח (במפת סמ"ש מסומנת דרך עפר המגשרת כמעט את כל המרחק). בחרנו לחתוך דוך צפונה. בחרנו ולא ידענו לאיזו מלכודת אנחנו מכניסים את עצמנו.
דרך עפר הצמודה למטע בננות מושכת צפונה כמה מאות מטרים. במהרה מסתיימת. ביננו לבין טירת הכרמל מפריד מחנה צבאי ענק, שגדרותיו מגיעים ממש עד לשיפולי המדרון היורד מההר. מתחילים לעקוף את המחנה ממזרח, ברור שבעת תכנון המחנה לא נלקח בחשבון שכמה מטיילים הזויים יחליטו לאגוף אותו ממזרח. ההליכה על מדרון ההר לאורך הגדרות היתה קשה, מתישה ולקחה לנו הרבה יותר מידי זמן. אבל כמו כל דבר גם זה הסתיים ועייפים אך רצוצים צנחנו למושבים המרופדים. עכשיו סר נוהג ואני שוקע, שוקע לעולם שכולו טוב.
ונתראה בטיולים הבאים.
בתגובה ל: סוף דבר מאת: סייר מדבר 1 גם במעקף זה יש קטעים בעייתיים. באשר למעקף המזרחי כבר יצא לי לעבור בו בעת מטווח בבסיס. לא נעים.
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 הסימון במצוק מגדים שאמרת שלא ברור, סומן כנראה מחדש לא מזמן, הסימונים נראים טריים וישנן הדגשות בכל מיני מקומות שאפשר לטעות בהם.
שולחת לך עטלף דוגמן ממערת ספונים
בתגובה ל: בדרכי האש מאת: סייר מדבר 1 את עיניי צדה דווקא מה שנראה כחורבה בה הם צולמו. החורבה היחידה במסלול ששרטטת היא חורבת מתלה, הממוקמת בשיפולי הכרמל המערביים. הניתוח הטופוגרפי של המקום (אזור שטוח למדי) אינו מתאים לנוף שבתמונות החצבים, וכנראה שלא שם צולמו. האם עברתם בחורבה נוספת שלא מסומנת בעמוד ענן ? ואם כן התוכל לציין את מיקומה ואת דרך הגישה אליה.
בתגובה ל: סייר, תמונות החצבים מקסימות אך, מאת: מגידון החורבה שם ידועה ומוכרת, וצמודה לשביל המסומן אדום.
בתגובה ל: סייר, תמונות החצבים מקסימות אך, מאת: מגידון הגבעה בתמונה היא גבעת שיח' סולימן. החצבים צולמו בעליה אליה ממערב, מטירת הכרמל, עליה, ובירידה ממנה על הסמ"ש הלוקח למערת אורנית.
בתגובה ל: עמית צודק מאת: סייר מדבר 1 ללא תוכן
בתגובה ל: סייר, תמונות החצבים מקסימות אך, מאת: מגידון היא בכלל נמצאת במקום אחר בשולי ההר (ממש לא במקום שטוח) בסמוך ומחוץ לגדר המחנה הצבאי המצוי בין טירת הכרמל לשפך נחל ספונים.
לא הקדשנו לחורבה הזאת תשומת לב כי היינו מרוכזים באיך לעזאזל לצאת מהברוך הזה שנכנסנו אליו.